הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטה בחיפה המתמקדת בהנדסה ובמדעים מדויקים.
בטכניון 18 פקולטות ויחידות אקדמיות, בהן פקולטה לרפואה. הטכניון הוא המוסד הראשון להשכלה גבוהה בארץ ישראל והמוסד הוותיק בישראל בתחום המחקר הטכנולוגי. נכון לשנת 2010, מכהן כנשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא.
תולדות הקמת הטכניון[עריכה] הצורך בהקמת בית ספר טכניבשנת 1901 קמה בברלין שבגרמניה "חברת עזרה של יהודי גרמניה" (בקיצור "עזרה"). לחברת "עזרה" היו שתי מטרות: לעזור ליהודי מזרח אירופה ולקדם את התרבות הגרמנית אצל היהודים שמחוץ לגרמניה.
בחודשים ספטמבר-דצמבר 1907 סייר מייסד "עזרה", ד"ר פאול נתן, בארץ ישראל כדי לראות את בתי הספר ש"עזרה" הקימה. בזמן שהייתו בישראל עלה בדעתו רעיון להקים מוסד לימודי עליון במתכונת של בית ספר טכני, שיהיה גולת הכותרת של פעולתה החינוכית של חברת "עזרה".
יוזמתו של נתן נבעה משינויים שהתחילו להתרחש באזור. האימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ ישראל באותה תקופה פיגרה מהבחינה הטכנולוגית אחרי אירופה. באותו זמן התחילה הממשלה הטורקית ליזום עבודות פיתוח גדולות ונזקקה להרבה עובדים טכניים. עובדים כאלה לא היו בסביבה משום שלא היה שום בית ספר טכני בכל האימפריה העות'מאנית ולכן היה צורך להביא עובדים טכניים מחוץ לאימפריה.
נתן קיווה שיהודים בוגרי בית הספר הטכני החדש יתקבלו לעבודה בפרויקטים הטכנולוגיים החדשים, וכך:
ישתפר מצבם הכלכלי של יהודי ארץ ישראל
הכלכלה הגרמנית תזכה לעזרה עקיפה, משום שכל המכשור, וחלק מחומרי הבנייה והידע ההנדסי ייובאו מגרמניה
יהודים יוכלו ללמוד בארץ ישראל מקצועות טכניים, אותם נאסר עליהם ללמוד במקומות רבים במזרח אירופה
יותר יהודים ירצו לעלות לארץ ישראל
נתן תכנן ששפת הלימוד בבית הספר הטכני תהיה גרמנית, כיוון שכל ספרי הלימוד עתידים היו להיות בגרמנית, והציוד שבו עתידים היו התלמידים להשתמש הגיע מגרמניה (כי מימון בית הספר הגיע מחברת "עזרה" הגרמנית).
בשנת 1908 פנה נתן בבקשת סיוע לדוד ויסוצקי, בנו של זאב קלונימוס ויסוצקי שהיה ממנהיגי חובבי ציון, ומייסד חברת "תה ויסוצקי". ויסוצקי התחייב לתרום 100,000 רובל להקמת בית הספר הטכני ומאה אלף רובל נוספים חמש שנים מאוחר יותר. אחד העם, שהיה ידידו של קלונימוס ויסוצקי, היה שותף במשא ומתן והצליח להכניס להסכם סעיף המבטיח את האופי היהודי של המוסד.
ב-29 במרץ 1908 חתמו בברלין ויסוצקי ואחד העם על התעודה לייסוד "קרן ויסוצקי" של חברת "עזרה" לשם הקמת בית ספר טכני בארץ ישראל.
הקמת הטכניקום
בניית הטכניון בחיפה תמונה משנת 1912
בניית משכנו הראשון של הטכניון, בשכונת הדר הכרמל, בתמונה משנת 1913.
משכנו הראשון של הטכניון כפי שצולם ב־2006. כיום שוכן בבניין מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל.
המבנה הראשון של הטכניון במבט פנורמי משנת 2008אחרי חשיבה ממושכת הבין נתן שהמקום הטוב ביותר לבית הספר הטכני הגבוה הוא חיפה. על אף שחיפה בתקופה העות'מאנית הייתה עיר קטנה בת רק 20,000 תושבים, מתוכם רק 2,000 יהודים, היו לה יתרונות אחדים:
באותו הזמן התחילה הממשלה הטורקית להשתמש בחיפה בתור צומת מרכזי לרכבות שהגיעו עד לארצות השכנות
הממשלה הטורקית תכננה פרויקט להרחבת הנמל בחיפה
היה ברור ששני הדברים יהפכו את חיפה למרכז תעשייתי ותחבורתי. בית ספר טכני קשור לתעשייה ותחבורה באופן ישיר וכך יספק עבודות לבוגרי הטכניון. בנוסף, היישוב היהודי בחיפה היה קטן ולא מקובע בדעות פוליטיות או דתיות כמו מקומות מרכזיים אחרים כגון ירושלים, שהייתה נתונה להשפעה חרדית, או יפו. בית ספר טכני יכול להפוך את העיר למרכז יהודי חדש ולקדם את פיתוח העיר.
ב-1908 קיבל נתן את תרומתם של יורשי ויסוצקי וכך יכול היה להתחיל לקנות קרקעות. הוא ביקש מאפרים כהן, הנציג של "עזרה" בארץ, לחפש מקומות בחיפה שיתאימו לבית הספר הטכני. הנציג מצא כמה מקומות שאותם בדק נתן באופן אישי חודשיים אחר כך, ובחר, אחרי שהתייעץ עם שמואל פבזנר בשטח בגודל 46 דונם בשכונת "מיראוואן" (כיום הדר הכרמל). השטח נקנה מכמה בעלי קרקע ערבים וגרמנים מתנועת הטמפלרים. בשל חוק טורקי שאיפשר רישום קרקע על שם אזרחים טורקיים בלבד, נדחה רישום הקרקע על שם חברת "עזרה" הגרמנית בשנתיים שלמות, עד שנתן הפעיל לחץ על הממשלה הטורקית בעזרת השגריר הגרמני באיסטנבול. באוגוסט 1910 נרשמה הקרקע על שמו של ד"ר ג'יימס סימון, היו"ר של חברת "עזרה". קניית השטח, התיווך והרישום עלו 100,000 פרנק צרפתי.
