בענין הדיבור

[אשת נח]

ישנה גמרא מאירת עינים על השפעת הדיבור על המציאות.
מה שבא לידי ביטוי בדיבור,יונהג משמיים.
חז"ל אומרים:
"מנין שברית כרותה לשפתים?
שנאמר:
"ויאמר אברהם אל נעריו: ש

 

[*y@smin*]

ידוע כי הדיבור מחיה או ממית.

"החיים והמוות ביד הלשון"

רבי חיים מוולוז'ין כתב:

"וצריך לשקול בפלס מאזני שכלו תחילה,
על כל דיבור ודיבור שרוצה להוציא מפיו". >=@

 

[alia1]

בספרו של הרב זמיר כהן "המהפך",
מסופר על ניסוי מדעי שנערך-שם מוצגת השפעת
גלי הקול על צלוחית מים שנלקחה ממי נהר...
אמירת המלה"מכוער'-ליד אותם המים,
יצרה מולקולות מים כאוטיות(עם עכירות),והמלים
'הערכה','אהבה','נשמה' ו'תודה רבה'-יצרו מולקולת
מים מסודרת.
אדם הוא כ-70% מים.
הכי טוב לפנות לו ישתבח מקום של אמון עיוור
על הדרך שהוליכנו עד היום..........

 

[אשת נח]

אור רב גימטריא שקט.
אם אדם לא מדבר הרבה זוכה לאור רב.

 

[alia1]

אמר רבן ש' בן גמליאל:'כל ימי גדלתי בין

חכמים ולא מצאתי טוב לגוף אלא שתיקה'!

מדת השתיקה עולה על הכל!
על 'לא לדבר' אין אף פעם חרטה!
משתיקה אין מתעייפים לעולם.

 

[alia1]

שתיקה=גימטריה "בעל תשובה"(815)

איך לא.............

 

[אשת נח]

אמירה ודיבור.
ההבדל בין אמירה לדיבור הוא, שהדיבור הוא עניין גשמי
- החיצוני שבדיבור והוא הדבר הפשוט.
והאמירה היא העניין הרוחני שבדיבור, שהיא הכוונה המכוונת בו.
לכן נאמר בכל מקום: וידבר ה' אל משה לאמר,
שהדיבור הוא פשטות העניין ,
לאמר – להסביר להם שיבינו.
הנה משה לדרגתו הגדולה, מיד בבוא הדיבור אליו הבין תוכן עניינו,
אבל ישראל לא הבינו בדיבור לבד עד שמשה הסביר להם.
לכן אמרו אליו בזה, קרב אתה ושמע את אשר יאמר כפי שאתה מבין מדיבור של מעלה,
אבל אנחנו כעת במדרגה קטנה שאתה תדבר אלינו הדברים כפשטן
אף שלא נבין אותם על עומקם,
ובכל זאת אף שלא נשמע טעמי התורה ומצוותיה נשמעם ונעשם וזהו ושמענו ועשינו.
(עפ"י הגר"א)

 

[אשת נח]

קדושת הדיבור

כל דבר שאסור לעשותו בשבת, אסור גם לומר בשבת שיעשנו בחול.
ואף דיבור חול בשבת החמירו בזוהר (ח"ב דף מז) מאוד משיחת חול בשבת.
ה"פלא יועץ" כתב בזה סברא פשוטה,
שהרי נצטוינו לשבות ממלאכה כשם ששבת מלכנו אלקינו ביום השביעי,
והלא מה היתה מלאכתו יתברך בששת ימים - דיבור,
שנאמר: "בדבר ה’ שמים נעשו" (תהילים לג, ו),
ואם כן, ממלאכתו של ה’, שהיא דיבור,
נצטוינו לשבות אף אנו,
והוא על ידי שנשבות בדיבורנו מדברי חול, וכל דיבורנו יהא קודש ועסק התורה בלבד.

 

[אשת נח]

ותדבר מרים ואהרון במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח כי אשה כושית לקח (בהעלותך יב-א)

על זה אמר שלמה המלך עליו השלום
ברוב דברים לא יחדל פשע חושך שפתיו משכיל (משלי י).
ר"ל אם אדם מדבר הרבה לא יתכן שלא יבוא לידי חטא ולא ידבר לשון הרע על חברו.
וזה שחושך שפתיו מלדבר לשון הרע על חברו הוא נבון.
שיש לו דעת, וכשיש לו הכרח לדבר,
כשרואה שהוא בא לספר לשון הרע על חברו, הוא חדל מזה ושותק.
וזהו מה שאומר התנא במשנה באבות
ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה.
ר"ל בדברים הנוגעים לגופו של אדם ולא לנשמתו אין טוב אלא שתיקה,
היינו דיבור הכרחי ביותר,
שכן ברוב דברים לא יחדל פשע.
אבל בדברי הנוגעים לנשמה,
כגון תורה ותפילה או דבר מצוה, שם לא ישתוק, אדרבה, מצוה לדבר.

