"הרבה ארבה"
כאשר התורה מתארת לנו את עוצמת מכת הארבה אנו מוצאים את הביטויים המיוחדים הבאים: "וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן: וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ…" (שמות י' יד-טו). הראשונים על המקום מקשים מספר יואל, שם הנביא מתאר את מכת הארבה שהייתה בדורו, בדרך הבאה: "יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל:…שָׂם גַּפְנִי לְשַׁמָּה וּתְאֵנָתִי לִקְצָפָה חָשֹׂף חֲשָׂפָהּ וְהִשְׁלִיךְ הִלְבִּינוּ שָׂרִיגֶיהָ:…יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל הֶהָרִים עַם רַב וְעָצוּם כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעוֹלָם וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף עַד שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר" (יואל א' ד-ז, ב' ב). הסתירה לכאורה ברורה. רש"י בשמות מנסה לתרץ בדרך זו "ואותו שהיה בימי יואל, שנאמר (יואל ב' ב) כמוהו לא נהיה מן העולם, למדנו שהיה כבד משל משה כי אותו של יואל היה על ידי מינין הרבה, שהיו יחד ארבה ילק חסיל גזם, אבל של משה לא היה אלא של מין אחד, וכמוהו לא היה ולא יהיה". תירוצו זה של רש"י נראה לכאורה קשה וכבר העיר על כך הרמב"ן בפירושו שם לתורה "וקשה עלי מאמר הרב, שהרי כתוב (תהלים ע"ח מו) "ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה", וכתיב (שם ק"ה לד) "אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר" ". קושייתו של הרמב"ן לכאורה אין לה תשובה שהרי ברור מן הפסוקים בתהילים כי גם במכת ארבה במצרים היו כמה וכמה מינים. לכן מציע הרמב"ן הסבר אחר "אבל "בכל גבול מצרים" נמשך, לפניו לא היה כן ארבה כמוהו ואחריו לא יהיה כן שם. ויתכן כי בעבור היות ארץ מצרים לחה מאד ביאור, לא יהיה שם ארבה גדול, כי דרכו לבא בשני עצירת המטר, וכאשר הוא מוזכר ביואל". לפי הסבר זה במצרים לא היה גדול מן הארבה של משה, אבל במקומות אחרים כן היה. לעומתו הארבה של יואל היה הגדול ביותר בכל הזמנים ובכל המקומות. לא נוכל לסיים את דברינו ללא תירוץ שיטת רש"י. ה"מזרחי" ו"גור אריה" במקום מתרצים את כוונת רש"י וטוענים שאומנם גם בימי משה היו מינים נוספים אלה שהעיקר היה מין ה"ארבה" ולכן האחרים נחשבו כ"בטלים אליו", אבל אכן ארבה כמו בימי משה לא היה ולא יהיה. לעומת זאת בימי יואל הייחוד בתופעה היה בריבוי המינים של סוגי הארבה מה שהיה פחות בימי משה. לפי פירושם צריך לומר בכוונת דברי רש"י "אבל של משה לא היה אלא של מין אחד" כוונתו בעיקר מן אחד. כיוון לתירוץ נוסף ניתן למצוא בפירוש רש"י לספר יואל שם הוא מוסיף כמה מילים "לבוא כל המינים הללו זה אחר זה אבל מין ארבה לבדו לא היה כמו אותו של מצרים". לפי זה הארבה שהביא משה על מצרים, וכלל עוד כמה סוגי ארבה כמבואר בתהילים, היה הגדול ביותר בכל הזמנים. לעומת זה השואה האקולוגית של ימי יואל גם היא הייתה מיוחדת בכך שהגיעו כמה גלים גדולים, שכל אחד מהם החשיך את היום, וכל אחד מהם בפני עצמו היה קטן משל משה, אבל ריבוי גלים של סוגים שונים "כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעוֹלָם וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף עַד שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר" (יואל ב' ב). לפי זה או שהסברו של רש"י על יואל שונה מפירושו לשמות או שצריך להסביר בדברי רש"י לשמות "כי אותו של יואל היה על ידי מינין הרבה, שהיו יחד" פירושו בסך הכל, ולא באותו זמן.
נתפלל שיתקיים בנו "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" ותתקיים בנו גם נבואת הגאולה של יואל.
