<span style='color:yellow'><span style='font-size:14pt;line-height:100%'>אין שום יאוש בעולם,יש לכל אחד תקוה.
בכל מקום שנפלת לשם- נמצא איתך ה' יתברך.
אין שום רע בעולם כלל,רק הכל טוב.
ה' אוהב אותך,ה' אתך תמיד,ה' שומר עליך,ה' מסדר לך הכל- לטובתך,ה' אבא שלך.
הכל בהשגחה,הכל מאת ה',ככה ה' רוצה,הכל לטובה.
תן חיוך,תתעודד,תתחזק,תרקוד!
מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד.
ע"י התורה- נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות שאנו מבקשים ומתפללים.
אין מי שיבין אותך,אלא מי שייצר אותך.
מי שרוצה לדבק את עצמו בה' יתברך,ישמור את עצמו מלומר שקר אפילו בטעות.
הנותן צדקה- ניצול מעבירות.
ציצית זה שמירה מיניאוף!
התבודדות היא מעלה גדולה ועליונה מן הכל.
הירידה היא תכלית העליה.
ההתרחקות היא תכלית ההתקרבות.
גדולתו של ה'-שגם הרחוקים ממנו מאוד-יתקרבו אליו.
אין דבר העומד בפני התשובה.
במקום שבעלי תשובה עומדים-צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד.
גדולה תשובה- שמגיעה עד כסא הכבוד.
"בני האדם מתחרים זה בזה, וכל אחד ואחד רוצה להיות למעלה מחברו. אומר אני: רוצה אתה להתרומם ולהיות למעלה מחברך? מוטב שתקים גבעה לעצמך משתחפור בור לחברך". (רבי דב בער המגיד ממזריטש).
חפש את הטוב אצל אחרים. התמקד בטוב הזה והבלט אותו - כך תוכל להפוך אפילו חוטא לצדיק גמור. חפש את הטוב שבתוכך. התמקד בטוב הזה והבלט אותו - כך תוכל להפוך אפילו דיכאון לשמחה. (רבי נחמן מברסלב).
לכל יהודי יש קשר ואחיזה ביהדות, כשם שדלי הנופל לתוך באר עמוקה אפשר להצילו מהתהום, כל עוד הוא קשור לחבל, גם אם החבל דק, כך בכל יהודי יש חבל שבאמצעותו אפשר להעלותו ולחברו ליהדותו. (רבי ישראל מרוז'ין).
ירושלים חיה בלב - "כל המתאבל על ירושלים זוכה בשמחתה" (תענית ל). חז"ל אמרו שגזרה על המת שמשתכח מן הלב. מי שמתאבל על ירושלים מראה בזה שירושלים חיה וקיימת בליבו, שאילולא כן כבר היתה נשכחת ממנו. לכן הוא זוכה ורואה בשמחתה. (רבי חיים מוולוז'ין).
מקום האדם - מי שאינו תופס מקום בשום מקום, יש לו מקום בכל מקום! (רבי ברוך משטוצין).
אין לך אדם המרומה יותר מן הגאוותן - הוא מאמין בגדולתו בעוד האחרים לועגים לו. (רבי אברהם מפוריסוב).
דע, שבכל צרה שבעולם יש בתוכה הרחבה, כמו אור בתוך החושך, ככתוב: "בצר הרחבת לי". וצריך האדם להתבונן היטב ולחפש אחר ההרחבה שבצרה, ומתוך כך יהיה לו קל יותר להמשיך ולחזק את עצמו ולהגיע לשמחה. (רבי נחמן מברסלב).
אין אנו קובעים בעולם הזה, כי נוסעים אנו תמיד, וימינו כצל עובר, הנוסע והולך מיום שנולד, תמיד הולך ונוסע עד יום הפטירה. (האר"י הקדוש).
להתחיל מחדש - כשנופל האדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא, כי ההתרחקות היא תכלית ההתקרבות, על כן נפל כדי שיתעורר יותר להתקרב להשם יתברך. ועצתו - שיתחיל מחדש להתפלל. וזה כלל גדול בעבודת ה', שצריכים ממש בכל יום להתחיל מחדש. (רבי נחמן מברסלב).
אמר רבי ישראל הבעל שם טוב: כל המשוגעים שבעולם, השתגעו רק מחמת הגאווה!
רבי משה מקוברין ע"ה היה אומר: "כשעובר עלי יום שבו איני עושה טובה כל שהיא ליהודי - יום זה אבוד, משום שהוא אינו נחשב בעיניי כלל".
העיקר הוא לקחת את העצבות ולהפוך אותה לשמחה. כמו בני אדם שרוקדים במעגל ואחד יושב בצד עצוב עם עצמו, עד שקם אחד מהרוקדים ומכריח אותו לרקוד יחד עם אותם שבמחול. כך גם אתה יכול להכריח את עצמך לרקוד ולשמוח! יש בתוכך כח של טוב שהוא יותר חזק מכל מחשבות העצב והדאגה שאופפים אותך. (רבי נחמן מברסלב).
כאשר גוף האדם חולה גם הנשמה נחלשת ואינו יכול להתפלל כראוי, אף שהוא נקי מעבירות. ולכן צריך האדם לשמור על בריאות גופו מאוד. (רבי ישראל הבעש"ט).
"עם הבורא יתברך אפשר לעבור אפילו את הים הגדול, ובלעדיו חלילה, גם את מפתן הדלת לא ניתן לעבור" (הרבי הזקן מלעכוויטש).
