דיני שינוי מקום באמצע הסעודה
לשאלת רבים בנושאים אלו של הפסק באמצע הסעודה, (וכגון מי שיוצא להתפנות באמצע הסעודה אם צריך לחזור וליטול ידיו בברכה ולברך המוציא), נבאר כמה מדינים אלו בהלכות הקרובות. וכעת נדון לענין שינוי מקום בסעודה, כאשר אוכל בחדר אחד ויוצא להמשיך לאכול בחדר אחר, אם רשאי לעשות כן.
הנה בגמרא במסכת פסחים (קא
אמרו, שכל ששינה מקומו בשעת האכילה, שהיה אוכל במקום אחד ויצא למקום אחר לאכול שם, צריך לחזור ולברך. ובגמרא אמרו, שלא שנו כן אלא מבית לבית, אבל ממקום למקום אינו חוזר לברך. ופשטות הדברים, שהיוצא מבית לבית ממש, כגון שהלך לבית של שכינו באמצע הסעודה, בודאי שצריך לחזור ולברך ברכת המוציא, אבל באותו בית, אם הלך ממקום למקום אינו צריך לחזור ולברך. אלא שנחלקו רבותינו הראשונים בפירוש דברי הגמרא, אם ממקום למקום הכוונה היא שמותר לעבור באמצע הסעודה מחדר אחד בבית לחדר אחר, או שהכוונה בזה שרק באותו חדר מותר לעבור מפינה לפינה. ומחלוקת זו שייכת גם לדין "קידוש במקום סעודה" שהזכרנו בעבר, כי באמת שיש ראשונים הסוברים שדין "מקום סעודה" לענין קידוש שווה לחלוטין לדין שינוי מקום בסעודה לענין ברכות, ויש סוברים שיש חילוק בין שני הדינים. ומכיון שהדברים מסתעפים ומסובכים, לא נאריך בנושא שינוי מקום בסעודה לענין דין קידוש, אלא נדבר רק מדיני שינוי מקום לענין דיני ברכות.
והנה לכל הדעות, לענין שינוי מקום בסעודה, אם שינה מקום באותו חדר ממקום למקום, אינו חוזר לברך שוב על מה שאוכל, כל שיכול היה לראות את המקום הראשון שישב בו. ואפילו אם אינו רואה את מקומו הראשון מחמת שיש איזה ארון וכדומה שמסתיר לו את הראייה, גם כן נחשב לענין זה כמו שרואה את מקומו הראשון. והדין כן גם אם מדובר באולם שמחות גדול מאד, שכל שיכול לראות את מקומו הראשון, איז בזה דין שינוי מקום. ואפילו לכתחילה מותר לאדם לעבור ממקום למקום באותו חדר בשעת הסעודה, שאין זה נחשב לשינוי מקום לענין זה.
ואם רוצה לעבור מחדר אחד לחדר אחר באותו הבית, או מחדר אחד לעליה, שהיא הקומה השנייה בבית, אינו רשאי לעשות כן לכתחילה, מפני שיש סוברים ששינוי מקום מחדר לחדר נקרא שינוי מקום בסעודה וכדין מי שעובר מבית אחד לבית אחר שחייב לחזור ולברך. ומכל מקום אם עשה כן בדיעבד, שיצא מחדר אחד לחדר אחר, אינו חוזר לברך, שהרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", והואיל ויש מרבותינו הראשונים הסוברים שאין לברך כאשר עבר מחדר לחדר, יש לחוש לדבריהם ואין לברך שנית. וכן הדין לענין שינוי מקום מביתו לבית חבירו שבאותו בנין משותף, שאסור לכתחילה לעבור מביתו לבית חבירו, ומכל מקום אם עשה כן בדיעבד אינו חוזר לברך, שיש אומרים שדין מעבר מחדר לחדר שווה לדין מעבר מבית לבית באותו בנין משותף.
ומכל מקום יש חילוק להלכה בין מעבר מחדר לחדר באותו הבית, לבין מעבר מבית לבית בבנין משותף, שאם מתחילת הסעודה בשעה שבירך היתה דעתו לעבור לאכול בחדר אחר באותו הבית, רשאי לכתחילה לעשות כן, אבל מבית לבית באותו בנין, אפילו אם היה בדעתו מתחילה לעבור לבית חבירו, אינו רשאי לעשות כן.
ואם עבר מבית לבית באמצע הסעודה, ורשות הרבים מפרידה בין שתי הבתים, (שלא מדובר בבנין משותף אלא בשתי בתים ממש), אז בודאי שחייב לחזור לברך המוציא בתחילת הסעודה שאוכל, שהרי מבואר בפירוש בגמרא שהזכרנו, שמבית לבית נחשב הדבר להפסק, וחייב לחזור ולברך.
ולסיכום: מותר לעבור באמצע הסעודה מפינה לפינה באותו החדר, אבל לחדר אחר לכתחילה אין לעבור באמצע הסעודה. ואם עבר ויצא לחדר אחר, אינו חוזר לברך, מפני שיש סוברים שאין זה נחשב להפסק בסעודה, אלא כשיוצא לבית אחר ממש. ומכל מקום אם מתחילה היה בדעתו שרצונו ללכת לאכול בחדר אחר בבית, רשאי לעבור לחדר אחר אף לכתחילה. ואם עבר לבית אחר שבאותו בנין מגורים משותף, גם כן אינו חוזר לברך. ומכל מקום אינו רשאי לעשות כן אפילו אם מתחילה היה בדעתו לאכול בבית אחר. ואם יצא לבית אחר ממש, שרשות הרבים מפסיקה בין שתי הבתים, חוזר לברך שוב, מפני שהפסיק בסעודה לכל הדעות.
