אין התקדמות ללא ויתורים – חלק א`

[רות וידאל]

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>בס"ד בזרה"ק


אין התקדמות ללא ויתורים – חלק א`





חברים וחברות יקרים שלום וברכה J



הפעם נדבר על נושא שקשור לכולנו – ויתורים.

מה משמעות המילה ויתור? לוותר זה לתת מעצמך גם שכאתה רוצה ואז הויתור הוא קל ונעים, או לחילופין לוותר גם כשלא רוצים – ואז הויתור נעשה בצורה חלקית ועלול אח"כ גם לגרום לתסכול ומירמור וכתוצאה מכך לתגובה הפוכה ולא רצויה מזו שהתכוונו אליה מלכתחילה.

אנחנו צריכים לדעת היטב ולהבין,

שאם ברצוננו להשיג יעד מסוים מטרה כלשהיא, עלינו לזכור דבר אחד מאוד בסיסי וחשוב עלינו לעשות ויתור כלשהו.

אם נקבל את הויתור בשמחה ובהבנה שהחלק שאנחנו צריכם לוותר עליו (או במילים אחרות, "להתפטר" ממנו) הינו הכרחי בתהליך ההשגה שלנו בדבר מה – בין אם חומרי/גשמי ובין אם רוחני, בתהליך ההצלחה, בתהליך הריפוי, בתהליך הצמיחה שלנו, הדבר יקל עלינו בהתמדה ובנחישות. כלומר, אם אבין שהויתור הוא לטובתי ויהיה לי לעזר, אע"פ שקשה לי לוותר עליו זה כבר יקל בתהליך.

ידוע שהויתור הינו פעולה קשה, ואפילו קשה ביותר. והוא למעשה החלק הקשה ביותר בתהליך של ההשגה, ההצלחה, הריפוי, הצמיחה. מדוע הוא החלק הקשה?

היות והויתור מאלץ אותנו לעזוב חלק שהיה מוכר לנו ושאפילו היה נוח לנו, זה יכול להיות למשל דבר שאהבנו, שרצינו, שהיינו רגילים אליו, או יכול להיות שהוא גם נוח לנו ומשרת כל מיני גושפנקות שלנו לדברים כאלה ואחרים (משרת אינטרס שלנו בעשיית דברים ו/או בהצדקת התנהגות).

אתן דוגמא כדי להמחיש את דבריי,

דבי בת 30, ממרכז הארץ, חוזרת בתשובה. דבי הייתה בחורה פעלתנית הרגילה לדבר שעות עם חברותיה בטלפון, בבתי קפה, במפגשים חברתיים ובהתכתבויות באינטרנט. הייתה מדברת על כל נושא שעולה על רוחה, ללא כחל וסייג. רכילות ולשון הרע לא היו מושגים שמוכרים ומובנים להם. ברם, משחזרה בתשובה והתחילה ללמוד הלכות לשון הרע ורכילות נתקלה בדילמות קשות ביותר.. שהרי הייתה רגילה לדבר שעות על אה ודה, ובניהם על חברות, בני משפחה, ולא ידעה בכלל שהיא מוציאה עליהם דיבה, רכילות ולשון הרע. דבי אוהבת מאוד מאוד לדבר.. אבל היא מבינה שלחזור בתשובה מצריך ממנה כחלק אינטגראלי ובלתי נפרד, גם לעשות תשובה על לשון הרע.. רכילות.. דיבורי גנאי בגנות אחרים והתנהגותם..

דבי הבינה שכדי ליישם את "לא תלך רכיל.." היא צריכה לוותר על משהו.. על משהו שהיא כ"כ אוהבת וכ"כ רגילה בהם.. שהרי כל דבר קטנטן שקורה היא מיד רצה לספר.. אבל מה תעשה? היא כ"כ אוהבת לדבר עם חברות! היא חייבת להוציא החוצה ולפרוק את כל עשר על ליבה, ובפרט אם משיהו פגע בציפור נפשה.. היא חייבת לשפוך את הדברים ולספר.. מה תעשה? דבי הבינה שהיא צריכה לוותר על שיחות הטלפון הארוכות שלה עם חברותיה, על המחשבות שלה בגנות אחרים (ההוא עשה ככה, וזאת ככה וכן הלאה..), דבי הבינה שדיבורים על אחרים ומעשיהם אינם אתיים וכשרים, ואין לה רשות לעשות כן.. דבי גם הבינה שעליה ללמוד כלים חדשים והתנהגויות חדשות כדי לעמוד איתן מול ההרגלים שלה. דבי הבינה שגם עליה לוותר ולאלתר על כל ההתנהגויות הקודמות שלה, לוותר על הנוחות שבלדבר על אחרים, על הקלות ועל תחושת ההקלה שזה יוצר. דבי מבינה שהיא חייבת לוותר אם היא רוצה באמת להצליח בצווי האלוקי של לשון הרע ורכילות. בהיותה נחושה לעמוד באתגר העצום, דבי הבינה שעליה להתייחס להתנהגויות הקודמות שבהן הייתה מרשה לעצמה לפטפט והבינה שעליה להפסיק איתן, בנוסף, דבי החרוצה, הלכה ורכשה מספר ספרים ללשון הרע, דיסקים והרצאות - וזה כדי ללמוד ולהפנים מה כן מותר ומה אסור.



