הלכות ערב תשעה באב
תמוז התשס"א הלכות ערב תשעה באב הרב אליעזר מלמד נערך על ידי הרב מוקדש לעלוי נשמת ר' אברהם בן דוד סעודה מפסקת ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת שלפני הצום, לא יאכל אדם שני תבשילים (תענית כו, ב, במשנה), מפני שבאותה שעה האבל על החורבן גובר ואין ראוי שאדם ינהג בעצמו חשיבות ויענג עצמו בשני תבשילים. אבל בתבשיל אחד אין עינוג מיוחד. וכן לא יאכל בשר ולא ישתה יין (תענית שם), מפני שאלו מאכלים חשובים ומשמחים. ואמנם כיום מנהג ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין מראש חודש אב (לעיל ח, יג), אלא שעד הסעודה המפסקת איסור אכילת בשר ושתיית יין ממנהג ראשונים, ובסעודה המפסקת האיסור מדברי חכמים. ולכן חולה או יולדת שהבשר יכול לחזקם רשאים לאכול בשר בתשעת הימים, אבל בסעודה המפסקת אסור להם לאוכלו. 1 ומהי סעודה המפסקת? זו הנעשית אחר חצות היום והיא הסעודה האחרונה שלפני הצום. אבל אדם שאוכל את סעודתו האחרונה לפני חצות היום רשאי לאכול בה שני תבשילים. והמנהג המקובל, לאכול מעט אחר חצות היום סעודה רגילה עם כמה תבשילים, ולקראת הצום לאכול את הסעודה המפסקת ובה תבשיל אחד בלבד. ולא יערים אדם לאכול סמוך לצום סעודה עם כמה תבשילים ואח"כ לברך ברכת המזון ולהפסיק מעט ומיד לאכול עוד סעודה כדי שזו תחשב לסעודה המפסקת. אמנם בדיעבד כשלא הספיק לאכול בצהרים ארוחה מלאה, והתאחרה השעה וחושש שאם לא יאכל כמה תבשילים יקשה עליו הצום, יכול לאכול ארוחה מלאה, ואחריה ילך לבית הכנסת ויתפלל שם מנחה, ואח"כ יחזור לביתו לאכול את הסעודה המפסקת. ויזהר שלא לאכול בסעודה הראשונה הרבה עד שלא יהיה לו תאבון לסעודה המפסקת (שו"ע ורמ"א תקנב, ט. מ"ב כב). הגדרת המאכלים האסורים מותר לאכול בסעודה המפסקת מאכלים חיים, כמו פירות וירקות, ללא הגבלה. אבל אם בישלם, הרי הם נחשבים כתבשיל למרות שגם בלא בישול ניתן לאוכלם. גבינה, לבן וחמאה וכל מוצרי החלב שעברו פיסטור אינם נחשבים מבושלים, מפני שחימומם נעשה מסיבות בריאותיות ולא כדי להשביח את טעמם (שו"ע תקנב, ד; באה"ט ה, כה"ח יג). אם בישלו ביחד גזר עם תפוחי אדמה, אסור לאכול את שניהם, מפני שהם שני תבשילים, ויאכל את הגזר או את תפוחי האדמה. וכן אם בישל איטריות עם גבינה, או עדשים עם ביצים, יש כאן שני תבשילים מעורבים, ואסור לאוכלם יחד. ואפילו אם בישל שני תבשילים מאותו מין רק שאחד בלילתו רכה והשני עבה, נחשבים כשני תבשילים. וכן ביצה קשה וביצה רכה נחשבות שני תבשילים. אבל תבשיל שבדרך כלל רגילים לערב בו שני מינים, האחד עיקרי והשני מוסיף בו טעם, כמו אורז עם מעט בצל, נחשב כתבשיל אחד (שו"ע תקנב, ג). האיסור חל על מיני