בס"ד
<span style='color:green'><span style='font-size:21pt;line-height:100%'> "וביותר על ידי אלו התפילות..."</span></span>
לרגל הימים בהם אנו נמצאים ,ימי "דירשו ה' בהימצאו קראהו בהיותו קרוב"
להלן מקורות ומאמרות קדושים מגודל מעלת וחשיבות הספר 'ליקוטי תפילות' לחימום הלבבות
שיחות הר"ן קמה
"אמר: אני חפץ מאד שיעשו מהתורות תפלות אך איני יודע למי מוסרים זאת ופעם אחד הראה לי בספר אחד שהיה אצלו שנתחבר בסמוך הנקרא "יד הקטנה" ( ובסוף מבאר שם כמה ענינים בלשון תפלה שמדבר להשם יתברך ומתחיל כל עניין אלקי וכו' וקרא אותי וצוה לעיין בו בפנים, ורמז לי אז כמדבר ראה שזה המחבר מדבר כמה עניינים מדרושיו להשם יתברך בלשון תפלה ורמז לי שתשוקתו מאד לעשות כן מתורותיו הקדושות לעשות מכל התורות תפלות ...גם אמר שכשעושן מהתורות תפלות נעשים מזה שעשועים גדולים למעלה שלא עלו לפניו יתברך שעשועים גדולים כאלה מימות עולם ."
שיחות הר"ן קצו
"המוסר של התורה שלי נפלא ועצום מאד אלו היו אומרים זאת התורה בלשון אחר בלשון מוסר, היה מעורר ומשבר את הלב מאד כי כולה מוסר השכל, מוסר גדול ונורא מאד על כן צריך לזהר לקיים מה שהזהרתי אתכם לעשות מן התורה תפלה כי תכף כשמתחילין להכניס זאת התורה בתוך דברי התעוררות ושיחה של תפלה בודאי תעורר ותשבר את לבו מאד :"
הקדמת הליקוטי תפילות:
"...ואין שום דבר שחסר לאדם בעניין עבודת ה' שלא ימצא בתפילות הללו"
השתפכות הנפש בסוף (ע"פ ליקוטי הלכות ר"ח הלכה ה') אות ו:
"הבחינה שהסוכה צריכה שתהיה 'צלתה מרובה מחמתה' כי חמה הוא בחינת התורה וצל הוא בחינת התפלה והסוכה מעורבת מחמה וצל, הינו מתורה ותפלה אבל הצל צריך שיהיה מרובה כי העיקר היא התפלה שמתפללים על קיום התורה ותפלה כזאת הוא בחינת מעשה בחינת קיום התורה ממש, על כן היא העיקר כי צריך שיהיה מעשיו מרובין מחכמתו שזה בחינת צלתה מרובה מחמתה כנ"ל ."
שם, אות א':
"שכל תפלותיו לזכות ליראת השם ולעבודתו יתברך ולזכות לקיים את התורה שלמד כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה ותפלה כזאת אינה טפלה ללמוד התורה אדרבא, היא עיקר קיום התורה מאחר שמבקש רק לקיים את התורה שזה עיקר שלמות התורה וזאת התפלה היא שוה להתורה וגבוהה ממנה כביכול, כי הלא העיקר הכונה בלמוד התורה היא כדי לקים את התורה וזה כל כונתו בתפלתו, שמבקש רק ליראה את השם ולקיים את התורה כמו שאמר דוד המלך, עליו השלום: "אחת שאלתי מאת ה'" וכו' נמצא שהתורה והתפלה שניהם שוים בקומתם ואף גם התפלה גבוהה יותר בבחינת אשת חיל עטרת בעלה ובבחינת: "ראשית חכמה יראת ה'", דהינו תפלה כזאת שהיא בחינת: "אשה יראת ה'" היא ראשית ולמעלה מהחכמה שהיא התורה, כי על ידה זוכין לקיים את התורה שזה העיקר "
ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות שבת הלכה ו:
" ...שישים בתים שהם שישים מסכתות ובכל תא שישים ביסתרקון היינו כסאות בחינת תפלה(שהיא בחינת מלכות דוד כנודע בחינת כסא מלכות). היינו שיהיה כל הלכה והלכה של התורה כלולה משישים כסאות שהם בחינת כלל התפלה . היינו שעל כל הלכה והלכה של התורה ישפוך שיחו לפני השם יתברך וירבה בכל התפילות עד שיזכה לקיימה וכמו שהזהירנו אדמו"ר ז"ל לעשות מהתורות תפלות."
