פורום ברסלב - רק לשמוח יש

חגים ומועדים

בן ציון

New Member
שלום :)
נושא שמעסיק אותי לאחרונה הוא ההפרש בזמני הפרשיות למועדי החגים
לדוגמא חג פסח אשר נחגג בחודש ניסן מקבל ביטוי בקריאת התורה כבר מפרשת שמות
וממשיך לשלושת הפרשיות הבאות ,למעשה מפרשת שמות מתחיל המהלך של יציאת מצרים
ומסתיים בפרשת בשלח.
מכך נובע שהתאריך ההיסטורי למעשה מתקיים בימים אילו עד אמצע שבט והחג פסח
נחגג בעוד כשלושה חודשים..
אשמח למידע, איך למעשה מתייחסים למועדים ולחגים ולהפרשי הזמנים בקריאת התורה
גיא :)

בברכת שמחה אהבה וגאולה לעם ישראל
 

אשת נח

New Member
בסד

שלום וברכה גיא :)

מהשבוע שעבר התחלנו את הסדר שקוראים לו שובבי"ם.
ימי השובבי"ם – ראשי תיבות של הפרשות :
שמות, וארא, בא, שלח, יתרו, משפטים, תרומה תצווה.
את החומש הזה קוראים עד פסח.
ומה כתוב בו? איך עם ישראל יורד למצרים, עובד עבודת פרך,
צועק לקב"ה והקב"ה גואל.

מהי פסיחה?

מתרגם אונקלוס: "ופסחתי עליכם" – "ואיחוס עליכון"
וזוהי גם דעת רש"י : "ופסחתי" – "וחמלתי,
חג הפסח משמעותו איפוא: חג החמלה!

אומר רשי
"ואני אומר כל פסיחה לשון דילוג וקפיצה …
וכן "עד מתי אתם פוסחים ל שתי הסעיפים" (מלכים א, י"ח).
וכן כל הפיסחים הולכים כקופצים . וכן "פסוח והמליט" - מדלגו וממלטו מבין המומתים".
והדילוג נובע מהחמלה הא-לוהית
המביאה לפסיחה על ישראל למרות מצבם הירוד

בפרשת השבוע-'וארא'
מתגלה שם הויה,שהוא התפתחות וגילוי בדרך חדשה.
השם המורה על פנימיותו הנסתרת של האלוהים.
שם שביכולתו לשנות מציאות.
 

alia1

New Member
בס"ד,
שבוע טוב גיא,
מצאתי לנכון להביא את מאמר הרב שטרן הי"ו כחלק מהתשובה לשאלתך.....

"<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>כי האדם עץ השדה</span>"
מאת: הרב שמואל שטרן





ט"ו בשבט חל בשליש השנה, אז נשלמת גם בחינת הלב

באדם, כי מקום הלב הוא בשליש הגוף, וכמו שבשנה נשלם

זמן שליש השנה, כך הוא הדבר לגבי האדם - שאז נעשית

השלמת הלב, וכמו שעתה מתחילה תקופה חדשה באילן, כך

גם מתחילה תקופה חדשה בעבודתו הרוחנית של האדם...




המשנה במסכת ראש השנה אומרת:

א. באחד בתשרי ראש השנה לנטיעה.

ב. באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי, ואילו בית הלל אומרים בחמישה עשר שבו.

ג. בארבע פרקים העולם נידון בעצרת על פירות האילן.

בדברי המשנה לעיל לא הוזכר כי ראש השנה לנטיעה וראש השנה לאילן הם ימי דין, אלא על עצרת בלבד שבו נידונים פירות האילן.

והדבר מצריך הסבר:

א. מדוע נהגו באכילת פירות האילן בט"ו בשבט דווקא, ולא בעצרת שאז נידונים פירות האילן?

ב. מדוע נוהגים להתפלל על האתרוג דווקא בט"ו בשבט, ולא בעצרת שאז נידונים פירות האילן?

ג. בדרך כלל בראש השנה יש עניין של דין, ומה הוא עניין הדין שיש בט"ו בשבט ראש השנה לאילן, וב – א' בתשרי ראש השנה לנטיעה, אחר שהמשנה לא הזכירה מאומה בזה?