מאכלים מבושלים או צלויים, אבל על מאפים כלחם ועוגות אין איסור, שעיקרם לשביעה (אשל אברהם בוטשאטש). ויש נמנעים מאכילת עוגות כדי שלא להתענג יותר מידי בסעודה מפסקת. ופיצה נחשבת כתבשיל, מפני הגבינה שעליה. נכון שלא לאכול שוקלד, חטיפים וממתקים בסעודה מפסקת, מפני שכל תכליתם לפינוק ולא לשביעה (ע' רמ"א תקנב, א). אבל כשאין שם דבר אחר לשבוע ממנו, מותר לאוכלם. לגבי מאכל כבוש, כדוגמת מלפפון כבוש, יש אומרים שראוי שלא לאוכלו, כדי שלא להרבות בהנאה מסעודה מפסקת, ועוד שאולי הוא נחשב כמבושל (שכנה"ג, כה"ח תקנב, כו). ויש מי שמתיר (ערוה"ש תקנב, ז). מותר לאכול סלט ירקות חי מתובל בשמן ותבלינים. ויש שהמליצו שלא לאכול סלט חי בסעודה מפסקת, כדי שלא להרבות בהנאת סעודה מפסקת (חיד"א, כה"ח תקנב, יא). נהגו שלא לאכול בסעודה המפסקת דגים, מפני שדגים נחשבים מאכל חשוב כדוגמת הבשר. ויש מקילים לאכול דגים מלוחים וסרדינים שלא בישלום (ע' שו"ע תקנב, ב, כה"ח יח). משקאות מבושלים אינם בכלל תבשיל, ולכן מעיקר הדין מותר לשתות בירה, שכר, קפה ותה בסעודה מפסקת. אלא שפוסקים רבים הורו להחמיר לכתחילה שלא לשתותם בסעודה המפסקת כדי שלא להרבות בתענוג והנאה בסעודה זו. אבל מי שרגיל לשתות שכר בכל סעודה, ובלא זה העיכול קשה לו - רשאי לשתותו. וקפה ותה פחות חשובים ממשקה משכר, ולכן המרגיש צורך לשתותם - רשאי, אבל מי שיכול בקלות לוותר עליהם - טוב שיוותר. ולגבי שאר מיצים מתוקים, כקולה, לצורך מותר לשתותם, ולשם פינוק אין לשתותם. 2 מנהגי סעודה מפסקת מסופר בתלמוד (תענית ל, א) שכך היה מנהגו של רבי יהודה ברבי אילעאי בסעודה המפסקת, היו מביאים לפניו פת חריבה במלח, ויושב במקום בזוי בין תנור לכיריים, ואוכל ושותה עליה קיתון של מים, ודומה כמי שמתו מוטל לפניו. וכן נהג הרמב"ם להחמיר על עצמו לאכול בסעודה זו פת ומים בלא שום תבשיל. אבל ההדרכה לרבים לאכול גם פירות וירקות, כדי לאגור כוח לקראת הצום. ונהגו רבים שהתבשיל האחד שהם אוכלים בסעודה זו הוא ביצים קשות, שהן עגולות ורומזות לגלגל החוזר בעולם, ולכן נהגו אבלים לאוכלם. ואין איסור לאכול שתי ביצים. ויש נהגו לאכול תבשיל עדשים, שאף הוא מאכל אבלים (שו"ע תקנב, ה-ו). כדי לבטא את שפלותנו עקב החורבן, נוהגים לשבת על הקרקע בסעודה המפסקת, אבל אין צריך להסיר את הנעליים (שו"ע תקנב, ז). יש אומרים שעל פי הקבלה נכון להניח בד לחצוץ בין היושב לקרקע. ויש מחמירים בזה גם על גבי מרצפות (ע' כה"ח תקנב, לט). מי שמתקשה לשבת על הקרקע, וכן חולה, זקן, יולדת ומעוברת, רשאי לשבת על כסא, וטוב שישנה את מקומו (ע' כה"ח תקנב, לח). ישב כל אחד לבדו בפינתו לאכול סעודה מפסקת, שנאמר על האבל (איכה ג, כח): "י
