בס"ד,
חדש טוב,
הדברים הנפלאים מובאים מאתר"שער ברסלב":
התלמיד הדגול
מסכת קורות חייו המופלאים של רבי נתן מברסלב, תלמידו הגדול, מאיר אורו וממשיך דרכו של רבי נחמן מברסלב, שמסר נפשו להפצת אור רבו בעולם, וזכה להיות זה אשר בזכותו קיימת תורת רבינו הקדוש בעולם.
"צופה אני נשמה חדשה באוקראינה, נשמה זכה וטהורה שלא היתה מעודה בזה העולם השפל", אמר רבי נחמן לתלמידו המקובל רבי יודל מדאשיב, בשנת תקס"ב, לאחר שקבע את מגוריו בעיירה ברסלב.
בחמישה עשר בשבט שנת תק"מ ירדה לעולם נשמה חדשה (אך בנדיר, מובא בכתבי האר"י ז"ל, יורדות לעולם נשמות חדשות שעדיין לא היו בו) , נקיה מכל רבב, שנשלחה לעולמינו בדורות שטרם ביאת המשיח, לעבור לפני המחנה, להלחם ביצר הרע ובכוחותיו, המתגברים במערכה אחרונה זו, להסתיר את אור האמת.
בדומה לאור השמש, גם את אורו של הצדיק הגדול, לא ניתן להשיג ב"הסתכלות ישירה". גדול האור וחזק, מסנוור מדי. החפץ להביט, זקוק ל"ירח", שיאיר את אור השמש הלאה, לחפצים ליהנות מזיו אורה המחיה. רק על ידי אותו "ירח", המורידה את האור העצום והופכת אותו לבר השגה, יכול גם האדם הפשוט להביט אל אור השמש, ללכת לאורו של הצדיק הגדול.
והנשמה החדשה, הילד ששמו "נתן", שנולד זה עתה לאביו, הרב והסוחר הנכבד רבי נפתלי הערץ, בעיירה נמירוב, עתיד להאיר את שמי העולם, באורו הנפלא של רבו רבי נחמן מברסלב; להמשיך בעולם את אורו של רבו הגדול רבי נחמן, לפרסם את דרכו, להיות גלגל ההצלה של דורות שלמים.
"מה פירוש נפטר?"
כילד, ישב רבי נתן בבית הכנסת על ברכי זקנו, רבי יצחק דנציג, בשורת המכובדים שבבית הכנסת, שם ישבו זקני הקהילה, שחיבבוהו והשתעשעו עמו. פעם אחת הלך לעולמו אחד הזקנים. הילד, שלא ראה יותר את אותו זקן, שאל את סבו מדוע הוא נעדר. "הוא נפטר", ענה לו זקנו.
"מה פירוש נפטר?" שאל נתן בתמימות, "נפטר, פירוש: נפטר..." השיב הסב.
אולם הילד לא הסתפק בתשובה זו. עליו לדעת בדיוק מה קרה לאותו זקן, מה עשו לו? והוא שואל את סבו, שמשיב "קברו אותו בקבר וכיסו אותו בעפר".
מאותו יום, לא חדל הילד להרהר במוזרות הזו. האם זוהי תכלית החיים בעולם? שיקברוך ויכסוך בעפר?
חדש טוב,
הדברים הנפלאים מובאים מאתר"שער ברסלב":
התלמיד הדגול
מסכת קורות חייו המופלאים של רבי נתן מברסלב, תלמידו הגדול, מאיר אורו וממשיך דרכו של רבי נחמן מברסלב, שמסר נפשו להפצת אור רבו בעולם, וזכה להיות זה אשר בזכותו קיימת תורת רבינו הקדוש בעולם.
"צופה אני נשמה חדשה באוקראינה, נשמה זכה וטהורה שלא היתה מעודה בזה העולם השפל", אמר רבי נחמן לתלמידו המקובל רבי יודל מדאשיב, בשנת תקס"ב, לאחר שקבע את מגוריו בעיירה ברסלב.
בחמישה עשר בשבט שנת תק"מ ירדה לעולם נשמה חדשה (אך בנדיר, מובא בכתבי האר"י ז"ל, יורדות לעולם נשמות חדשות שעדיין לא היו בו) , נקיה מכל רבב, שנשלחה לעולמינו בדורות שטרם ביאת המשיח, לעבור לפני המחנה, להלחם ביצר הרע ובכוחותיו, המתגברים במערכה אחרונה זו, להסתיר את אור האמת.
בדומה לאור השמש, גם את אורו של הצדיק הגדול, לא ניתן להשיג ב"הסתכלות ישירה". גדול האור וחזק, מסנוור מדי. החפץ להביט, זקוק ל"ירח", שיאיר את אור השמש הלאה, לחפצים ליהנות מזיו אורה המחיה. רק על ידי אותו "ירח", המורידה את האור העצום והופכת אותו לבר השגה, יכול גם האדם הפשוט להביט אל אור השמש, ללכת לאורו של הצדיק הגדול.
והנשמה החדשה, הילד ששמו "נתן", שנולד זה עתה לאביו, הרב והסוחר הנכבד רבי נפתלי הערץ, בעיירה נמירוב, עתיד להאיר את שמי העולם, באורו הנפלא של רבו רבי נחמן מברסלב; להמשיך בעולם את אורו של רבו הגדול רבי נחמן, לפרסם את דרכו, להיות גלגל ההצלה של דורות שלמים.
"מה פירוש נפטר?"
כילד, ישב רבי נתן בבית הכנסת על ברכי זקנו, רבי יצחק דנציג, בשורת המכובדים שבבית הכנסת, שם ישבו זקני הקהילה, שחיבבוהו והשתעשעו עמו. פעם אחת הלך לעולמו אחד הזקנים. הילד, שלא ראה יותר את אותו זקן, שאל את סבו מדוע הוא נעדר. "הוא נפטר", ענה לו זקנו.
"מה פירוש נפטר?" שאל נתן בתמימות, "נפטר, פירוש: נפטר..." השיב הסב.
אולם הילד לא הסתפק בתשובה זו. עליו לדעת בדיוק מה קרה לאותו זקן, מה עשו לו? והוא שואל את סבו, שמשיב "קברו אותו בקבר וכיסו אותו בעפר".
מאותו יום, לא חדל הילד להרהר במוזרות הזו. האם זוהי תכלית החיים בעולם? שיקברוך ויכסוך בעפר?
