בעזרהי"ת
שלום 148
ניראה לי שכוונת רביז"ל, שבפנימיות נפשם מתעורר גם לרשעים חרטות ויסורי מצפון על מעשיהם הרעים. אבל יצרם הרע לא מאפשר להם לנצל את החרטות בתור מנוף לחזור בתשובה, אלא הוא מגביר את רשעתם כדי לדכא את החרטות ויסורי המצפון, כדי שלא יחושו ביסורי המצפון. נמצא שאינם יודעים מהו חרטה, כי אינם מצליחים לחוש את החרטה. כלומר מיד שבא להם יסורי מצפון היצר מעורר אותם לעשות יותר רשעות לכסות על החרטה. ורבנו מביא שם דוגמא: כְּמוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁנִּלְחָמִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה שֶׁכְּשֶׁאֶחָד רוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְגַּבֵּר נֶגְדּוֹ, אֲזַי הוּא מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר כְּנֶגְדּוֹ כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ כְּשֶׁהָרָע רוֹאֶה שֶׁמַּתְחִיל אֵיזֶה טוֹב לְהִתְעוֹרֵר אֶצְלָם אֲזַי הוּא מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר.
אברהם