תמוז התשס"א הלכות ערב תשעה באב הרב אליעזר מלמד נערך על ידי הרב מוקדש לעלוי נשמת ר' אברהם בן דוד סעודה מפסקת ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת שלפני הצום, לא יאכל אדם שני תבשילים (תענית כו, ב, במשנה), מפני שבאותה שעה האבל על החורבן גובר ואין ראוי שאדם ינהג בעצמו חשיבות ויענג עצמו בשני תבשילים. אבל בתבשיל אחד אין עינוג מיוחד. וכן לא יאכל בשר ולא ישתה יין (תענית שם), מפני שאלו מאכלים חשובים ומשמחים. ואמנם כיום מנהג ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין מראש חודש אב (לעיל ח, יג), אלא שעד הסעודה המפסקת איסור אכילת בשר ושתיית יין ממנהג ראשונים, ובסעודה המפסקת האיסור מדברי חכמים. ולכן חולה או יולדת שהבשר יכול לחזקם רשאים לאכול בשר בתשעת הימים, אבל בסעודה המפסקת אסור להם לאוכלו. 1 ומהי סעודה המפסקת? זו הנעשית אחר חצות היום והיא הסעודה האחרונה שלפני הצום. אבל אדם שאוכל את סעודתו האחרונה לפני חצות היום רשאי לאכול בה שני תבשילים. והמנהג המקובל, לאכול מעט אחר חצות היום סעודה רגילה עם כמה תבשילים, ולקראת הצום לאכול את הסעודה המפסקת ובה תבשיל אחד בלבד. ולא יערים אדם לאכול סמוך לצום סעודה עם כמה תבשילים ואח"כ לברך ברכת המזון ולהפסיק מעט ומיד לאכול עוד סעודה כדי שזו תחשב לסעודה המפסקת. אמנם בדיעבד כשלא הספיק לאכול בצהרים ארוחה מלאה, והתאחרה השעה וחושש שאם לא יאכל כמה תבשילים יקשה עליו הצום, יכול לאכול ארוחה מלאה, ואחריה ילך לבית הכנסת ויתפלל שם מנחה, ואח"כ יחזור לביתו לאכול את הסעודה המפסקת. ויזהר שלא לאכול בסעודה הראשונה הרבה עד שלא יהיה לו תאבון לסעודה המפסקת (שו"ע ורמ"א תקנב, ט. מ"ב כב). הגדרת המאכלים האסורים מותר לאכול בסעודה המפסקת מאכלים חיים, כמו פירות וירקות, ללא הגבלה. אבל אם בישלם, הרי הם נחשבים כתבשיל למרות שגם בלא בישול ניתן לאוכלם. גבינה, לבן וחמאה וכל מוצרי החלב שעברו פיסטור אינם נחשבים מבושלים, מפני שחימומם נעשה מסיבות בריאותיות ולא כדי להשביח את טעמם (שו"ע תקנב, ד; באה"ט ה, כה"ח יג). אם בישלו ביחד גזר עם תפוחי אדמה, אסור לאכול את שניהם, מפני שהם שני תבשילים, ויאכל את הגזר או את תפוחי האדמה. וכן אם בישל איטריות עם גבינה, או עדשים עם ביצים, יש כאן שני תבשילים מעורבים, ואסור לאוכלם יחד. ואפילו אם בישל שני תבשילים מאותו מין רק שאחד בלילתו רכה והשני עבה, נחשבים כשני תבשילים. וכן ביצה קשה וביצה רכה נחשבות שני תבשילים. אבל תבשיל שבדרך כלל רגילים לערב בו שני מינים, האחד עיקרי והשני מוסיף בו טעם, כמו אורז עם מעט בצל, נחשב כתבשיל אחד (שו"ע תקנב, ג). האיסור חל על מיני מאכלים