מכיוון שהיה צורך בכסף נוסף, נערכה מגבית שבה הותרמו ארגונים נוספים. הקרן הקיימת לישראל תרמה 100,000 פרנק, וגם דרשה וקיבלה נציגות בדירקטוריון של בית הספר (שמריהו לוין ויחיאל צ'לנוב), וקבוצת יהודים אמריקאים בראשות יעקב שיף תרמו 100,000 דולר. לארגונים התורמים היו דרישות שונות לגבי הרכב ההנהלה, אך בסופו של דבר, בפועל, היה זה נתן שניהל את הארגון שהוקם לנהל את "המכון לחינוך טכני" (שמו הראשון של הטכניון) ממקום מושבו בברלין.
כדי לקבוע את המקצועות שיילמדו במכון לחינוך טכני התייעץ נתן עם קבוצת מורים מרחבי גרמניה. ההחלטות שהתקבלו היו:
המכון לחינוך טכני יהיה ברמה בינונית, מהסוג הקרוי בגרמנית טכניקום. זו הסיבה ש"עזרה" החליטה לקרוא לביה"ס הטכני טכניקום.
בטכניקום יהיו שתי מחלקות: מכונאות, ובנייה ועבודות ציבוריות.
התארים שיקבלו בוגרי בית הספר יהיו טכנאים, ועוזרים למהנדסים.
יוקם בית ספר תיכון המוקדש להכנה לטכניקום (לימים תיכון בסמ"ת).
לבניית הטכניקום הובא מגרמניה אדריכל יהודי בשם אלכסנדר ברוולד. אחרי שברוולד תכנן את מבני הטכניקום, נדרשו שלושה רישיונות שונים כדי להתחיל את הבנייה, תהליך ארוך ומסובך שארך שנתיים. העיכוב נגרם בשל עוינות התושבים הערבים וחוסר יעילותה של הממשלה הטורקית. כמנהל אחראי על הבנייה במקום מטעם הנהלת המוסד מונה ד"ר שמריהו לוין. ב-11 באפריל 1912 התקיים הטקס הרשמי של הנחת אבן היסוד לבניין הראשי של הטכניקום.
[המכשולים בבניית הטכניקום ובהכנתובניית הטכניקום לוותה בקשיים רבים:
לא היו פועלים מיומנים לבנייה באזור ולכן היו צריכים להביא אותם ממקומות אחרים: ירושלים ואפילו גרמניה.
התגלע ריב בין העובדים היהודיים לעובדים הערבים על רקע הטענה שהפועלים היהודים מנעו כניסת עובדים ערבים לאתר עד שהסתבר שזו אשמת שווא.
המתכנן התלבט ארוכות בקשר לסוג חומרי הבנייה בהם יעשה שימוש בבניית הטכניקום בגלל התקציב המוגבל.
רוב החומרים וכל המכונות הובאו מגרמניה, והדבר גרם לעלויות נוספות ולאיבוד זמן.
מקור המים לבית הספר היה אמור להיות באר שתיחפר בשטח הטכניקום, אלא שהפועלים המקומיים לא היו מיומנים מספיק על מנת להגיע לעומק הדרוש. אי לכך נדחתה בניית הבאר עד שמהנדס גרמני הגיע ובעזרת ציוד מתאים הצליח לחפור ולהגיע למי התהום בעומק של 100 מטר.
בניין בית הספר התיכון הושלם באביב 1913. המבנה הראשי של הטכניקום המשמש כיום כמוזיאון הלאומי למדע בשכונת "הדר" בחיפה הושלם ברובו ב-1913. המטרה הייתה שבתחילת אפריל 1914 יוכל המוסד להתחיל לפעול.
היה צריך לבצע הערכות מחדש של העלויות ובסופו של דבר התברר שאי אפשר להשלים את בניית הטכניקום בתקציב הקיים, והיה צורך לפנות שוב לתורמים ולנסות לגייס כסף ממקורות נוספים.
מכל המכשולים שבדרך, הקושי הרציני ביותר היה בעיית שפת ההוראה.
מלחמת השפות
עד שנת 1913 לא היה ספק שהלימודים בבית הספר התיכון הצמוד לטכניקום יהיו בעברית, אך בטכניקום עצמו יהיו מקצועות שיילמדו בגרמנית בשל מחסור בספרים בעברית, במורים מקצועיים דוברי עברית ובקיומם של מונחים מקצועיים בעברית שהייתה עדיין שפה מתפתחת.
הבעיה החלה כשנתן החליט שהשפה בטכניקום ובתיכון שלידו תהיה גרמנית ולא עברית. הנימוקים לכן היו מעשיים גרידא - מכיוון שמטרת התיכון היא להכשיר תלמידים לטכניקום, מן הראוי שילמדו באותה שפה שבה ימשיכו אחר כך. ההחלטה הכעיסה מאוד את הגופים הציוניים שתרמו להקמת הטכניקום, הן משום שבהתחלה הובטח להם ששפת הלימוד העיקרית בבית הספר התיכון, ובחלק מהמקצועות בטכניקום, תהיה עברית, והן משום שהשפה העברית המתחדשת הפכה לסמל של גאווה לאומית. גל של התנגדות ומחאות שמרכזו בגימנסיה הרצליה החל מתפשט ביישוב. הוויכוח בין שני הצדדים היה חריף וגרם לד"ר שמריהו לוין (שמונה על ידי חברת "עזרה" למנהל פרויקט הקמת הטכניקום) ושתמך בעברית כשפה עיקרית בביה"ס התיכון, להתפטר מתפקידו. לוין נאם בקונגרס הציוני ה-11 שנערך ב-1913, בדרישה שההסתדרות הציונית תהיה חייבת לדאוג לחינוך הדור הצעיר בארץ. ב־26 באוקטובר 1913 התקיימה הישיבה המכריעה בהנהלת מוסד הטכניקום בברלין בנושא שפת ההוראה. ההחלטה הייתה לקבל את ההצעה של נתן, וללמד בגרמנית.
