החודש מזלו ושבטו
החודש השנים עשר ליציאת מצרים. שמו בבלי ופירושו באכדית קודר. מזלו דגים. שבטו נפתלי. ר"ח בשנה פשוטה ורח' אדר שני בשנה מעוברת חל בימים ב' ד' ו' ז' צירופו ה.ה.י.ו. יוצא מס"ת של הפסוק "עירה ולשרקה בני אתונו" (בראשית מט,יא). האות קו"ף.
שם החודש
השם של החודש הוא אדר. וכך הוא גם נקרא במקרא במגילת אסתר ובדברי הימים. השם הזה הוא בבלי כמו השמות של כל החודשים ופירושו – קודר מעונן. מפני שבחודש זה שהוא סוף עונת הגשמים, הימים עדיין קודרים ומעוננים. אנשי המסורת משתדלים לתת לשם אדר משמעות לשונית עברית, אדר מלשון אדיר, מפני שבחודש זה נולד משה. המקובל רבי יוסף גיקטיליא קושר את השם אדר עם הדר מפני שבחודש זה נתרומם ונתהדר קרנם של ישראל, ואחרים אומרים שבחודש זה מתנערת האדמה מהחורף ומתחילה להתקשט עם זרעים ולהתלבש בהוד והדר , ומוצאים אסמכתא לכך בנוהג הקדום להכריז בחודש זה על הכלאים – לעקור מהשדות והכרמים העצים והירק שהם בבחינת כלאים.
ויש מסבירים את השם אדר מהמלה הארמית אדרא שמובנה גורן היות שבחודש זה היו מתקינים את הגרנות ומכינים אותם במחסנים לאיסוף התבואה הנקצרת בחודש ניסן. ויש קושרים את השם אדר עם מזלו של החודש דגים היות שאדר הוא עצם של דג.
יש קושרים את השם אדר בדיור , ומעלים את ההשערה שבחודש אדר ששימש כחודש של חתונות בגלל מזל דגים שימש כמו כן כחודש של הקמת בתי דיור בהתאם לנוהג המקובל אצל זוג צעיר לעזוב את בית ההורים ולהקים בית חדש. ומעניין מבחינה זאת שעד היום נקבע בא"י החודש הזה כחודש של "מוחרם" לחילוף דירות, והוא גם נקבע כחודש של סיוד ותיקון דירות ובדק בית.
יש הקושרים את השם של חודש אדר עם פרשת זכור ומעשה המן כאזהרה למצוות מחיית עמלק שעליה אומר הפסוק "כי מלחמה לה' בעמלק מדור דור". ומשום כך קבעו לו לחודש זה שני אדרים מדר דר – למחייה שלימה ונצחית ולא כפי שעשה שאול שהשאיר חי את אגג מלך עמלק.
דרשנים רואים בשם אדר נוטריקון של המילים א-ני ד' ר-ופאך, ואומרים שחודש אדר שהוא החודש שלפני הגאולה הוא חודש של ריפוי הנפש מפגמי הגלות והשעבוד בשעה שחודש אייר לאחרי חודש הגאולה הוא חודש של ריפוי הגוף ממחלות השעבוד.
מזל החודש
מזלו של חודש זה הוא דגים היות שהדגים פרים ורבים ומטילים את הביצים שלהם בחודש זה. ובהקשר לכך הוא נחשב כחודש טוב וכחודש של מזל ברכה מפני שהדגים קיבלו ברכה מיוחדת מאת אלוקים- את ברכת הפריון, בהתאם לביטוי "וידגו לרוב" , ומפני שהדגים חיים במים ואין עין רעה שולטת בהם וזאת ברכה גדולה מאד. ועד היום נוהגים יהודי צפון אפריקה לזרוק דגים לרגלי החתן והכלה היוצאים מן החופה כסימן למזל פריון ומניעת עין רעה.
בגלל מזלו המיוחד נחשב החודש הזה כחודש של שמחה וחז"ל אומרים משנכנס אדר מרבים בשמחה. בדרך כלל קושרים את השמחה של החודש עם השמחה של חג הפורים החל בו, אבל אין זה הטעם היחיד. מפני שכל החגים נחשבים כימי שמחה, ויש בהם מצווה לשמוח, כמו שנאמר: ושמחת בחגיך. ובכל זאת לא נחשבים חודש תשרי או חודש ניסן או חודש סיון כחודשים של שמחה. יש להניח שהכלל משנכנס אדר מרבין בשמחה מתייחס למציאות מסוימת והיא שאותו החודש שמזלו דגים שהוא מזל הפריון ועין טובה שימש כחודש של חתונות שהפריון הוא ברכתו – ובחודש זה היו מרבים בחתונות ואף בשמחות אחרות כדי להישמר מעינא בישא, שהפחד ממנה ליווה כל שמחה. הפחד מפני עין רעה הטיל אימה על עורכי שמחות בעולם ואף בישראל,כפי שזה משתמע מהרבה סיפורים מאמרים ונוהגים.
