וידוי אישי... התקציר ארוך מידי(מקסימום 500 תווים)
בנובמבר 82 בזמן שהתפוצץ הבניין בצור
נפל חייל שהיה ידיד משפחה טוב שלנו בשם דובי לבבי שהיה איש שב"כ שהתנדב לשלושה חודשים לשירות בשב"כ בזמן חופשת לימודים לסיום רופא אלטרנטיבי.
ביום שפיצוץ הבניין קרה הוא דיבר כמה שעות קודם עם אמא שלי ועם ההורים שלו ואמר שהוא בא הביתה ובמהדורת חדשות של תשע וחצי אמרו שהיה פיצוץ בבניין בצור ושנהרגו חיילים ובין שמות ההרוגים שהקריאו היה השם של דובי. וששמעתי את השם שלו באתי לאמא ואמרתי שדובי נפל והיא לא האמינה ומאז נהפכנו למשפחה שכל פעם באנו לבקר אותם והם אותנו.
וההורים שלו דאגו לנו כמה סבא וסבתא וכל יום זיכרון וגם בתאריך העברי שזה קרה אנחנו עולים לקבר בבית קברות ומחזקים ותומכים במשפחה.
בנובמבר 82 בזמן שהתפוצץ הבניין בצור
נפל חייל שהיה ידיד משפחה טוב שלנו בשם דובי לבבי שהיה איש שב"כ שהתנדב לשלושה חודשים לשירות בשב"כ בזמן חופשת לימודים לסיום רופא אלטרנטיבי.
ביום שפיצוץ הבניין קרה הוא דיבר כמה שעות קודם עם אמא שלי ועם ההורים שלו ואמר שהוא בא הביתה ובמהדורת חדשות של תשע וחצי אמרו שהיה פיצוץ בבניין בצור ושנהרגו חיילים ובין שמות ההרוגים שהקריאו היה השם של דובי. וששמעתי את השם שלו באתי לאמא ואמרתי שדובי נפל והיא לא האמינה ומאז נהפכנו למשפחה שכל פעם באנו לבקר אותם והם אותנו.
וההורים שלו דאגו לנו כמה סבא וסבתא וכל יום זיכרון וגם בתאריך העברי שזה קרה אנחנו עולים לקבר בבית קברות ומחזקים ותומכים במשפחה.