אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטה מהגדולות בישראל, השוכנת ברמת אביב, תל אביב. על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים 2007-2008 למדו בה יותר מ-25,000 סטודנטים.
ההכרזה על הקמת אוניברסיטת תל אביב הייתה ב-6 ביוני 1956, אך למעשה הקמתה נעשתה בשלבים ונמשכה כעשר שנים אגב איחוד של מוסדות שונים. גרעין האוניברסיטה הוקם ב-1 בדצמבר 1953 באבו כביר סמוך ליפו, עם פתיחת "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע". ב-4 בנובמבר 1964 נחנך הקמפוס הקבוע של האוניברסיטה ברמת אביב, וב-1969 זכתה האוניברסיטה להכרה מלאה של המועצה להשכלה גבוהה.
היסטוריה
לאוניברסיטת תל אביב קדמו מספר מוסדות השכלה על-תיכוניים:
המכון הביולוגי הפדגוגי נוסד ברחוב יהודה הלוי 12 בתל אביב. הוא הוקם ב-1931 ועסק בהכשרת מורים למדעי הטבע. לאחר מלחמת העצמאות הועבר המכון לאבו כביר.
בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה קם ב-1935 ושם לו למטרה להכשיר כלכלנים ומשפטנים בארץ ישראל. המוסד הוקם על ידי פלטיאל דיקשטיין, שמואל אייזנשטדט, מקס לזרסון ובנימין זיו, והתנהל כמוסד אוניברסיטאי שבו פקולטות למשפטים, לכלכלה, למדע המדינה, למנהל עסקים ולראיית חשבון.
עוד פעלה בעיר האקדמיה למוזיקה שנוסדה ב-1946 על ידי פרופ' עדן פרטוש וד"ר לסלו ויניצה.
בשנות ה-50 ננקטו מספר יוזמות, בהן של חיים לבנון, סגן ראש עיריית תל אביב-יפו ולימים ראש העיר, לאחד את המכונים השונים לאוניברסיטה אחת. ב-1953 נפתחה שנת הלימודים של "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע" בקמפוס אבו כביר, אך רק ב-1956 צלחו המאמצים לאחד בין המכונים ובתי הספר השונים, וב-6 ביוני 1956 הוכרזה הקמת "אוניברסיטת תל אביב – בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה". בית הספר הועבר ב-1959 לרשותה של האוניברסיטה העברית בירושלים והוגדר כשלוחתה התל אביבית. באותה שנה צורפה למוסד החדש גם האקדמיה למוזיקה.
ב-1955 הונחה אבן הפינה לבניין טרובוביץ ("הבית האדום") ובנייתו הסתיימה ב-1959. המבנה שימש כמשכן קבע לבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה, והיווה את ראשיתו של קמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב. קמפוס זה, שבו שוכנת האוניברסיטה עד היום, הוקם על חורבות הכפר הערבי שייח' מוניס ששכן מצפון לתל אביב, וניטש במהלך מלחמת העצמאות. חלק מהמבנים הנטושים שימשו את האוניברסיטה בשנותיה הראשונות, והיחיד ששרד במידת מה הוא הבית הירוק ברחוב ג'ורג' וייז, אשר למרות שנהרס ברובו והוקם מחדש נותר בו חלק מקורי. בבית זה פועלים מועדון הסגל של האוניברסיטה, מסעדה, אולם אירועים ואולם כנסים. ב-1959 תרם סמואל רובין את הכספים הדרושים להקמת בניין האקדמיה למוזיקה, וזה הוקם ונקרא על שמו.
בשנים אלה התרחבה פעילות המוסד והוקמו "המכון האוניברסיטאי לתרבות ישראל" והספרייה שהייתה לימים לספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי (1954). לאחר מכן קם גם "המכון לחינוך גבוה" (1957). בשנת הלימודים 1955/6 למדו במכונים 274 תלמידים, ובשנת 1962 כבר עמד מספרם על 1,446. שנה לאחר מכן, ב-1963 נוסדה הפקולטה ללימודי המשך ברפואה, לימים בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, וב-1964 קמה הפקולטה למדעי החברה. ההתרחבות המהירה של המוסד נמשכה וב-1965 קם בית הספר למוסמכים במנהל עסקים (כיום הפקולטה לניהול).
בשנת 1960 זכתה האוניברסיטה להכרה ראשונה מטעם המועצה להשכלה גבוהה ובהדרגה הוכרו חוגים נוספים שלה מבחינה אקדמית. בשנת 1963 התגייס ד"ר ג'ורג' וייז לעזרת האוניברסיטה ותרם רבות להתבססותה. הוא כיהן כנשיאה הראשון עד שנת 1972, אז הוחלף בידי הפיזיקאי הישראלי יובל נאמן. בשנת 1964 נחנך הקמפוס האוניברסיטאי ברמת אביב באופן רשמי, וב-1965 שולב "בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה" באוניברסיטה, ושמו שונה ל"פקולטה למשפטים". ב-1969 זכתה אוניברסיטת תל אביב להכרה מלאה של המועצה להשכלה גבוהה והוכרה כתאגיד לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה.
בתחילת שנות ה-70 חולקה הפקולטה למדעי הטבע לפקולטה למדעי החיים ולפקולטה למדעים מדויקים, ונפתחו שתי הפקולטות האחרונות - הפקולטה לאמנויות והפקולטה להנדסה. האוניברסיטה המשיכה להתפתח ולגדול, ובתחילת המאה ה-21 הושלם איחוד שני חלקיו של הקמפוס - המרכזי והדרומי. מספר התלמידים שהגיע בתחילת שנות ה-70 לכ-12,000, הוכפל פי שניים וחצי ויותר בעשורים הבאים, ואלה מונים כ-26,000.
האוניברסיטה כיום
אוניברסיטת תל אביב היא הגדולה שבאוניברסיטאות המחקר בישראל, בעיקר הודות למיקומה בלב תל אביב ואזור גוש דן. עם סגל האוניברסיטה נמנים עשרות חוקרים בעלי שם עולמי (חלקם חתני פרס ישראל ופרסים בינלאומיים יוקרתיים), והמאמרים שמפורסמים על ידי אנשי הסגל שלה זוכים לציטוטים רבים.
חרף המשבר הכלכלי הפוקד אותה בשנים האחרונות, הצליחה האוניברסיטה לשמר את מעמדה המוביל בישראל ובעולם. על פי דירוג מוסדות ההשכלה הגבוהה השנתי של הטיימס הבריטי, בשנת 2008 דורגה אוניברסיטת תל אביב במקום ה-114 בעולם, מתוך כ-18,000 אוניברסיטאות קיימות. בפרמטר של מספר ציטוטי מאמרים אקדמיים יחסית לגודל הסגל דורגה האוניברסיטה במקום ה-20 בעולם, ובמקום הראשון בישראל. במדד משולב, המעיד על איכות הסגל, ומורכב מהערכת עמיתים וציטוטים לחבר סגל, מוקמה האוניברסיטה במקום ה-33 בעולם, ובמקום הראשון בישראל[2].
על פי מחקר שנערך על ידי מוסד שמואל נאמן בטכניון ופורסם בשנת 2007, נמצא כי כמעט בכל מקצועות הלימוד בוגרי אוניברסיטת תל אביב נהנו מתנאי השכר הגבוהים ביותר בשוק העבודה, והשתכרו כ-10% עד 20% יותר מבוגרי מוסדות אחרים[3].
על פי נתוני לשכת עורכי הדין, בשנים 2008-2004 הובילו בוגרי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב בשיעורי המעבר ובציונים בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. על פי נתוני מועצת רואי החשבון, בשנים 2006-1999 הובילו בוגרי החוג לחשבונאות של האוניברסיטה בשיעורי המעבר בבחינות ההסמכה של מועצת רואי החשבון. בוגרי הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה מובילים באחוזי המעבר בבחינות ההסמכה לרפואה. בשנת 2008 סרטים של בוגרי החוג לקולנוע הוקרנו ב-87 פסטיבלים בינלאומיים וזכו ב-38 פרסים[4].
באוניברסיטת תל אביב נערכים מחקרים ופרויקטים רבים לשימוש מערכת הביטחון הישראלית, חלק גדול מהם חשאיים. כיום (2009) מממן המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון 55 פרויקטים כאלה, והסוכנות המקבילה בארצות הברית מממנת 9 פרויקטים אחרים. חברי סגל של בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטה זכו בשנים האחרונות ב-7 פרסי ביטחון ישראל[5].
חברי סגל האוניברסיטה זוכים כמעט מדי שנה בפרס ישראל. מאז הקמת האוניברסיטה ועד היום (2009) זכו בפרס 65 חברי סגל[6].
המשבר הכלכלי
בראשית שנות האלפיים נקלעה האוניברסיטה למשבר כלכלי חמור, שהגיע בשיאו לגירעון תקציבי של כ-180 מיליון ש"ח, ושעמו היא מתמודדת עד היום. הסיבות שהביאו למשבר היו מגוונות: קיצוץ בתקציב מטעם המדינה, ירידה בהכנסות משכר לימוד, השקעת כספי האוניברסיטה באפיקים לא סולידים, התנהלות בזבזנית ובלתי יעילה, חריגות שכר, והנטל הכבד של ההוצאות על הפנסיה התקציבית של העובדים[7].
בשנת תשס"ב החלה האוניברסיטה ליישם תוכנית הבראה והתייעלות, שהוכנה בשיתוף עם ות"ת. בשנת התקציב תשס"ו עמד הגירעון התפעולי של האוניברסיטה על כ-24 מיליון ש"ח. באוקטובר 2006 אישרה הנהלת האוניברסיטה תוכנית אסטרטגית רב-שנתית להמשך הקטנת הגירעון. הצעדים העיקריים שבוצעו בשנים האחרונות הם:
צמצום כוח האדם המינהלי והאקדמי, באמצעות פרישה לגמלאות, עידוד פרישה מוקדמת, צמצום מצבת העובדים הבלתי קבועים לרבות מורים מן החוץ, וקליטה מצומצמת וסלקטיבית של עובדים חדשים.
ביטוחם של עובדים חדשים בפנסיה צוברת ולא בפנסיה תקציבית.
הסכם קיבוצי להפחתה זמנית ל-5 שנים בשכרם של חברי הסגל הבכיר, בשיעור של 3.5%, שנחתם בשנת 2003.
קיצוץ של כ-15% בשכר הבכירים שבוצע בשנת 2003.
איחוד חוגים קטנים[8].
צמצום מספרם של קורסי הבחירה.
הגדלת מספרי התלמידים בשיעורים ובתרגילים.
צמצום שעות הפתיחה של השערים, הספריות והבניינים.
קיצוץ חד בתקציב הרכש של הספריות.
הקטנת מספרם הכולל של הסטודנטים המתוקצבים בכ-5%, במקביל להגדלת מספר הסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים.
הגדלת מספרן של התוכניות החוץ-תקציביות, המאפשרות לאוניברסיטה לגבות שכר לימוד גבוה.
סגירת היחידה ללימודי חוץ[9].
סגירת בית הספר להנדסאים, שפעל בחסות ובסמוך לאוניברסיטה משנת 1962 (בית הספר עבר לפעול בהרצליה)[10].
מספר תוכניות לסגירת יחידות ובתי ספר טרם יצאו לפועל, בשל לחץ ציבורי שהופעל על האוניברסיטה, אך ייתכן שיצאו לפועל בשנים הקרובות. בין היתר, מדובר על סגירת היחידה להוראת שפות, המכינה האוניברסיטאית ובית הספר לרפואת שיניים[11].
בפברואר 2009 החליטה הנהלת האוניברסיטה על קיצוץ נוסף של 5% בשכר בכיריה למשך שנה[12].