מזלו של החודש הוא דגים בלשון רבים שהוא למעשה מאפיין את ברכת הפריון להתרבות, פרו ורבו. ויש אומרים שהוא מוגדר בלשון רבים היות שיש לו שני חודשים אדר א' ואדר ב', ואין להשוות את הרבים שלו לרבים של מאזניים ותאומים, מפני שצורת הרבים שלהם מתייחסת אף ליחיד כי במהותם הם מורכבים משני חלקים.
שבט החודש
שבטו של החודש הוא לפי ילקוט שמעוני, נפתלי (שמות תי"ח). ודורשי רשומות מעלים הרבה השערות והסברים שונים על הקשר שבין החודש ונפתלי. אנשי סוד משערים שנפתלי בחר לו את החודש הזה בהתאם לצוואתו של יעקב לנפתלי ולבניו-להתחבר לשבט יהודה כפי שנזכר במדרש. צוואת נפתלי ושבטו של יהודה לפי סדר המזלות הוא חודש ניסן, ובדרך זו נעוצה ראשה של השנה בסופה, וסופה קשור בתחילתה, נפתלי ויהודה ביחד בהתאם לצוואה. והיות שהצוואה נאמרה פעמיים בשני חזיונות, נתנו לו גם חודש כפול שני דיורים לידו של יהודה. ויש קושרים את נפתלי הנחשב כזריז ומהיר בהתאם לברכתו של יעקב, "נפתלי אילה שלוחה" עם הנס של פורים, היות שהוא קיבל עליו את השליחות של מרדכי להעביר במהירות לכל הפחות והאחשדרפנים של המלך בכל עיר ועיר את איגרת המלך השנייה להיקהל ולעמוד על נפשם במקום האיגרת הראשונה להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים, ומספרים שמרדכי חשש שמא יתמהמהו השליחים הרשעים של המלך בדרכם והאיגרת השנייה לא תגיע בזמן לשרים וחיפש דרך איך לזרז את השליחים. ואז בא אליו נפתלי שהוא זריז ומהיר וקיבל עליו את השליחות ועל ידו בא הנס של ונהפוך הוא, הודה לו מרדכי על השליחות המהירה וקבעו כממונה על החודש. ודורשי רשומות אומרים שהצבע במפתו של נפתלי היה דומה לפי המסורת ליין צלול (במ"ר ג, ו). לרמז על היין ששותים בפורים שהנס בא על ידו.
ויש קושרים את נפתלי לאסתר ואומרים, שנפתלי הוא היחיד שנתברך על ידי יעקב כנקבה. נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר. לפי שיצאה ממנו דבורה הנביאה שהעלתה דברי שפר ושבח לקב"ה.
משנכנס אדר מרבים בשמחה
החודש השנים עשר ליציאת מצרים. שמו בבלי ופירושו באכדית קודר. מזלו דגים. שבטו נפתלי. ר"ח בשנה פשוטה ורח' אדר שני בשנה מעוברת חל בימים ב' ד' ו' ז' צירופו ה.ה.י.ו. יוצא מס"ת של הפסוק "עירה ולשרקה בני אתונו" (בראשית מט,יא). האות קו"ף.
שם החודש
השם של החודש הוא אדר. וכך הוא גם נקרא במקרא במגילת אסתר ובדברי הימים. השם הזה הוא בבלי כמו השמות של כל החודשים ופירושו – קודר מעונן. מפני שבחודש זה שהוא סוף עונת הגשמים, הימים עדיין קודרים ומעוננים. אנשי המסורת משתדלים לתת לשם אדר משמעות לשונית עברית, אדר מלשון אדיר, מפני שבחודש זה נולד משה. המקובל רבי יוסף גיקטיליא קושר את השם אדר עם הדר מפני שבחודש זה נתרומם ונתהדר קרנם של ישראל, ואחרים אומרים שבחודש זה מתנערת האדמה מהחורף ומתחילה להתקשט עם זרעים ולהתלבש בהוד והדר , ומוצאים אסמכתא לכך בנוהג הקדום להכריז בחודש זה על הכלאים – לעקור מהשדות והכרמים העצים והירק שהם בבחינת כלאים.
ויש מסבירים את השם אדר מהמלה הארמית אדרא שמובנה גורן היות שבחודש זה היו מתקינים את הגרנות ומכינים אותם במחסנים לאיסוף התבואה הנקצרת בחודש ניסן. ויש קושרים את השם אדר עם מזלו של החודש דגים היות שאדר הוא עצם של דג.
יש קושרים את השם אדר בדיור , ומעלים את ההשערה שבחודש אדר ששימש כחודש של חתונות בגלל מזל דגים שימש כמו כן כחודש של הקמת בתי דיור בהתאם לנוהג המקובל אצל זוג צעיר לעזוב את בית ההורים ולהקים בית חדש. ומעניין מבחינה זאת שעד היום נקבע בא"י החודש הזה כחודש של "מוחרם" לחילוף דירות, והוא גם נקבע כחודש של סיוד ותיקון דירות ובדק בית.
יש הקושרים את השם של חודש אדר עם פרשת זכור ומעשה המן כאזהרה למצוות מחיית עמלק שעליה אומר הפסוק "כי מלחמה לה' בעמלק מדור דור". ומשום כך קבעו לו לחודש זה שני אדרים מדר דר – למחייה שלימה ונצחית ולא כפי שעשה שאול שהשאיר חי את אגג מלך עמלק.