כתוצאה מהחלטה זו התפטרו חברי ההנהלה הציוניים מהנהלת המוסד ובארץ ישראל פרצה התנגדות רבה נגד חברת "עזרה", עד כדי כך שהסתדרות המורים הכריזה על חרם נגד הטכניקום והתיכון (מעשה סמלי בלבד שכן הטכניקום והתיכון טרם קמו ועדיין לא היה צורך במורים).
המריבות על השפה גרמו לכישלון בניסיון למצוא תורמים להמשך הפרויקט, ולכן נאלצו להפסיק את הבנייה בגלל מחסור בכסף ולדחות את פתיחת המוסד. התוצאה הישירה הייתה פיטורי העובדים ועוינות מוגברת כלפי חברת "עזרה" בארץ ישראל. לחברת "עזרה" לא נותרה ברירה אלא להיכנע, ובישיבה שנערכה ב־22 בפברואר 1914 היא הודיעה ששפת הלימוד בטכניקום תהיה עברית.
לימים, בשנת 2008, הוחלט בטכניון לשנות את שפת הלימוד בתוכנית לתואר שני במנהל עסקים מעברית לאנגלית[1], והדבר גרר ביקורת ציבורית שהזכירה את מלחמת השפות[2].
אלברט איינשטיין מבקר בטכניון (1925)
נתן, שהטכניקום היה גולת הכותרת של מפעל חייו ושתכנן לעבור בערוב ימיו לחיפה, ראה בעיניים כלות כיצד יריביו משכבר משתלטים על המוסד.
פתיחת הטכניוןמצב הבניינים בשטח הטכניקום היה גרוע. הצבא הבריטי הקים בשטח הטכניקום בית חולים והשתלט על הבאר. רוב המכונות שהיו במוסד נגנבו או נמכרו בתקופת המלחמה. היה צורך דחוף לגייס כסף לתיקונים ולרכישת מכונות חדשות. כמו כן היה צורך לשכנע את האנגלים לפנות את השטח. ד"ר חיים ויצמן היה הרוח החיה בניסיונות לגייס את הכספים הדרושים לשיפוץ הבניינים, השלמת הבנייה ורכישת המכונות. התהליך ארך חמש שנים, שבמהלכן נמצאו הכספים הדרושים בשביל התיקונים, נרכשו מכונות וציוד לימודים, נבחרו המורים והצוות המנהלי למוסד וגובשה תוכנית הלימודים של הטכניקום.
בספטמבר 1924 הוחלט לקבל את הצעתו של חיים נחמן ביאליק לקרוא לבית הספר הטכני בשם "תכניון" (הטענה הייתה שהמילה "טכני" הגיעה ליוונית מהמלה העברית "תֶּכֶן"). רק בשנת 1945 נקבע השם "טכניון" [3].
ב-1923 ביקר באתר התכניון אלברט איינשטיין והסכים שנה אחר כך להיות נשיא ועד התכניון.
שיעורי הערב הראשונים החלו ב-14 בדצמבר 1924 וטקס הפתיחה הרשמי של התכניון התקיים ב-6 בפברואר 1925, 13 שנה לאחר הנחת אבן הפינה. בכך היה התכניון לאוניברסיטה הראשונה שפעלה בארץ ישראל.
כשנפתח היה שטח התכניון 46 דונם. היו בו שבעה מבנים, והלימודים התרכזו באחד מהם. סגל המוסד מנה אז שישה מורים, ולמדו בו שישה-עשר תלמידים בשתי מחלקות: ארכיטקטורה והנדסה אזרחית. בשנים הראשונות התמודדו מנהלי המוסד עם בעיות שונות, אך בעיקר עם המחסור בכספים.
הישגים בולטים של הטכניון
בול "הטכניון חיפה" תאריך ההופעה: 1956
ערך נקוב: 350 פר'
מס' קטלוגי: 156
מעצב: ג. המוריבשנת 1982 גילה פרופסור דן שכטמן, מהפקולטה להנדסת חומרים, מבנה של קווזי-גביש: זהו מבנה גבישי בעל סימטריה מחומשת - דבר שנחשב לבלתי אפשרי לפי התאוריה הקיימת (אז) של גבישים וחייב מהפך מחשבתי בתורת הקריסטלוגרפיה.
בשנת 2004 זכו בפרס נובל בכימיה שני פרופסורים מהטכניון: אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, עבור גילוי המערכת הביולוגית הגורמת לפירוק חלבונים בתא. הם היו זוכי פרס נובל הישראלים הראשונים במדעים.
ד"ר שולמית לבנברג, אז בת 37, נבחרה על ידי כתב העת Scientific American כאחת מ-50 המדענים המובילים בעולם לשנת 2006, בעקבות פיתוח שיטה ליצירת רקמות שהגוף אינו דוחה.
בשנות ה־70 פיתחו הפרופסורים אברהם למפל ויעקב זיו את אלגוריתם למפל-זיו לדחיסת נתונים. בשנים 2007 ו־1995, בהתאמה, זכו במדליית ריצ'רד המינג על עבודה חלוצית בתחום דחיסת הנתונים ובמיוחד על פיתוח אלגוריתם זה.