עלים לתרופה מכתב פו'\צג' יום א' וירא תקצג':
"בדורות כאלו בעקבות משיחא אשר נעשה עם כל אחד מה שנעשה, כאשר יודע כל אחד בנפשו, נגד זה חמל עלינו השם יתברך והקדים רפואה למכה מה ששלח לנו מקודם מושיע ורב האמת להצילנו על ידי התגלות חדושי תורתו הקדושים החדשים הנפלאים והנוראים וכו' שהם מעיני הישועה האמתיים, <span style='font-size:14pt;line-height:100%'>וביותר על ידי אלו התפלות</span>, אשר אי אפשר לבאר בכתב ובעל פה עד היכן מגיעים טובות וחסדים של אלו התורות והתפלות והמעשיות והשיחות הקדושים וכו' וכל קדושת ההשארה שהשאיר בזה העולם"
עלים לתרופה מכתב תג'\תכח' יום ו' ערב שבת קדש בהעלתך:
"הן לומר התפלות שכבר עזרנו השם יתברך לסדרם לפניכם הנובעים מתורתו הקדושה אשר הם חדושים נפלאים שלא היו מימות עולם, הן לעשות בעצמו תפלות מהתורות כפי מה שעובר עליך בכל עת.
עלים לתרופה מכתב \קנז' יום ב' ר"ח חשון תקצ"ה:
ויתפשט הדרך הקדושה החדש לעשות מהתורות תפלות, שעל ידי זה יתקרבו כל ישראל אליו יתברך,
עלים לתרופה מכתב תיב' יום א' תבוא תר"ג אומאן:
"ובפרט שנזכה להרבות בתפלה ובקשות ושיחות בינו לבין קונו ולהתחיל להרגיל עצמו בכל יום לעשות מהתורות תפלות, כי זה יסוד מוסד ועולה על הכל אשרי שיאחז בזה,"
עלים לתרופה מכתב קעב'\קפ' יום א' שמיני תקצ"ה ברסלב:
"ואין מי שיקרא ויאמר איזה תפלה או לעיין בספר שלא יהיה לו איזה הרהור תשובה נפלא מאד,"
ימי מוהרנ"ת א' פט':
"והנה בבית זה נתיסדו התפלות הקדושים ברב חסדו ונפלאותיו אשר נוראות יקרת אלו התפלות יודע כל אחד בנפשו כל מי שחפץ באמת וכו':"
ר' ישראל בער אודסר: "מי שאומר ליקוטי תפילות מוצא אמת."
ימי שמואל א' , נב':
"...ואמר (ר' דב מורשא) לי הלא כל התורה וכל הספרי מוסר מונחים באלו התפילות"
ימי שמואל א' ,נג': "...ומאז התחלתי לומר התפילות, אבל לא הרגשתי עדין גדולת התפילות ויקרותן, עד איזה זמן אחר כך שהתפלאתי איך נמצא תפילות כאלו שאין דוגמתן..."
