איש אישה אלוקים

[אהרונית]

בס"ד
"ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם"

הבריאה החשובה ביותר נבראה ביום השישי-האדם

בבריאה זו נוצר משולש המיצג את החיים בעולם העשייה, משולש זה הוא המפתח של חוקי הבריאה,מפתח לתנועת החיים -איש אישה אלוקים-
כוחה של האישה ברגשות האינטמיים שמקורם באגן...ברחם....תכונות הרחם כתכונות המולדות באישה

קבלה* ספיגה* רוך* רחמים* צניעות* חום* נתינה* יצירת חיים*גמישות*

כוחו של האיש ברגשות המוחצנים שמקורם בכתפיים...האיבר העיקרי בחגורת הכתפיים הוא העורף,תכונותיו המולדות של האיש
אחריות*הגנה*נחישות*התמדה*נשיאה בעול הפרנסה*חסות*שמירה*לחימה*יוזמה*

עם התכונות האלה נולדים האיש והאישה....היכולות נמצאות בעל מודע שלהם....והידע ממש כמו שהדבורה יודעת לעשות דבש...
כאשר האישה מיישמת נכון את תכונות הרחם והאיש את תכונות העורף הם יוצרים שני משולשים הפכיים
האיש משולש רחב כתפיים בחלק העליון שלו ובתחתון צר
האישה משולש רחב בסיס והחלק העליון מוצר
אם נשים אותם אחד על השני נקבל מגן דוד
מגן דוד מייצג את זרימת החיים המשותפת......
(משיעורי אברהם ליפשיץ)


מודה לבורא עולם על הבמה שקיבלתי
מזמינה את כל יצירות המופת של הבורא האהוב לכתוב בפורום הזה
על עצמם
על אהבה
על לב הבית
על איש ועל אישה ומה שבינהם

עיזרי לבן זוגך לאהוב את עצמו והוא יאהב אותך.....
לילה טוב
חודש טוב

 

[avitanit]

&-& ישתבח שמו לעד
ברוכה הבאה אהרונית
שיהיה לך הצלחה רבה.

 

[אשת נח]

ברוכה הבאה אהרונית! בהצלחה בפורום החדש!

מהפסוק "מוצא אני מר ממות את האישה" משמע:

"ומוצא"-לשון הווה, אין חיבור לשורשים ולמסורת.
בית כזה שאין לו עבר גם אין לו עתיד.
"אני" - שהבסיס של הבית הוא חיפוש האני שלי בלבד ולא של בן זוגי....
.
לעומת זאת, בפסוק "מצא אשה מצא טוב"
"מצא" לשון עבר, ערכי הבית בנויים על שורשי העבר ומסורת תורת ישראל.
על בית זה נאמר
"ויפק רצון מאת ה' "

'איש ואשה זכו שכינה ביניהם'

@=

 

[alia1]

ברוכה הבאה אהרונית יקרה!

בהצלחה!

ואכן,איש ואשה זכו-שכינה ביניהם(סוטה,יז')
והשכינה שורה רק במקום שמחה ואהבה.
שנזכה כולנו,אמן ואמן!!

 

[אשת נח]

השראת השכינה בין איש לאשתו:
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כ"ה, ח'),
דרש רבי עקיבא איש ואשה זכו שכינה בינהם לא זכו אש אוכלתן (סוטה יז.).

כלומר, גם בזמן שאין בית המקדש קיים איש ואשה שזכו ושלום בינהם,
הקב"ה בא ומשרה שכינתו בינהם,
התורה פירטה כל פרט במעשה המשכן.
ללמדנו: שיש משכן ומקדש שאינו חרב והוא קיים לעולם.
וזהו ביתו של האדם מישראל שהשכינה שורה בתוכו,
בזמן שיש שלום בין איש לאשתו.

וכן נאמר (ישעיה מה, יח):
"לא תוהו בראה לשבת יצרה"
ודרשו חכמים לא נברא העולם אלא לפריה ורביה
שנאמר לא תוהו בראה לשבת יצרה (פסחים פח)
כלומר, בזמן שיש שלום בין איש לאשתו העולם מתקיים,
ומתקיים מה שנאמר "אשר ברא אלהים לעשות".

אלוהים ברא כדי שיתקיים בנו "לעשות"..

איש אשה, משותף לשניהם-אש
כשישימו יה בינהם, יוד אצל האיש,וה' אצל האשה-זכו
שכינה בינהם!

@=

 

[אהרונית]

בס"ד

בוקר טוב משפחה...

מוצא אני את האישה מר ממות------האיש שמוצא עצמו לפני אישתו טעמה מררררררררררר
מצא אישה מצא טוב ---- האיש שמוצא את אישתו לפניו יהיה תמיד מאושר

כל מהות האיש להכיל ולספק את האישה שלו

והאישה מהותה ליצור הכלי כדי לקבל ממנו

הלוואי ונשכיל ליצור הכלי
ולהיות מסופקות ושמיייייייחות

 

[אשת נח]

אהרונית יקרה
על 'פטר' עוד לא אמרנו דבר...

"וידבר ה' אל משה לאמר: קדש לי כל בכר פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא"

(שמות,'בא',י"ג,א')

"פטר", פירושו "פתיחה, ראשית, התחלה".
הבקעה, פריצת דרך ומעבר,
יחד עם השתייכות בלעדית לה'.

לפטר באהבה
ברכות לפתיחה,לראשית!

