מאת: הרב מנחם אזולאי
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'> פנחס
מפרשת פנחס אנו לומדים מהי קנאת ה' ומהי עזות שבקדושה. זהו נושא רחב ויש לו מספר בחינות, נשתדל לגעת בחלק מהן.
נושא א קנאת ה' ועזות שבקדושה
כשראה פנחס את זימרי בן סלוא עובר עבירה גדולה מאוד, עמד מיד ומתוך קנאת ה' לקח רומח בידו ודקרו למוות.
מעשה זה היה רצוי אצל ה' יתברך ולכן אמר: "פנחס...השיב את חמתי מעל בני ישראל...לכן הנני נותן לו את בריתי שלום". אומרים חז"ל: שלא ישלוט בו מלאך המוות ויכנס חי לגן עדן. ומסבירים חז"ל: כשחטאו עם ישראל במדבר ועשו את העגל והשתחוו לו, כעס ה' יתברך מאוד והחליט להשמידם ח"ו, עד שעמד משה רבינו בתפילה ובתחנונים ואמר לו ה': "סלחתי כדבריך", והוסיף ואמר: "ביום פקדי ופקדתי", כלומר, נכון לרגע זה אני סולח להם, אך דע לך שיום יבוא ואפרע מהם על מעשה חמור זה".
כך היתה הגזרה עדיין מרחפת מעל ישראל, עד אשר הגיע פנחס וקינא את קנאת ה' וגילה את אהבתו הגדולה ודבקותו העצומה בה' יתברך, וכשראה הבורא את נאמנותו וקנאתו של פנחס - באותו רגע נח מכעסו על חטא העגל. לכן אמר: "השיב את חמתי", אתה משה עיכבת את גזר הדין, אבל הוא הצליח לבטלו, ולכן בדין הוא שיטול שכרו ויכנס חי לגן עדן. זה כוחו וזה שכרו של המקנא לה'.
בחינה נוספת לקנאתו של פנחס מצאנו בתורה רמ"א (ליקוטי מוהר"ן) שם אומר לנו רבינו, כי בזמן שדינים מתגברים על האדם, שרוי הוא בסכנה גדולה. ברם, עם כל מוראם וסכנתם של הדינים אין ביכולתם לכלות את האדם כליל, וכדברי חז"ל (סוטה ט, ע"א): "ח