במרץ 2009 פרסם מבקר המדינה דו"ח על המוסדות להשכלה גבוהה, ולפיו אוניברסיטת תל אביב מעניקה לרבים מבכיריה תוספות שכר, שחורגות עד 250% משכרם הבסיסי, והסדרי פרישה מועדפים[13]. בעקבות הדו"ח דרש הממונה על השכר במשרד האוצר באפריל 2009 מכ-2,000 עובדי מנהלה של האוניברסיטה בעבר ובהווה להחזיר רטרואקטיבית כספים שקיבלו שלא כדין, בסכום כולל של כ-100 מיליון ש"ח. כמו כן, הנהלת האוניברסיטה נדרשה לקצץ את שכרם של עובדים אלה בשיעורים של 10 עד 30 אחוזים[14].
פקולטות, בתי ספר ויחידות אחרות
בתי ספר
נכון לשנת 2009 קיימים באוניברסיטה 24 בתי ספר. הבולטים שבהם הנם:
בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר (אתר בית הספר) - זהו ביה"ס החדש ביותר, שהוקם בשנת 2000, והוא היחיד מבין בתי הספר שאינו משויך לאף אחת מהפקולטות הקיימות, והוקם מראש כבי"ס אינטרדיסציפלינרי. ביה"ס מציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד.
בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל (אתר בית הספר) - ביה"ס הוקם בשנת 1969. על אף היותו משויך רשמית לפקולטה למדעי החברה, הלכה למעשה ביה"ס נהנה ממעמד עצמאי הדומה לזה של פקולטה.
בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר (אתר בית הספר) - על אף היותו משויך רשמית לפקולטה למדעי הרוח, הלכה למעשה ביה"ס נהנה ממעמד עצמאי הדומה לזה של פקולטה.
בית הספר לרפואת שיניים ע"ש מוריס וגבריאלה גולדשלגר (בפקולטה לרפואה) (אתר בית הספר) - ביה"ס הוקם בשנת 1972, תחילה כמענה לצורך להכשיר לעבודה בישראל קבוצה גדולה של רופאי שיניים שעלו מברית המועצות וביקשו לעסוק במקצוע. בשנת 1978 החל ביה"ס לקיים גם לימודים לקראת תואר אקדמי.
בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה (בפקולטה לאמנויות) (אתר בית הספר) - בשנת 1966 הפכה האקדמיה הישראלית למוזיקה לחלק מאוניברסיטת תל אביב, ועברה למשכנה הנוכחי בקמפוס האוניברסיטה. עם הקמת הפקולטה לאמנויות, בשנת 1972, הפכה האקדמיה לחלק ממנה. בשנת 2005 נחנך ביה"ס החדש למוזיקה, כתוצאה משיתוף פעולה בין האקדמיה למוזיקה לתזמורת הפילהרמונית הישראלית. ביה"ס החדש איחד לתוכו את האקדמיה למוזיקה, את החוג למוזיקולוגיה של האוניברסיטה ואת תוכנית ההכשרה התזמורתית של התזמורת הפילהרמונית. זובין מהטה מכהן כנשיא כבוד של ביה"ס.
בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי (בפקולטה לאמנויות) (אתר בית הספר) - ביה"ס הוקם בשנות התשעים. בשנותיו הראשונות הלימודים בו התקיימו מחוץ לקמפוס, במתחם קריית עתידים, שהאוניברסיטה היא חלק מבעליו. רק בראשית המאה ה-21 הועברו הלימודים לתוך שטח הקמפוס, לבניין ע"ש דה-בוטון. ביה"ס מציע תוכנית לימודים לתואר ראשון בלבד.
בית הספר להיסטוריה (בפקולטה למדעי הרוח) (אתר בית הספר) - בי"ס מחקרי, המקיים לימודים לתואר שלישי בלבד. שישה ממורי ביה"ס זכו בפרס ישראל וארבעה מהמורים הם חברי האקדמיה הלאומית למדעים.
בית הספר למדעי התרבות (בפקולטה למדעי הרוח) (אתר בית הספר) - ביה"ס הוקם בשנת 1986, והוא מציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד, וכן לימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום.
בית הספר לפילוסופיה (בפקולטה למדעי הרוח) (אתר בית הספר) - בי"ס מחקרי, המציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד, במגוון תחומיה של ההגות הפילוסופית.
בית הספר למדעי היהדות (בפקולטה למדעי הרוח) (אתר בית הספר) - ביה"ס נוסד בשנת 1970, והוא משמש מסגרת גג של לימודי התואר השלישי, המחקר והפעילות האקדמית התחומית והבין-תחומית לחוגים, המכונים, תכניות הלימוד והקתדראות שעניינם המרכזי הוא מחקר מדעי היהדות והוראתם.
בית הספר לממשל ולמדיניות ע"ש הרולד הרטוך (בפקולטה למדעי החברה) (אתר בית הספר) - ביה"ס נוסד בשנת 2000, והוא מציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד.
בית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס (בפקולטה למדעי החברה) (אתר בית הספר) - נקרא בעבר החוג לכלכלה, והיווה חלק אינטגרלי מהפקולטה למדעי החברה. בשנת 2001 עבר החוג לבניין נפרד ושמו שונה לביה"ס לכלכלה. הייתה זו הפעם הראשונה בישראל שבה בי"ס לכלכלה הופרד מהפקולטה למדעי החברה[15].
בית הספר למקצועות הבריאות ע"ש סטנלי שטייר (בפקולטה לרפואה) (אתר בית הספר) - ביה"ס מציע תוכניות לימודים לכל התארים, וכן תוכניות ללימודי המשך. ביה"ס כולל בתוכו ארבעה חוגי לימוד: הפרעות בתקשורת, סיעוד, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה.
מכונים
נכון לשנת 2009 קיימים באוניברסיטה למעלה מ-100 מכונים ומרכזי מחקר. הבולטים שבהם הנם:
מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים (בפקולטה למדעי הרוח) (אתר המכון) - מרכז יפה הוקם בשנת 1977, ביוזמתו של האלוף במילואים אהרון יריב. המרכז מפרסם דו"חות ומאמרים בתחומי האסטרטגיה, בעיקר בנושאים הקשורים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. החל משנת 2006 המרכז פועל באופן עצמאי מחוץ למתחם האוניברסיטה, תחת השם "המכון למחקרי ביטחון לאומי". המכון נהנה מעצמאות כספית וארגונית, אך בה בעת ממשיך לשמור על שיוכו האקדמי לאוניברסיטה.
מרכז תמי שטיינמץ לחקר השלום (בפקולטה למדעי הרוח) (אתר המרכז) - המרכז הוקם בשנת 1992. מטרתו היא לקדם את המחקר והחשיבה השיטתית בנושאים הנוגעים לתהליכי עשיית שלום ופתרון סכסוכים, תוך שימת דגש מיוחד על הקונפליקט הישראלי-ערבי. פרויקט הדגל של המרכז הוא "מדד השלום", המאתר - באמצעות סקרים - מגמות בדעת הקהל בישראל בהקשר לתהליך השלום.
מרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה (בפקולטה למדעי הרוח) (אתר המרכז) - המרכז הוקם בשנת 1983, ומטרתו היא לקדם את המחקר וההבנה של ההיסטוריה המודרנית ושל אירועי השעה במזרח התיכון ובאפריקה. בשנים האחרונות עומד בראש המכון פרופ' אייל זיסר.
המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן (בפקולטה למדעי הרוח) (אתר המכון) - המכון הוקם בשנת 1983 על ידי פרופ' יהודה אלקנה ופרופ' עמוס פונקנשטיין, והוא עוסק במחקר ובלימודים לתארים מתקדמים בתחומי היסטוריה של המדע, פילוסופיה של המדע והיסטוריה ופילוסופיה של הרעיונות, כגון פילוסופיה של המשפט ופילוסופיה של הדת.
המכון לחקר האינטרנט (בפקולטה למדעי החברה) (אתר המכון) - מטרת המכון היא לחקור את מהפכת המידע בפרט והשלכותיה בכלל, הבנת תהליכיה וצפיית עתידה, בדגש על השפעת האינטרנט על החברה הישראלית.
מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה (בפקולטה למדעי החברה) (אתר המכון) - המכון הוקם בשנת 2002, כדי לעסוק במחקר אקדמי בזיקה, בקשר ובהשפעות ההדדיות שבין התקשורת לבין החברה והפוליטיקה.
המכון לדיפלומטיה ושיתוף פעולה אזורי (בפקולטה למדעי החברה) (אתר המכון) - המכון הוקם בשנת 2002, בשיתוף פעולה בין האוניברסיטה למרכז פרס לשלום. המכון עוסק במחקר ובעיון בנושאי הדיפלומטיה ושיתוף הפעולה האזורי.
מרכז על ע"ש צגלה למחקר בינתחומי של המשפט (בפקולטה למשפטים) (אתר המרכז) - מרכז מחקר המארגן ומממן כנסים בינלאומיים, סימפוזיונים וסדנאות, עורך ומוציא לאור כתב עת בשפה האנגלית העוסק במחקרר משפטי בינתחומי, ומעניק מלגות קיום לחוקרים בראשית דרכם האקדמית.
מרכז מינרבה לזכויות אדם (בפקולטה למשפטים) (אתר המרכז) - המרכז הוקם בשנת 1997, כמרכז משותף לפקולטות למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ושל האוניברסיטה העברית בירושלים. מטרות המרכז הן לעודד ולקדם את המחקר על זכויות אדם בישראל, בתחום החקר המשפטי ובתחומי ידע נוספים תוך הדגשת יחסי הגומלין בין תחומים אלה, וכן להבטיח כי נושא ההגנה ומימוש זכויות האדם יישאר במוקד העניין הציבורי והאקדמי.
המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן (בפקולטות למדעי החיים ולרפואה) (אתר המרכז) - המרכז הוקם בשנת 1979, כמסגרת עבודה משותפת של חוקרים מהפקולטות למדעי החיים ולרפואה בקמפוס. מטרתו העיקרית של המרכז היא לקדם את חקר הסרטן באוניברסיטה, על ידי עריכת כנסים והענקת מענקי מחקר לחוקרים בתחום.
ספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי - עיקר האוסף עוסק במדעי הרוח ובאמנות (אתר הספרייה).
הספרייה למדעי החברה ולניהול ע"ש ברנדר מוס (אתר הספרייה).
הספרייה למדעי החיים ולרפואה ע"ש גיטר-סמולרש (אתר הספרייה).
הספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה ע"ש ניימן (אתר הספרייה).
הספרייה למשפטים ע"ש דוד לייט (אתר הספרייה).
באוניברסיטה ספריות מחלקתיות המתמקדות במוזיקה, אדריכלות, חינוך, עבודה סוציאלית, גאוגרפיה וסביבת האדם, הפרעות בתקשורת, ארכאולוגיה, וכן "ספריית מהלמן" העוסקת ביהדות וספריית משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה.
אוספים מיוחדים נמצאים במרכז לתיעוד אירופי (אתר המרכז), בספריית וינר (אתר האוסף) ובמכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו ע"ש סטפן רוס (אתר המכון).
[ יחידות אחרות
היחידה להוראת שפות - היחידה היא חלק מהפקולטה למדעי הרוח, והיא מציעה קורסים במגוון שפות, הן קורסים אקדמיים והן קורסים לציבור הרחב (אתר היחידה).
המכינה האקדמית - תוכנית לימודים קדם-אקדמית, המיועדת למתעתדים ללמוד באוניברסיטה, אשר ציוני תעודת הבגרות שברשותם אינם מספקים, ולכאלה המעוניינים ברענון ובהרחבת ידיעותיהם. המכינה מקיימת גם מכינה מיוחדת לעולים (אתר המכינה).