פרופ' מוסה יודעים המציא את התרופה "אז'ילקט", היעילה לטיפול בחולי פרקינסון ואלצהיימר.
פרופ' אורי סיון, פרופ' ארז בראון ופרופ' יואב איישן השתמשו ברצפי DNA ליצירת חוט מתכת מוליך שעוביו אלפית מעוביה של שערה אנושית.
לוויין הטכניון, ששוגר לחלל, הוא אחד הקטנים בעולם. הוא בנוי כקובייה שאורך כל אחת מצלעותיה 45 ס"מ, משקלו 48 ק"ג ותצרוכת החשמל שלו נמוכה ביותר. על הלוויין גלאי אוזון, מחשב זעיר ומערכת ניווט ובקרה. היוזמה לבנית הלוויין והביצוע היו של פרופסור גיורא שביב, פרופסור חיים אשד ומשה שחר.
הטכניון נחשב כיום לאחד מהמוסדות המובילים בתחומו בעולם, ודורג במקום ה-29 בעולם בקטגוריית האוניברסיטאות הטכנולוגיות-הנדסיות, ובמקום ה-31 בעולם בקטגוריית מדעי הטבע ובמקום ה-109 הכללי, על פי סקר "The Times Higher Education Supplement" לשנת 2008 [4]. בדירוג אוניברסיטת גיונג טונג הסינית לאוניברסיטאות טכנולוגיות־הנדסיות בשנת 2008 תופס הטכניון את המקום ה-39 בעולם ואת המקום הרביעי באירופה [5].
יותר מ-70% ממייסדי תעשיות ההיי-טק בישראל וממנהליהן הם בוגרי הטכניון [6].
יחידות אקדמיותבטכניון 18 פקולטות ומחלקות המעניקות תואר ראשון, שני ושלישי במבחר מסלולי לימודים.
[עריכה] פקולטות
מבנה בית הכנסת "אחוות אהרון" בטכניון, בתכנון האדריכל פרופ' אהרון קשטן.
הבניין ע"ש רפפורט - הפקולטה לרפואה
הפסל הקינטי במרכז הטכניון, בתכנונו של סנטיאגו קלטרווההנדסת אווירונאוטיקה וחלל (אתר הפקולטה)
הנדסה אזרחית וסביבתית (אתר הפקולטה) (אתר הנדסת הסביבה)
ארכיטקטורה ובינוי ערים (אתר הפקולטה)
הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון (אתר הפקולטה)
ביולוגיה (אתר הפקולטה)
הנדסה ביו רפואית (אתר הפקולטה)
הנדסת חומרים (אתר הפקולטה)
הנדסת חשמל (אתר הפקולטה)
כימיה (אתר הפקולטה)
הנדסה כימית (אתר הפקולטה)
מדעי המחשב (אתר הפקולטה)
הנדסת מכונות (אתר הפקולטה)
מתמטיקה (אתר הפקולטה)
פיזיקה (אתר הפקולטה)
רפואה (אתר הפקולטה)
הנדסת תעשייה וניהול (אתר הפקולטה)
יחידות מחקר נוספותהמכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי (אתר המכון)
המכון למצב מוצק (אתר המכון)
מכון לחקר החלל ע"ש נורמן והלן אשר (אתר המכון)
המכון לחקר המים ע"ש סטיבן וננסי גרנד (אתר המכון)
המכון לחקר התחבורה (אתר המכון)
המכון הלאומי לחקר הבנייה (אתר המכון)
מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה (אתר המכון)
המרכז הבינתחומי למדעי החיים וההנדסה ע"ש לורי לוקיי (אתר המכון)
המרכז לחקר העיר והאזור (אתר המכון)
המרכז למחקר ופיתוח בארכיטקטורה (אתר המכון)
מרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה בישראל (אתר המכון)
תיאטרון הטכניוןתיאטרון הטכניון הוקם בשנת 1986 במסגרת מצומצמת, כחלק מהמחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות. המייסד היה ד"ר אוריאל זוהר, המשמש בה עד היום כבמאי ומורה. כיום מועברים בתיאטרון שבעה קורסים, ולומדים בו כ-300 סטודנטים מדי שנה. התיאטרון העלה עד כה למעלה מ-45 הצגות בסגנונות שונים, חלקן מאת חנוך לוין ויהושע סובול ואחרות מאת מולייר, שקספיר, פייר דה מאריבו והנריק איבסן ועוד. הועלו גם הצגות מאת אוריאל זוהר, מייסד התיאטרון, וכן הצגות מפרי עטם של השחקנים. התיאטרון מתפתח במיוחד בתחום תיאטרון הפרינג'. הוא מוזמן לפסטיבלים אוניברסיטאיים רבים בעולם, וזוכה להכרה בינלאומית.
סכנדר קובטי השתתף בהצגה "סוף-סוף" במסגרת המחלקה, שהועלתה גם בירושלים, בפסטיבל תספיס בשנת 2001 המחזה נכתב בעבודה קולקטיבית עם זוהר. שלמה פלסנר השתתף במחזות הקולקטיביים: "המזרן הרך" ו"נישואים מעורבים" באולם צ'רצ'יל. ההצגה "שלשלאות שקופות" מאת שלי בליטי מהפקולטה להנדסה כימית, הופיעה בפסטיבל ברטיסלבה בשנת 2006, בגרנדה, בסינמטק חיפה, ובפסטיבל נוה יוסף של החוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ב-2007. ההצגה "אויב העם" מאת איבסן בהשתתפות פרופסור רוני נבון מהפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון, זכתה לציון לשבח בפסטיבל בנבנטו איטליה 2009 והופיעה באולמות חיפה ובעספיה.
