איזהו מכובד

[אשת נח]

בוקר טוב , ל"ג בעומר,שמחה גדולה!
היום בו פסקה המגיפה בה מתו תלמידי רבי עקיבא.
תלמידים ענקים בתורה
שלא נהגו כבוד זה בזה.

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>ההתעניינות של האדם בצד הטוב של זולתו
מכסה את הצדדים הרעים שלו </span>הרב קוק,ערפילי טוהר קז

מובא בפרקי אבות "איזהו מכובד המכבד את הבריות",
איך הכבוד שמכבד את הבריות הופך אותו עצמו למכובד?
אדם שמכבד את הבריות, סימן הוא שמכיר את סגולותיהם הטובות,
וגם בריות בלא מעשים טובים נבראו בצלם אלוהים,
ויש להעריך אותם ולו רק בגלל זה,
כי אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון,

'הפוסל במומו פוסל', אדם המבחין בדבר רע אצל חברו
סימן שיש בו מידה רעה זו,
אחרת לא היה מבחין בכך,
מכאן , שמי שמבחין בדבר טוב בחברו
על אחת כמה וכמה שהדבר נמצא בו,
וממילא מתוך כל הכבוד שמכבד את הבריות מתגלה כבודו שלו.

 

[alia1]

בס"ד,
בקר אור,


" מ

 

[alia1]

ועוד אומר רבנו שם:

א.כשרוצים לדחות איזה אדם מעבודת אלוקות,
נותנים לו כבוד כדי לטרדו.

ב.מי שדובר על צדיק,לסוף שנתבזה בעיני כל.

ג.מי שמבזה עצמו בכל יום בעיני עצמו,ע"י זה
יזכה ששמו אינו שכוח מפי הבריות,ובני אדם
יקראו את בניהם בשמו.

ד.תקון חצות הוא סגולה לכבוד.

ה.לפעמים יש לאדם כבוד וגדולה בשביל זכות
של אחד מבני ביתו.

ו. מי שאומר לא חטאתי,הוא מבוזה בעיני כל.

 

[אשת נח]

י"ב אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת ועד אנטיפרס,
וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה בזה"
(יבמות סב,ב)

"שנים עשר אלף זוגים". לא כתוב "עשרים וארבעה אלף"
הפגם של תלמידי רבי עקיבא היה בזוגיות.
למה לא נהגו כבוד זה עם זה?
אחד ההסברים הוא שהם לא ראו את רבי עקיבא עם אשה,
עשרים וארבע שנים הוא היה רחוק מאשתו.
לא ראו זוגיות מהי.

אמרו חז"ל "כל מי שאין לו אישה אינו אדם"
(יבמות סג.)
כי ע"פ הזוהר הוא "פלג גופא" כלומר חסר לו אבר הכי חיוני לו, ואין לו צורת "אדם".
"כל אדם שאין לו אישה שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה, בלא תורה, בלא חומה, בלא שלום"
(יבמות סב)

 

[alia1]

מסופר על ר' ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל
שנישא בן שמונה עשרה, ליוכבד,
ולמחרת החתונה בעת סעודת שבע הברכות אמר 'בעל הסולם' לבנו:
"בקשתני אתמול לומר לך איזה דברים בעבודת ה',
אולם אתמול היית פלג גופא בלבד, היה לך רק חצי יצה"ר, חצי רצון לקבל,
ועם חצי דבר אין מה לדבר, היום שכבר יש לך יצה"ר שלם ורצון לקבל שלם,
כבר אני יכול לדבר עימך,
דבר שלם הוא כבר מציאות שיש להתיחס אליה...".

 

[אשת נח]

"...וכל הבורח מן הכבוד, הכבוד רודף אחריו."
אדם אשר יתרחק מכל כבוד, בסופו של דבר יהיה מכובד.

בדרך שחוק מספרים על אדם ש"ברח מהכבוד כל ימיו":
"רבי." הוא פנה אל רבו בטענה,
"אני לא מבין. לפי דברי חז"ל, הייתי צריך להיות מכובד.
כל ימי אני מבלה בבריחה מהכבוד, ועדיין איש אינו מכבד אותי."
"אכן כך" השיב לו הרב,
"יש אנשים שבורחים מהכבוד כמו אש.
אולם, כשאתה בורח מהכבוד,
אתה כל הזמן מסתכל לאחור - מתי הוא כבר יצליח לתפוס אותך..."

V@

 

[alia1]

וישנו הסיפור שפעם אחת עלה רב זקן עם בנו
לציון הרב אהרן מבעלז ז"ל בהר המנוחות,
והיה ויכוח ביניהם.הבן אמר לאביו:
"אבא,נראה לי שכאן מקום מכובד לשכב".
"לא בני"אמר אביו"נראה לי שכאן-מקום מכובד יותר".........
הנה עד היכן מגיעה התאווה והשטות של הכבוד
עד שמחפשים גם מקום מכובד בתוך האדמה...
אשרי מי שאינו מחפש כבוד מבני האדם,
וכל כבודו הוא להיות דבוק בו יתברך.

