ה'תשמ"ב - נפטר רבי יחיאל יהושע רבינוביץ - האדמו"ר מביאלא בעל

[tipid]

ה'תשמ"ב - נפטר רבי יחיאל יהושע רבינוביץ - האדמו"ר מביאלא בעל ה"חלקת יהושע"
יחיאל יהושע רבינוביץ
רבי יחיאל יהושע רבינוביץ (ה' בטבת תרס"א - כ"א בשבט תשמ"ב, 1900 - 1982, מכונה "החלקת יהושע" על שם ספרו) היה האדמו"ר מביאלא וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

נולד בשנת תרס"א (1900) לרבי ירחמיאל צבי, ששימש לימים כאדמו"ר מביאלא (במקביל לאחיו ששימשו כאדמו"רים במקומות אחרים) בעיר שדליץ שבפולין. בהיותו בן חמש נפטר אביו והוא גדל בבית אבי אמו, האדמו"ר אריה לייבוש (השני) מאוז'רוב.

הרב רבינוביץ היה מחשובי תלמידיו של רבי אברהם מרדכי אלתר מגור. בגיל עשרים ושתיים שב הרב רבינוביץ לעיר שדליץ על מנת למלא את מקום אביו בהנהגת חסידות ביאלא. הוא ביסס את החסידות עד לשואה. הוא הקים בעיר ישיבה שבה למדו מאות בחורים.

לאחר כניסת הנאצים לשדליץ במסגרת פלישתם לפולין ב-1939, נמלט הרב רבינוביץ עם תלמידיו, בני עירו[דרוש מקור] ובני משפחתו, לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. הסובייטים שלחוהו לסיביר. מסופר עליו כי בהיעדר מקווה נהג לחורר את שכבת הקרח העבה שעל הנהרות כדי לטבול במי הנהר. בשנת תש"ב עלו חלק מילדיו ארצה במסגרת עליית ילדי טהרן. בשנת ה'תש"ז עלה הוא עצמו לישראל והשתקע בתל אביב-יפו. בשנת ה'תשט"ו העתיק את מקום מגוריו לירושלים שבה הקים את בית מדרשו. חסידיו הקימו בית מדרש וישיבה בבני ברק.

אדמו"רי גור שלחו אליו פתקים עם פדיונות של חסידיהם על מנת שיברכם[דרוש מקור]. כיהן כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשלב מסוים החליט לפרוש ממנה, בטענה כי אין ברצונו להיות מעורב בסוגיות פוליטיות[דרוש מקור]. נפטר בכ"א בשבט תשמ"ב (1982) ונטמן בהר הזיתים.

דברי תורתו כונסו בספריו "חלקת יהושע". ספרו "סדר היום" נדפס עוד בחייו. השאיר אחריו כתבים על התורה שנדפסו בסדרת הספרים "קדושת חלקת יהושע" - חמישה כרכים.

ספרו חלקת יהושע נחשב לספר יסוד בחסידות ביאלא. סדורי התפילה של החסידות מעוטרים בדברי תורתו ונקראים על שמו: "סדור תפילה חלקת יהושע", "מחזור חלקת יהושע" ו"תהילים חלקת יהושע".

לאחר פטירתו נערכו בחירות בחסידות על מנת להכריע מי יהיה יורשו. בבחירות נבחר בנו הצעיר רבי בן ציון רבינוביץ לאדמו"ר. מאוחר יותר הכתיר מיעוט מהחסידים גם את בניו האחרים לאדמו"רים.

 

[tipid]

Re: ה'תשמ"ב - נפטר רבי יחיאל יהושע רבינוביץ - האדמו"ר מביאלא

משפחתובנו הרב ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ, אדמו"ר מביאלא פשיסחא.
בנו הרב יעקב יצחק רבינוביץ, אדמו"ר מביאלא רמת אהרן.
בנו הרב דוד מתתיהו רבינוביץ, אדמו"ר מביאלא בני ברק.
בנו הרב בן ציון רבינוביץ, אדמו"ר מביאלא.
נכדו הרב שמחה רבינוביץ, מחבר סדרת הספרים "פסקי תשובות".
נכדו הרב צבי'קה רבינוביץ, מלקט הספר "עיוני הלכות".
רוב נכדיו (בני הבנים שנפטרו לעולמם) מכהנים כאדמו"רים.