אבי הנחל (השלם), מכתב יא', ז' תמוז תשי"ח :
"וגם זיכהו ה' במתנה יקרה כזו הנחמדה מכל הון מי יתן שיזכה לעיין בו בתמידות בעין האמת בפרט ב'ליקוטי תפילות' בכל יום ויום המחיה נפש כל חי"
מכתבי שמואל ב' מכתב י' טו חשון תרפ"ג: " אינני יודע כלל היאך להודות עבור הספרים הקדושים ובפרט הליקוטי תפילות בעד כל הון דעלמא לא הייתי מחליף תפילה אחת, אות אחת מהספרים הקדושים הללו הם ממש ממש חיי בילתהם ח"ו אינני יכול לחיות רק עימהם"
אבי הנחל (השלם), מכתב צד', כט' תשרי תשכ"ז:
"לכן ראוי לנו לחשוב מחשבות עמוקות להתגבר על כל המניעות ולהתקרב לאור הצדיק מעתה ללמוד ספריו הקדושים ולומר בכל יום ליקוטי תפילות כמה שאפשר ועי"ז יומתקו כל הדינים והיסורים ויתבטלו כל הגזרות ממך"
<span style='color:green'><span style='font-size:21pt;line-height:100%'> "וביותר על ידי אלו התפילות..."</span></span>
לרגל הימים בהם אנו נמצאים ,ימי "דירשו ה' בהימצאו קראהו בהיותו קרוב"
להלן מקורות ומאמרות קדושים מגודל מעלת וחשיבות הספר 'ליקוטי תפילות' לחימום הלבבות
שיחות הר"ן קמה
"אמר: אני חפץ מאד שיעשו מהתורות תפלות אך איני יודע למי מוסרים זאת ופעם אחד הראה לי בספר אחד שהיה אצלו שנתחבר בסמוך הנקרא "יד הקטנה" ( ובסוף מבאר שם כמה ענינים בלשון תפלה שמדבר להשם יתברך ומתחיל כל עניין אלקי וכו' וקרא אותי וצוה לעיין בו בפנים, ורמז לי אז כמדבר ראה שזה המחבר מדבר כמה עניינים מדרושיו להשם יתברך בלשון תפלה ורמז לי שתשוקתו מאד לעשות כן מתורותיו הקדושות לעשות מכל התורות תפלות ...גם אמר שכשעושן מהתורות תפלות נעשים מזה שעשועים גדולים למעלה שלא עלו לפניו יתברך שעשועים גדולים כאלה מימות עולם ."
שיחות הר"ן קצו
"המוסר של התורה שלי נפלא ועצום מאד אלו היו אומרים זאת התורה בלשון אחר בלשון מוסר, היה מעורר ומשבר את הלב מאד כי כולה מוסר השכל, מוסר גדול ונורא מאד על כן צריך לזהר לקיים מה שהזהרתי אתכם לעשות מן התורה תפלה כי תכף כשמתחילין להכניס זאת התורה בתוך דברי התעוררות ושיחה של תפלה בודאי תעורר ותשבר את לבו מאד :"
הקדמת הליקוטי תפילות:
"...ואין שום דבר שחסר לאדם בעניין עבודת ה' שלא ימצא בתפילות הללו"
השתפכות הנפש בסוף (ע"פ ליקוטי הלכות ר"ח הלכה ה') אות ו:
"הבחינה שהסוכה צריכה שתהיה 'צלתה מרובה מחמתה' כי חמה הוא בחינת התורה וצל הוא בחינת התפלה והסוכה מעורבת מחמה וצל, הינו מתורה ותפלה אבל הצל צריך שיהיה מרובה כי העיקר היא התפלה שמתפללים על קיום התורה ותפלה כזאת הוא בחינת מעשה בחינת קיום התורה ממש, על כן היא העיקר כי צריך שיהיה מעשיו מרובין מחכמתו שזה בחינת צלתה מרובה מחמתה כנ"ל ."
שם, אות א':
"שכל תפלותיו לזכות ליראת השם ולעבודתו יתברך ולזכות לקיים את התורה שלמד כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה ותפלה כזאת אינה טפלה ללמוד התורה אדרבא, היא עיקר קיום התורה מאחר שמבקש רק לקיים את התורה שזה עיקר שלמות התורה וזאת התפלה היא שוה להתורה וגבוהה ממנה כביכול, כי הלא העיקר הכונה בלמוד התורה היא כדי לקים את התורה וזה כל כונתו בתפלתו, שמבקש רק ליראה את השם ולקיים את התורה כמו שאמר דוד המלך, עליו השלום: "אחת שאלתי מאת ה'" וכו' נמצא שהתורה והתפלה שניהם שוים בקומתם ואף גם התפלה גבוהה יותר בבחינת אשת חיל עטרת בעלה ובבחינת: "ראשית חכמה יראת ה'", דהינו תפלה כזאת שהיא בחינת: "אשה יראת ה'" היא ראשית ולמעלה מהחכמה שהיא התורה, כי על ידה זוכין לקיים את התורה שזה העיקר "
ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות שבת הלכה ו:
" ...שישים בתים שהם שישים מסכתות ובכל תא שישים ביסתרקון היינו כסאות בחינת תפלה(שהיא בחינת מלכות דוד כנודע בחינת כסא מלכות). היינו שיהיה כל הלכה והלכה של התורה כלולה משישים כסאות שהם בחינת כלל התפלה . היינו שעל כל הלכה והלכה של התורה ישפוך שיחו לפני השם יתברך וירבה בכל התפילות עד שיזכה לקיימה וכמו שהזהירנו אדמו"ר ז"ל לעשות מהתורות תפלות."