הדף הוכן באדיבות "ארץ חמדה" - www.eretzhemdah.org
כאשר התורה מתארת לנו את עוצמת מכת הארבה אנו מוצאים את הביטויים המיוחדים הבאים: "וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן: וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ…" (שמות י' יד-טו). הראשונים על המקום מקשים מספר יואל, שם הנביא מתאר את מכת הארבה שהייתה בדורו, בדרך הבאה: "יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל:…שָׂם גַּפְנִי לְשַׁמָּה וּתְאֵנָתִי לִקְצָפָה חָשֹׂף חֲשָׂפָהּ וְהִשְׁלִיךְ הִלְבִּינוּ שָׂרִיגֶיהָ:…יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל הֶהָרִים עַם רַב וְעָצוּם כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעוֹלָם וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף עַד שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר" (יואל א' ד-ז, ב' ב). הסתירה לכאורה ברורה. רש"י בשמות מנסה לתרץ בדרך זו "ואותו שהיה בימי יואל, שנאמר (יואל ב' ב) כמוהו לא נהיה מן העולם, למדנו שהיה כבד משל משה כי אותו של יואל היה על ידי מינין הרבה, שהיו יחד ארבה ילק חסיל גזם, אבל של משה לא היה אלא של מין אחד, וכמוהו לא היה ולא יהיה". תירוצו זה של רש"י נראה לכאורה קשה וכבר העיר על כך הרמב"ן בפירושו שם לתורה "וקשה עלי מאמר הרב, שהרי כתוב (תהלים ע"ח מו) "ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה", וכתיב (שם ק"ה לד) "אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר" ". קושייתו של הרמב"ן לכאורה אין לה תשובה שהרי ברור מן הפסוקים בתהילים כי גם במכת ארבה במצרים היו כמה וכמה מינים. לכן מציע הרמב"ן הסבר אחר "אבל "בכל גבול מצרים" נמשך, לפניו לא היה כן ארבה כמוהו ואחריו לא יהיה כן שם. ויתכן כי בעבור היות ארץ מצרים לחה מאד ביאור, לא יהיה שם ארבה גדול, כי דרכו לבא בשני עצירת המטר, וכאשר הוא מוזכר ביואל". לפי הסבר זה במצרים לא היה גדול מן הארבה של משה, אבל במקומות אחרים כן היה. לעומתו הארבה של יואל היה הגדול ביותר בכל הזמנים ובכל המקומות. לא נוכל לסיים את דברינו ללא תירוץ שיטת רש"י. ה"מזרחי" ו"גור אריה" במקום מתרצים את כוונת רש"י וטוענים שאומנם גם בימי משה היו מינים נוספים אלה שהעיקר היה מין ה"ארבה" ולכן האחרים נחשבו כ"בטלים אליו", אבל אכן ארבה כמו בימי משה לא היה ולא יהיה. לעומת זאת בימי יואל הייחוד בתופעה היה בריבוי המינים של סוגי הארבה מה שהיה פחות בימי משה. לפי פירושם צריך לומר בכוונת דברי רש"י "אבל של משה לא היה אלא של מין אחד" כוונתו בעיקר מן אחד. כיוון לתירוץ נוסף ניתן למצוא בפירוש רש"י לספר יואל שם הוא מוסיף כמה מילים "לבוא כל המינים הללו זה אחר זה אבל מין ארבה לבדו לא היה כמו אותו של מצרים". לפי זה הארבה שהביא משה על מצרים, וכלל עוד כמה סוגי ארבה כמבואר בתהילים, היה הגדול ביותר בכל הזמנים. לעומת זה השואה האקולוגית של ימי יואל גם היא הייתה מיוחדת בכך שהגיעו כמה גלים גדולים, שכל אחד מהם החשיך את היום, וכל אחד מהם בפני עצמו היה קטן משל משה, אבל ריבוי גלים של סוגים שונים "כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעוֹלָם וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף עַד שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר" (יואל ב' ב). לפי זה או שהסברו של רש"י על יואל שונה מפירושו לשמות או שצריך להסביר בדברי רש"י לשמות "כי אותו של יואל היה על ידי מינין הרבה, שהיו יחד" פירושו בסך הכל, ולא באותו זמן.
נתפלל שיתקיים בנו "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" ותתקיים בנו גם נבואת הגאולה של יואל.
הדף הוכן באדיבות "ארץ חמדה" - www.eretzhemdah.org