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... 7%99%D7%A5

 

[tipid]

Re: ה'תשמ"ב - נפטר רבי יחיאל יהושע רבינוביץ - האדמו"ר מביאלא

חסידות ביאלא
חסידות ביאלא היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר ביאלא פודולסק שבפולין שבה התגורר האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא. חסידות ביאלא היא המשך לחצרות לענטשנא, אוסטרובא ופשיסחא.

במהלך הדורות נקראה החצר בשמות שונים (פארציווא, מעזריטש, לובלין, שדליץ, לברטוב) על פי מקומות מגוריהם של אדמור"י החצר, אך לאחר השואה חזרה החצר להיקרא ביאלא.

הדור הראשון
מייסד החסידות והאדמו"ר הראשון היה רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, בעל ה"דברי בינה", ובנו הצעיר של רבי נתן דוד משידלובצא, נכדו של רבי ירחמיאל מפשיסחא ונינו של רבי יעקב יצחק, "היהודי הקדוש", מפשיסחא. נשא לאשה את בתו היחידה של רבי יהושע מאוסטרובא, הנקרא בפי חסידי פולין ה"נועם אלימלך הקטן", שהיה בנו של רבי שלמה לייב מלענטשנא.

הוכתר לאדמו"ר אחרי פטירת חותנו, בשנת תרל"ג, ואז חלה תופעה נדירה יחסית של התמזגות חצרות. עברו אליו חסידי פשיסחא, שאותם הנהיג בעבר אביו, וכמו כן עברו אליו חסידי אוסטרובא, שהונהגו קודם לכן על ידי חמיו. שני הענפים האלה נפרדו בשעתו בדור התלמידים של 'היהודי הקדוש' מפשיסחה, ואצל האדמו"ר מביאלא חזרו והיו לענף אחד.

האדמו"ר נפטר בשנת ה'תרס"ה (1905), והותיר אחריו ארבעה בנים, ששימשו כולם אדמו"רים במקומות מגוריהם. דברי תורתו נדפסו בספרים: "דברי בינה" על התורה ומועדים, ו"ישרי לב" על שבת.

הדור השניכל בניו של מייסד השושלת כיהנו באדמו"רות:

רבי נתן דוד, האדמו"ר מפארציווא (פרצ'ב שבפולין ; ה'תרכ"ו, 1866 - ז' בשבט ה'תר"צ, 1930) דברי תורתו נדפסו בספר "ואלה הדברים שנאמרו לדוד". את מקומו מילא בנו רבי משה יחיאל אלימלך מלברטוב, האדמו"ר מלברטוב, שחיבר ספרים רבים. רבי משה יחיאל אלימלך נהרג בשואה. אחד מבניו הנוספים של רבי נתן דוד היה רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, ששימש מספר שנים כאדמו"ר ממונקאטש.
רבי מאיר שלמה יהודה, אדמו"ר ממזריטש. לאחר מלחמת העולם הראשונה העביר את חצרו לוורשה. חלק מחסידיו עלו ארצה לפני השואה ואף פתחו בית מדרש בתל אביב. הם היוו את הגרעין לחסידות ביאלא בת ימינו. הרבי ממעזריטש נפטר בי"ז באדר תש"ב והלוויתו הייתה ההלוויה האחרונה בגטו ורשה. דברי תורתו נדפסו בספר "זיכרון משל"י".
רבי אברהם יהושע העשיל האדמו"ר מלובלין, נפטר בח' באייר תרצ"ג, דברי תורתו נדפסו בספר "ישועות אברהם". את מקומו מילא בנו רבי אהרן נתן דוד, שנחשב לתלמיד חכם ולמדן מופלג. רבי אהרן נתן דוד נהרג בשואה.
הבן הצעיר רבי ירחמיאל צבי, שימש כאדמו"ר מביאלא בשדליץ. הוא לא האריך ימים, וכיהן בתפקיד שישה חודשים בדיוק, עד לפטירתו, בז' בחשוון ה'תרס"ו.
הדור השלישי
רבי ירחמיאל צבי הותיר אחריו בן, יחיאל יהושע, שבפטירת אביו היה רק בן חמש. הוא גדל בבית אבי אמו, האדמו"ר אריה לייבוש מאוז'רוב, ונמנה עם חשובי תלמידיו של רבי אברהם מרדכי אלתר, האדמו"ר מגור. בגיל עשרים ושתיים שב הרב יחיאל יהושע לעיר שדליץ על מנת למלא את מקום אביו בהנהגת חסידי ביאלא. הוא ביסס את החסידות וחצרו הלכה והתרחבה בתקופה שבין השנים ה'תרפ"א-ה'תרצ"ט. הוא אף הקים בעיר ישיבה שאליה נהרו מאות בחורים חסידיים מרחבי פולין.

