יעקב יהושע פלק
הרב יעקב יהושע פַלְק (פאלק)[1] (1680 – 1756) היה רבן של לבוב, ברלין ופרנקפורט על המיין, ומגדולי האחרונים. מחבר פירוש לתלמוד בבלי בשם פני יהושע, המבוסס על פלפול בדברי החכמים שקדמו לו.
ביוגרפיהנולד בקרקא[2] בכ"ח בכסלו תמ"א (1680) לאביו הקצין רבי צבי הירש, שהיה חבר הבית דין בעירו. ולאמו מרים בת הרב אברהם הלוי, חתן רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה". נקרא על שם סבו השם יהושע נוסף לו בעקבות מחלה.
נישא ללאה בתו של רבי שלמה סג"ל לנדא מלבוב, עבר לשם ונתמנה למשגיח על המלמדים והמורים בבתי התלמוד תורה. נבחר לפרנס העיר והחזיק ישיבה בביתו. בג' בכסלו ה'תס"ג (1702) נספו אמו, אשתו ובתו הקטנה בשרפה של אבק שריפה שפרצה בעיר, אך פלק שרד. בהקדמה לספרו "פני יהושע" הוא מספר שבשבתו תחת ההריסות נדר בלבו להדפיס את חידושיו אם יינצל.
נישא בשנית לטויבא, בת הגביר ישכר מלבוב, אשר החזיקו במשך כל חייו. לאחר פטירתה ממחלה ממושכת, נשא את גיטא איגר, החיד"א מספר אשר במסעותיו הגיע לעיר וורמיזא שם התארח אצל הפני יהושע, ומספר שאשתו של הרב הייתה למדנית גדולה ודברו ביניהם בלימוד[3]. קיבל סמיכה מאת החכם צבי.
כיהן ברבנות בעיירות הגליציאניות טרלא וליסקא (לינסק), וכן ריטשוול, קריב. מליסקא נקרא למלא את מקום הרב ר' צבי הירש אשכנזי בלבוב, שנפטר בא' באייר תע"ח (1718). בשנת 1720 בחרה הקהילה במקומו את ט' חיים בן-ליזרל כרב העיר. ר' יהושע הוזמן על ידי מחותנו, ר' אריה לייבוש לבוצ'אץ' ומשם ניהל, ללא הצלחה מרובה, מלחמה על המשך כהונתו בלבוב.
בשלהי שנת 1730 נקרא לכהן כרב בברלין, במקומו של רבי משה לבוב שפוטר ממשרתו לאחר כהונה קצרה,[4] ובתחילת שנת 1731 הגיע אליה[5] לאחר שדן לחובה את פייטל בן אפרים, אחד מראשי העיר, התנכל לו זה והצר צעדיו, עד שהוכרח לעזוב את העיר. פלק התקבל לרב בעיר מיץ בשנת 1734 במקום הרב ר' יעקב ריישר. בשנת 1741 נבחר לרב הראשי בפרנקפורט, במקומו של רבי יעקב פופרש שנפטר שנה לפני כן. במחלוקת בין ר' יונתן אייבשיץ ור' יעקב עמדין צידד באחרון, בניגוד לעמדת רוב תושבי עירו, ונאלץ לעזוב בשנת 1751. התגורר במנהיים ולאחר מכן בוורמייזא, שם שהה כמה שנים. לבקשת גדולי פרנקפורט הסכים לשוב לעיר בשנית לפני פסח תקי"ג (1753) אך מתנגדיו מנעו ממנו לדרוש בשבת הגדול. הוא סירב להשלים עם פגיעה כזו בכבודו, ועל כן עזב את העיר ועבר לעיר הסמוכה אופנבך, שם התחיל לכתוב את תשובתו בעניין המחלוקת, אך נפל למשכב, בעת שהסכימו קהילת פרנקפורט לקבלו בחזרה התגבר חוליו, ונפטר בי"ד בשבט תקט"ז (17 בינואר 1756). בקהילת פרנקפורט נכתב תפילת יזכור לעלוי נשמתו.