אומנם נחלקו חכמינו האחרונים, אם ט"ו בשבט הוא יום דין אם לאו. ובספר "אדני פז" (לרבי אפרים בן הר"ר שמואל) כתב, כי בט"ו בשבט נידונים פירות האילן. (והקשו עליו האחרונים שפירות האילן נידונים בעצרת). והגר"ח נאה זצ"ל בספרו "שנות חיים" כותב, כי המוני העם טועים לחשוב שיום ט"ו בשבט הוא יום הדין לאילנות, אך זה אינו כן.



נאמר (גמרא ר"ה יד.): מאי טעמה חל ראש השנה לאילן בא' שבט לבית שמאי (ובט"ו לבית הלל), הואיל ויצאו רוב גשמי השנה. ומסביר רש"י שם: שכבר עברו רוב ימות הגשמים שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות (והשרף הוא המיץ הפנימי שבאילן שהוא חיותו), ונמצאו הפירות חונטים מעתה. ועוד נאמר (בירושלמי, ר"ה) טעם נוסף: עד כאן הן חיים (האילנות) מן המים של השנה שעברה, מכאן ואילך הן חיים מן המים של השנה הבאה. (מהגשמים היורדים בשנה הבאה).

נמצא, כי לט"ו בשבט משתייכים ארבעה דברים:

א. יצאו רוב גשמי השנה.
ב. עלה השרף באילנות.
ג. מט"ו בשבט ואילך מתחילה חניטת הפירות.
ד. האילנות מפסיקים לגדול ממים של השנה שעברה ומתחילים לגדול מהמים של השנה הבאה.

מסביר רש"י את אופן גדילת האילן וחניטת הפירות (מסכת ר"ה): האילן גדל על מ
 

alia1

New Member
ולשאלתך...

שניים עשר חדשי השנה הם כנגד י"ב שבטי יה
שמלכות של קדושה עומדת עליהן(זהר ח"ג קנה),
כי החדשים נמנים ללבנה,שהיא בחינת מלכות כידוע,
ועיקר שלימות ומילוי החדשים ותיקונם תלוי בתיקון הברית,
כי עיקר פגם הלבנה הוא ע"י פגם הברית
(בבחי' "יהי מארות"-בראשית ו'-חסר וא"ו-והוא"ו הוא תיקון הברית...
ליקו"מ,י"א)ויש ראש חדש שהוא תיקון הירח,
בבחינת "הביאו עלי כפרה",שאז מתחיל הירח להתמלא,
ועיקר התיקון והמילוי ע"י תיקון הברית-וכנגד זה הם 12
ראשי חדשים...וכנגד מלכות דקדושה יש את מלכות הרשעה-עמלק-
שהוא פגם הברית,זוהמת הנחש-שתמיד כרוכה אחר מלכות דקדושה לינוק ממנה....
ועיקר יניקתם מבחינת רגלין...ועמלק כרוך תמיד אחר שבט דן,
ככתוב "ויזנב בך כל הנחשלים"(דברים כה'),כי שבט דן הוא דגל
רביעי ואחרון שבכל הדגלים,כי הוא "מאסף לכל המחנות"(במדבר י'),
והוא בבחינת רגלין-ולכן כרוך אחריו עמלק...

ולכן,גם בבחינת השנה,עיקר התגברותם-בתקופה האחרונה-שהיא תקופת
טבת(זהר,ח"ג,רנ"ט)-שהם שלשה חדשים אחרונים של השנה-טבת,שבט,אדר,
כי ארבע תקופות השנה-של שלשה שלשה חדשים-הם כנגד ארבעה דגלים
שנחלקו י"ב השבטים-נמצא שעיקר ההתגברות היא בטבת-וזה בחינת:
"ותלקח אסתר אל המלך בחדש העשירי הוא חדש טבת"(אסתר ב',טז')-
כי אסתר היא בחינת מלכות דקדושה,ושיא התגברותם הוא בחדש האחרון-
אדר-שאז התגבר המן....שגם נתלה בט"ז ניסן.....וגם 4 הפרשיות של חדש אדר-
הן לתיקון הברית......שע"י זה יש תיקון למלכות...
 
חלק עליון