שאלה לרב הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה – כִּפְשׁוּטוֹ

[Breslev148]

תורה נב ליקוטי מוהר"ן
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה, וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, וּמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה – הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ

וְזֶהוּ: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה – כִּפְשׁוּטוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא נֵעוֹר בַּלַּיְלָה, וּמִתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ

אם הכוונה שמתבודד אז למה מתחייב בנפשו?

(פורסם במקור בטלגרם - https://t.me/breslevforyou/420)

 

[breslav]

בעזרהי"ת
שלום ל-148
רבנו מסביר שם שהמטרה של ההתבודדות היא לחוות את הביטול וההתכללות, כלומר שהאדם ירגיש שאינו קיים כי הוא מהול בשורש נפשו.
שורש נפשו של האדם הוא הקב"ה - השורש שממנו יצאנו לעולם, והוא נקרא מחוייב המציאות ולכן הוא מחוייב נפשו של האדם.
נמצא. מי שמתבודד מתחייב בנפשו, הכוונה שהוא נכלל ונמהל במחוייב נפשו, כלומר מתאחד עם שורש נפשו - הקב"ה.
קשה להסביר בכתב אבל זו חוויה נפלאה להתבטל ולחוות את ההרגשה שאינך קיים, אלא אתה והקב"ה הויה אחת כי נמהלת בו.
ולזה מגיעים על ידי התבודדות אמיתית. רק רבנו מזהיר, שברגע שאתה מרגיש שנפשך יוצאת מהגוף באמת - תעצור כדי שלא תצא מהעולם קודם זמנך.
ואם פיספסת לא נורא כי ממילא צריך למות. כך רבנו אומר.
אברהם