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטה בחיפה המתמקדת בהנדסה ובמדעים מדויקים.
בטכניון 18 פקולטות ויחידות אקדמיות, בהן פקולטה לרפואה. הטכניון הוא המוסד הראשון להשכלה גבוהה בארץ ישראל והמוסד הוותיק בישראל בתחום המחקר הטכנולוגי. נכון לשנת 2010, מכהן כנשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא.
תולדות הקמת הטכניון[עריכה] הצורך בהקמת בית ספר טכניבשנת 1901 קמה בברלין שבגרמניה "חברת עזרה של יהודי גרמניה" (בקיצור "עזרה"). לחברת "עזרה" היו שתי מטרות: לעזור ליהודי מזרח אירופה ולקדם את התרבות הגרמנית אצל היהודים שמחוץ לגרמניה.
בחודשים ספטמבר-דצמבר 1907 סייר מייסד "עזרה", ד"ר פאול נתן, בארץ ישראל כדי לראות את בתי הספר ש"עזרה" הקימה. בזמן שהייתו בישראל עלה בדעתו רעיון להקים מוסד לימודי עליון במתכונת של בית ספר טכני, שיהיה גולת הכותרת של פעולתה החינוכית של חברת "עזרה".
יוזמתו של נתן נבעה משינויים שהתחילו להתרחש באזור. האימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ ישראל באותה תקופה פיגרה מהבחינה הטכנולוגית אחרי אירופה. באותו זמן התחילה הממשלה הטורקית ליזום עבודות פיתוח גדולות ונזקקה להרבה עובדים טכניים. עובדים כאלה לא היו בסביבה משום שלא היה שום בית ספר טכני בכל האימפריה העות'מאנית ולכן היה צורך להביא עובדים טכניים מחוץ לאימפריה.
נתן קיווה שיהודים בוגרי בית הספר הטכני החדש יתקבלו לעבודה בפרויקטים הטכנולוגיים החדשים, וכך:
ישתפר מצבם הכלכלי של יהודי ארץ ישראל
הכלכלה הגרמנית תזכה לעזרה עקיפה, משום שכל המכשור, וחלק מחומרי הבנייה והידע ההנדסי ייובאו מגרמניה
יהודים יוכלו ללמוד בארץ ישראל מקצועות טכניים, אותם נאסר עליהם ללמוד במקומות רבים במזרח אירופה
יותר יהודים ירצו לעלות לארץ ישראל
נתן תכנן ששפת הלימוד בבית הספר הטכני תהיה גרמנית, כיוון שכל ספרי הלימוד עתידים היו להיות בגרמנית, והציוד שבו עתידים היו התלמידים להשתמש הגיע מגרמניה (כי מימון בית הספר הגיע מחברת "עזרה" הגרמנית).
בשנת 1908 פנה נתן בבקשת סיוע לדוד ויסוצקי, בנו של זאב קלונימוס ויסוצקי שהיה ממנהיגי חובבי ציון, ומייסד חברת "תה ויסוצקי". ויסוצקי התחייב לתרום 100,000 רובל להקמת בית הספר הטכני ומאה אלף רובל נוספים חמש שנים מאוחר יותר. אחד העם, שהיה ידידו של קלונימוס ויסוצקי, היה שותף במשא ומתן והצליח להכניס להסכם סעיף המבטיח את האופי היהודי של המוסד.
ב-29 במרץ 1908 חתמו בברלין ויסוצקי ואחד העם על התעודה לייסוד "קרן ויסוצקי" של חברת "עזרה" לשם הקמת בית ספר טכני בארץ ישראל.
הקמת הטכניקום
בניית הטכניון בחיפה תמונה משנת 1912
בניית משכנו הראשון של הטכניון, בשכונת הדר הכרמל, בתמונה משנת 1913.
משכנו הראשון של הטכניון כפי שצולם ב־2006. כיום שוכן בבניין מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל.
המבנה הראשון של הטכניון במבט פנורמי משנת 2008אחרי חשיבה ממושכת הבין נתן שהמקום הטוב ביותר לבית הספר הטכני הגבוה הוא חיפה. על אף שחיפה בתקופה העות'מאנית הייתה עיר קטנה בת רק 20,000 תושבים, מתוכם רק 2,000 יהודים, היו לה יתרונות אחדים:
באותו הזמן התחילה הממשלה הטורקית להשתמש בחיפה בתור צומת מרכזי לרכבות שהגיעו עד לארצות השכנות
הממשלה הטורקית תכננה פרויקט להרחבת הנמל בחיפה
היה ברור ששני הדברים יהפכו את חיפה למרכז תעשייתי ותחבורתי. בית ספר טכני קשור לתעשייה ותחבורה באופן ישיר וכך יספק עבודות לבוגרי הטכניון. בנוסף, היישוב היהודי בחיפה היה קטן ולא מקובע בדעות פוליטיות או דתיות כמו מקומות מרכזיים אחרים כגון ירושלים, שהייתה נתונה להשפעה חרדית, או יפו. בית ספר טכני יכול להפוך את העיר למרכז יהודי חדש ולקדם את פיתוח העיר.
ב-1908 קיבל נתן את תרומתם של יורשי ויסוצקי וכך יכול היה להתחיל לקנות קרקעות. הוא ביקש מאפרים כהן, הנציג של "עזרה" בארץ, לחפש מקומות בחיפה שיתאימו לבית הספר הטכני. הנציג מצא כמה מקומות שאותם בדק נתן באופן אישי חודשיים אחר כך, ובחר, אחרי שהתייעץ עם שמואל פבזנר בשטח בגודל 46 דונם בשכונת "מיראוואן" (כיום הדר הכרמל). השטח נקנה מכמה בעלי קרקע ערבים וגרמנים מתנועת הטמפלרים. בשל חוק טורקי שאיפשר רישום קרקע על שם אזרחים טורקיים בלבד, נדחה רישום הקרקע על שם חברת "עזרה" הגרמנית בשנתיים שלמות, עד שנתן הפעיל לחץ על הממשלה הטורקית בעזרת השגריר הגרמני באיסטנבול. באוגוסט 1910 נרשמה הקרקע על שמו של ד"ר ג'יימס סימון, היו"ר של חברת "עזרה". קניית השטח, התיווך והרישום עלו 100,000 פרנק צרפתי.