היחידה לנוער שוחר מדע - היחידה היא חלק מביה"ס לחינוך, והיא מציעה מדי חופשת קיץ מגוון סדנאות וקורסים בתחומי מדע ודעת שונים, המיועדים לבני נוער העולים לכיתות ו'-י"ב המעוניינים להעשיר את ידיעותיהם ולהעמיקן (אתר היחידה).
הגנים הבוטניים - גנים בוטניים המכילים מדגם מייצג של צמחיית ארץ ישראל והעולם. הגנים ממוקמים מול הקמפוס, לצד הטלוויזיה החינוכית.
הגלריה לאמנות ע"ש גניה שרייבר, ולצידה גן הפסלים ע"ש לוי ופורטונה אשכנזי - הגלריה האוניברסיטאית מנוהלת על ידי הפקולטה לאמנויות וממוקמת בכיכר אנטין (אתר הגלריה).
בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה - המרכז הוקם בשנת 1998, במטרה להביא להבנה ולקירוב לבבות בין הזרמים היהודיים הדתיים השונים ובין חילונים לדתיים. המרכז ממוקם במרכז הקמפוס, בסמוך לאתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל (אתר המרכז).
אודיטוריום סמולרש - האודיטוריום הגדול באוניברסיטה, המכיל מעל 1,000 מקומות ישיבה, ומשמש לעריכת אירועים וכנסים של האוניברסיטה ושל גורמים חיצוניים. האודיטוריום הוקם בראשית המאה ה-21, והוא ממוקם בצדו המזרחי של הקמפוס (אתר האודיטוריום).
האוניברסיטה מפעילה את מצפה הכוכבים על שם וייז במצפה רמון - זהו מצפה הכוכבים הגדול בישראל, שהוקם על ידי האוניברסיטה בשנת 1971 (אתר מצפה הכוכבים).
אל בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר מסונפים בתי חולים אוניברסיטאיים אחדים ובהם המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר, המרכז הרפואי תל אביב ומרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל.
תאגידים קשורים
לאוניברסיטת תל אביב מספר חברות בת ותאגידים קשורים הממוקמים בתחומה. הבולטים שבהם:
החברה הכלכלית של אוניברסיטת תל אביב בע"מ - האוניברסיטה משתמשת בחברה זו, הנמצאת בבעלותה המלאה, כדי לבצע פעילויות שהיא, כמלכ"ר, אינה יכולה לבצע, דוגמת התקשרויות עסקיות עם גורמים חיצוניים והכנסת גורמים שיווקיים ומסחריים לשטח הקמפוס, תמורת תשלום. מבקר המדינה מתח לא אחת ביקורת על כך שהאוניברסיטה (כמו גם אוניברסיטאות אחרות) אינה מאפשרת לו לבצע ביקורת בחברה הכלכלית, בטיעון שמדובר באישיות משפטית נפרדת שאינה כפופה לביקורתו, בה בשעה שיותר ויותר פעילויות בעלות משמעות כלכלית עבור האוניברסיטה מבוצעות באמצעות החברה הכלכלית.
רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ - חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב. החברה, שהוקמה ב-1973 ונמצאת בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, יוזמת, מובילה ומנהלת את העברת הטכנולוגיות הנוצרות במסגרת המחקר האקדמי ממעבדות האוניברסיטה אל התעשייה. רמות מנהלת את כל פעילויות המסחור משלב ההגנה הפטנטית על המצאותיהם של חברי הסגל ותלמידי המחקר, ועד למתן רישיונות לגופים התעשייתיים הרלוונטיים. רמות מתפקדת כממשק המקצועי בין התגליות המדעיות החדשניות והקהילה העסקית בתחומי פעילות מגוונים (מדעי החיים, רפואה, מדעים מדויקים, והנדסה) (אתר החברה).
הוצאת רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ - נמצאת בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, ומתמחה בהוצאה לאור של ספרי לימוד במדע, טכנולוגיה, מדעי החברה והרוח לילדים מגיל הגן ועד החטיבה העליונה, וכן בפרסום ספרי עיון ומחקר בתחומים אקדמיים (אתר החברה).
מרכז עלית לספורט באוניברסיטת תל אביב בע"מ - חברה בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, הממוקמת ופועלת בצמוד לקמפוס. החברה מציעה מתחם של מרכז כושר ובריכות שחייה, לרבות בריכת שחייה אולימפית, חוגי ספורט, מרכז להסמכות בספורט ובתנועה, וקייטנות ופעילויות קיץ (אתר החברה).
ל.ה.ב. לימודי הכשרה בניהול בע"מ - חברת בת בבעלות מלאה של האוניברסיטה, שהוקמה בשנת 1992, ממוקמת ופועלת בתחומי הפקולטה לניהול של האוניברסיטה. החברה מציעה מגוון קורסים ותוכניות לימוד להכשרת והעצמת מנהלים, והיא אמורה להוות גשר בין העולם האקדמי לעולם העסקי והארגוני (אתר החברה).
עתידים חברה לתעשיות עתירות מדע בע"מ - חברה שהוקמה בשנת 1972 כמיזם משותף של האוניברסיטה ושל עיריית תל אביב. החברה הקימה את קריית עתידים, שנועדה להיות קריה לתעשיות עתירות מדע. כיום מהווה הקריה, הנמצאת בצפון תל אביב, מתחם בו ממוקמות חברות מובילות מתחומי ההיי טק, התקשורת, הפיננסים והרפואה (אתר קריית עתידים).
אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב - עמותה הפועלת לצד האוניברסיטה ומלווה אותה מאז הקמתה. האגודה עוסקת בשני הבטים של גיוס משאבים: "גיוס רוחני" – גיוס ושילוב מעגלי תמיכה ציבוריים ועסקיים, ו"גיוס חומרי"- גיוס כספים להשקעה במחקר, הוראה, מלגות ופיתוח הקמפוס. אגודת הידידים מוכרת כמוסד ציבורי על ידי רשות המסים בישראל ומאושרת לצורכי תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (אתר האגודה).
דיונון - עמותה הנמצאת בבעלות משותפת של האוניברסיטה ושל אגודת הסטודנטים, והיא הבעלים של רשת חנויות "דיונון", המתמחה במכירת ספרים וציוד משרדי. הרשת מונה ששה סניפים, כולם ממוקמים באוניברסיטאות ומכללות, כאשר סניף הדגל ממוקם בכיכר אנטין, הכניסה הראשית של אוניברסיטת תל אביב. החל מ-2006 חנויות הרשת מופעלות על ידי אופיס דיפו.
מועדון האוניברסיטה ע"ש מרסל גורדון - עמותה שמטרתה לקיים ולהפעיל מועדון חברים לסגל האקדמי של האוניברסיטה. המועדון מהווה מקום מפגש חברתי ותרבותי לסגל, והוא מציע לחבריו פעילויות תרבות, כנסים וימי עיון. המועדון ממוקם בתחומי הבית הירוק, הנמצא בסמוך לקמפוס האוניברסיטה (אתר המועדון).
מוזיאון בית התפוצות, המוזיאון לפזורה היהודית על שם נחום גולדמן - המוזיאון, שהוקם בשנת 1978 והמאוגד כחברה לתועלת הציבור, אינו מצוי בבעלותה של האוניברסיטה, אך ממוקם בתחומה (אתר המוזיאון)
תוכניות ופעילויות מיוחדות
התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן: תוכנית ארבע-שנתית לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון ושני, שבה לומדים 15 סטודנטים מדי שנה. מיועדת לתלמידים בעלי עניין בנושאים בין-תחומיים, ומטרתה לאפשר לתלמידים להתעמק בתחומי ידע שונים, להשוות בין המתודולוגיות שלהם ולהתמודד עם בעיות בין-תחומיות.
הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב פועלות לשינוי חברתי באמצעים משפטיים בתחומים שהמדינה, לדעת חברי הקליניקות, מגלה בהם אוזלת יד.
אוניברסיטה בעם: תוכנית להשכלת מבוגרים ונוער. המשתתפים בתוכנית מגיעים לקמפוס האוניברסיטה פעם בשבוע למשך שני סמסטרים ולוקחים חלק באחד מחמישה קורסי מבוא: משפטים, רפואה, מנהל עס
התוכנית לגילוי וקידום תלמידי בית ספר מצטיינים במתמטיקה: מאפשרת לבני נוער לסיים את לימודי התואר הראשון שלהם במתמטיקה (ולעתים גם את הלימודים לתואר שני) יחד עם לימודיהם בבית הספר התיכון. רבים מהתלמידים מסיימים במקביל ללימודיהם בתיכון שנת לימודים אקדמית אחת לפחות. לתוכנית מתקבלים תלמידים שעברו את מבחן הבגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד ובציון מינימלי של 95 לפני כיתה י"ב, או תלמידים שעברו בהצלחה את מבחן C, שהוא חלק מקבוצת מבחנים שנועדה לבדוק את ההתאמה לתוכנית (אתר התוכנית).
סדנת תל אביב למדע, טכנולוגיה וביטחון: סדרה מתמשכת של כנסים וימי עיון המוקדשים לתחומים שונים של מדע, טכנולוגיה וביטחון - בהקשר הישראלי והמזרח תיכוני (אתר הסדנה).
תוכניות חוץ-תקציביות
החל משנת 2002 החלה האוניברסיטה במגמה של פתיחת תוכניות חוץ-תקציביות, המכונות לעתים תוכניות לימוד מיוחדות למנהלים ולבכירים. התוכניות הן כולן לתואר שני ללא תזה, רובן מרוכזות לשנת לימודים אחת ולשני ימי לימוד מרוכזים בשבוע, וזאת על מנת להתאימן לסטודנטים העובדים במשרה מלאה. תוכניות אלה אינן מהוות חלק ממסלול הלימודים הרגיל, דרישות הקבלה אליהן שונות (מקלות יותר), והן אינן מתוקצבות על ידי המועצה להשכלה גבוהה, דבר המאפשר לאוניברסיטה לגבות עליהן שכר לימוד הגבוה משמעותית משכר הלימוד הרגיל. שכר הלימוד הממוצע בתוכניות אלה עומד על כ-50,000 ש"ח לשנה, ובמקרים רבים הוא משולם על ידי מקום עבודתם של הסטודנטים (תוך חיוב הסטודנטים במס הכנסה על הטבה זו).
לאוניברסיטה מגמה מוצהרת, הבאה לידי ביטוי בתוכנית האסטרטגית הרב-שנתית שלה, להגדיל את מספר תוכניות הלימוד החוץ-תקציביות ואת מספר הסטודנטים הלא מתוקצבים הלומדים בהן, וזאת על מנת להשתחרר מהמגבלות המוטלות על ידי ות"ת ולהגדיל את הכנסות האוניברסיטה. נכון לשנת הלימודים תשס"ט קיימות באוניברסיטה 18 תוכניות חוץ-תקציביות, בשבע מהפקולטות ובביה"ס לחינוך, בהן לומדים כ-1,000 סטודנטים[16]. המתנגדים למגמה זו טוענים, כי מדובר בצעד המוביל לכיוון של הפרטת האוניברסיטה
חבר הנאמנים
חבר הנאמנים של האוניברסיטה מורכב מחברים ישראליים ומחברים מחו"ל. מספר החברים הישראליים הוא קבוע, 120, כאשר 32 מהם הם חברי הסגל האקדמי של האוניברסיטה, הנבחרים על ידי סנאט האוניברסיטה. החברים הישראליים שאינם חברי הסגל האקדמי נבחרים על ידי חבר הנאמנים בהצבעה חשאית. מספר החברים שאינם ישראליים אינו קבוע, וחברים חדשים מחו"ל נבחרים על ידי חבר הנאמנים, על פי המלצה של ועדת מינויים. תקופת כהונתם של כל החברים היא שנתיים, אולם ניתן להאריכה לתקופות כהונה נוספות. יו"ר חבר הנאמנים ממונה על ידי חבר הנאמנים, בהתאם להמלצת ועדת חיפוש, לתקופת כהונה של 4 שנים, אותה ניתן להאריך לתקופת כהונה אחת נוספת. נשיא האוניברסיטה, יו"ר הוועד המנהל, הרקטור, הפרו-רקטור ודקאני הפקולטות חברים בחבר הנאמנים מתוקף תפקידם.