 

[אשת נח]

"אין צור כאלוהינו" (שמואל א' ב' 2)
מפרשים חז"ל, אין צייר כאלוקינו, שמצייר את הבריות ויוצרם.
צור עולמים (ישעיה כ"ו, 4)
צור עולמים, צייר עולמים,
הצר צורה ונופח בה רוח ונשמה.

במסכת תענית (כ,ב) מתארת הגמרא
תנא שפגש אדם מכוער ואמר, כמה מכוער אדם זה.
שמע אותו אדם ואמר,
לך אמור לאומן שעשעני
כמה מכוער כלי זה שעשית.
הבין אותו תנא שפגע בו והלך אחריו דרך ארוכה עד שקיבל את מחילתו..

"הצור תמים פ

 

[alia1]

מספרים על ה"צמח צדק"זי"ע(נכדו של "בעל התניא"זי"ע),
שבא אליו יהודי והתלונן,שכשמגיע לביה"כ,
כולם דורכים עליו ודוחפים אותו...

ענה לו ה"צמח צדק"-'מי אמר שאתה צריך לשכב
לאורך ולרוחב בית הכנסת?תפוס פינה,ותהיה 'כלום'-
ואף אחד לא ידרוך עליך'.

כי מי שמחזיק עצמו ל'כלום'-אי אפשר לדחוף אותו,
הרי הוא כלום
גם ליפול 'כלום' לא יכול,כי להיכן יפול?
הריהו 'כלום'.

'כלום'-אותיות 'מלוך'.
ברגע שאני מחזיק עצמי לכלום,
נעשה מזה מלוך!היינו שממליכים את הקב"ה
על עצמינו!

 

[אשת נח]

הדבקות בהקב"ה וההתבטלות אליו יתברך
אינן ממעטות את חיותו של האדם, אלא להפך
הן גורמות לחיים אמיתיים.
כפי שציינת עליה, כשאנו כלום
הקב"ה מולך.
ואם לא
אל זר מולך.

כתוב (תהלים פא י)
"לא יהיה בך אל זר"
איזהו אל זר שהוא בקרבו של אדם?
הוי אומר - זה יצר הרע!
רע-רצון עצמי

מהי עבודה זרה?
הרמ"מ מקוצק היה אומר על הפסוק
"לא יהיה בך אל זר" - לא יהיה הקב"ה בקרבך כזר.
בלשון המכילתא לפסוקנו:
"ר' יצחק אומר:
בא וראה לשון שתפסה תורה למולך –
כל שתמליכנו עליך אפילו קיסם אחד או חרס".

כל דבר בעולם יכול להיות עבודה זרה.
כל דבר שהאדם ממליך על עצמו הוא ה"מולך" שלו
וכל מה שעושים בשבילו ובגללו הוא קורבן "המולך"
אפילו קיסם או חרס נשבר יכולים למלוך
כשנותנים להם למלוך
ואז האל הזר משתלט על האדם
עד שנדמה לו לאדם שהוא עצמו אל
וכל השאר-זר.

 

[alia1]

אומר ר' נחמן זיע"א בספר המידות(כבוד,כ'):
"צריך לתת כבוד למלכות
אף על פי שהוא עובד עבודה זרה".
וכן:"אדם שהוא בחשיבות
אין צריך לבזותו ,
אף על פי שהוא רשע".

 

[alia1]

ואומר רבנו הק'(ליקו"מ,א',ר"ב)-
שכל מי ששכלו קטן ביותר,צריך לחלוק לו כבוד ביותר,
(וכמובן מרבה על נשים -כי דעתן קלה.ואחרי סיפור ברוריה
אשת ר' מאיר בעל הנס..זה גם ברור... @=@ )
ורבנו מגלה שהמפתח של עניין תאוות הכבוד
נמשך ממוחין דקטנות.נמצא,שאם נותנים לאדם את
הכבוד לו הוא צריך,הרי יכולים להוציאו ממוחין דקטנות,
ולהגביהו עד שיבוא למוחין דגדלות..........

פעם כתב רבינו ז"ל מכתב לבתו שרה,
ושיבח ופאר אותה-וכשקראה התחילה לבכות,וכששאלוה
למה היא בוכה,אמרה:'שמעתי מאבא שלי שכשאדם
נמצא בקטנות מוחין צריך לשבח ולרומם אותו,ואם ככה
שיבח אותי,זה סימן שאני בקטנות מוחין עכשיו,
ועל זה אני בוכה'.........

 

[אשת נח]

ר' יהושע בן לוי אמר:
"בשעה שאדם הולך בדרך,
סיעה של מלאכים מהלכין לפניו ומכריזין ואומרין:
תנו מקום לאיקונין (דמות) של הקדוש ברוך הוא."

והרבי שלמה קרליבך אמר
"כשאתה אוהב אדם שדעותיו שונות מדעותיך
אינך נעשה פחות מיוחד ופחות יהודי.
אדרבה, אתה נעשה יותר מיוחד ויותר יהודי."

V@

 

[*y@smin*]

כתוב בספר המידות:

"חבוק הספר תורה מסגל לכבוד" h*