בכל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה, שם אתה מוצא ענוותנותו - כי עיקר הגדולה היא הענווה. (חז"ל). </span></span>
בכל מקום שנפלת לשם- נמצא איתך ה' יתברך.
אין שום רע בעולם כלל,רק הכל טוב.
ה' אוהב אותך,ה' אתך תמיד,ה' שומר עליך,ה' מסדר לך הכל- לטובתך,ה' אבא שלך.
הכל בהשגחה,הכל מאת ה',ככה ה' רוצה,הכל לטובה.
תן חיוך,תתעודד,תתחזק,תרקוד!
מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד.
ע"י התורה- נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות שאנו מבקשים ומתפללים.
אין מי שיבין אותך,אלא מי שייצר אותך.
מי שרוצה לדבק את עצמו בה' יתברך,ישמור את עצמו מלומר שקר אפילו בטעות.
הנותן צדקה- ניצול מעבירות.
ציצית זה שמירה מיניאוף!
התבודדות היא מעלה גדולה ועליונה מן הכל.
הירידה היא תכלית העליה.
ההתרחקות היא תכלית ההתקרבות.
גדולתו של ה'-שגם הרחוקים ממנו מאוד-יתקרבו אליו.
אין דבר העומד בפני התשובה.
במקום שבעלי תשובה עומדים-צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד.
גדולה תשובה- שמגיעה עד כסא הכבוד.
"בני האדם מתחרים זה בזה, וכל אחד ואחד רוצה להיות למעלה מחברו. אומר אני: רוצה אתה להתרומם ולהיות למעלה מחברך? מוטב שתקים גבעה לעצמך משתחפור בור לחברך". (רבי דב בער המגיד ממזריטש).
חפש את הטוב אצל אחרים. התמקד בטוב הזה והבלט אותו - כך תוכל להפוך אפילו חוטא לצדיק גמור. חפש את הטוב שבתוכך. התמקד בטוב הזה והבלט אותו - כך תוכל להפוך אפילו דיכאון לשמחה. (רבי נחמן מברסלב).
לכל יהודי יש קשר ואחיזה ביהדות, כשם שדלי הנופל לתוך באר עמוקה אפשר להצילו מהתהום, כל עוד הוא קשור לחבל, גם אם החבל דק, כך בכל יהודי יש חבל שבאמצעותו אפשר להעלותו ולחברו ליהדותו. (רבי ישראל מרוז'ין).
ירושלים חיה בלב - "כל המתאבל על ירושלים זוכה בשמחתה" (תענית ל). חז"ל אמרו שגזרה על המת שמשתכח מן הלב. מי שמתאבל על ירושלים מראה בזה שירושלים חיה וקיימת בליבו, שאילולא כן כבר היתה נשכחת ממנו. לכן הוא זוכה ורואה בשמחתה. (רבי חיים מוולוז'ין).
מקום האדם - מי שאינו תופס מקום בשום מקום, יש לו מקום בכל מקום! (רבי ברוך משטוצין).
אין לך אדם המרומה יותר מן הגאוותן - הוא מאמין בגדולתו בעוד האחרים לועגים לו. (רבי אברהם מפוריסוב).
דע, שבכל צרה שבעולם יש בתוכה הרחבה, כמו אור בתוך החושך, ככתוב: "בצר הרחבת לי". וצריך האדם להתבונן היטב ולחפש אחר ההרחבה שבצרה, ומתוך כך יהיה לו קל יותר להמשיך ולחזק את עצמו ולהגיע לשמחה. (רבי נחמן מברסלב).
אין אנו קובעים בעולם הזה, כי נוסעים אנו תמיד, וימינו כצל עובר, הנוסע והולך מיום שנולד, תמיד הולך ונוסע עד יום הפטירה. (האר"י הקדוש).
להתחיל מחדש - כשנופל האדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא, כי ההתרחקות היא תכלית ההתקרבות, על כן נפל כדי שיתעורר יותר להתקרב להשם יתברך. ועצתו - שיתחיל מחדש להתפלל. וזה כלל גדול בעבודת ה', שצריכים ממש בכל יום להתחיל מחדש. (רבי נחמן מברסלב).
אמר רבי ישראל הבעל שם טוב: כל המשוגעים שבעולם, השתגעו רק מחמת הגאווה!
רבי משה מקוברין ע"ה היה אומר: "כשעובר עלי יום שבו איני עושה טובה כל שהיא ליהודי - יום זה אבוד, משום שהוא אינו נחשב בעיניי כלל".
העיקר הוא לקחת את העצבות ולהפוך אותה לשמחה. כמו בני אדם שרוקדים במעגל ואחד יושב בצד עצוב עם עצמו, עד שקם אחד מהרוקדים ומכריח אותו לרקוד יחד עם אותם שבמחול. כך גם אתה יכול להכריח את עצמך לרקוד ולשמוח! יש בתוכך כח של טוב שהוא יותר חזק מכל מחשבות העצב והדאגה שאופפים אותך. (רבי נחמן מברסלב).
כאשר גוף האדם חולה גם הנשמה נחלשת ואינו יכול להתפלל כראוי, אף שהוא נקי מעבירות. ולכן צריך האדם לשמור על בריאות גופו מאוד. (רבי ישראל הבעש"ט).
"עם הבורא יתברך אפשר לעבור אפילו את הים הגדול, ובלעדיו חלילה, גם את מפתן הדלת לא ניתן לעבור" (הרבי הזקן מלעכוויטש).
בכל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה, שם אתה מוצא ענוותנותו - כי עיקר הגדולה היא הענווה. (חז"ל). </span></span>