לאחר כניסת הנאצים לשדליץ במסגרת פלישתם לפולין ב-1939, נמלט רבי יחיאל יהושע עם תלמידיו, בני עירו ובני משפחתו, לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והוא הוגלה לסיביר. המסורת החסידית מספרת עליו סיפורי גבורה מתקופת שהותו בסיביר. בין השאר מסופר כי מאחר שבסיביר לא הייתה לו האפשרות לטבול מידי יום במקווה, נהג לטבול בנהר הקפוא, כשהוא מחורר חורים בשכבת הקרח העבה על מנת להגיע למים הקפואים. בשנת תש"ב עלו חלק מילדיו ארצה במסגרת עליית ילדי טהרן ובשנת ה'תש"ז עלה הוא עצמו לישראל והשתקע בתל אביב-יפו. בשנת ה'תשט"ו העתיק את מקום מגוריו לירושלים בה הקים את בית מדרשו. חסידיו הקימו בית מדרש בבני ברק. בנו הרב דוד מתתיהו הקים את ישיבתה של החסידות בעיר, ובראשה עמדו בנו של רבי יחיאל יהושע, הרב דוד מתתיהו רבינוביץ‏[1] שמינה את הרב ראובן פיין, ולמשך זמן קצר גם את אחיו הרב בן ציון (על שני האחים ראה להלן).

רבי יחיאל יהושע היה נערץ על רבים ואדמו"רי גור אף שלחו אליו פתקים עם פדיונות של חסידיהם על מנת שיברכם[דרוש מקור]. כיהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ובשלב מסוים החליט לפרוש ממנה, בטענה כי אין ברצונו להיות מעורב בסוגיות פוליטיות[דרוש מקור]. הוא נפטר בכ"א בשבט תשמ"ב. דברי תורתו הודפסו בספריו: "חלקת יהושע", וכמו כן נדפס ספרו "סדר היום" עוד בחייו.

הדור הרביעי והחמישי
רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ מביאלא-פשיסחא
רבי יעקב יצחק רבינוביץ מביאלא-רמת אהרן
רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק
רבי בצלאל שמחה מנחם בן-ציון מביאלאלאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע רבינוביץ, הוכתר לאדמו"ר בנו הצעיר, רבי בן ציון רבינוביץ. בהמשך הוכתרו כאדמו"רים גם שאר בניו. (כאן סודרו שמות האחים לפי סדר לידתם).

