רבי שניאור זלמן מלאדי, שחג הגאולה נחגג בין היתר לציון שחרורו מהכלא הרוסי
מקור החג
בסערת הרדיפות כנגד החסידים בליטא, הלשינו מתנגדים על רש"ז מלאדי בפני השלטונות שהוא מורד במלכות, ומקבץ כספים כדי לעלות לארץ ישראל ולהשתלט שם על השלטון. כשנאסר, הובל לפטרבורג במרכבה שחורה - בה השתמשו למורדים במלכות. בהשתדלות החסידים, ולאחר 53 ימים במאסר, שוחרר לבסוף ביום י"ט בכסלו תקנ"ט (29 בנובמבר 1798). מאז מצוין התאריך בחסידות חב"ד כיום "חג הגאולה", ונתפס כמציין את התגברותה של תנועת החסידות על ההתנגדות כנגדה.
ייסוד היום כחג ומנהגי החג
את היום הזה הפך אדמו"ר הרש"ב ל"ראש השנה לחסידות", ומאז מברכים חסידי חב"ד זה את זה באותו יום בברכת "לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו". הלימוד היומי בפרקי ספרו של רבי שניאור זלמן מלאדי, התניא, נפתח ומסתיים ביום זה, וכן נערכות בו התוועדויות חגיגיות.
בישראל מתקיימת התוועדות מרכזית בכפר חב"ד. במשך מספר שנים, השתתפו בהתוועדות אישי ציבור נכבדים כמו נשיאי המדינה (זלמן שזר, חיים הרצוג ועוד), אישי רוח כנתן אלתרמן ואנשי ציבור אחרים.
"אסרו חג" - כ' בכסלו
חסידי חב"ד נוהגים להמשיך ולחגוג במעין "אסרו חג" את כ' בכסלו שכן ביום זה הגיע (לאחר השחרור) אדמו"ר הזקן בטעות, ליהודי ליטאי - מתנגד - שהתווכח עמו. בתום שלוש שעות "השתחרר" אדמור הזקן מהוויכוח לאחר שגילו אותו חסידיו "כלוא" בבית המתנגד.
במעמד זה התבטא אדמו"ר הזקן: "שלוש שעות אלו שהייתי בבית המתנגד, היו לי קשות יותר מהישיבה במאסר במשך 53 ימים."
ההתנגדות לחג
הפיכתו של היום לראש השנה לא עברה ללא התנגדות בתוך החסידות. על רקע זה, עזב אחד מחשובי חסידי חב"ד, רבי אברהם המלאך, בנו של "המגיד ממזריטש", את החסידות הרשמית. במסורת החסידית מסופר כי אחד מגדולי הליטאים, רבי חיים עוזר גרודזנסקי, התבטא על חג זה (בהתייחסו להלכות נר חנוכה): "אצלם (החסידים) הולך ומוסיף, ואצלנו (הליטאים) הולך ופוחת".
<a href='http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%92_...%95%D7%9C%D7%94' target='_blank'>http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7% ... 7%9C%D7%94</a>
מקור החג
בסערת הרדיפות כנגד החסידים בליטא, הלשינו מתנגדים על רש"ז מלאדי בפני השלטונות שהוא מורד במלכות, ומקבץ כספים כדי לעלות לארץ ישראל ולהשתלט שם על השלטון. כשנאסר, הובל לפטרבורג במרכבה שחורה - בה השתמשו למורדים במלכות. בהשתדלות החסידים, ולאחר 53 ימים במאסר, שוחרר לבסוף ביום י"ט בכסלו תקנ"ט (29 בנובמבר 1798). מאז מצוין התאריך בחסידות חב"ד כיום "חג הגאולה", ונתפס כמציין את התגברותה של תנועת החסידות על ההתנגדות כנגדה.
ייסוד היום כחג ומנהגי החג
את היום הזה הפך אדמו"ר הרש"ב ל"ראש השנה לחסידות", ומאז מברכים חסידי חב"ד זה את זה באותו יום בברכת "לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו". הלימוד היומי בפרקי ספרו של רבי שניאור זלמן מלאדי, התניא, נפתח ומסתיים ביום זה, וכן נערכות בו התוועדויות חגיגיות.
בישראל מתקיימת התוועדות מרכזית בכפר חב"ד. במשך מספר שנים, השתתפו בהתוועדות אישי ציבור נכבדים כמו נשיאי המדינה (זלמן שזר, חיים הרצוג ועוד), אישי רוח כנתן אלתרמן ואנשי ציבור אחרים.
"אסרו חג" - כ' בכסלו
חסידי חב"ד נוהגים להמשיך ולחגוג במעין "אסרו חג" את כ' בכסלו שכן ביום זה הגיע (לאחר השחרור) אדמו"ר הזקן בטעות, ליהודי ליטאי - מתנגד - שהתווכח עמו. בתום שלוש שעות "השתחרר" אדמור הזקן מהוויכוח לאחר שגילו אותו חסידיו "כלוא" בבית המתנגד.
במעמד זה התבטא אדמו"ר הזקן: "שלוש שעות אלו שהייתי בבית המתנגד, היו לי קשות יותר מהישיבה במאסר במשך 53 ימים."
ההתנגדות לחג
הפיכתו של היום לראש השנה לא עברה ללא התנגדות בתוך החסידות. על רקע זה, עזב אחד מחשובי חסידי חב"ד, רבי אברהם המלאך, בנו של "המגיד ממזריטש", את החסידות הרשמית. במסורת החסידית מסופר כי אחד מגדולי הליטאים, רבי חיים עוזר גרודזנסקי, התבטא על חג זה (בהתייחסו להלכות נר חנוכה): "אצלם (החסידים) הולך ומוסיף, ואצלנו (הליטאים) הולך ופוחת".
<a href='http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%92_...%95%D7%9C%D7%94' target='_blank'>http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7% ... 7%9C%D7%94</a>