 

[אשת נח]

הברזים והכן

"יב

 

[אשת נח]

הרמב"ם ב'מורה נבוכים' מנסה להסביר, מה זה בצלם אלוקים,
"זכר ונקבה ברא אותם",
החיות גם הם נבראו זכר ונקבה
אלא שהאדם הוא היחיד שנברא זכר ונקבה יחד.
"ויברא אלהים את האדם בצלמו",
מה זה בצלמו?
שלם.
אלוהים ברא את הזכר והנקבה בצלמו
כאחד
וקרא להם אדם.
ואז פיצל אותם
"ויאמר אלוהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו".
שלא יהיו יחידה אחת
שיחפשו וישלימו זה את זו.
לא עוד אחד-אלא יחד.

V@ V@

 

[*y@smin*]

אהרונית!..ברוכה הבאה!

:lol:

קניתי איש את ה' - לשעבר אדם נברא מאדמה וחוה נבראת מן האדם מכאן ואילך בצלמנו כדמותנו - לא איש בלא אשה , ולא אשה בלי איש ולא שניהם בלי שכינה"

"אמר ר' אלעזר: כל אדם שאין לו אשה אינו אדם, שנאמר (בראשית ה'): זכר ונקבה בראם - ויקרא את שמם אדם"
>=@

 

[alia1]

ידוע לכל ש'אדם' מורכב מ-א'-
אלופו של עולם,ו'דם'=אב(3)ואם(41),
שזהו'שלשה שותפין הן באדם'...
'אדם' גם שווה לשם הוי"ה במילוי אלפין(יו"ד ה"א וא"ו ה"א)=45.

אדם(45)-אם תוריד ממנו את ה' ית'(הוי"ה-26),
ותוריד ממנו את אשתו(כי חוה=19 )
(19+26=45 )-
נשאר-0.

@=@

 

[אשת נח]

בוקר טוב!

מנהג ישראל לשבור תחת החופה כוס זכוכית.
הזכוכית כדי לזכך ולעדן את המידות בכניסה לנישואין.
והשבירה מסמלת ששוברים את ה"לבד"
וממנו תיקון ובניה מחדש.

"כלה" - לשון כליון הנפש אל החתן.

נאמר במדרש: "מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שאין זיווגו של איש אלא מן הקב"ה.
בתורה מנין? ''ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר''.
בנביאים: ''ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא''.
בכתובים: ''ומה' אשה משכלת''.

 

[alia1]

אומר ר' נחמן זיע"א(ליקו"מ תנינא,צ')-
כי הטעם של שבירת כלי חרס בשעת השידוך הוא
בשני עניינים,ובאמת צריך להזהר שלא לגרש את
אשתו,וחז"ל אמרו(עירובין מא)"שלשה אינם רואים
פני גיהנום וכו"..שגם אם אשתו רעה שיקבל זאת באהבה..
כי כך אינו רואה פני גיהנום.ושבירת כלי חרס כי
שער החרסית היה בירושלים(וכפרש"י שהיו משליכים
שם שברי החרסים),וזה השער הוא כנגד פתחה
של גיהנום כמו שכתוב(ירמיה י"ט,ב')-
"ו

 

[אשת נח]

פרשת קרח.

חכמות נשים בנתה ביתה.
שלמה המלך ע"ה כותב במשלי (יד, א)
"ח

 

[אשת נח]

שבוע טוב!
מתוך הרצאתה של הרבנית ימימה מזרחי לפרשת 'חקת' (תשסה)

לג'ני וייסברג יש סיפור טוב.
איש אחד חזר הביתה מהעבודה בשעה שש בערב. הוא יצא מהרכב ופנה לבית.
על שביל הכניסה הוא ראה חזיון יוצא דופן: השביל זרוע עטיפות של חטיפים ושקיות זבל קרועות שמתוכן מציצים חיתולים צואים.
בגינה שיחק אחד הילדים, מוזנח ומלוכלך. האיש התקדם עוד מספר צעדים.
עוד בטרם נכנס ראה את המפתן מטונף בשלוליות מיץ שאיש לא טרח לייבש ופירות שנמעכו.
הוא נכנס לתוך ביתו ושם קידמו את פניו שניים מילדיו, בוכים מרה ומתקוטטים באין מפריע.
הטלוויזיה שידרה ברעש אימים, ילד נוסף רקד ערום על הספה והבת הגדולה עמדה עם חפיסת גפרורים, מנסה להצית את האש ולהחריב את הבית כולו.
האיש החל לפחד. הוא עלה במדרגות לעבר חדר השינה.
בקושי היה אפשרי לפלס דרך בין ערימות הכביסה הנקייה שהתערבבו בכביסה המלוכלכת.
בהלתו גברה משראה שאפילו כלי האיפור היקרים של אשתו היו שפוכים בכל עבר.

האיש הגיע לחדר השינה שלו. הדלת היתה סגורה.
הוא פרץ פנימה בבהלה גדולה, ושם ראה... את אשתו. במיטה, עדיין בחלוק של הבוקר, קוראת ספר.
היא פנתה אליו בחיוך מתוק מדבש: "שלום, מה שלומך?"
"הכל בסדר?" הוא שאל אותה בתדהמה.
"ברוך ה' ", היא ענתה לו.
"אתה זוכר איך בכל יום אתה חוזר מהעבודה ושואל אותי מה עשיתי היום?"
"כן", הוא השיב, מופתע מהשאלה.
"ובכן, היום לא עשיתי את זה"...