בנו הראשון, רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ (נפטר בו' בטבת ה'תשס"ד), שהה עם אביו בגלות סיביר עד עלותם ארצה. הוא מונה לאחר פטירת אביו כרב בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו בירושלים. כעבור מספר שנים, הקים את חסידות פשיסחא בשכונת הר נוף שבעיר.
בנו הרב שמחה בן ציון אייזיק, חתנו של חבר הכנסת לשעבר הרב שמואל הלפרט, הוא מרבני שכונת רמת שלמה בירושלים ומחבר פסקי תשובות, סדרת ספרים נפוצים על השולחן ערוך והמשנה ברורה, בה מובאים פסקי הלכה אקטואליים.
בנו רבי אלימלך רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא פשיסחא חיפה.
בנו רבי מנחם מנדל רבינוביץ, האדמו"ר מפשיסחא בני ברק.
בנו רבי ברוך רבינוביץ רב ביהמ"ד ברכת צבי לונדון,
בנו רבי צמח דוד רבינוביץ ר"מ בישיבת נדבורנא, בני ברק.
חתנו רבי ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא בני ברק.
הבן השני, רבי יעקב יצחק רבינוביץ (נפטר בכ"ט באלול תש"ע[2]), האדמו"ר מביאלא רמת אהרן. התמנה לאדמו"ר בפתח תקווה ולאחר מכן עבר לגור בשכונת רמת אהרן בבני ברק (בתו, שחזרה בשאלה, היא הסופרת יוכי ברנדס), בדעותיו נטה לאהדה לציונות[3].
הבן השלישי, רבי דוד מתתיהו רבינוביץ (כ"ד בכסלו ה'תרפ"ט - כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח), היה האדמו"ר מביאלא בני ברק. הרב, בוגר ישיבת פוניבז', התאלמן בצעירותו, ולאחר מכן היה ממייסדי ישיבת ביאלא אור קדושים, ופעל הרבה לביסוס החסידות. מספר חודשים לאחר פטירת אביו בתשמ"ב התמנה לאדמו"ר על ידי מעט מהחסידים, והקים בתי מדרשות בבני ברק ובירושלים. היה ידוע בתפילותיו הנלהבות וקולו הנעים. הוא היה גם מלחין, וחיבר עשרות ניגונים, אלבום מלחניו "מקדש מלך" הופק על ידי חברת גל סטאר לאחר פטירתו. את חידושיו וכתביו הוציאו חסידיו לאחר פטירתו בספרים "אורחות דוד" ו"להבת דוד" על התורה. לאחר פטירתו התמנו לאדמו"רים ארבעת בניו:
רבי יעקב מנחם, אדמו"ר מביאלא-בני ברק, הקים ישיבה בשם "אור התורה".
רבי שמואל יאיר, רב בית המדרש של אחיו רבי יעקב מנחם.
רבי אברהם ירחמיאל, אדמו"ר מאוסטרובה-ביאלא בירושלים, הקים בית מדרש וישיבה בשם "אור קדושים".
רבי ירמיהו, אדמו"ר מביאלא-לענטשנע בבית שמש, הקים שם ישיבה ובית מדרש.
רבי אהרן, אדמו"ר מביאלא-בורו פארק.
חתנו, הרב וולף קורנרייך, אדמו"ר משידלובצא, בית מדרשו בירושלים.
חתנו, הרב יעקב הגר, בנו של האדמו"ר מסרט ויז'ניץ ורבה של חסידות זו.
הבן הרביעי, רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון רבינוביץ, היה הראשון שהתמנה לאדמו"ר מבין אחיו והוא עומד בראש הפלג הגדול ביותר של חסידות ביאלא. משמש רב העיר לוגאנו שבשווייץ. את לימודיו עשה בישיבת פוניבז' והיה מקורב מאד לראש הישיבה ומיסדה רבי יוסף שלמה כהנמן שאף נסע במיוחד לשמחת נשואיו בלונדון. שיחותיו, שיעוריו וחידושי תורתו יוצאים לאור בסדרת הספרים מבשר טוב, הכוללת ספרי חידושים על הש"ס, כמו גם ספרי חסידות ומוסר רבים. לחסידיו בתי כנסת וכוללי אברכים בריכוזים חרדיים רבים בישראל, בהם גם בתי כנסת לקהילות של בעלי תשובה הנמנים עם חסידיו. רבי בן ציון מתנגד להקמת ישיבות ותלמודי תורה סקטוריאליים, וחסידיו לומדים במוסדות כלל חסידיים בדרך כלל.
מאפייני חסידות ביאלאזהירות מגאווה: בביאלא הקפידו על ניקיון הדעת וזהירות קיצונית מהתפארות וגאווה. החסידים אומרים כי חסיד ביאלא לא היה מספר לזולת כמה דפי גמרא הספיק ללמוד, ואיזו מצווה או מעשה טוב עשה, משום שאלה דברים שצריכים להישאר בין האדם לבין קונו.
ניקיון: בחסידות ביאלא הקפידו על ניקיון. היו חסידים שהקפידו כי בביתם יהיו לכל אחד מבני הבית כלי אוכל משלהם.
על פי הוראתו של האדמו"ר מביאלא לא מסוקרים אירועי החצר ולא מתפרסמות תמונותיו בעיתונות החרדית ובאתרים החרדיים באינטרנט.