ויילד ויזל (Wild Weasel; בתרגום חופשי מאנגלית: סמור פרא; בעברית, מכוּנה מטוס כזה צייד טילים) הוא כינוי שהעניק חיל האוויר האמריקני למטוסים המיועדים למשימות דיכוי הגנה אווירית.
המטוסים פותחו על מנת לתת מענה לדוקטרינה הסובייטית של שנות ה-60 וה-70 שהשתמשה במערכים צפופים של טילים נגד מטוסים על מנת לבלום תקיפות הפצצה מהאוויר על אזורים אסטרטגיים. המטוסים צוידו במכשור שאפשר להם לקלוט נעילות של מכ"מי סוללות הנ"מ ולזהות שיגורים, ותפקידם היה להזהיר את מבני התקיפה מהסוללות וטיליהן. בהמשך נוספו למטוסים טילים נגד קרינה שאפשרו להם לתקוף את המכ"מים, ופודי לוחמה אלקטרונית לצורך שיבוש המכ"מים הקרקעיים.
מטוסי ציד הטילים נחלו הצלחה חלקית במהלך מלחמת וייטנאם, שהייתה תקופת הפעילות העיקרית שלהם. במהלך מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים השתמש חיל האוויר הישראלי בטקטיקות תקיפה אמריקאיות לצורך דיכוי ההגנה האווירית המצרית, אך על פי רוב המשימות נכשלו
המטוסים פותחו על מנת לתת מענה לדוקטרינה הסובייטית של שנות ה-60 וה-70 שהשתמשה במערכים צפופים של טילים נגד מטוסים על מנת לבלום תקיפות הפצצה מהאוויר על אזורים אסטרטגיים. המטוסים צוידו במכשור שאפשר להם לקלוט נעילות של מכ"מי סוללות הנ"מ ולזהות שיגורים, ותפקידם היה להזהיר את מבני התקיפה מהסוללות וטיליהן. בהמשך נוספו למטוסים טילים נגד קרינה שאפשרו להם לתקוף את המכ"מים, ופודי לוחמה אלקטרונית לצורך שיבוש המכ"מים הקרקעיים.
מטוסי ציד הטילים נחלו הצלחה חלקית במהלך מלחמת וייטנאם, שהייתה תקופת הפעילות העיקרית שלהם. במהלך מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים השתמש חיל האוויר הישראלי בטקטיקות תקיפה אמריקאיות לצורך דיכוי ההגנה האווירית המצרית, אך על פי רוב המשימות נכשלו