דרשנים רואים בשם אדר נוטריקון של המילים א-ני ד' ר-ופאך, ואומרים שחודש אדר שהוא החודש שלפני הגאולה הוא חודש של ריפוי הנפש מפגמי הגלות והשעבוד בשעה שחודש אייר לאחרי חודש הגאולה הוא חודש של ריפוי הגוף ממחלות השעבוד.
מזל החודש
מזלו של חודש זה הוא דגים היות שהדגים פרים ורבים ומטילים את הביצים שלהם בחודש זה. ובהקשר לכך הוא נחשב כחודש טוב וכחודש של מזל ברכה מפני שהדגים קיבלו ברכה מיוחדת מאת אלוקים- את ברכת הפריון, בהתאם לביטוי "וידגו לרוב" , ומפני שהדגים חיים במים ואין עין רעה שולטת בהם וזאת ברכה גדולה מאד. ועד היום נוהגים יהודי צפון אפריקה לזרוק דגים לרגלי החתן והכלה היוצאים מן החופה כסימן למזל פריון ומניעת עין רעה.
בגלל מזלו המיוחד נחשב החודש הזה כחודש של שמחה וחז"ל אומרים משנכנס אדר מרבים בשמחה. בדרך כלל קושרים את השמחה של החודש עם השמחה של חג הפורים החל בו, אבל אין זה הטעם היחיד. מפני שכל החגים נחשבים כימי שמחה, ויש בהם מצווה לשמוח, כמו שנאמר: ושמחת בחגיך. ובכל זאת לא נחשבים חודש תשרי או חודש ניסן או חודש סיון כחודשים של שמחה. יש להניח שהכלל משנכנס אדר מרבין בשמחה מתייחס למציאות מסוימת והיא שאותו החודש שמזלו דגים שהוא מזל הפריון ועין טובה שימש כחודש של חתונות שהפריון הוא ברכתו – ובחודש זה היו מרבים בחתונות ואף בשמחות אחרות כדי להישמר מעינא בישא, שהפחד ממנה ליווה כל שמחה. הפחד מפני עין רעה הטיל אימה על עורכי שמחות בעולם ואף בישראל,כפי שזה משתמע מהרבה סיפורים מאמרים ונוהגים.
מזלו של החודש הוא דגים בלשון רבים שהוא למעשה מאפיין את ברכת הפריון להתרבות, פרו ורבו. ויש אומרים שהוא מוגדר בלשון רבים היות שיש לו שני חודשים אדר א' ואדר ב', ואין להשוות את הרבים שלו לרבים של מאזניים ותאומים, מפני שצורת הרבים שלהם מתייחסת אף ליחיד כי במהותם הם מורכבים משני חלקים.
שבט החודש
שבטו של החודש הוא לפי ילקוט שמעוני, נפתלי (שמות תי"ח). ודורשי רשומות מעלים הרבה השערות והסברים שונים על הקשר שבין החודש ונפתלי. אנשי סוד משערים שנפתלי בחר לו את החודש הזה בהתאם לצוואתו של יעקב לנפתלי ולבניו-להתחבר לשבט יהודה כפי שנזכר במדרש. צוואת נפתלי ושבטו של יהודה לפי סדר המזלות הוא חודש ניסן, ובדרך זו נעוצה ראשה של השנה בסופה, וסופה קשור בתחילתה, נפתלי ויהודה ביחד בהתאם לצוואה. והיות שהצוואה נאמרה פעמיים בשני חזיונות, נתנו לו גם חודש כפול שני דיורים לידו של יהודה. ויש קושרים את נפתלי הנחשב כזריז ומהיר בהתאם לברכתו של יעקב, "נפתלי אילה שלוחה" עם הנס של פורים, היות שהוא קיבל עליו את השליחות של מרדכי להעביר במהירות לכל הפחות והאחשדרפנים של המלך בכל עיר ועיר את איגרת המלך השנייה להיקהל ולעמוד על נפשם במקום האיגרת הראשונה להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים, ומספרים שמרדכי חשש שמא יתמהמהו השליחים הרשעים של המלך בדרכם והאיגרת השנייה לא תגיע בזמן לשרים וחיפש דרך איך לזרז את השליחים. ואז בא אליו נפתלי שהוא זריז ומהיר וקיבל עליו את השליחות ועל ידו בא הנס של ונהפוך הוא, הודה לו מרדכי על השליחות המהירה וקבעו כממונה על החודש. ודורשי רשומות אומרים שהצבע במפתו של נפתלי היה דומה לפי המסורת ליין צלול (במ"ר ג, ו). לרמז על היין ששותים בפורים שהנס בא על ידו.
ויש קושרים את נפתלי לאסתר ואומרים, שנפתלי הוא היחיד שנתברך על ידי יעקב כנקבה. נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר. לפי שיצאה ממנו דבורה הנביאה שהעלתה דברי שפר ושבח לקב"ה.
משנכנס אדר מרבים בשמחה