שלמה הלברשטאם (הראשון)
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) (תר"ז, 1847-א' בתמוז תרס"ה, 4 ביולי 1905) היה מקים חסידות באבוב והאדמו"ר הראשון שלה. בנו של רבי מאיר נתן הלברשטאם בן רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
תולדות חייו
בשנת תרט"ו (1855) התייתם מאביו, ועבר לגור אצל סבו (אבי אמו) רבי אליעזר מדז'יקוב (בנו של רבי נפתלי מרופשיץ). בשנת תרכ"א (1861) נישא לבתו של רבי יהושע מקמינקה.
הופקד על ידי סבו רבי חיים הלברשטאם לערוך את תשובותיו ההלכתיות, יחד עם בן דודו רבי משה מברדיוב (בנו של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ). תשובות אלו נדפסו בתור ספר "דברי חיים".
בשנת תרכ"ה (1865) נתמנה כרב בעיירה ביקאובסק, וכיהן בה כעשר שנים. לאחר מכן עבר לכהן כרב בעיירה אושפיצין (כינויה היהודי של העיירה אושוויינצ'ים) ובוישניצה. בשנת תרנ"ב (1892) נתמנה כרב לקהילת באבוב שבגליציה, שם כיהן עד יום מותו.
נפטר בעיירת הנופש בדנהיים שבגרמניה בא' תמוז תרס"ה (1905).
פועלו הציבורי
רבי שלמה הקים את חסידות באבוב והיה האדמו"ר הראשון שלה. בנוסף, הוא ייסד את ישיבת באבוב, שבהנהגת בנו רבי בן ציון הלברשטאם הפכה לרשת ישיבות בת כ-40 ישיבות ברחבי גליציה. מעט מדברי תורתו אשר שרדו את השריפה הגדולה בוישניצא, הודפסו בקובץ 'עטרת שלמה'.
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) (תר"ז, 1847-א' בתמוז תרס"ה, 4 ביולי 1905) היה מקים חסידות באבוב והאדמו"ר הראשון שלה. בנו של רבי מאיר נתן הלברשטאם בן רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
תולדות חייו
בשנת תרט"ו (1855) התייתם מאביו, ועבר לגור אצל סבו (אבי אמו) רבי אליעזר מדז'יקוב (בנו של רבי נפתלי מרופשיץ). בשנת תרכ"א (1861) נישא לבתו של רבי יהושע מקמינקה.
הופקד על ידי סבו רבי חיים הלברשטאם לערוך את תשובותיו ההלכתיות, יחד עם בן דודו רבי משה מברדיוב (בנו של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ). תשובות אלו נדפסו בתור ספר "דברי חיים".
בשנת תרכ"ה (1865) נתמנה כרב בעיירה ביקאובסק, וכיהן בה כעשר שנים. לאחר מכן עבר לכהן כרב בעיירה אושפיצין (כינויה היהודי של העיירה אושוויינצ'ים) ובוישניצה. בשנת תרנ"ב (1892) נתמנה כרב לקהילת באבוב שבגליציה, שם כיהן עד יום מותו.
נפטר בעיירת הנופש בדנהיים שבגרמניה בא' תמוז תרס"ה (1905).
פועלו הציבורי
רבי שלמה הקים את חסידות באבוב והיה האדמו"ר הראשון שלה. בנוסף, הוא ייסד את ישיבת באבוב, שבהנהגת בנו רבי בן ציון הלברשטאם הפכה לרשת ישיבות בת כ-40 ישיבות ברחבי גליציה. מעט מדברי תורתו אשר שרדו את השריפה הגדולה בוישניצא, הודפסו בקובץ 'עטרת שלמה'.