בס"ד
אהבה אמיתית
הם היו מאוהבים עד עמקי נשמתם. היא הכירה אותו מאז שהיא נולדה, ובתחילת גיל ההתבגרות הם התחילו להיות בקשר יותר רציף, אם כי הוא היה גדול ממנה בכמה שנים. אבל כשמדובר באהבת נפש אמיתית הגיל לא משחק כאן: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה". הם לפעמים דיברו שעות על גבי שעות... לפחות פעם אחת ביום. היא הרגישה כל כך קשורה אליו וגם הוא אליה, עד שהקשר הזה הפך לקשר שאי אפשר בלעדיו קשר רב-עוצמה.
שמה היה רוני. את שמו אין טעם להזכיר כעת, כי אולי כבר תבינו את כל הספור שהתרחש אז, וזה יהרוס הכל... ככל שהם דיברו יותר, כך האהבה שלהם גדלה אחד לשניה. כל מה שהיא היתה צריכה, היא פנתה אליו. סמכה עליו שיעשה הכל כרצונה, וכל מה שהוא ראה לנכון לעשות למענה הוא לא פקפק. האמת, שהוא אהב אותה הרבה יותר משהיא אהבה אותו, אבל לזה היא כבר לא ממש שמה לב. הוא אהב אותה ממש!
זה היה שבועות אחדים לפני ראש השנה. היא פתאום הרגישה שהוא כבר לא לצידה כאילו "בגד" בה הרגישה... הוא כבר לא כמו שהיה פעם כשכל צרה שיש לה היא הולכת אליו והוא משתדל לעזור לה מיד. עכשיו יש לה הרבה יותר קשיים והיא לא מצליחה להתמודד איתם. "למה אתה כבר לא עוזר לי יותר כמו שהיית פעם?!" שאלה אותו בזעקה. "אתה כבר לא אוהב אותי יותר ולא אכפת לך ממני! דוקא עכשיו, בגיל ההתבגרות שהוא הכי קשה אתה עוזב אותי??? הרגשתי כל כך קשורה אליך, ופתאום אני מרגישה שכל האהבה ירדה לטמיון! אני פשוט לא מאמינה שאתה עושה לי את זה...".
הוא ידע את האמת, שעדיין הוא אוהב אותה אהבת נפש ולא עוזב אותה לרגע, אך לא ידע מה לענות לה באותו זמן. פשוט הוריד את ראשו, הסתובב לכיוון מכריו היודעים עד כמה האהבה שלו אליה חזקה, היה נראה כמבויש קמעה, אך הבין את מצבה ולא ענה לה מיד באותו רגע. הוא רצה שהיא תירגע קצת ותפנה אליו שוב כשתצטרך אותו. זה לקח קצת זמן...
"אני טסה להודו עוד שבוע!" הודיעה להוריה שחטפו הלם מההחלטה הנלוזה והפזיזה הזאת. "אולי שם אמצא לי אהבה אמיתית", חשבה לעצמה. הוריה, שלא ראו מנוח ומזור לנפשם מכך, במיוחד שהיו אלה ימי עשרת ימי תשובה, כאבו מאד אך לא היה ביכולתם למנוע זאת היא כבר קנתה כרטיס. ערב לפני הטיסה, הלכה לישון כשכולה מלאה בכל מיני מחשבות למיניהן. אהובה
אהבה אמיתית
הם היו מאוהבים עד עמקי נשמתם. היא הכירה אותו מאז שהיא נולדה, ובתחילת גיל ההתבגרות הם התחילו להיות בקשר יותר רציף, אם כי הוא היה גדול ממנה בכמה שנים. אבל כשמדובר באהבת נפש אמיתית הגיל לא משחק כאן: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה". הם לפעמים דיברו שעות על גבי שעות... לפחות פעם אחת ביום. היא הרגישה כל כך קשורה אליו וגם הוא אליה, עד שהקשר הזה הפך לקשר שאי אפשר בלעדיו קשר רב-עוצמה.
שמה היה רוני. את שמו אין טעם להזכיר כעת, כי אולי כבר תבינו את כל הספור שהתרחש אז, וזה יהרוס הכל... ככל שהם דיברו יותר, כך האהבה שלהם גדלה אחד לשניה. כל מה שהיא היתה צריכה, היא פנתה אליו. סמכה עליו שיעשה הכל כרצונה, וכל מה שהוא ראה לנכון לעשות למענה הוא לא פקפק. האמת, שהוא אהב אותה הרבה יותר משהיא אהבה אותו, אבל לזה היא כבר לא ממש שמה לב. הוא אהב אותה ממש!
זה היה שבועות אחדים לפני ראש השנה. היא פתאום הרגישה שהוא כבר לא לצידה כאילו "בגד" בה הרגישה... הוא כבר לא כמו שהיה פעם כשכל צרה שיש לה היא הולכת אליו והוא משתדל לעזור לה מיד. עכשיו יש לה הרבה יותר קשיים והיא לא מצליחה להתמודד איתם. "למה אתה כבר לא עוזר לי יותר כמו שהיית פעם?!" שאלה אותו בזעקה. "אתה כבר לא אוהב אותי יותר ולא אכפת לך ממני! דוקא עכשיו, בגיל ההתבגרות שהוא הכי קשה אתה עוזב אותי??? הרגשתי כל כך קשורה אליך, ופתאום אני מרגישה שכל האהבה ירדה לטמיון! אני פשוט לא מאמינה שאתה עושה לי את זה...".
הוא ידע את האמת, שעדיין הוא אוהב אותה אהבת נפש ולא עוזב אותה לרגע, אך לא ידע מה לענות לה באותו זמן. פשוט הוריד את ראשו, הסתובב לכיוון מכריו היודעים עד כמה האהבה שלו אליה חזקה, היה נראה כמבויש קמעה, אך הבין את מצבה ולא ענה לה מיד באותו רגע. הוא רצה שהיא תירגע קצת ותפנה אליו שוב כשתצטרך אותו. זה לקח קצת זמן...
"אני טסה להודו עוד שבוע!" הודיעה להוריה שחטפו הלם מההחלטה הנלוזה והפזיזה הזאת. "אולי שם אמצא לי אהבה אמיתית", חשבה לעצמה. הוריה, שלא ראו מנוח ומזור לנפשם מכך, במיוחד שהיו אלה ימי עשרת ימי תשובה, כאבו מאד אך לא היה ביכולתם למנוע זאת היא כבר קנתה כרטיס. ערב לפני הטיסה, הלכה לישון כשכולה מלאה בכל מיני מחשבות למיניהן. אהובה