הווה אומר, הלכה למעשה מה שדבי עשתה –

הבינה את משמעות ההתנהגות שלה על כל פניה ולכל ההיבטים השליליים
הבינה שעליה לוותר על התנהגויות שליליות שהייתה רגילה בהן
הבינה שהויתור אינו פשוט אך הכרחי כדי להצליח בדרך החדשה, אחרת אין הצלחה
הבינה שכל הסבר שתיתן לאי עמידה בויתור יהיה בבחינת תירוץ..
הבינה שהויתור עלול לגרום לכעס כי כעת אין למי לפרוק ולדבר ולהוציא החוצה.. ולכן צריכה גם לעבוד על מידת הויתור שיהיה ויתור בשמחה ובקבלה.
הבינה שכדי ליצור ידיעה חדשה איך להתנהג עליה ללמוד על הנושא, לכן קנתה ספרים ודיסקים שיחזקו אותה ויעזרו לה איך להתמודד במצבים של קושי


חברים וחברות יקרים,

זוהי הבנה רצינית ועניינית בדבר הויתור..

זה מתכון לעשייה מוצלחת ופורייה..

זה תפריט עשיר בנחישות ובהתנהגות הלכה למעשה שמכוון למטרה – לוותר על התנהגות שלילית לטובת התנהגות חיובית

זה תווי דרך ברור ויודע מראש להצלחה ועמידה איתן בוויתור



דבי התבוננה והבינה, שאין התקדמות בחיים ללא ויתורים.. ובפרט כשאנחנו כולנו מלאים בכ"כ הרבה תאוות, גאווה מפה ועד להודעה חדשה.. מחשבות שליליות והרסניות, פחדים, חרדות, מלאים בהרס וברעל.. וכדי להתנקות מכל הזוהמה אנחנו צריכים לעשות תפנית חשיבתית רצינית ועמוקה שהרי מדובר בחיים שלנו, מדובר בתכלית שלנו, בהצלחה שלנו בעבודת השם יתברך.



חברים וחברות יקרים, על זה המשקל כל אחד מאיתנו לפי הצרכים שלו לעשות ויתורים בהתנהגויות שמצריכות תיקון..

☼ זה יכול להיות בחשיבה – לעשות ויתורים על משחבות שליליות לטובת מחשבות חיוביות

☼ זה יכול להיות בהתנהגות יותר גשמית – לעשות ויתורים על אכילת ממתקים וג`אנק לטובת אוכל בריא מזין ואיכותי

☼ זה יכול להיות בחיי היומיום – לעשות ויתור על שינה מרובה לטובת יקיצה מוקדמת

☼ זה יכול להיות בויתור על כבודי למען שלום הבית עם האישה/הגבר וחינוך הילדים

☼ זה יכול להיות במקום העבודה שבה אני מוותר לעמית כדי לא להעליב אותו

☼ זה יכול להיות שאני מוותר על הלחיצה על הגז ולהוא שעקף אותי וממש חתך...

☼ זה יכול להיות שאני מוותר על קניית הבגד לטובת קנייה מנצרכת אחרת

☼ זה יכול להיות שאני מוותר על שעה סתמית לטובת התבודדות עם השם יתברך..

☼ זה יכול להיות שאני מוותר על החנייה לטובת האחר ואע"פ שאני הייתי קודם וזה כדי למנוע מעצמי כעס ועצבים מיותרים

☼ זה יכול להיות שאני מוותר על עוד אלך ואחד דוגמאות – ועל זה המשקל כל אחד ואחת מאיתנו לפי הדוגמאות האישיות והספציפיות שמתאימות לו/ה.



שיהיה לנו ויתורים מוצלחים ב"ה J



המשך, אין התקדמות ללא ויתורים חלק ב` – יבוא בימים הקרובים</span>

 

[mor-rabenu]

חזק וברוך!
לדעתי אם מישהו רק יסים לב אז הוא יבן
שהשם יתברך מוותר בשבילו כי בטח
יש לו הרבה קליפות ומחשבות רעות והשם יתברך
עושה בכל זאת וגם עם הגאווה שלנו שאנחנו אומרים
שאנחנו מוותרים וכ'ו חח