מכיוון שהיה צורך בכסף נוסף, נערכה מגבית שבה הותרמו ארגונים נוספים. הקרן הקיימת לישראל תרמה 100,000 פרנק, וגם דרשה וקיבלה נציגות בדירקטוריון של בית הספר (שמריהו לוין ויחיאל צ'לנוב), וקבוצת יהודים אמריקאים בראשות יעקב שיף תרמו 100,000 דולר. לארגונים התורמים היו דרישות שונות לגבי הרכב ההנהלה, אך בסופו של דבר, בפועל, היה זה נתן שניהל את הארגון שהוקם לנהל את "המכון לחינוך טכני" (שמו הראשון של הטכניון) ממקום מושבו בברלין.
כדי לקבוע את המקצועות שיילמדו במכון לחינוך טכני התייעץ נתן עם קבוצת מורים מרחבי גרמניה. ההחלטות שהתקבלו היו:
המכון לחינוך טכני יהיה ברמה בינונית, מהסוג הקרוי בגרמנית טכניקום. זו הסיבה ש"עזרה" החליטה לקרוא לביה"ס הטכני טכניקום.
בטכניקום יהיו שתי מחלקות: מכונאות, ובנייה ועבודות ציבוריות.
התארים שיקבלו בוגרי בית הספר יהיו טכנאים, ועוזרים למהנדסים.
יוקם בית ספר תיכון המוקדש להכנה לטכניקום (לימים תיכון בסמ"ת).
לבניית הטכניקום הובא מגרמניה אדריכל יהודי בשם אלכסנדר ברוולד. אחרי שברוולד תכנן את מבני הטכניקום, נדרשו שלושה רישיונות שונים כדי להתחיל את הבנייה, תהליך ארוך ומסובך שארך שנתיים. העיכוב נגרם בשל עוינות התושבים הערבים וחוסר יעילותה של הממשלה הטורקית. כמנהל אחראי על הבנייה במקום מטעם הנהלת המוסד מונה ד"ר שמריהו לוין. ב-11 באפריל 1912 התקיים הטקס הרשמי של הנחת אבן היסוד לבניין הראשי של הטכניקום.
[המכשולים בבניית הטכניקום ובהכנתובניית הטכניקום לוותה בקשיים רבים:
לא היו פועלים מיומנים לבנייה באזור ולכן היו צריכים להביא אותם ממקומות אחרים: ירושלים ואפילו גרמניה.
התגלע ריב בין העובדים היהודיים לעובדים הערבים על רקע הטענה שהפועלים היהודים מנעו כניסת עובדים ערבים לאתר עד שהסתבר שזו אשמת שווא.
המתכנן התלבט ארוכות בקשר לסוג חומרי הבנייה בהם יעשה שימוש בבניית הטכניקום בגלל התקציב המוגבל.
רוב החומרים וכל המכונות הובאו מגרמניה, והדבר גרם לעלויות נוספות ולאיבוד זמן.
מקור המים לבית הספר היה אמור להיות באר שתיחפר בשטח הטכניקום, אלא שהפועלים המקומיים לא היו מיומנים מספיק על מנת להגיע לעומק הדרוש. אי לכך נדחתה בניית הבאר עד שמהנדס גרמני הגיע ובעזרת ציוד מתאים הצליח לחפור ולהגיע למי התהום בעומק של 100 מטר.
בניין בית הספר התיכון הושלם באביב 1913. המבנה הראשי של הטכניקום המשמש כיום כמוזיאון הלאומי למדע בשכונת "הדר" בחיפה הושלם ברובו ב-1913. המטרה הייתה שבתחילת אפריל 1914 יוכל המוסד להתחיל לפעול.
היה צריך לבצע הערכות מחדש של העלויות ובסופו של דבר התברר שאי אפשר להשלים את בניית הטכניקום בתקציב הקיים, והיה צורך לפנות שוב לתורמים ולנסות לגייס כסף ממקורות נוספים.
מכל המכשולים שבדרך, הקושי הרציני ביותר היה בעיית שפת ההוראה.
מלחמת השפות
עד שנת 1913 לא היה ספק שהלימודים בבית הספר התיכון הצמוד לטכניקום יהיו בעברית, אך בטכניקום עצמו יהיו מקצועות שיילמדו בגרמנית בשל מחסור בספרים בעברית, במורים מקצועיים דוברי עברית ובקיומם של מונחים מקצועיים בעברית שהייתה עדיין שפה מתפתחת.
הבעיה החלה כשנתן החליט שהשפה בטכניקום ובתיכון שלידו תהיה גרמנית ולא עברית. הנימוקים לכן היו מעשיים גרידא - מכיוון שמטרת התיכון היא להכשיר תלמידים לטכניקום, מן הראוי שילמדו באותה שפה שבה ימשיכו אחר כך. ההחלטה הכעיסה מאוד את הגופים הציוניים שתרמו להקמת הטכניקום, הן משום שבהתחלה הובטח להם ששפת הלימוד העיקרית בבית הספר התיכון, ובחלק מהמקצועות בטכניקום, תהיה עברית, והן משום שהשפה העברית המתחדשת הפכה לסמל של גאווה לאומית. גל של התנגדות ומחאות שמרכזו בגימנסיה הרצליה החל מתפשט ביישוב. הוויכוח בין שני הצדדים היה חריף וגרם לד"ר שמריהו לוין (שמונה על ידי חברת "עזרה" למנהל פרויקט הקמת הטכניקום) ושתמך בעברית כשפה עיקרית בביה"ס התיכון, להתפטר מתפקידו. לוין נאם בקונגרס הציוני ה-11 שנערך ב-1913, בדרישה שההסתדרות הציונית תהיה חייבת לדאוג לחינוך הדור הצעיר בארץ. ב־26 באוקטובר 1913 התקיימה הישיבה המכריעה בהנהלת מוסד הטכניקום בברלין בנושא שפת ההוראה. ההחלטה הייתה לקבל את ההצעה של נתן, וללמד בגרמנית.