עלים לתרופה מכתב פו'\צג' יום א' וירא תקצג':
"בדורות כאלו בעקבות משיחא אשר נעשה עם כל אחד מה שנעשה, כאשר יודע כל אחד בנפשו, נגד זה חמל עלינו השם יתברך והקדים רפואה למכה מה ששלח לנו מקודם מושיע ורב האמת להצילנו על ידי התגלות חדושי תורתו הקדושים החדשים הנפלאים והנוראים וכו' שהם מעיני הישועה האמתיים, <span style='font-size:14pt;line-height:100%'>וביותר על ידי אלו התפלות</span>, אשר אי אפשר לבאר בכתב ובעל פה עד היכן מגיעים טובות וחסדים של אלו התורות והתפלות והמעשיות והשיחות הקדושים וכו' וכל קדושת ההשארה שהשאיר בזה העולם"
עלים לתרופה מכתב תג'\תכח' יום ו' ערב שבת קדש בהעלתך:
"הן לומר התפלות שכבר עזרנו השם יתברך לסדרם לפניכם הנובעים מתורתו הקדושה אשר הם חדושים נפלאים שלא היו מימות עולם, הן לעשות בעצמו תפלות מהתורות כפי מה שעובר עליך בכל עת.
עלים לתרופה מכתב \קנז' יום ב' ר"ח חשון תקצ"ה:
ויתפשט הדרך הקדושה החדש לעשות מהתורות תפלות, שעל ידי זה יתקרבו כל ישראל אליו יתברך,
עלים לתרופה מכתב תיב' יום א' תבוא תר"ג אומאן:
"ובפרט שנזכה להרבות בתפלה ובקשות ושיחות בינו לבין קונו ולהתחיל להרגיל עצמו בכל יום לעשות מהתורות תפלות, כי זה יסוד מוסד ועולה על הכל אשרי שיאחז בזה,"
עלים לתרופה מכתב קעב'\קפ' יום א' שמיני תקצ"ה ברסלב:
"ואין מי שיקרא ויאמר איזה תפלה או לעיין בספר שלא יהיה לו איזה הרהור תשובה נפלא מאד,"
ימי מוהרנ"ת א' פט':
"והנה בבית זה נתיסדו התפלות הקדושים ברב חסדו ונפלאותיו אשר נוראות יקרת אלו התפלות יודע כל אחד בנפשו כל מי שחפץ באמת וכו':"
ר' ישראל בער אודסר: "מי שאומר ליקוטי תפילות מוצא אמת."
ימי שמואל א' , נב':
"...ואמר (ר' דב מורשא) לי הלא כל התורה וכל הספרי מוסר מונחים באלו התפילות"
ימי שמואל א' ,נג': "...ומאז התחלתי לומר התפילות, אבל לא הרגשתי עדין גדולת התפילות ויקרותן, עד איזה זמן אחר כך שהתפלאתי איך נמצא תפילות כאלו שאין דוגמתן..."
אבי הנחל (השלם), מכתב יא', ז' תמוז תשי"ח :
"וגם זיכהו ה' במתנה יקרה כזו הנחמדה מכל הון מי יתן שיזכה לעיין בו בתמידות בעין האמת בפרט ב'ליקוטי תפילות' בכל יום ויום המחיה נפש כל חי"
מכתבי שמואל ב' מכתב י' טו חשון תרפ"ג: " אינני יודע כלל היאך להודות עבור הספרים הקדושים ובפרט הליקוטי תפילות בעד כל הון דעלמא לא הייתי מחליף תפילה אחת, אות אחת מהספרים הקדושים הללו הם ממש ממש חיי בילתהם ח"ו אינני יכול לחיות רק עימהם"
אבי הנחל (השלם), מכתב צד', כט' תשרי תשכ"ז:
"לכן ראוי לנו לחשוב מחשבות עמוקות להתגבר על כל המניעות ולהתקרב לאור הצדיק מעתה ללמוד ספריו הקדושים ולומר בכל יום ליקוטי תפילות כמה שאפשר ועי"ז יומתקו כל הדינים והיסורים ויתבטלו כל הגזרות ממך"