חבר הנאמנים משמש כמעין אסיפה כללית של האוניברסיטה. בין השאר, הוא המוסמך לאשר שינויים בחוקת האוניברסיטה, על פי המלצות הוועד המנהל, לדאוג ולסייע למימון תקציבי האוניברסיטה, לתאם פעולות של אגודות ידידי האוניברסיטה בישראל ובחו"ל, לאשרר את מינויו של נשיא האוניברסיטה ולאשר את הענקת תארי הכבוד מטעם האוניברסיטה. כמו כן, חבר הנאמנים מקבל דיווחים שנתיים מהנהלת האוניברסיטה לגבי התנהלות ענייניה של האוניברסיטה, נכסיה ועסקיה, התוכניות והתקציבים השנתיים והרב שנתיים של האוניברסיטה, הקמת גופים אקדמיים חדשים או שינויים מבניים בגופים אקדמיים קיימים, וכן לגבי הסדרים מהותיים בין האוניברסיטה לגופים אחרים.
חבר הנאמנים מתכנס אחת לשנה למושב בן שבוע בישראל, במהלך חודש מאי. במסגרת אירועי המושב מחולקים מדי שנה פרסי דן דוד ותוארי דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה.
החל משנת 2007 מכהן בתפקיד יו"ר חבר הנאמנים רוברט גולדברג, לשעבר יו"ר חבר הנאמנים ויו"ר ההנהלה של איחוד הקהילות היהודיות של צפון אמריקה.
כתבי עת
עיוני משפט - כתב העת המרכזי בעברית שמפרסמת הפקולטה למשפטים. נוסד בשנת 1971, ומאז יוצא לאור שלוש פעמים בשנה. נחשב לאחד מכתבי-העת המשפטיים המובילים בישראל, ומתפרסמים בו מאמרים חדשניים ומקוריים בכל תחומי המשפט.
Estudios Interdisciplinarios América Latina y el Caribe ("לימודים בין דיסציפלינריים של אמריקה הלטינית והקריביים") - כתב עת חצי שנתי ותלת לשוני באנגלית, בספרדית ובפורטוגזית. זהו כתב העת היחיד בישראל המוקדש ללימודי אמריקה הלטינית. יוצא לאור החל משנת 1990, מטעם מכון סוורדלין להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית שבאוניברסיטה.
Theoretical Inquiries in Law - כתב עת בשפה האנגלית היוצא לאור החל משנת 2000 פעמיים בשנה על ידי המרכז ע"ש צגלה של הפקולטה למשפטים, ועוסק בתאוריה של המשפט. בשנת 2008 דורג כתב העת על ידי מערכת הדירוגים של Washington and Lee Law School כראשון בעולם מבין כתבי העת המשפטיים המתפרסמים מחוץ לארצות הברית.
משפט חברה ותרבות - סדרת ספרים המהווה במה ייחודית למחקרים אקדמיים בינתחומיים, העוסקים בבחינת הקשר שבין המשפט לבין תחומי דעת אחרים. כרכי הסדרה יוצאים לאור אחת לשנה, וכל אחד מהם מוקדש לנושא מוגדר. הסדרה נערכת בפקולטה למשפטים, אך היא מהווה במה כלל אוניברסיטאית.
מעשי משפט - כתב העת הראשון בישראל העוסק בהיבטיה השונים של העשייה המשפטית למען שינוי ותיקון חברתיים. יוצא לאור אחת לשנה מטעם תוכנית "המשפט בשירות הקהילה" בפקולטה למשפטים.
דיני ישראל - שנתון לחקר המשפט העברי. המאמרים בו מתפרסמים בעברית ובאנגלית.
קשר - כתב עת בשפה העברית לחקר תולדות העיתונות והתקשורת היהודית בעולם היהודי ובישראל. נוסד בשנת 1987, ויוצא לאור פעמיים בשנה על ידי המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית ע"ש אנדראה וצ'ארלס ברונפמן שבאוניברסיטה.
מותר - כתב העת של הפקולטה לאמנויות, העוסק בדיון בין-תחומי בחקר האמנויות. נוסד בשנת 1993. מאז היווסדו ועד היום (2009) העורכת הראשית שלו היא פרופ' נורית כנען-קדר.
זמנים - כתב עת בנושא היסטוריה הרואה אור מטעם בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב. נוסד בשנת 1979, מאז שנת 2004 מתפרסם בשיתוף פעולה עם המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה הפתוחה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל והחברה ההיסטורית הישראלית.
פרסים, תארים ואותות המוענקים על ידי האוניברסיטה
דוקטור כבוד - החל משנת 1965 מעניקה האוניברסיטה מדי שנה, בהתאם להחלטת סנאט האוניברסיטה, תארי דוקטור כבוד לפילוסופיה לאנשים בעלי הישגים מיוחדים או תרומה מיוחדת לאוניברסיטה או לחברה. התארים מוענקים במסגרת שבוע חבר הנאמנים של האוניברסיטה[17].
עמית כבוד - תואר המוענק על ידי האוניברסיטה, בהתאם להחלטת הוועד המנהל שלה, לאנשים שתרמו תרומה ייחודית לקידומה ופיתוחה של האוניברסיטה. התארים מוענקים מדי שנה, החל משנת 1978 [18].
פרס דן דוד - הוא פרס שמעניקה קרן דן דוד בשיתוף האוניברסיטה מאז שנת 2002, לאנשים שהגיעו למצוינות ותרומה לאנושות במדעי הרוח, באמנות, במדעי הטבע ובעסקים. בקופת הקרן מאה מיליוני דולרים והיא תרומתו של איש העסקים דן דוד. המנהל הראשון המייסד של הפרס היה פרופסור גד ברזילי. פרסי דן דוד מוענקים מדי שנה בחודש מאי, במסגרת שבוע חבר הנאמנים של האוניברסיטה.
מדליית ג'ורג' וייז לשיתוף פעולה אקדמי בינלאומי, על שם ג'ורג' וייז נשיאהּ הראשון של האוניברסיטה. המדליה מוענקת החל משנת 1986 אחת למספר שנים, באופן בלתי סדיר[19].
אות הנשיא - האות מוענק אחת לשנה, החל משנת 1981, על ידי נשיא האוניברסיטה, לאנשים בעלי הישגים ותרומה ייחודית בתחומם[20].
קמפוס האוניברסיטה ברמת אביב
קמפוס האוניברסיטה ברמת אביב שוכן על הגבעה שממזרח לשכונה, ומשתרע בחלקו על השטח בו ניצב בעבר הכפר שייח' מוניס. אורכו מצפון לדרום הוא כ-1,200 מטר, ורוחבו מגיע ל-750 מטר לכל היותר. הוא תחום במערב על ידי רחוב חיים לבנון, אם כי מעונות הסטודנטים ברחוב איינשטיין, נמצאים מערבית לו, ועל ידי מדרון הכורכר היורד לעבר נתיבי איילון ממזרח. מדרום תוחם אותו רחוב ג'ורג' וייז ומצפון רחוב קלצ'קין, אם כי "בית יד אבנר" והמרכז למרשם נמצאים מצפון לרחוב זה.
תחילתו של הקמפוס בשנת 1955 עת הונחה אבן הפינה לבניין טרובוביץ ("הבית האדום") שבנייתו הסתיימה ב-1959. תחילה התפתחו בניני האוניברסיטה סביב בניין טרובוביץ', וב-4 בנובמבר 1964 נחנך הקמפוס באופן רשמי. בשנות ה-70 ו-80 התפתח הקמפוס בעיקר לכיוון צפון, לעבר שכונת אפקה, אך לאחר מכן גרמה מצוקת המקום לתחילת הבנייה לכיוון דרום, במורד הגבעה ולאורך רחוב חיים לבנון. שני חלקי הקמפוס - הדרומי והצפוני - נותרו מנותקים על ידי חלקו הצפוני של רחוב ג'ורג' וייז, וגשר קטן להולכי רגל נבנה מעליו. לבסוף אוחדו שני החלקים. רובו של קטע הרחוב כלול כיום בתחומי הקמפוס והשטח זכה בעיבוד מחודש שנועד לטשטש את קו הגבול. עם זאת, הגשר עדיין ניצב על כנו.
שטח הקמפוס ירוק ומטופח, וככלל קיימת הפרדה מוצלחת בין דרכים המיועדות לכלי רכב לבין מעברים ושבילים המיועדים להולכי רגל. השטח משופע במדשאות, בצמחים ובעצים, ובין בנייני האוניברסיטה מקשרים שבילים, רחבות ומשטחים ציבוריים. ברחבי הקמפוס פזורים עשרות פסלים של אמנים ידועי שם. לחלק מהמבנים בקמפוס ערך אדריכלי ואסתטי.
יד אבנר - בניין החוג לגאוגרפיה, הקרוי ע"ש אלוף אלימלך אבנר, נמצא מחוץ לקמפוס האוניברסיטה, מצפון לקמפוס, ומשמש גם כנקודת שיטור למשמר האזרחי. המבנה, שתוכנן על ידי האדריכל סם ברקאי, תוכנן במקור כבית הקהילה של שכונת
אפקה והוקם באמצעות כספי "עמותת אפקה", ולאחר שהעמותה פשטה את הרגל, הוחכר בשנת 1971 לאוניברסיטת תל אביב.
מעונות הסטודנטים
מעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב ממוקמים מול הכניסה הראשית לקמפוס (כיכר אנטין), בפינת הרחובות איינשטיין וחיים לבנון, וידועים כ"מעונות איינשטיין". מתחם המעונות כולל כ-1,100 מיטות, הפזורות על פני שבעה בניינים. בנוסף, קיים במתחם מגוון של שירותים העומדים לרשות הסטודנטים: מועדון דיירים, חדר מחשבים, כיתת לימוד, מכונות צילום, פינת קפה, חדר כושר, סופרמרקט וקפיטריה[21].
החל משנת הלימודים תשס"ט העבירה האוניברסיטה את ניהול ותפעול המעונות לחברת "שיכון ובינוי", במסגרת הסכם שנחתם ב-2008, לפיו התחייבה החברה לשפץ את מעונות איינשטיין וכן להקים מתחם מעונות חדש בקמפוס ברושים, ההולך ומתהווה ליד הבית הירוק. מתחם המעונות החדש יוקם בתוך 4 שנים, ואמורות להיות בו 2,300 מיטות לסטודנטים ולחברי סגל צעירים, שתמוקמנה ב-8 בניינים בני 7 עד 9 קומות, וכן מועדונים ושטחי רווחה. הפרויקט מתבצע בשיטת BOT, וחברת "שיכון ובינוי" קיבלה זיכיון לתפעול המעונות למשך 25 שנים[22].
החל משנת 2000, ולמשך 5 שנים, שכרה האוניברסיטה מחברת "השתתפויות בנכסים" שני בנייני מעונות נוספים, הנמצאים ברמת אביב בקרבת האוניברסיטה: בית מילמן ("מעונות מילמן"), הנמצא ברחוב טאגור ובו בניין אחד בן 8 קומות המכיל כ-250 מיטות, ובית ברודצקי ("מעונות ברודצקי"), הנמצא ברחוב ברודצקי ובו בניין עם שלושה אגפים וכ-125 מיטות. לאחר 5 שנים החליטה האוניברסיטה להפסיק את שכירת הבניינים, בשל מצבה הכספי הקשה ולנוכח העובדה שנאלצה לסבסד את הפרויקט. החל מאוקטובר 2005 מעונות מילמן וברודצקי מנוהלים ומתופעלים על ידי חברת נכס, החברה הכלכלית של אגודת הסטודנטים.