כתוצאה מהחלטה זו התפטרו חברי ההנהלה הציוניים מהנהלת המוסד ובארץ ישראל פרצה התנגדות רבה נגד חברת "עזרה", עד כדי כך שהסתדרות המורים הכריזה על חרם נגד הטכניקום והתיכון (מעשה סמלי בלבד שכן הטכניקום והתיכון טרם קמו ועדיין לא היה צורך במורים).
המריבות על השפה גרמו לכישלון בניסיון למצוא תורמים להמשך הפרויקט, ולכן נאלצו להפסיק את הבנייה בגלל מחסור בכסף ולדחות את פתיחת המוסד. התוצאה הישירה הייתה פיטורי העובדים ועוינות מוגברת כלפי חברת "עזרה" בארץ ישראל. לחברת "עזרה" לא נותרה ברירה אלא להיכנע, ובישיבה שנערכה ב־22 בפברואר 1914 היא הודיעה ששפת הלימוד בטכניקום תהיה עברית.
לימים, בשנת 2008, הוחלט בטכניון לשנות את שפת הלימוד בתוכנית לתואר שני במנהל עסקים מעברית לאנגלית[1], והדבר גרר ביקורת ציבורית שהזכירה את מלחמת השפות[2].
אלברט איינשטיין מבקר בטכניון (1925)
נתן, שהטכניקום היה גולת הכותרת של מפעל חייו ושתכנן לעבור בערוב ימיו לחיפה, ראה בעיניים כלות כיצד יריביו משכבר משתלטים על המוסד.
פתיחת הטכניוןמצב הבניינים בשטח הטכניקום היה גרוע. הצבא הבריטי הקים בשטח הטכניקום בית חולים והשתלט על הבאר. רוב המכונות שהיו במוסד נגנבו או נמכרו בתקופת המלחמה. היה צורך דחוף לגייס כסף לתיקונים ולרכישת מכונות חדשות. כמו כן היה צורך לשכנע את האנגלים לפנות את השטח. ד"ר חיים ויצמן היה הרוח החיה בניסיונות לגייס את הכספים הדרושים לשיפוץ הבניינים, השלמת הבנייה ורכישת המכונות. התהליך ארך חמש שנים, שבמהלכן נמצאו הכספים הדרושים בשביל התיקונים, נרכשו מכונות וציוד לימודים, נבחרו המורים והצוות המנהלי למוסד וגובשה תוכנית הלימודים של הטכניקום.
בספטמבר 1924 הוחלט לקבל את הצעתו של חיים נחמן ביאליק לקרוא לבית הספר הטכני בשם "תכניון" (הטענה הייתה שהמילה "טכני" הגיעה ליוונית מהמלה העברית "תֶּכֶן"). רק בשנת 1945 נקבע השם "טכניון" [3].
ב-1923 ביקר באתר התכניון אלברט איינשטיין והסכים שנה אחר כך להיות נשיא ועד התכניון.
שיעורי הערב הראשונים החלו ב-14 בדצמבר 1924 וטקס הפתיחה הרשמי של התכניון התקיים ב-6 בפברואר 1925, 13 שנה לאחר הנחת אבן הפינה. בכך היה התכניון לאוניברסיטה הראשונה שפעלה בארץ ישראל.
כשנפתח היה שטח התכניון 46 דונם. היו בו שבעה מבנים, והלימודים התרכזו באחד מהם. סגל המוסד מנה אז שישה מורים, ולמדו בו שישה-עשר תלמידים בשתי מחלקות: ארכיטקטורה והנדסה אזרחית. בשנים הראשונות התמודדו מנהלי המוסד עם בעיות שונות, אך בעיקר עם המחסור בכספים.
הישגים בולטים של הטכניון
בול "הטכניון חיפה" תאריך ההופעה: 1956
ערך נקוב: 350 פר'
מס' קטלוגי: 156
מעצב: ג. המוריבשנת 1982 גילה פרופסור דן שכטמן, מהפקולטה להנדסת חומרים, מבנה של קווזי-גביש: זהו מבנה גבישי בעל סימטריה מחומשת - דבר שנחשב לבלתי אפשרי לפי התאוריה הקיימת (אז) של גבישים וחייב מהפך מחשבתי בתורת הקריסטלוגרפיה.
בשנת 2004 זכו בפרס נובל בכימיה שני פרופסורים מהטכניון: אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, עבור גילוי המערכת הביולוגית הגורמת לפירוק חלבונים בתא. הם היו זוכי פרס נובל הישראלים הראשונים במדעים.
ד"ר שולמית לבנברג, אז בת 37, נבחרה על ידי כתב העת Scientific American כאחת מ-50 המדענים המובילים בעולם לשנת 2006, בעקבות פיתוח שיטה ליצירת רקמות שהגוף אינו דוחה.
בשנות ה־70 פיתחו הפרופסורים אברהם למפל ויעקב זיו את אלגוריתם למפל-זיו לדחיסת נתונים. בשנים 2007 ו־1995, בהתאמה, זכו במדליית ריצ'רד המינג על עבודה חלוצית בתחום דחיסת הנתונים ובמיוחד על פיתוח אלגוריתם זה.