חיבוריו
פני יהושע, חלק שלישי, סדיליקוב 1834ספרו החשוב הוא פני יהושע – חידושים על הש"ס, שנדפס בפרנקפורט על המיין בשנת 1752. הספר מבאר את סוגיות הש"ס על־פי גדולי המפרשים, בעיקר התוספות ורש"י, בשיטת העיון, החקירה, הסברא והפלפול. אופיינית לחיבור זה הירידה לפרטי הפרטים של כל סוגיה. אף ששיטת הלימוד המקובלת בדורות האחרונים רחוקה למדי מדרכו, זוכה הספר לפופולריות רבה בישיבות והוא אחד מאבני היסוד במשא־ומתן התלמודי. ספרו כולל חידושים על מסכתות ברכות, שבת, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, חולין, מכות, שבועות, ועוד כמה חידושים על מסכתות שונות. לעומת זאת נשארו בכתב יד חידושיו למסכת בבא בתרא; הני יהושע מספר בהקדמה לספרו שהמניע לכתיבת הספר נוצר ביום ג' בכסלו שנת ה'תס"ג, אז ישב ולימד בללוב ואז התרחשה רעידת אדמה והבית קרס על כל יושביו; כתוצאה מרעידת האדמה פרצה שריפה בעיר, ור'יעקב יהושע פלק שכב מתחת להריסות ונדר לה' שאם יוציאו משם יעסוק כל חייו בלימו התורה וגם ימשיך במה שהתחיל סבו – תירוץ כל קושיות בעלי התוספות על רש"י. מיד כשסים את נדרו נעשה לו פתאום כמין שביל בינות לעמודים, והוא יצא בשלום בלי פגע ועשה את אשר נדר. עוד מסופר שלפני שכתב את ספרו חזר על הש"ס 36 פעמים, כמניין ההרוגים ברעידת האדמה.
עוד כתב את מנחת עני – חידושים למסכתות עירובין, יבמות ונדה, וחידושים לשולחן ערוך חלק יורה דעה, ופירושיו לתורה.
וכן את שו"ת פני יהושע תשובות שהשיב לשואליו.
וספר כלל גדול על רוב וחזקה.
משפחתובתו גיטל נספתה עם אמה בשנת 1702.
בתו מייטל נפטרה בפסח שני ה'תצ"ג
בנו רבי נתן, שהדפיס את ספרי אביו.
בנו רבי בער.
בנו רבי אריה ליב היה רבה של רוטרדם ובהנובר, ומחבר ספר "פני אריה".
הרב יעקב יהושע פַלְק (פאלק)[1] (1680 – 1756) היה רבן של לבוב, ברלין ופרנקפורט על המיין, ומגדולי האחרונים. מחבר פירוש לתלמוד בבלי בשם פני יהושע, המבוסס על פלפול בדברי החכמים שקדמו לו.
ביוגרפיהנולד בקרקא[2] בכ"ח בכסלו תמ"א (1680) לאביו הקצין רבי צבי הירש, שהיה חבר הבית דין בעירו. ולאמו מרים בת הרב אברהם הלוי, חתן רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה". נקרא על שם סבו השם יהושע נוסף לו בעקבות מחלה.
נישא ללאה בתו של רבי שלמה סג"ל לנדא מלבוב, עבר לשם ונתמנה למשגיח על המלמדים והמורים בבתי התלמוד תורה. נבחר לפרנס העיר והחזיק ישיבה בביתו. בג' בכסלו ה'תס"ג (1702) נספו אמו, אשתו ובתו הקטנה בשרפה של אבק שריפה שפרצה בעיר, אך פלק שרד. בהקדמה לספרו "פני יהושע" הוא מספר שבשבתו תחת ההריסות נדר בלבו להדפיס את חידושיו אם יינצל.
נישא בשנית לטויבא, בת הגביר ישכר מלבוב, אשר החזיקו במשך כל חייו. לאחר פטירתה ממחלה ממושכת, נשא את גיטא איגר, החיד"א מספר אשר במסעותיו הגיע לעיר וורמיזא שם התארח אצל הפני יהושע, ומספר שאשתו של הרב הייתה למדנית גדולה ודברו ביניהם בלימוד[3]. קיבל סמיכה מאת החכם צבי.
כיהן ברבנות בעיירות הגליציאניות טרלא וליסקא (לינסק), וכן ריטשוול, קריב. מליסקא נקרא למלא את מקום הרב ר' צבי הירש אשכנזי בלבוב, שנפטר בא' באייר תע"ח (1718). בשנת 1720 בחרה הקהילה במקומו את ט' חיים בן-ליזרל כרב העיר. ר' יהושע הוזמן על ידי מחותנו, ר' אריה לייבוש לבוצ'אץ' ומשם ניהל, ללא הצלחה מרובה, מלחמה על המשך כהונתו בלבוב.