ההכרזה על הקמת אוניברסיטת תל אביב הייתה ב-6 ביוני 1956, אך למעשה הקמתה נעשתה בשלבים ונמשכה כעשר שנים אגב איחוד של מוסדות שונים. גרעין האוניברסיטה הוקם ב-1 בדצמבר 1953 באבו כביר סמוך ליפו, עם פתיחת "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע". ב-4 בנובמבר 1964 נחנך הקמפוס הקבוע של האוניברסיטה ברמת אביב, וב-1969 זכתה האוניברסיטה להכרה מלאה של המועצה להשכלה גבוהה.
היסטוריה
לאוניברסיטת תל אביב קדמו מספר מוסדות השכלה על-תיכוניים:
המכון הביולוגי הפדגוגי נוסד ברחוב יהודה הלוי 12 בתל אביב. הוא הוקם ב-1931 ועסק בהכשרת מורים למדעי הטבע. לאחר מלחמת העצמאות הועבר המכון לאבו כביר.
בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה קם ב-1935 ושם לו למטרה להכשיר כלכלנים ומשפטנים בארץ ישראל. המוסד הוקם על ידי פלטיאל דיקשטיין, שמואל אייזנשטדט, מקס לזרסון ובנימין זיו, והתנהל כמוסד אוניברסיטאי שבו פקולטות למשפטים, לכלכלה, למדע המדינה, למנהל עסקים ולראיית חשבון.
עוד פעלה בעיר האקדמיה למוזיקה שנוסדה ב-1946 על ידי פרופ' עדן פרטוש וד"ר לסלו ויניצה.
בשנות ה-50 ננקטו מספר יוזמות, בהן של חיים לבנון, סגן ראש עיריית תל אביב-יפו ולימים ראש העיר, לאחד את המכונים השונים לאוניברסיטה אחת. ב-1953 נפתחה שנת הלימודים של "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע" בקמפוס אבו כביר, אך רק ב-1956 צלחו המאמצים לאחד בין המכונים ובתי הספר השונים, וב-6 ביוני 1956 הוכרזה הקמת "אוניברסיטת תל אביב – בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה". בית הספר הועבר ב-1959 לרשותה של האוניברסיטה העברית בירושלים והוגדר כשלוחתה התל אביבית. באותה שנה צורפה למוסד החדש גם האקדמיה למוזיקה.
ב-1955 הונחה אבן הפינה לבניין טרובוביץ ("הבית האדום") ובנייתו הסתיימה ב-1959. המבנה שימש כמשכן קבע לבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה, והיווה את ראשיתו של קמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב. קמפוס זה, שבו שוכנת האוניברסיטה עד היום, הוקם על חורבות הכפר הערבי שייח' מוניס ששכן מצפון לתל אביב, וניטש במהלך מלחמת העצמאות. חלק מהמבנים הנטושים שימשו את האוניברסיטה בשנותיה הראשונות, והיחיד ששרד במידת מה הוא הבית הירוק ברחוב ג'ורג' וייז, אשר למרות שנהרס ברובו והוקם מחדש נותר בו חלק מקורי. בבית זה פועלים מועדון הסגל של האוניברסיטה, מסעדה, אולם אירועים ואולם כנסים. ב-1959 תרם סמואל רובין את הכספים הדרושים להקמת בניין האקדמיה למוזיקה, וזה הוקם ונקרא על שמו.
בשנים אלה התרחבה פעילות המוסד והוקמו "המכון האוניברסיטאי לתרבות ישראל" והספרייה שהייתה לימים לספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי (1954). לאחר מכן קם גם "המכון לחינוך גבוה" (1957). בשנת הלימודים 1955/6 למדו במכונים 274 תלמידים, ובשנת 1962 כבר עמד מספרם על 1,446. שנה לאחר מכן, ב-1963 נוסדה הפקולטה ללימודי המשך ברפואה, לימים בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, וב-1964 קמה הפקולטה למדעי החברה. ההתרחבות המהירה של המוסד נמשכה וב-1965 קם בית הספר למוסמכים במנהל עסקים (כיום הפקולטה לניהול).
בשנת 1960 זכתה האוניברסיטה להכרה ראשונה מטעם המועצה להשכלה גבוהה ובהדרגה הוכרו חוגים נוספים שלה מבחינה אקדמית. בשנת 1963 התגייס ד"ר ג'ורג' וייז לעזרת האוניברסיטה ותרם רבות להתבססותה. הוא כיהן כנשיאה הראשון עד שנת 1972, אז הוחלף בידי הפיזיקאי הישראלי יובל נאמן. בשנת 1964 נחנך הקמפוס האוניברסיטאי ברמת אביב באופן רשמי, וב-1965 שולב "בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה" באוניברסיטה, ושמו שונה ל"פקולטה למשפטים". ב-1969 זכתה אוניברסיטת תל אביב להכרה מלאה של המועצה להשכלה גבוהה והוכרה כתאגיד לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה.
בתחילת שנות ה-70 חולקה הפקולטה למדעי הטבע לפקולטה למדעי החיים ולפקולטה למדעים מדויקים, ונפתחו שתי הפקולטות האחרונות - הפקולטה לאמנויות והפקולטה להנדסה. האוניברסיטה המשיכה להתפתח ולגדול, ובתחילת המאה ה-21 הושלם איחוד שני חלקיו של הקמפוס - המרכזי והדרומי. מספר התלמידים שהגיע בתחילת שנות ה-70 לכ-12,000, הוכפל פי שניים וחצי ויותר בעשורים הבאים, ואלה מונים כ-26,000.
האוניברסיטה כיום
אוניברסיטת תל אביב היא הגדולה שבאוניברסיטאות המחקר בישראל, בעיקר הודות למיקומה בלב תל אביב ואזור גוש דן. עם סגל האוניברסיטה נמנים עשרות חוקרים בעלי שם עולמי (חלקם חתני פרס ישראל ופרסים בינלאומיים יוקרתיים), והמאמרים שמפורסמים על ידי אנשי הסגל שלה זוכים לציטוטים רבים.
חרף המשבר הכלכלי הפוקד אותה בשנים האחרונות, הצליחה האוניברסיטה לשמר את מעמדה המוביל בישראל ובעולם. על פי דירוג מוסדות ההשכלה הגבוהה השנתי של הטיימס הבריטי, בשנת 2008 דורגה אוניברסיטת תל אביב במקום ה-114 בעולם, מתוך כ-18,000 אוניברסיטאות קיימות. בפרמטר של מספר ציטוטי מאמרים אקדמיים יחסית לגודל הסגל דורגה האוניברסיטה במקום ה-20 בעולם, ובמקום הראשון בישראל. במדד משולב, המעיד על איכות הסגל, ומורכב מהערכת עמיתים וציטוטים לחבר סגל, מוקמה האוניברסיטה במקום ה-33 בעולם, ובמקום הראשון בישראל[2].
על פי מחקר שנערך על ידי מוסד שמואל נאמן בטכניון ופורסם בשנת 2007, נמצא כי כמעט בכל מקצועות הלימוד בוגרי אוניברסיטת תל אביב נהנו מתנאי השכר הגבוהים ביותר בשוק העבודה, והשתכרו כ-10% עד 20% יותר מבוגרי מוסדות אחרים[3].
על פי נתוני לשכת עורכי הדין, בשנים 2008-2004 הובילו בוגרי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב בשיעורי המעבר ובציונים בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. על פי נתוני מועצת רואי החשבון, בשנים 2006-1999 הובילו בוגרי החוג לחשבונאות של האוניברסיטה בשיעורי המעבר בבחינות ההסמכה של מועצת רואי החשבון. בוגרי הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה מובילים באחוזי המעבר בבחינות ההסמכה לרפואה. בשנת 2008 סרטים של בוגרי החוג לקולנוע הוקרנו ב-87 פסטיבלים בינלאומיים וזכו ב-38 פרסים[4].
באוניברסיטת תל אביב נערכים מחקרים ופרויקטים רבים לשימוש מערכת הביטחון הישראלית, חלק גדול מהם חשאיים. כיום (2009) מממן המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון 55 פרויקטים כאלה, והסוכנות המקבילה בארצות הברית מממנת 9 פרויקטים אחרים. חברי סגל של בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטה זכו בשנים האחרונות ב-7 פרסי ביטחון ישראל[5].
חברי סגל האוניברסיטה זוכים כמעט מדי שנה בפרס ישראל. מאז הקמת האוניברסיטה ועד היום (2009) זכו בפרס 65 חברי סגל[6].
המשבר הכלכלי
בראשית שנות האלפיים נקלעה האוניברסיטה למשבר כלכלי חמור, שהגיע בשיאו לגירעון תקציבי של כ-180 מיליון ש"ח, ושעמו היא מתמודדת עד היום. הסיבות שהביאו למשבר היו מגוונות: קיצוץ בתקציב מטעם המדינה, ירידה בהכנסות משכר לימוד, השקעת כספי האוניברסיטה באפיקים לא סולידים, התנהלות בזבזנית ובלתי יעילה, חריגות שכר, והנטל הכבד של ההוצאות על הפנסיה התקציבית של העובדים[7].
בשנת תשס"ב החלה האוניברסיטה ליישם תוכנית הבראה והתייעלות, שהוכנה בשיתוף עם ות"ת. בשנת התקציב תשס"ו עמד הגירעון התפעולי של האוניברסיטה על כ-24 מיליון ש"ח. באוקטובר 2006 אישרה הנהלת האוניברסיטה תוכנית אסטרטגית רב-שנתית להמשך הקטנת הגירעון. הצעדים העיקריים שבוצעו בשנים האחרונות הם:
צמצום כוח האדם המינהלי והאקדמי, באמצעות פרישה לגמלאות, עידוד פרישה מוקדמת, צמצום מצבת העובדים הבלתי קבועים לרבות מורים מן החוץ, וקליטה מצומצמת וסלקטיבית של עובדים חדשים.
ביטוחם של עובדים חדשים בפנסיה צוברת ולא בפנסיה תקציבית.
הסכם קיבוצי להפחתה זמנית ל-5 שנים בשכרם של חברי הסגל הבכיר, בשיעור של 3.5%, שנחתם בשנת 2003.
קיצוץ של כ-15% בשכר הבכירים שבוצע בשנת 2003.
איחוד חוגים קטנים[8].
צמצום מספרם של קורסי הבחירה.
הגדלת מספרי התלמידים בשיעורים ובתרגילים.
צמצום שעות הפתיחה של השערים, הספריות והבניינים.
קיצוץ חד בתקציב הרכש של הספריות.
הקטנת מספרם הכולל של הסטודנטים המתוקצבים בכ-5%, במקביל להגדלת מספר הסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים.
הגדלת מספרן של התוכניות החוץ-תקציביות, המאפשרות לאוניברסיטה לגבות שכר לימוד גבוה.
סגירת היחידה ללימודי חוץ[9].
סגירת בית הספר להנדסאים, שפעל בחסות ובסמוך לאוניברסיטה משנת 1962 (בית הספר עבר לפעול בהרצליה)[10].
מספר תוכניות לסגירת יחידות ובתי ספר טרם יצאו לפועל, בשל לחץ ציבורי שהופעל על האוניברסיטה, אך ייתכן שיצאו לפועל בשנים הקרובות. בין היתר, מדובר על סגירת היחידה להוראת שפות, המכינה האוניברסיטאית ובית הספר לרפואת שיניים[11].
בפברואר 2009 החליטה הנהלת האוניברסיטה על קיצוץ נוסף של 5% בשכר בכיריה למשך שנה[12].