לשאלת רבים בנושאים אלו של הפסק באמצע הסעודה, (וכגון מי שיוצא להתפנות באמצע הסעודה אם צריך לחזור וליטול ידיו בברכה ולברך המוציא), נבאר כמה מדינים אלו בהלכות הקרובות. וכעת נדון לענין שינוי מקום בסעודה, כאשר אוכל בחדר אחד ויוצא להמשיך לאכול בחדר אחר, אם רשאי לעשות כן.
הנה בגמרא במסכת פסחים (קא
אמרו, שכל ששינה מקומו בשעת האכילה, שהיה אוכל במקום אחד ויצא למקום אחר לאכול שם, צריך לחזור ולברך. ובגמרא אמרו, שלא שנו כן אלא מבית לבית, אבל ממקום למקום אינו חוזר לברך. ופשטות הדברים, שהיוצא מבית לבית ממש, כגון שהלך לבית של שכינו באמצע הסעודה, בודאי שצריך לחזור ולברך ברכת המוציא, אבל באותו בית, אם הלך ממקום למקום אינו צריך לחזור ולברך. אלא שנחלקו רבותינו הראשונים בפירוש דברי הגמרא, אם ממקום למקום הכוונה היא שמותר לעבור באמצע הסעודה מחדר אחד בבית לחדר אחר, או שהכוונה בזה שרק באותו חדר מותר לעבור מפינה לפינה. ומחלוקת זו שייכת גם לדין "קידוש במקום סעודה" שהזכרנו בעבר, כי באמת שיש ראשונים הסוברים שדין "מקום סעודה" לענין קידוש שווה לחלוטין לדין שינוי מקום בסעודה לענין ברכות, ויש סוברים שיש חילוק בין שני הדינים. ומכיון שהדברים מסתעפים ומסובכים, לא נאריך בנושא שינוי מקום בסעודה לענין דין קידוש, אלא נדבר רק מדיני שינוי מקום לענין דיני ברכות.והנה לכל הדעות, לענין שינוי מקום בסעודה, אם שינה מקום באותו חדר ממקום למקום, אינו חוזר לברך שוב על מה שאוכל, כל שיכול היה לראות את המקום הראשון שישב בו. ואפילו אם אינו רואה את מקומו הראשון מחמת שיש איזה ארון וכדומה שמסתיר לו את הראייה, גם כן נחשב לענין זה כמו שרואה את מקומו הראשון. והדין כן גם אם מדובר באולם שמחות גדול מאד, שכל שיכול לראות את מקומו הראשון, איז בזה דין שינוי מקום. ואפילו לכתחילה מותר לאדם לעבור ממקום למקום באותו חדר בשעת הסעודה, שאין זה נחשב לשינוי מקום לענין זה.
ואם רוצה לעבור מחדר אחד לחדר אחר באותו הבית, או מחדר אחד לעליה, שהיא הקומה השנייה בבית, אינו רשאי לעשות כן לכתחילה, מפני שיש סוברים ששינוי מקום מחדר לחדר נקרא שינוי מקום בסעודה וכדין מי שעובר מבית אחד לבית אחר שחייב לחזור ולברך. ומכל מקום אם עשה כן בדיעבד, שיצא מחדר אחד לחדר אחר, אינו חוזר לברך, שהרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", והואיל ויש מרבותינו הראשונים הסוברים שאין לברך כאשר עבר מחדר לחדר, יש לחוש לדבריהם ואין לברך שנית. וכן הדין לענין שינוי מקום מביתו לבית חבירו שבאותו בנין משותף, שאסור לכתחילה לעבור מביתו לבית חבירו, ומכל מקום אם עשה כן בדיעבד אינו חוזר לברך, שיש אומרים שדין מעבר מחדר לחדר שווה לדין מעבר מבית לבית באותו בנין משותף.
ומכל מקום יש חילוק להלכה בין מעבר מחדר לחדר באותו הבית, לבין מעבר מבית לבית בבנין משותף, שאם מתחילת הסעודה בשעה שבירך היתה דעתו לעבור לאכול בחדר אחר באותו הבית, רשאי לכתחילה לעשות כן, אבל מבית לבית באותו בנין, אפילו אם היה בדעתו מתחילה לעבור לבית חבירו, אינו רשאי לעשות כן.
ואם עבר מבית לבית באמצע הסעודה, ורשות הרבים מפרידה בין שתי הבתים, (שלא מדובר בבנין משותף אלא בשתי בתים ממש), אז בודאי שחייב לחזור לברך המוציא בתחילת הסעודה שאוכל, שהרי מבואר בפירוש בגמרא שהזכרנו, שמבית לבית נחשב הדבר להפסק, וחייב לחזור ולברך.
ולסיכום: מותר לעבור באמצע הסעודה מפינה לפינה באותו החדר, אבל לחדר אחר לכתחילה אין לעבור באמצע הסעודה. ואם עבר ויצא לחדר אחר, אינו חוזר לברך, מפני שיש סוברים שאין זה נחשב להפסק בסעודה, אלא כשיוצא לבית אחר ממש. ומכל מקום אם מתחילה היה בדעתו שרצונו ללכת לאכול בחדר אחר בבית, רשאי לעבור לחדר אחר אף לכתחילה. ואם עבר לבית אחר שבאותו בנין מגורים משותף, גם כן אינו חוזר לברך. ומכל מקום אינו רשאי לעשות כן אפילו אם מתחילה היה בדעתו לאכול בבית אחר. ואם יצא לבית אחר ממש, שרשות הרבים מפסיקה בין שתי הבתים, חוזר לברך שוב, מפני שהפסיק בסעודה לכל הדעות.