 

[alia1]

בס"ד

<span style='color:blue'><span style='font-size:14pt;line-height:100%'>תפילה על שמירת הלשון</span></span>


רבונו של עולם,יהי רצון מלפניך,

קל רחום וחנון,שתזכני היום ובכל

יום לשמור פי ולשוני מלשון-הרע ורכילות

ומקבלתם.ואזהר מלדבר אפילו על איש יחידי,

וכל שכן מלהתרעם על מידותיו של הקדוש ברוך הוא.

ואזהר מלדבר דברי שקר,חנופה,ליצנות,מחלוקת,כעס,גאוה,

אונאת דברים,הלבנת פנים וכל דברים אסורים.וזכני שלא לדבר

כי אם דבר הצריך לעניני גופי או נפשי,ושיהיו כל מעשי ודיבורי

לשם שמים.

 

[alia1]

כי זהו ה"לשם שמים",-לאחד אש במים,

חסדים בגבורות,לאחד הפכים ולהשלימם,

כמו גם בנטילת ידיים....

כי המים הם שפע חסד אך גם מחלוקת

מאז הבריאה(שמים תחתונים נקראים

מים בוכים..),

שהמים לא יכבו את האש,והאש לא

תשרוף את המים...

שנזכה כולנו,אמן!

 

[אורחים]

בס"ד בר"ה

חבר'ה.. אשריכם לגמרי.. איזה פנינים מתוקים ..

אבל צריך לזכור שכמו שהרמב"ם אומר.. דרך האמצע היא הכי טובה...
לא צריך להיות דברן.. אבל גם דג לא צריך להיות ככה לשלב בין הדברים.. לדעת מתי לדבר .. וגם לדעת מתי לשתוק..

שנזכה שכל דיבורנו י'הי'ה לשם שמים ביראה ושמחה נפלאה וגדולה מאד אמן כן י'הי רצון..

---@

נ נח נחמ נחמן מאומן ! ! (שימו לב לפיא'ס )

 

[alia1]

יפה לך נעמה צדיקה!


וזהו שאמר רבנו הק' בליקו"מ(א',י"ז)

"הצדיק הדור הוא המגלה היראה והאהבה".........

שילוב האהבה והיראה הוא ה"לשם שמים".

ובמיוחד בימי הספירה האלה,שנפנים הרבה הרבה

את דברי רשב"י זיע"ע:

<span style='colorrange'><span style='font-size:14pt;line-height:100%'>'אנן בחביבותא תליא'</span></span>(אנו תלויים בחביבות...)

 

[אשת נח]

ערב טוב לנעמה המנעימה

הרמב"ם (הלכות דעות ב, ד) כותב
"לעולם ירבה אדם בשתיקה.
ולא ידבר אלא או בדבר חוכמה
או בדברים שצריך להם לחיי גופו"..

 

[alia1]

הפה נקרא ,היכל ה'"

ודרכו נכנסת ויוצאת השכינה,

ממוקם למעלה מעשרה טפחים.

(והרי לא ירדה שכינה למטה מעשרה טפחים)


זה"סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא

ואת מצוותיו שמר-כי זה כל האדם,-

מי שיש לו יראת שמים-דבריו נשמעים.


איש אחד הלך לרבו ובכה על יסוריו,

באמרו כי מעולם לא הלך ארבע אמות בלא תורה...

אמר לו רבו"ולוואי ותזכה לא ללכת ארבע אמות בלא יראת שמים".

 

[alia1]

פרשת "שלח לך"

אומר ה"פלא יועץ"(ר' אליעזר פאפו זצוק"ל)

לדיבור רע יש כח,ולטוב יש כח פי 500!
מי שמקלל אותך יש לומר:לכ"י--ל'א כ'ך י'היה
ואם מקלל -לומר-אמ"ן--א'רור מ'קלל נ'פשי

 

[אורחים]

בס"ד בר"ה

רבינו הקדוש אומר ... שעיקר העני'ין הוא בדיבור ותפילה.. ויש לזה כח גדול וחזק פי כמה וכמה מהכל.. וכמו שאומר (נראה לי בשיחות הר"ן... לא זוכרת איפה..) שאפשר להגיד ל'קנה שריפה' (רובה) שירה.. והוא פשוט ירה..