במרץ 2009 פרסם מבקר המדינה דו"ח על המוסדות להשכלה גבוהה, ולפיו אוניברסיטת תל אביב מעניקה לרבים מבכיריה תוספות שכר, שחורגות עד 250% משכרם הבסיסי, והסדרי פרישה מועדפים[13]. בעקבות הדו"ח דרש הממונה על השכר במשרד האוצר באפריל 2009 מכ-2,000 עובדי מנהלה של האוניברסיטה בעבר ובהווה להחזיר רטרואקטיבית כספים שקיבלו שלא כדין, בסכום כולל של כ-100 מיליון ש"ח. כמו כן, הנהלת האוניברסיטה נדרשה לקצץ את שכרם של עובדים אלה בשיעורים של 10 עד 30 אחוזים[14].
פקולטות, בתי ספר ויחידות אחרות
בתי ספר
נכון לשנת 2009 קיימים באוניברסיטה 24 בתי ספר. הבולטים שבהם הנם:
בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר (אתר בית הספר) - זהו ביה"ס החדש ביותר, שהוקם בשנת 2000, והוא היחיד מבין בתי הספר שאינו משויך לאף אחת מהפקולטות הקיימות, והוקם מראש כבי"ס אינטרדיסציפלינרי. ביה"ס מציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד.
בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל (אתר בית הספר) - ביה"ס הוקם בשנת 1969. על אף היותו משויך רשמית לפקולטה למדעי החברה, הלכה למעשה ביה"ס נהנה ממעמד עצמאי הדומה לזה של פקולטה.
בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר (אתר בית הספר) - על אף היותו משויך רשמית לפקולטה למדעי הרוח, הלכה למעשה ביה"ס נהנה ממעמד עצמאי הדומה לזה של פקולטה.
בית הספר לרפואת שיניים ע"ש מוריס וגבריאלה גולדשלגר (בפקולטה לרפואה) (אתר בית הספר) - ביה"ס הוקם בשנת 1972, תחילה כמענה לצורך להכשיר לעבודה בישראל קבוצה גדולה של רופאי שיניים שעלו מברית המועצות וביקשו לעסוק במקצוע. בשנת 1978 החל ביה"ס לקיים גם לימודים לקראת תואר אקדמי.
בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה (בפקולטה לאמנויות) (אתר בית הספר) - בשנת 1966 הפכה האקדמיה הישראלית למוזיקה לחלק מאוניברסיטת תל אביב, ועברה למשכנה הנוכחי בקמפוס האוניברסיטה. עם הקמת הפקולטה לאמנויות, בשנת 1972, הפכה האקדמיה לחלק ממנה. בשנת 2005 נחנך ביה"ס החדש למוזיקה, כתוצאה משיתוף פעולה בין האקדמיה למוזיקה לתזמורת הפילהרמונית הישראלית. ביה"ס החדש איחד לתוכו את האקדמיה למוזיקה, את החוג למוזיקולוגיה של האוניברסיטה ואת תוכנית ההכשרה התזמורתית של התזמורת הפילהרמונית. זובין מהטה מכהן כנשיא כבוד של ביה"ס.
בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי (בפקולטה לאמנויות) (אתר בית הספר) - ביה"ס הוקם בשנות התשעים. בשנותיו הראשונות הלימודים בו התקיימו מחוץ לקמפוס, במתחם קריית עתידים, שהאוניברסיטה היא חלק מבעליו. רק בראשית המאה ה-21 הועברו הלימודים לתוך שטח הקמפוס, לבניין ע"ש דה-בוטון. ביה"ס מציע תוכנית לימודים לתואר ראשון בלבד.
בית הספר להיסטוריה (בפקולטה למדעי הרוח) (אתר בית הספר) - בי"ס מחקרי, המקיים לימודים לתואר שלישי בלבד. שישה ממורי ביה"ס זכו בפרס ישראל וארבעה מהמורים הם חברי האקדמיה הלאומית למדעים.
בית הספר למדעי התרבות (בפקולטה למדעי הרוח) (אתר בית הספר) - ביה"ס הוקם בשנת 1986, והוא מציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד, וכן לימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום.
בית הספר לפילוסופיה (בפקולטה למדעי הרוח) (אתר בית הספר) - בי"ס מחקרי, המציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד, במגוון תחומיה של ההגות הפילוסופית.
בית הספר למדעי היהדות (בפקולטה למדעי הרוח) (אתר בית הספר) - ביה"ס נוסד בשנת 1970, והוא משמש מסגרת גג של לימודי התואר השלישי, המחקר והפעילות האקדמית התחומית והבין-תחומית לחוגים, המכונים, תכניות הלימוד והקתדראות שעניינם המרכזי הוא מחקר מדעי היהדות והוראתם.
בית הספר לממשל ולמדיניות ע"ש הרולד הרטוך (בפקולטה למדעי החברה) (אתר בית הספר) - ביה"ס נוסד בשנת 2000, והוא מציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד.
בית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס (בפקולטה למדעי החברה) (אתר בית הספר) - נקרא בעבר החוג לכלכלה, והיווה חלק אינטגרלי מהפקולטה למדעי החברה. בשנת 2001 עבר החוג לבניין נפרד ושמו שונה לביה"ס לכלכלה. הייתה זו הפעם הראשונה בישראל שבה בי"ס לכלכלה הופרד מהפקולטה למדעי החברה[15].
בית הספר למקצועות הבריאות ע"ש סטנלי שטייר (בפקולטה לרפואה) (אתר בית הספר) - ביה"ס מציע תוכניות לימודים לכל התארים, וכן תוכניות ללימודי המשך. ביה"ס כולל בתוכו ארבעה חוגי לימוד: הפרעות בתקשורת, סיעוד, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה.
מכונים
נכון לשנת 2009 קיימים באוניברסיטה למעלה מ-100 מכונים ומרכזי מחקר. הבולטים שבהם הנם:
מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים (בפקולטה למדעי הרוח) (אתר המכון) - מרכז יפה הוקם בשנת 1977, ביוזמתו של האלוף במילואים אהרון יריב. המרכז מפרסם דו"חות ומאמרים בתחומי האסטרטגיה, בעיקר בנושאים הקשורים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. החל משנת 2006 המרכז פועל באופן עצמאי מחוץ למתחם האוניברסיטה, תחת השם "המכון למחקרי ביטחון לאומי". המכון נהנה מעצמאות כספית וארגונית, אך בה בעת ממשיך לשמור על שיוכו האקדמי לאוניברסיטה.
מרכז תמי שטיינמץ לחקר השלום (בפקולטה למדעי הרוח) (אתר המרכז) - המרכז הוקם בשנת 1992. מטרתו היא לקדם את המחקר והחשיבה השיטתית בנושאים הנוגעים לתהליכי עשיית שלום ופתרון סכסוכים, תוך שימת דגש מיוחד על הקונפליקט הישראלי-ערבי. פרויקט הדגל של המרכז הוא "מדד השלום", המאתר - באמצעות סקרים - מגמות בדעת הקהל בישראל בהקשר לתהליך השלום.
מרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה (בפקולטה למדעי הרוח) (אתר המרכז) - המרכז הוקם בשנת 1983, ומטרתו היא לקדם את המחקר וההבנה של ההיסטוריה המודרנית ושל אירועי השעה במזרח התיכון ובאפריקה. בשנים האחרונות עומד בראש המכון פרופ' אייל זיסר.
המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן (בפקולטה למדעי הרוח) (אתר המכון) - המכון הוקם בשנת 1983 על ידי פרופ' יהודה אלקנה ופרופ' עמוס פונקנשטיין, והוא עוסק במחקר ובלימודים לתארים מתקדמים בתחומי היסטוריה של המדע, פילוסופיה של המדע והיסטוריה ופילוסופיה של הרעיונות, כגון פילוסופיה של המשפט ופילוסופיה של הדת.
המכון לחקר האינטרנט (בפקולטה למדעי החברה) (אתר המכון) - מטרת המכון היא לחקור את מהפכת המידע בפרט והשלכותיה בכלל, הבנת תהליכיה וצפיית עתידה, בדגש על השפעת האינטרנט על החברה הישראלית.
מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה (בפקולטה למדעי החברה) (אתר המכון) - המכון הוקם בשנת 2002, כדי לעסוק במחקר אקדמי בזיקה, בקשר ובהשפעות ההדדיות שבין התקשורת לבין החברה והפוליטיקה.
המכון לדיפלומטיה ושיתוף פעולה אזורי (בפקולטה למדעי החברה) (אתר המכון) - המכון הוקם בשנת 2002, בשיתוף פעולה בין האוניברסיטה למרכז פרס לשלום. המכון עוסק במחקר ובעיון בנושאי הדיפלומטיה ושיתוף הפעולה האזורי.
מרכז על ע"ש צגלה למחקר בינתחומי של המשפט (בפקולטה למשפטים) (אתר המרכז) - מרכז מחקר המארגן ומממן כנסים בינלאומיים, סימפוזיונים וסדנאות, עורך ומוציא לאור כתב עת בשפה האנגלית העוסק במחקרר משפטי בינתחומי, ומעניק מלגות קיום לחוקרים בראשית דרכם האקדמית.
מרכז מינרבה לזכויות אדם (בפקולטה למשפטים) (אתר המרכז) - המרכז הוקם בשנת 1997, כמרכז משותף לפקולטות למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ושל האוניברסיטה העברית בירושלים. מטרות המרכז הן לעודד ולקדם את המחקר על זכויות אדם בישראל, בתחום החקר המשפטי ובתחומי ידע נוספים תוך הדגשת יחסי הגומלין בין תחומים אלה, וכן להבטיח כי נושא ההגנה ומימוש זכויות האדם יישאר במוקד העניין הציבורי והאקדמי.
המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן (בפקולטות למדעי החיים ולרפואה) (אתר המרכז) - המרכז הוקם בשנת 1979, כמסגרת עבודה משותפת של חוקרים מהפקולטות למדעי החיים ולרפואה בקמפוס. מטרתו העיקרית של המרכז היא לקדם את חקר הסרטן באוניברסיטה, על ידי עריכת כנסים והענקת מענקי מחקר לחוקרים בתחום.
ספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי - עיקר האוסף עוסק במדעי הרוח ובאמנות (אתר הספרייה).
הספרייה למדעי החברה ולניהול ע"ש ברנדר מוס (אתר הספרייה).
הספרייה למדעי החיים ולרפואה ע"ש גיטר-סמולרש (אתר הספרייה).
הספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה ע"ש ניימן (אתר הספרייה).
הספרייה למשפטים ע"ש דוד לייט (אתר הספרייה).
באוניברסיטה ספריות מחלקתיות המתמקדות במוזיקה, אדריכלות, חינוך, עבודה סוציאלית, גאוגרפיה וסביבת האדם, הפרעות בתקשורת, ארכאולוגיה, וכן "ספריית מהלמן" העוסקת ביהדות וספריית משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה.
אוספים מיוחדים נמצאים במרכז לתיעוד אירופי (אתר המרכז), בספריית וינר (אתר האוסף) ובמכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו ע"ש סטפן רוס (אתר המכון).
[ יחידות אחרות
היחידה להוראת שפות - היחידה היא חלק מהפקולטה למדעי הרוח, והיא מציעה קורסים במגוון שפות, הן קורסים אקדמיים והן קורסים לציבור הרחב (אתר היחידה).
המכינה האקדמית - תוכנית לימודים קדם-אקדמית, המיועדת למתעתדים ללמוד באוניברסיטה, אשר ציוני תעודת הבגרות שברשותם אינם מספקים, ולכאלה המעוניינים ברענון ובהרחבת ידיעותיהם. המכינה מקיימת גם מכינה מיוחדת לעולים (אתר המכינה).
היחידה לנוער שוחר מדע - היחידה היא חלק מביה"ס לחינוך, והיא מציעה מדי חופשת קיץ מגוון סדנאות וקורסים בתחומי מדע ודעת שונים, המיועדים לבני נוער העולים לכיתות ו'-י"ב המעוניינים להעשיר את ידיעותיהם ולהעמיקן (אתר היחידה).