בשלהי שנת 1730 נקרא לכהן כרב בברלין, במקומו של רבי משה לבוב שפוטר ממשרתו לאחר כהונה קצרה,[4] ובתחילת שנת 1731 הגיע אליה[5] לאחר שדן לחובה את פייטל בן אפרים, אחד מראשי העיר, התנכל לו זה והצר צעדיו, עד שהוכרח לעזוב את העיר. פלק התקבל לרב בעיר מיץ בשנת 1734 במקום הרב ר' יעקב ריישר. בשנת 1741 נבחר לרב הראשי בפרנקפורט, במקומו של רבי יעקב פופרש שנפטר שנה לפני כן. במחלוקת בין ר' יונתן אייבשיץ ור' יעקב עמדין צידד באחרון, בניגוד לעמדת רוב תושבי עירו, ונאלץ לעזוב בשנת 1751. התגורר במנהיים ולאחר מכן בוורמייזא, שם שהה כמה שנים. לבקשת גדולי פרנקפורט הסכים לשוב לעיר בשנית לפני פסח תקי"ג (1753) אך מתנגדיו מנעו ממנו לדרוש בשבת הגדול. הוא סירב להשלים עם פגיעה כזו בכבודו, ועל כן עזב את העיר ועבר לעיר הסמוכה אופנבך, שם התחיל לכתוב את תשובתו בעניין המחלוקת, אך נפל למשכב, בעת שהסכימו קהילת פרנקפורט לקבלו בחזרה התגבר חוליו, ונפטר בי"ד בשבט תקט"ז (17 בינואר 1756). בקהילת פרנקפורט נכתב תפילת יזכור לעלוי נשמתו.
חיבוריו
פני יהושע, חלק שלישי, סדיליקוב 1834ספרו החשוב הוא פני יהושע – חידושים על הש"ס, שנדפס בפרנקפורט על המיין בשנת 1752. הספר מבאר את סוגיות הש"ס על־פי גדולי המפרשים, בעיקר התוספות ורש"י, בשיטת העיון, החקירה, הסברא והפלפול. אופיינית לחיבור זה הירידה לפרטי הפרטים של כל סוגיה. אף ששיטת הלימוד המקובלת בדורות האחרונים רחוקה למדי מדרכו, זוכה הספר לפופולריות רבה בישיבות והוא אחד מאבני היסוד במשא־ומתן התלמודי. ספרו כולל חידושים על מסכתות ברכות, שבת, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, חולין, מכות, שבועות, ועוד כמה חידושים על מסכתות שונות. לעומת זאת נשארו בכתב יד חידושיו למסכת בבא בתרא; הני יהושע מספר בהקדמה לספרו שהמניע לכתיבת הספר נוצר ביום ג' בכסלו שנת ה'תס"ג, אז ישב ולימד בללוב ואז התרחשה רעידת אדמה והבית קרס על כל יושביו; כתוצאה מרעידת האדמה פרצה שריפה בעיר, ור'יעקב יהושע פלק שכב מתחת להריסות ונדר לה' שאם יוציאו משם יעסוק כל חייו בלימו התורה וגם ימשיך במה שהתחיל סבו – תירוץ כל קושיות בעלי התוספות על רש"י. מיד כשסים את נדרו נעשה לו פתאום כמין שביל בינות לעמודים, והוא יצא בשלום בלי פגע ועשה את אשר נדר. עוד מסופר שלפני שכתב את ספרו חזר על הש"ס 36 פעמים, כמניין ההרוגים ברעידת האדמה.
עוד כתב את מנחת עני – חידושים למסכתות עירובין, יבמות ונדה, וחידושים לשולחן ערוך חלק יורה דעה, ופירושיו לתורה.
וכן את שו"ת פני יהושע תשובות שהשיב לשואליו.
וספר כלל גדול על רוב וחזקה.
משפחתובתו גיטל נספתה עם אמה בשנת 1702.
בתו מייטל נפטרה בפסח שני ה'תצ"ג
בנו רבי נתן, שהדפיס את ספרי אביו.
בנו רבי בער.
בנו רבי אריה ליב היה רבה של רוטרדם ובהנובר, ומחבר ספר "פני אריה".