פרופ' מוסה יודעים המציא את התרופה "אז'ילקט", היעילה לטיפול בחולי פרקינסון ואלצהיימר.
פרופ' אורי סיון, פרופ' ארז בראון ופרופ' יואב איישן השתמשו ברצפי DNA ליצירת חוט מתכת מוליך שעוביו אלפית מעוביה של שערה אנושית.
לוויין הטכניון, ששוגר לחלל, הוא אחד הקטנים בעולם. הוא בנוי כקובייה שאורך כל אחת מצלעותיה 45 ס"מ, משקלו 48 ק"ג ותצרוכת החשמל שלו נמוכה ביותר. על הלוויין גלאי אוזון, מחשב זעיר ומערכת ניווט ובקרה. היוזמה לבנית הלוויין והביצוע היו של פרופסור גיורא שביב, פרופסור חיים אשד ומשה שחר.
הטכניון נחשב כיום לאחד מהמוסדות המובילים בתחומו בעולם, ודורג במקום ה-29 בעולם בקטגוריית האוניברסיטאות הטכנולוגיות-הנדסיות, ובמקום ה-31 בעולם בקטגוריית מדעי הטבע ובמקום ה-109 הכללי, על פי סקר "The Times Higher Education Supplement" לשנת 2008 [4]. בדירוג אוניברסיטת גיונג טונג הסינית לאוניברסיטאות טכנולוגיות־הנדסיות בשנת 2008 תופס הטכניון את המקום ה-39 בעולם ואת המקום הרביעי באירופה [5].
יותר מ-70% ממייסדי תעשיות ההיי-טק בישראל וממנהליהן הם בוגרי הטכניון [6].
יחידות אקדמיותבטכניון 18 פקולטות ומחלקות המעניקות תואר ראשון, שני ושלישי במבחר מסלולי לימודים.
[עריכה] פקולטות
מבנה בית הכנסת "אחוות אהרון" בטכניון, בתכנון האדריכל פרופ' אהרון קשטן.
הבניין ע"ש רפפורט - הפקולטה לרפואה
הפסל הקינטי במרכז הטכניון, בתכנונו של סנטיאגו קלטרווההנדסת אווירונאוטיקה וחלל (אתר הפקולטה)
הנדסה אזרחית וסביבתית (אתר הפקולטה) (אתר הנדסת הסביבה)
ארכיטקטורה ובינוי ערים (אתר הפקולטה)
הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון (אתר הפקולטה)
ביולוגיה (אתר הפקולטה)
הנדסה ביו רפואית (אתר הפקולטה)
הנדסת חומרים (אתר הפקולטה)
הנדסת חשמל (אתר הפקולטה)
כימיה (אתר הפקולטה)
הנדסה כימית (אתר הפקולטה)
מדעי המחשב (אתר הפקולטה)
הנדסת מכונות (אתר הפקולטה)
מתמטיקה (אתר הפקולטה)
פיזיקה (אתר הפקולטה)
רפואה (אתר הפקולטה)
הנדסת תעשייה וניהול (אתר הפקולטה)
יחידות מחקר נוספותהמכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי (אתר המכון)
המכון למצב מוצק (אתר המכון)
מכון לחקר החלל ע"ש נורמן והלן אשר (אתר המכון)
המכון לחקר המים ע"ש סטיבן וננסי גרנד (אתר המכון)
המכון לחקר התחבורה (אתר המכון)
המכון הלאומי לחקר הבנייה (אתר המכון)
מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה (אתר המכון)
המרכז הבינתחומי למדעי החיים וההנדסה ע"ש לורי לוקיי (אתר המכון)
המרכז לחקר העיר והאזור (אתר המכון)
המרכז למחקר ופיתוח בארכיטקטורה (אתר המכון)
מרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה בישראל (אתר המכון)
תיאטרון הטכניוןתיאטרון הטכניון הוקם בשנת 1986 במסגרת מצומצמת, כחלק מהמחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות. המייסד היה ד"ר אוריאל זוהר, המשמש בה עד היום כבמאי ומורה. כיום מועברים בתיאטרון שבעה קורסים, ולומדים בו כ-300 סטודנטים מדי שנה. התיאטרון העלה עד כה למעלה מ-45 הצגות בסגנונות שונים, חלקן מאת חנוך לוין ויהושע סובול ואחרות מאת מולייר, שקספיר, פייר דה מאריבו והנריק איבסן ועוד. הועלו גם הצגות מאת אוריאל זוהר, מייסד התיאטרון, וכן הצגות מפרי עטם של השחקנים. התיאטרון מתפתח במיוחד בתחום תיאטרון הפרינג'. הוא מוזמן לפסטיבלים אוניברסיטאיים רבים בעולם, וזוכה להכרה בינלאומית.
סכנדר קובטי השתתף בהצגה "סוף-סוף" במסגרת המחלקה, שהועלתה גם בירושלים, בפסטיבל תספיס בשנת 2001 המחזה נכתב בעבודה קולקטיבית עם זוהר. שלמה פלסנר השתתף במחזות הקולקטיביים: "המזרן הרך" ו"נישואים מעורבים" באולם צ'רצ'יל. ההצגה "שלשלאות שקופות" מאת שלי בליטי מהפקולטה להנדסה כימית, הופיעה בפסטיבל ברטיסלבה בשנת 2006, בגרנדה, בסינמטק חיפה, ובפסטיבל נוה יוסף של החוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ב-2007. ההצגה "אויב העם" מאת איבסן בהשתתפות פרופסור רוני נבון מהפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון, זכתה לציון לשבח בפסטיבל בנבנטו איטליה 2009 והופיעה באולמות חיפה ובעספיה.