הגנים הבוטניים - גנים בוטניים המכילים מדגם מייצג של צמחיית ארץ ישראל והעולם. הגנים ממוקמים מול הקמפוס, לצד הטלוויזיה החינוכית.
הגלריה לאמנות ע"ש גניה שרייבר, ולצידה גן הפסלים ע"ש לוי ופורטונה אשכנזי - הגלריה האוניברסיטאית מנוהלת על ידי הפקולטה לאמנויות וממוקמת בכיכר אנטין (אתר הגלריה).
בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה - המרכז הוקם בשנת 1998, במטרה להביא להבנה ולקירוב לבבות בין הזרמים היהודיים הדתיים השונים ובין חילונים לדתיים. המרכז ממוקם במרכז הקמפוס, בסמוך לאתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל (אתר המרכז).
אודיטוריום סמולרש - האודיטוריום הגדול באוניברסיטה, המכיל מעל 1,000 מקומות ישיבה, ומשמש לעריכת אירועים וכנסים של האוניברסיטה ושל גורמים חיצוניים. האודיטוריום הוקם בראשית המאה ה-21, והוא ממוקם בצדו המזרחי של הקמפוס (אתר האודיטוריום).
האוניברסיטה מפעילה את מצפה הכוכבים על שם וייז במצפה רמון - זהו מצפה הכוכבים הגדול בישראל, שהוקם על ידי האוניברסיטה בשנת 1971 (אתר מצפה הכוכבים).
אל בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר מסונפים בתי חולים אוניברסיטאיים אחדים ובהם המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר, המרכז הרפואי תל אביב ומרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל.
תאגידים קשורים
לאוניברסיטת תל אביב מספר חברות בת ותאגידים קשורים הממוקמים בתחומה. הבולטים שבהם:
החברה הכלכלית של אוניברסיטת תל אביב בע"מ - האוניברסיטה משתמשת בחברה זו, הנמצאת בבעלותה המלאה, כדי לבצע פעילויות שהיא, כמלכ"ר, אינה יכולה לבצע, דוגמת התקשרויות עסקיות עם גורמים חיצוניים והכנסת גורמים שיווקיים ומסחריים לשטח הקמפוס, תמורת תשלום. מבקר המדינה מתח לא אחת ביקורת על כך שהאוניברסיטה (כמו גם אוניברסיטאות אחרות) אינה מאפשרת לו לבצע ביקורת בחברה הכלכלית, בטיעון שמדובר באישיות משפטית נפרדת שאינה כפופה לביקורתו, בה בשעה שיותר ויותר פעילויות בעלות משמעות כלכלית עבור האוניברסיטה מבוצעות באמצעות החברה הכלכלית.
רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ - חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב. החברה, שהוקמה ב-1973 ונמצאת בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, יוזמת, מובילה ומנהלת את העברת הטכנולוגיות הנוצרות במסגרת המחקר האקדמי ממעבדות האוניברסיטה אל התעשייה. רמות מנהלת את כל פעילויות המסחור משלב ההגנה הפטנטית על המצאותיהם של חברי הסגל ותלמידי המחקר, ועד למתן רישיונות לגופים התעשייתיים הרלוונטיים. רמות מתפקדת כממשק המקצועי בין התגליות המדעיות החדשניות והקהילה העסקית בתחומי פעילות מגוונים (מדעי החיים, רפואה, מדעים מדויקים, והנדסה) (אתר החברה).
הוצאת רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ - נמצאת בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, ומתמחה בהוצאה לאור של ספרי לימוד במדע, טכנולוגיה, מדעי החברה והרוח לילדים מגיל הגן ועד החטיבה העליונה, וכן בפרסום ספרי עיון ומחקר בתחומים אקדמיים (אתר החברה).
מרכז עלית לספורט באוניברסיטת תל אביב בע"מ - חברה בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, הממוקמת ופועלת בצמוד לקמפוס. החברה מציעה מתחם של מרכז כושר ובריכות שחייה, לרבות בריכת שחייה אולימפית, חוגי ספורט, מרכז להסמכות בספורט ובתנועה, וקייטנות ופעילויות קיץ (אתר החברה).
ל.ה.ב. לימודי הכשרה בניהול בע"מ - חברת בת בבעלות מלאה של האוניברסיטה, שהוקמה בשנת 1992, ממוקמת ופועלת בתחומי הפקולטה לניהול של האוניברסיטה. החברה מציעה מגוון קורסים ותוכניות לימוד להכשרת והעצמת מנהלים, והיא אמורה להוות גשר בין העולם האקדמי לעולם העסקי והארגוני (אתר החברה).
עתידים חברה לתעשיות עתירות מדע בע"מ - חברה שהוקמה בשנת 1972 כמיזם משותף של האוניברסיטה ושל עיריית תל אביב. החברה הקימה את קריית עתידים, שנועדה להיות קריה לתעשיות עתירות מדע. כיום מהווה הקריה, הנמצאת בצפון תל אביב, מתחם בו ממוקמות חברות מובילות מתחומי ההיי טק, התקשורת, הפיננסים והרפואה (אתר קריית עתידים).
אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב - עמותה הפועלת לצד האוניברסיטה ומלווה אותה מאז הקמתה. האגודה עוסקת בשני הבטים של גיוס משאבים: "גיוס רוחני" – גיוס ושילוב מעגלי תמיכה ציבוריים ועסקיים, ו"גיוס חומרי"- גיוס כספים להשקעה במחקר, הוראה, מלגות ופיתוח הקמפוס. אגודת הידידים מוכרת כמוסד ציבורי על ידי רשות המסים בישראל ומאושרת לצורכי תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (אתר האגודה).
דיונון - עמותה הנמצאת בבעלות משותפת של האוניברסיטה ושל אגודת הסטודנטים, והיא הבעלים של רשת חנויות "דיונון", המתמחה במכירת ספרים וציוד משרדי. הרשת מונה ששה סניפים, כולם ממוקמים באוניברסיטאות ומכללות, כאשר סניף הדגל ממוקם בכיכר אנטין, הכניסה הראשית של אוניברסיטת תל אביב. החל מ-2006 חנויות הרשת מופעלות על ידי אופיס דיפו.
מועדון האוניברסיטה ע"ש מרסל גורדון - עמותה שמטרתה לקיים ולהפעיל מועדון חברים לסגל האקדמי של האוניברסיטה. המועדון מהווה מקום מפגש חברתי ותרבותי לסגל, והוא מציע לחבריו פעילויות תרבות, כנסים וימי עיון. המועדון ממוקם בתחומי הבית הירוק, הנמצא בסמוך לקמפוס האוניברסיטה (אתר המועדון).
מוזיאון בית התפוצות, המוזיאון לפזורה היהודית על שם נחום גולדמן - המוזיאון, שהוקם בשנת 1978 והמאוגד כחברה לתועלת הציבור, אינו מצוי בבעלותה של האוניברסיטה, אך ממוקם בתחומה (אתר המוזיאון)
תוכניות ופעילויות מיוחדות
התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן: תוכנית ארבע-שנתית לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון ושני, שבה לומדים 15 סטודנטים מדי שנה. מיועדת לתלמידים בעלי עניין בנושאים בין-תחומיים, ומטרתה לאפשר לתלמידים להתעמק בתחומי ידע שונים, להשוות בין המתודולוגיות שלהם ולהתמודד עם בעיות בין-תחומיות.
הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב פועלות לשינוי חברתי באמצעים משפטיים בתחומים שהמדינה, לדעת חברי הקליניקות, מגלה בהם אוזלת יד.
אוניברסיטה בעם: תוכנית להשכלת מבוגרים ונוער. המשתתפים בתוכנית מגיעים לקמפוס האוניברסיטה פעם בשבוע למשך שני סמסטרים ולוקחים חלק באחד מחמישה קורסי מבוא: משפטים, רפואה, מנהל עס
התוכנית לגילוי וקידום תלמידי בית ספר מצטיינים במתמטיקה: מאפשרת לבני נוער לסיים את לימודי התואר הראשון שלהם במתמטיקה (ולעתים גם את הלימודים לתואר שני) יחד עם לימודיהם בבית הספר התיכון. רבים מהתלמידים מסיימים במקביל ללימודיהם בתיכון שנת לימודים אקדמית אחת לפחות. לתוכנית מתקבלים תלמידים שעברו את מבחן הבגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד ובציון מינימלי של 95 לפני כיתה י"ב, או תלמידים שעברו בהצלחה את מבחן C, שהוא חלק מקבוצת מבחנים שנועדה לבדוק את ההתאמה לתוכנית (אתר התוכנית).
סדנת תל אביב למדע, טכנולוגיה וביטחון: סדרה מתמשכת של כנסים וימי עיון המוקדשים לתחומים שונים של מדע, טכנולוגיה וביטחון - בהקשר הישראלי והמזרח תיכוני (אתר הסדנה).
תוכניות חוץ-תקציביות
החל משנת 2002 החלה האוניברסיטה במגמה של פתיחת תוכניות חוץ-תקציביות, המכונות לעתים תוכניות לימוד מיוחדות למנהלים ולבכירים. התוכניות הן כולן לתואר שני ללא תזה, רובן מרוכזות לשנת לימודים אחת ולשני ימי לימוד מרוכזים בשבוע, וזאת על מנת להתאימן לסטודנטים העובדים במשרה מלאה. תוכניות אלה אינן מהוות חלק ממסלול הלימודים הרגיל, דרישות הקבלה אליהן שונות (מקלות יותר), והן אינן מתוקצבות על ידי המועצה להשכלה גבוהה, דבר המאפשר לאוניברסיטה לגבות עליהן שכר לימוד הגבוה משמעותית משכר הלימוד הרגיל. שכר הלימוד הממוצע בתוכניות אלה עומד על כ-50,000 ש"ח לשנה, ובמקרים רבים הוא משולם על ידי מקום עבודתם של הסטודנטים (תוך חיוב הסטודנטים במס הכנסה על הטבה זו).
לאוניברסיטה מגמה מוצהרת, הבאה לידי ביטוי בתוכנית האסטרטגית הרב-שנתית שלה, להגדיל את מספר תוכניות הלימוד החוץ-תקציביות ואת מספר הסטודנטים הלא מתוקצבים הלומדים בהן, וזאת על מנת להשתחרר מהמגבלות המוטלות על ידי ות"ת ולהגדיל את הכנסות האוניברסיטה. נכון לשנת הלימודים תשס"ט קיימות באוניברסיטה 18 תוכניות חוץ-תקציביות, בשבע מהפקולטות ובביה"ס לחינוך, בהן לומדים כ-1,000 סטודנטים[16]. המתנגדים למגמה זו טוענים, כי מדובר בצעד המוביל לכיוון של הפרטת האוניברסיטה
חבר הנאמנים
חבר הנאמנים של האוניברסיטה מורכב מחברים ישראליים ומחברים מחו"ל. מספר החברים הישראליים הוא קבוע, 120, כאשר 32 מהם הם חברי הסגל האקדמי של האוניברסיטה, הנבחרים על ידי סנאט האוניברסיטה. החברים הישראליים שאינם חברי הסגל האקדמי נבחרים על ידי חבר הנאמנים בהצבעה חשאית. מספר החברים שאינם ישראליים אינו קבוע, וחברים חדשים מחו"ל נבחרים על ידי חבר הנאמנים, על פי המלצה של ועדת מינויים. תקופת כהונתם של כל החברים היא שנתיים, אולם ניתן להאריכה לתקופות כהונה נוספות. יו"ר חבר הנאמנים ממונה על ידי חבר הנאמנים, בהתאם להמלצת ועדת חיפוש, לתקופת כהונה של 4 שנים, אותה ניתן להאריך לתקופת כהונה אחת נוספת. נשיא האוניברסיטה, יו"ר הוועד המנהל, הרקטור, הפרו-רקטור ודקאני הפקולטות חברים בחבר הנאמנים מתוקף תפקידם.
