טבת הוא החודש הרביעי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והעשירי בשנה המתחילה בחודש ניסן. בחודש טבת 29 יום.
החודש מוזכר בשמו בתנ"ך במגילת אסתר, המאוחרת לתקופת שיבת ציון: "בחדש העשירי הוא חדש טבת" (אסתר ב).
ראש חודש טבת לא יכול לחול ביום ראשון, כי אין שנה שלמה המתחילה ביום שלישי, אבל הוא יכול לחול בשאר ימות השבוע.
מקור שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, בגלות בבל. בשפה האכדית שם החודש היה טביתו - tebitu - שפירושו משהו ששוקעים בו. נראה כי בעקבות הגשמים והבוץ העמוק אשר מאפיינים את החודש זכה לכינוי זה. בביתא ישראל החודש נקרא טבית.
סמלו של המזל הוא גדי.
מועדים עיקריםשניים או שלושת הימים האחרונים של חנוכה (תלוי אם כסלו היה חודש מלא או חסר. ראו: הלוח העברי).
צום עשרה בטבת
החודש מוזכר בשמו בתנ"ך במגילת אסתר, המאוחרת לתקופת שיבת ציון: "בחדש העשירי הוא חדש טבת" (אסתר ב).
ראש חודש טבת לא יכול לחול ביום ראשון, כי אין שנה שלמה המתחילה ביום שלישי, אבל הוא יכול לחול בשאר ימות השבוע.
מקור שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, בגלות בבל. בשפה האכדית שם החודש היה טביתו - tebitu - שפירושו משהו ששוקעים בו. נראה כי בעקבות הגשמים והבוץ העמוק אשר מאפיינים את החודש זכה לכינוי זה. בביתא ישראל החודש נקרא טבית.
סמלו של המזל הוא גדי.
מועדים עיקריםשניים או שלושת הימים האחרונים של חנוכה (תלוי אם כסלו היה חודש מלא או חסר. ראו: הלוח העברי).
צום עשרה בטבת