מבושלים או צלויים, אבל על מאפים כלחם ועוגות אין איסור, שעיקרם לשביעה (אשל אברהם בוטשאטש). ויש נמנעים מאכילת עוגות כדי שלא להתענג יותר מידי בסעודה מפסקת. ופיצה נחשבת כתבשיל, מפני הגבינה שעליה. נכון שלא לאכול שוקלד, חטיפים וממתקים בסעודה מפסקת, מפני שכל תכליתם לפינוק ולא לשביעה (ע' רמ"א תקנב, א). אבל כשאין שם דבר אחר לשבוע ממנו, מותר לאוכלם. לגבי מאכל כבוש, כדוגמת מלפפון כבוש, יש אומרים שראוי שלא לאוכלו, כדי שלא להרבות בהנאה מסעודה מפסקת, ועוד שאולי הוא נחשב כמבושל (שכנה"ג, כה"ח תקנב, כו). ויש מי שמתיר (ערוה"ש תקנב, ז). מותר לאכול סלט ירקות חי מתובל בשמן ותבלינים. ויש שהמליצו שלא לאכול סלט חי בסעודה מפסקת, כדי שלא להרבות בהנאת סעודה מפסקת (חיד"א, כה"ח תקנב, יא). נהגו שלא לאכול בסעודה המפסקת דגים, מפני שדגים נחשבים מאכל חשוב כדוגמת הבשר. ויש מקילים לאכול דגים מלוחים וסרדינים שלא בישלום (ע' שו"ע תקנב, ב, כה"ח יח). משקאות מבושלים אינם בכלל תבשיל, ולכן מעיקר הדין מותר לשתות בירה, שכר, קפה ותה בסעודה מפסקת. אלא שפוסקים רבים הורו להחמיר לכתחילה שלא לשתותם בסעודה המפסקת כדי שלא להרבות בתענוג והנאה בסעודה זו. אבל מי שרגיל לשתות שכר בכל סעודה, ובלא זה העיכול קשה לו - רשאי לשתותו. וקפה ותה פחות חשובים ממשקה משכר, ולכן המרגיש צורך לשתותם - רשאי, אבל מי שיכול בקלות לוותר עליהם - טוב שיוותר. ולגבי שאר מיצים מתוקים, כקולה, לצורך מותר לשתותם, ולשם פינוק אין לשתותם. 2 מנהגי סעודה מפסקת מסופר בתלמוד (תענית ל, א) שכך היה מנהגו של רבי יהודה ברבי אילעאי בסעודה המפסקת, היו מביאים לפניו פת חריבה במלח, ויושב במקום בזוי בין תנור לכיריים, ואוכל ושותה עליה קיתון של מים, ודומה כמי שמתו מוטל לפניו. וכן נהג הרמב"ם להחמיר על עצמו לאכול בסעודה זו פת ומים בלא שום תבשיל. אבל ההדרכה לרבים לאכול גם פירות וירקות, כדי לאגור כוח לקראת הצום. ונהגו רבים שהתבשיל האחד שהם אוכלים בסעודה זו הוא ביצים קשות, שהן עגולות ורומזות לגלגל החוזר בעולם, ולכן נהגו אבלים לאוכלם. ואין איסור לאכול שתי ביצים. ויש נהגו לאכול תבשיל עדשים, שאף הוא מאכל אבלים (שו"ע תקנב, ה-ו). כדי לבטא את שפלותנו עקב החורבן, נוהגים לשבת על הקרקע בסעודה המפסקת, אבל אין צריך להסיר את הנעליים (שו"ע תקנב, ז). יש אומרים שעל פי הקבלה נכון להניח בד לחצוץ בין היושב לקרקע. ויש מחמירים בזה גם על גבי מרצפות (ע' כה"ח תקנב, לט). מי שמתקשה לשבת על הקרקע, וכן חולה, זקן, יולדת ומעוברת, רשאי לשבת על כסא, וטוב שישנה את מקומו (ע' כה"ח תקנב, לח). ישב כל אחד לבדו בפינתו לאכול סעודה מפסקת, שנאמר על האבל (איכה ג, כח): "י