חבר הנאמנים משמש כמעין אסיפה כללית של האוניברסיטה. בין השאר, הוא המוסמך לאשר שינויים בחוקת האוניברסיטה, על פי המלצות הוועד המנהל, לדאוג ולסייע למימון תקציבי האוניברסיטה, לתאם פעולות של אגודות ידידי האוניברסיטה בישראל ובחו"ל, לאשרר את מינויו של נשיא האוניברסיטה ולאשר את הענקת תארי הכבוד מטעם האוניברסיטה. כמו כן, חבר הנאמנים מקבל דיווחים שנתיים מהנהלת האוניברסיטה לגבי התנהלות ענייניה של האוניברסיטה, נכסיה ועסקיה, התוכניות והתקציבים השנתיים והרב שנתיים של האוניברסיטה, הקמת גופים אקדמיים חדשים או שינויים מבניים בגופים אקדמיים קיימים, וכן לגבי הסדרים מהותיים בין האוניברסיטה לגופים אחרים.
חבר הנאמנים מתכנס אחת לשנה למושב בן שבוע בישראל, במהלך חודש מאי. במסגרת אירועי המושב מחולקים מדי שנה פרסי דן דוד ותוארי דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה.
החל משנת 2007 מכהן בתפקיד יו"ר חבר הנאמנים רוברט גולדברג, לשעבר יו"ר חבר הנאמנים ויו"ר ההנהלה של איחוד הקהילות היהודיות של צפון אמריקה.
כתבי עת
עיוני משפט - כתב העת המרכזי בעברית שמפרסמת הפקולטה למשפטים. נוסד בשנת 1971, ומאז יוצא לאור שלוש פעמים בשנה. נחשב לאחד מכתבי-העת המשפטיים המובילים בישראל, ומתפרסמים בו מאמרים חדשניים ומקוריים בכל תחומי המשפט.
Estudios Interdisciplinarios América Latina y el Caribe ("לימודים בין דיסציפלינריים של אמריקה הלטינית והקריביים") - כתב עת חצי שנתי ותלת לשוני באנגלית, בספרדית ובפורטוגזית. זהו כתב העת היחיד בישראל המוקדש ללימודי אמריקה הלטינית. יוצא לאור החל משנת 1990, מטעם מכון סוורדלין להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית שבאוניברסיטה.
Theoretical Inquiries in Law - כתב עת בשפה האנגלית היוצא לאור החל משנת 2000 פעמיים בשנה על ידי המרכז ע"ש צגלה של הפקולטה למשפטים, ועוסק בתאוריה של המשפט. בשנת 2008 דורג כתב העת על ידי מערכת הדירוגים של Washington and Lee Law School כראשון בעולם מבין כתבי העת המשפטיים המתפרסמים מחוץ לארצות הברית.
משפט חברה ותרבות - סדרת ספרים המהווה במה ייחודית למחקרים אקדמיים בינתחומיים, העוסקים בבחינת הקשר שבין המשפט לבין תחומי דעת אחרים. כרכי הסדרה יוצאים לאור אחת לשנה, וכל אחד מהם מוקדש לנושא מוגדר. הסדרה נערכת בפקולטה למשפטים, אך היא מהווה במה כלל אוניברסיטאית.
מעשי משפט - כתב העת הראשון בישראל העוסק בהיבטיה השונים של העשייה המשפטית למען שינוי ותיקון חברתיים. יוצא לאור אחת לשנה מטעם תוכנית "המשפט בשירות הקהילה" בפקולטה למשפטים.
דיני ישראל - שנתון לחקר המשפט העברי. המאמרים בו מתפרסמים בעברית ובאנגלית.
קשר - כתב עת בשפה העברית לחקר תולדות העיתונות והתקשורת היהודית בעולם היהודי ובישראל. נוסד בשנת 1987, ויוצא לאור פעמיים בשנה על ידי המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית ע"ש אנדראה וצ'ארלס ברונפמן שבאוניברסיטה.
מותר - כתב העת של הפקולטה לאמנויות, העוסק בדיון בין-תחומי בחקר האמנויות. נוסד בשנת 1993. מאז היווסדו ועד היום (2009) העורכת הראשית שלו היא פרופ' נורית כנען-קדר.
זמנים - כתב עת בנושא היסטוריה הרואה אור מטעם בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב. נוסד בשנת 1979, מאז שנת 2004 מתפרסם בשיתוף פעולה עם המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה הפתוחה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל והחברה ההיסטורית הישראלית.
פרסים, תארים ואותות המוענקים על ידי האוניברסיטה
דוקטור כבוד - החל משנת 1965 מעניקה האוניברסיטה מדי שנה, בהתאם להחלטת סנאט האוניברסיטה, תארי דוקטור כבוד לפילוסופיה לאנשים בעלי הישגים מיוחדים או תרומה מיוחדת לאוניברסיטה או לחברה. התארים מוענקים במסגרת שבוע חבר הנאמנים של האוניברסיטה[17].
עמית כבוד - תואר המוענק על ידי האוניברסיטה, בהתאם להחלטת הוועד המנהל שלה, לאנשים שתרמו תרומה ייחודית לקידומה ופיתוחה של האוניברסיטה. התארים מוענקים מדי שנה, החל משנת 1978 [18].
פרס דן דוד - הוא פרס שמעניקה קרן דן דוד בשיתוף האוניברסיטה מאז שנת 2002, לאנשים שהגיעו למצוינות ותרומה לאנושות במדעי הרוח, באמנות, במדעי הטבע ובעסקים. בקופת הקרן מאה מיליוני דולרים והיא תרומתו של איש העסקים דן דוד. המנהל הראשון המייסד של הפרס היה פרופסור גד ברזילי. פרסי דן דוד מוענקים מדי שנה בחודש מאי, במסגרת שבוע חבר הנאמנים של האוניברסיטה.
מדליית ג'ורג' וייז לשיתוף פעולה אקדמי בינלאומי, על שם ג'ורג' וייז נשיאהּ הראשון של האוניברסיטה. המדליה מוענקת החל משנת 1986 אחת למספר שנים, באופן בלתי סדיר[19].
אות הנשיא - האות מוענק אחת לשנה, החל משנת 1981, על ידי נשיא האוניברסיטה, לאנשים בעלי הישגים ותרומה ייחודית בתחומם[20].
קמפוס האוניברסיטה ברמת אביב
קמפוס האוניברסיטה ברמת אביב שוכן על הגבעה שממזרח לשכונה, ומשתרע בחלקו על השטח בו ניצב בעבר הכפר שייח' מוניס. אורכו מצפון לדרום הוא כ-1,200 מטר, ורוחבו מגיע ל-750 מטר לכל היותר. הוא תחום במערב על ידי רחוב חיים לבנון, אם כי מעונות הסטודנטים ברחוב איינשטיין, נמצאים מערבית לו, ועל ידי מדרון הכורכר היורד לעבר נתיבי איילון ממזרח. מדרום תוחם אותו רחוב ג'ורג' וייז ומצפון רחוב קלצ'קין, אם כי "בית יד אבנר" והמרכז למרשם נמצאים מצפון לרחוב זה.
תחילתו של הקמפוס בשנת 1955 עת הונחה אבן הפינה לבניין טרובוביץ ("הבית האדום") שבנייתו הסתיימה ב-1959. תחילה התפתחו בניני האוניברסיטה סביב בניין טרובוביץ', וב-4 בנובמבר 1964 נחנך הקמפוס באופן רשמי. בשנות ה-70 ו-80 התפתח הקמפוס בעיקר לכיוון צפון, לעבר שכונת אפקה, אך לאחר מכן גרמה מצוקת המקום לתחילת הבנייה לכיוון דרום, במורד הגבעה ולאורך רחוב חיים לבנון. שני חלקי הקמפוס - הדרומי והצפוני - נותרו מנותקים על ידי חלקו הצפוני של רחוב ג'ורג' וייז, וגשר קטן להולכי רגל נבנה מעליו. לבסוף אוחדו שני החלקים. רובו של קטע הרחוב כלול כיום בתחומי הקמפוס והשטח זכה בעיבוד מחודש שנועד לטשטש את קו הגבול. עם זאת, הגשר עדיין ניצב על כנו.
שטח הקמפוס ירוק ומטופח, וככלל קיימת הפרדה מוצלחת בין דרכים המיועדות לכלי רכב לבין מעברים ושבילים המיועדים להולכי רגל. השטח משופע במדשאות, בצמחים ובעצים, ובין בנייני האוניברסיטה מקשרים שבילים, רחבות ומשטחים ציבוריים. ברחבי הקמפוס פזורים עשרות פסלים של אמנים ידועי שם. לחלק מהמבנים בקמפוס ערך אדריכלי ואסתטי.
יד אבנר - בניין החוג לגאוגרפיה, הקרוי ע"ש אלוף אלימלך אבנר, נמצא מחוץ לקמפוס האוניברסיטה, מצפון לקמפוס, ומשמש גם כנקודת שיטור למשמר האזרחי. המבנה, שתוכנן על ידי האדריכל סם ברקאי, תוכנן במקור כבית הקהילה של שכונת
אפקה והוקם באמצעות כספי "עמותת אפקה", ולאחר שהעמותה פשטה את הרגל, הוחכר בשנת 1971 לאוניברסיטת תל אביב.
מעונות הסטודנטים
מעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב ממוקמים מול הכניסה הראשית לקמפוס (כיכר אנטין), בפינת הרחובות איינשטיין וחיים לבנון, וידועים כ"מעונות איינשטיין". מתחם המעונות כולל כ-1,100 מיטות, הפזורות על פני שבעה בניינים. בנוסף, קיים במתחם מגוון של שירותים העומדים לרשות הסטודנטים: מועדון דיירים, חדר מחשבים, כיתת לימוד, מכונות צילום, פינת קפה, חדר כושר, סופרמרקט וקפיטריה[21].
החל משנת הלימודים תשס"ט העבירה האוניברסיטה את ניהול ותפעול המעונות לחברת "שיכון ובינוי", במסגרת הסכם שנחתם ב-2008, לפיו התחייבה החברה לשפץ את מעונות איינשטיין וכן להקים מתחם מעונות חדש בקמפוס ברושים, ההולך ומתהווה ליד הבית הירוק. מתחם המעונות החדש יוקם בתוך 4 שנים, ואמורות להיות בו 2,300 מיטות לסטודנטים ולחברי סגל צעירים, שתמוקמנה ב-8 בניינים בני 7 עד 9 קומות, וכן מועדונים ושטחי רווחה. הפרויקט מתבצע בשיטת BOT, וחברת "שיכון ובינוי" קיבלה זיכיון לתפעול המעונות למשך 25 שנים[22].
החל משנת 2000, ולמשך 5 שנים, שכרה האוניברסיטה מחברת "השתתפויות בנכסים" שני בנייני מעונות נוספים, הנמצאים ברמת אביב בקרבת האוניברסיטה: בית מילמן ("מעונות מילמן"), הנמצא ברחוב טאגור ובו בניין אחד בן 8 קומות המכיל כ-250 מיטות, ובית ברודצקי ("מעונות ברודצקי"), הנמצא ברחוב ברודצקי ובו בניין עם שלושה אגפים וכ-125 מיטות. לאחר 5 שנים החליטה האוניברסיטה להפסיק את שכירת הבניינים, בשל מצבה הכספי הקשה ולנוכח העובדה שנאלצה לסבסד את הפרויקט. החל מאוקטובר 2005 מעונות מילמן וברודצקי מנוהלים ומתופעלים על ידי חברת נכס, החברה הכלכלית של אגודת הסטודנטים.