וכמו שאומר.. משיח יכבוש את כל העולם אפילו לא בירי'ה אחת.. רק בדיבור... כי עיקר כלי המלחמה של המשיח זה התפילה..

בעני'ין שדיבור רע יש לו כח וטוב פי 500... לכן אמר רבינו הקדוש לדבר רק הכיסופים הטובים בפה.. ולא להגיד את הכיסופים הרעים.. כי לדיבור יש כח.. והדיבור מאד מכריח.. ואפילו אם מדבר דיבורים כפירות ב'צחוק'.. זה מכריח.. נכנס באדם אוטומט.. וכמובן גם לצד השני.. כמו שאומר רבינו הקדוש על הפסוק 'אודיע אמונתך בפי..' לדבר דיבורים של אמונה... מזה לבד זוכים לאמונה...

לעני'ין הטוב והרע... ברוך ה' ידוע שמידה טובה מרובה .. יש סיפור במסכת שבת.. שבמעמד הר סיני היו באים המלאכים וקושרים לכל אחד מבני ישראל 2 כתרים.. ובמעשה העגל.. היו באים מלאכי חבלה ומורידים את הכתרים (ולעתיד לבוא-עתיד הקב"ה לקשור עלינו 2 כתרים בחזרה &-& ) ... והמלאכים קשרו בקלות.. ולמלאכי חבלה בקושי הי'ה כח לפרום אחד... מידה טובה מרובה..

ולעני'ין האחרון... גם אם יברך אותך גוי תאמר לו 'אמן כן י'הי רצון..'

אשרינו לגמרי.....

 

[אשת נח]

במסכת חגיגה בתלמוד הבבלי, אומר רבי שמואל נחמני:

'כל דיבור ודיבור שיוצא מפי הקב"ה נברא ממנו מלאך אחד
שנאמר [ תהילים לג ]
"בדבר ה' שמיים נעשו וברוח פיו כל צבאם"'.

פירושו של דבר שכל דיבור ודיבור של ה' הוא בעצם מלאך.
כח רוחני שמועבר מן הקב"ה אלינו הוא מלאך.
אותם המלאכים "הם צינורות השפע, דרכם עולה ויורד השפע האלוקי בעולמות".

אבל לבד ממלאכים הנבראים עם כל דיבר של הקב"ה,
מלאכים נבראים מידי יום
מידי בוקר נברא צבא חדש של מלאכים. [בראשית רבא ע"ח :א]
לאמור גם בני אדם בוראים כל העת מלאכים חדשים
באמצעות מעשיהם, דיבוריהם וחוויותיהם.
המלאך קשור במהותו לאדם שיצר אותו
והוא שליחו של האדם אל עבר העולמות העליונים.
על ידי דיבור טוב
נשלח מלאך ,שליח הטוב מלמטה למעלה
ובאותו צינור של שפע
מושפע הטוב מלמעלה למטה.

 

[אשת נח]

הדיבור משמעותי רק כאשר הוא מובלט על הרקע המנוגד של השתיקה.
הרב גינזבורג.

אמר רבי נחמן זצ"ל
"כי לא כל דיבור נקרא דיבור, כי דיבור שאינו נשמע ומתקבל אינו נקרא דיבור,
בחינת 'אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם'..."
(ליקוטי מוהר"ן קמא, כט, א).

ישנם דיבורים המתקבלים, וישנם כאלו שאינם.
ואיזה דיבורים מתקבלים?

"ועיקר מה שמתקבל הדיבור, הוא מחמת הטוב שיש בו, כי טוב הכל חפצים,
ועל כן, כשיש טוב בהדיבור, אזי הדיבור נשמע ונתקבל,
אבל כשאין טוב בהדיבור, אינו מתקבל"

"ואיך עושין הטוב בהדיבור?
הוא על ידי שלוקחין הדיבור מהדעת,
אזי יש בו טוב, אבל כשהדיבור בלא דעת, אזי אין בו טוב,
בבחינת 'גם בלא דעת נפש לא טוב'.
נפש הוא הדיבור, כמו שכתוב 'ויהי האדם לנפש חיה',
ותרגומו: לרוח ממללא"

 

[אשת נח]

פרשת 'קרח'

ו