ניסן
חודש ניסן הוא החודש השביעי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש הראשון בשנה המתחילה בחודש ניסן. בחודש ניסן יש 30 ימים.
כמו כל החודשים בשנה העברית, השם הובא מגלות בבל ומקורו במילה האכדית "ניסנו", מלשון ניצן שפריחתו באביב, כנאמר:" הניצנים נראו בארץ" (שיר השירים ב). הסבר נוסף הביאו חכמי ישראל; ניסן מלשון נס, משום שנעשו בו ניסים לישראל. שם זה מופיע במגילת אסתר "בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל" וכן בספר נחמיה "ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך". בביתא ישראל החודש נקרא ליסן.
בתורה מכונה חודש ניסן "החודש הראשון" וכן "ראש חדשים", כי בחודש זה יצאו בני ישראל ממצרים, ובחודש זה ניתנה למשה רבנו מצות קידוש החודש וכל מבנה לוח השנה העברי וכך נאמר בפסוק: "החדש הזה לכם ראש
חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב, ב). טעם נוסף נתן לכך רבי אברהם אבן עזרא "וידענו כי מצוות רבות הן בתורה זכר ליציאת מצרים והנה ראוי חודש זה להיות תחלת חשבון ישראל".
חודש ניסן נקרא גם "חודש האביב", כי בו מתחיל האביב. כנאמר "את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים". (שמות לד,יח). רמז נוסף ניתן לשם חודש האביב שהוא אב-י"ב כלומר הראשון לי"ב=שנים עשר החודשים. זאת בדומה לחודש אפריל, החל אף הוא באביב, אשר היה אף הוא החודש הראשון בלוח השנה הרומי, עד להגעת הנצרות, אשר הגדירה את חודש ינואר, כחודש הראשון בשנה, מכיוון שסברה שזה החודש בו נולד ישו.
על פי אחת הדעות בתלמוד (דברי רבי יהושע במסכת ראש השנה) נברא העולם בחודש ניסן. על פי אותה דעה, ניסן הוא גם חודש הגאולה: "בניסן נגאלו (ממצרים), בניסן עתידין ליגאל".
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופה התלמודית, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.
בכל חודש ניסן לא צמים ולא אומרים בתפילה תחנון והוא החודש היחיד שבו ניתן לברך את ברכת האילנות. בראש חודש ניסן, נערכה חנוכת המשכן ובשנים עשר הימים שלאחריו הקריבו נשיאי שנים עשר השבטים קורבנות, נשיא ליום. זכר לכך, נוהגים לקרוא את הפסוקים המתארים את קרבן הנשיא שהקריב באותו יום, בימים אלו. בחודש זה (אחת ל-28 שנים) מברכים את ברכת החמה. בחודש ניסן חל החג פסח ובו מתחילה ספירת העומר.
מזלו של החודש טלה
.מועדים עיקריים
פסח - (יציאת מצרים)
ספירת העומר
שביעי של פסח (קריעת ים סוף)
מימונה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
חודש ניסן הוא החודש השביעי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש הראשון בשנה המתחילה בחודש ניסן. בחודש ניסן יש 30 ימים.
כמו כל החודשים בשנה העברית, השם הובא מגלות בבל ומקורו במילה האכדית "ניסנו", מלשון ניצן שפריחתו באביב, כנאמר:" הניצנים נראו בארץ" (שיר השירים ב). הסבר נוסף הביאו חכמי ישראל; ניסן מלשון נס, משום שנעשו בו ניסים לישראל. שם זה מופיע במגילת אסתר "בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל" וכן בספר נחמיה "ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך". בביתא ישראל החודש נקרא ליסן.
בתורה מכונה חודש ניסן "החודש הראשון" וכן "ראש חדשים", כי בחודש זה יצאו בני ישראל ממצרים, ובחודש זה ניתנה למשה רבנו מצות קידוש החודש וכל מבנה לוח השנה העברי וכך נאמר בפסוק: "החדש הזה לכם ראש
חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב, ב). טעם נוסף נתן לכך רבי אברהם אבן עזרא "וידענו כי מצוות רבות הן בתורה זכר ליציאת מצרים והנה ראוי חודש זה להיות תחלת חשבון ישראל".
חודש ניסן נקרא גם "חודש האביב", כי בו מתחיל האביב. כנאמר "את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים". (שמות לד,יח). רמז נוסף ניתן לשם חודש האביב שהוא אב-י"ב כלומר הראשון לי"ב=שנים עשר החודשים. זאת בדומה לחודש אפריל, החל אף הוא באביב, אשר היה אף הוא החודש הראשון בלוח השנה הרומי, עד להגעת הנצרות, אשר הגדירה את חודש ינואר, כחודש הראשון בשנה, מכיוון שסברה שזה החודש בו נולד ישו.
על פי אחת הדעות בתלמוד (דברי רבי יהושע במסכת ראש השנה) נברא העולם בחודש ניסן. על פי אותה דעה, ניסן הוא גם חודש הגאולה: "בניסן נגאלו (ממצרים), בניסן עתידין ליגאל".
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופה התלמודית, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.
בכל חודש ניסן לא צמים ולא אומרים בתפילה תחנון והוא החודש היחיד שבו ניתן לברך את ברכת האילנות. בראש חודש ניסן, נערכה חנוכת המשכן ובשנים עשר הימים שלאחריו הקריבו נשיאי שנים עשר השבטים קורבנות, נשיא ליום. זכר לכך, נוהגים לקרוא את הפסוקים המתארים את קרבן הנשיא שהקריב באותו יום, בימים אלו. בחודש זה (אחת ל-28 שנים) מברכים את ברכת החמה. בחודש ניסן חל החג פסח ובו מתחילה ספירת העומר.
מזלו של החודש טלה
.מועדים עיקריים
פסח - (יציאת מצרים)
ספירת העומר
שביעי של פסח (קריעת ים סוף)
מימונה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה