פורום ברסלב - רק לשמוח יש

שאלה על הערכה עצמית

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

L-O-V-E

New Member
שלום elzam004
הינני בן אדם מאמין בה' עם כל ליבי ונשמתי ,ואני מגיש עזרה וחמלה למי שזקוק לה ובא על דרכי ,
אך לאחר כמה טראומות שעברתי בהם הושפלתי ואיבדתי יקרים לי בחיי אני סוחב איתי איזו עננה שחורה .
והגעתי למצב שקשה לי לראות את עצמי בעתיד בעיני רוחי כחיי חיים מאושרים ,כל הזמן מתגנב לי הפחד שאם אהיה מאושר זה יבוא על חשבון משהו אחר .
אני אסביר :
כל בוקר כשאני מתעורר אני מקבל מתנה כזאת משמיים של הרגשה נהדרת ,נפלאה ,ושלווה ובעיני רוחי אני רואה את הדברים הנפלאים שיש לי ושיהיה לי ומודה לה' על הטוב שנתן לי ,ושיתן לי בעתיד...
אבל אני במודע מתבל את התמונות בשליליות מתוך פחד לאבד מישהו או משהו אם טוב לי מדיי .
אני יודע שה' שמח כשאני שמח ,אבל כנראה אני לא מאפשר לעצמי לשמוח מאוד.
אני רוצה לחיות את חיי כמו שהנשמה שלי התכוונה שאחיה ,בשמחה ובאמונה ותקווה ,איך אוכל להסיר את העננת פחד המערפלת את מחשבתי?
הלכתי למטפלים מקצועים לעקבלת עזרה ,אך הפצע שיש בי מהעבר נמצא בי ברמת רגש ולא רק ברמת מחשבה כך שלא הצלחתי להחלימו לגמרי .

ממתין לתשובתך בקוצר רוח
L-O-V-E
 

breslav

Member
חבר צוות
בעזרהי"ת
שלום
התפלל תפילה זו במשך 40 יום רצוף כמה שיותר פעמים:

"רבונו של עולם!
אב הרחמן, אהוב לבי, הטוב והמטיב!
אין מילים בעולם שבו אוכל להודות לך על טובך שאתה עושה עמי.
אני מרגיש שכל מהותי מנסה לפרוץ אליך, להתחבק עמך
באהבה בלי מיצרים.
אנא! אבי אב הרחמן, יקר אהוב ומיטיב בלי גבול,
זכני להחזיר לך כגמולך הטוב,
תן לי איזה אפשרות לגמול לך שבעתיים,
אני לא יודע איך להחזיר לך על כל מה שאתה עושה עמי,
אני אוהב אותך באמת
תן לי אפשרות להחזיר לך טוב
אנא!

אברהם
 

L-O-V-E

New Member
תודה
אני מרגיש elzam002
במילים שכתבת לי ...בתפילה הנהדרת הזאת... אמרת את כל מה שאני מרגיש ולא יכול להסביר לעצמי במשך כל כך הרבה שנים .
פרצת לי כל כך הרבה מחסומים ,בעבר האשמתי את עצמי שאבדתי יקרים לי בגלל שהאל נתן לי דברים טובים וזה הקורבן שהוא לוקח בתמורה (אני חושב שזה משהו שהתבלבל אצלי בגלל העלאת הקורבנות שהייתה פופולרית בתקופת התנ"ך )
אבל גם שחשבתי כך המשכתי לאהוב ולהאמין את השם בכל ליבי ונשמתי למרות הכאב והכעס שחוויתי .
אך בהמשך כשהתבגרתי פחדתי להגיד תודה לה'
פחדתי כשהיה לי שמח שלא ילקח ממני שום דברבתמורה והרגשתי יותר בטוח בעצב
למרות שכל יום רציתי לומר תודה למרומים על האהבה והחיים שנתן לי ולא ידעתי איך לומר תודה בלי שהתודה תתפרש במרומים כאילו אני רוצה להעלות קורבן (פשוט נשארתי כנראה עם צלקת מהעבר)
אז הייתי מנסה לחבל במתנות שקיבלתי והעדפתי אני להיות הקרבן במקום אחרים.

אך הרצון לומר תודה לא עזב אותי ברמת נשמה וכך המשכתי לעזור לנזקקים ולהביא מתנות לחייהם אבל פחדתי לקבל לחיי את מה שאני באמת רוצה .
אולי תוכל בטובך להסביר לילד שבי איך לומר תודה בלי לפחד שאצטרך להעלות קורבן בשביל זה ?

ברכות
L-O-V-E
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון