התקשרות אהבה להצדיק
התקשרות לצדיק, כתב רבינו הק' (ליקו"א קל"ה)
שעניננה אהבה אמיתית בלב להצדיק.
כמו שכתוב 'ונפשו קשורה בנפשו' ותרגומו "חביבה ליה כנפשיה".
היינו, לאהוב את הצדיק אהבה אמיתית ושלמה כנפשו ממש.
אמר רבנו הק' "יש לי שלש כיתות חסידים. כיתה ראשונה שבאים לחטוף שיריים.
כיתה שניה שבאים לשמוע תורה.
כיתה שלישית שאפויים בליבי. רצוני שתהיו מכת השלישית"
מוהרנ"ת ז"ל אמר, ש'לחטוף שיריים' פירושו 'לחטוף' התיקונים של הצדיק,
כמו ראש השנה אצל רבינו, עליו אמר רבינו 'אין דבר גדול מזה' ,
או הבא במסירות נפש לומר תיקון הכללי אצל ציונו הקדוש וכדו'
והיא כיתה חשובה, אבל עדיין היא הכיתה הראשונה ושתי כיתות יש
שחשובות ונעלות ממנה מאד.
הכת השניה שבאים לשמוע תורה. אין הכוונה לאדם שבא לשמוע דיבורים
עמוקים, פלפולים ושיחות נעימות, אלא שחפץ בתיקון העולמות ובשפע עצום
הנמשך על ידי התורה.
בעת שנסע רבינו ז"ל ללמברג, נסעו מוהרנ"ת ורבי נפתלי ללוותו.
והגיע לאיזה כפר והשכם בבוקר יצא לדרכו. מוהרנ"ת ורבי נפתלי היו עדיין
קודם התפילה ויצאו אחריו, על אף שכבר נפרדו קודם, כדי ללוותו עוד.
כאשר הגיעו לרבינו, אמר להם רבינו "מה אתם רוצים, שאתן לכם ברכה או שאומר לכם תורה?"
ענה מוהרנ"ת: "ברכה תתנו לנו כשתחזרו בריאים ושלמים. עכשיו אנחנו רוצים לשמוע תורה".
רבנו אמר שם את הסיום של תורה רפ"ב (מענין התינוקות וכו').
רבינו, כביכול, לא חידש כאן דברי מוסר וכדו', אלא שמוהרנ"ת ידע מהי תורה של רבינו הק'.
תורה של רבינו הק' היא המשכה של אור רוחני לתוך צמצומים וזה תיקון העולם!
אמנם, ברכה פרטית של רבינו הק' אינה דבר של מה בכך, היא ישועה וודאית.
אבל כאשר מול אותה ישועה פרטית עומד המשכה שלתורה חדשה תיקון העולם בכלליות
הרי שאין שום השוואה ביניהם. וזה פירוש "שבאים לשמוע תורה".
שבאים להמשיך תיקון העולם בכלליות ועדיין זו הכיתה השנייה.
אבל, יש כת שלישית, עליה אמר רבינו "שאפוים בליבי" "ונפשיה חביבה ליה כנפשיה".
המשך הסיפור הוא, שלאחר שרבינו גילה להם את התורה הנ"ל,
נפרדו ממנו מוהרנ"ת ורבי נפתלי. רבינו הק' המשיך לדרכו בעגלה והם החלו לרוץ אחרי העגלה,
עד שנעלמה מעיניהם ואחר כך חזרו להתפלל.
לכאורה, מה ענין יש בזה לרוץ אחר העגלה עד שלא תראה עוד?
משל נאה בדבר. כאשר הורים יוצאים ללוות את בנם היוצא למרחוק,
הם ממשיכים לעמוד, גם כאשר בנם מתרחק, עד שהוא נעלם מעיניהם לגמרי.
זוהי אהבה שבלב! ללא הסבר, ללא הגיון. אהבה שבלב.
כאשר אמר רבינו הק' שרצונו שנהיה מאותה כיתה שלישית,
כוונתו היתה לאותה אהבה שבלב, אהבה עזה,
"חביבה ליה כנפשיה" 'כנפשיה' ממש.
ללא הסבר, ללא הגיון. אהבה שבלב.
התקשרות לצדיק, כתב רבינו הק' (ליקו"א קל"ה)
שעניננה אהבה אמיתית בלב להצדיק.
כמו שכתוב 'ונפשו קשורה בנפשו' ותרגומו "חביבה ליה כנפשיה".
היינו, לאהוב את הצדיק אהבה אמיתית ושלמה כנפשו ממש.
אמר רבנו הק' "יש לי שלש כיתות חסידים. כיתה ראשונה שבאים לחטוף שיריים.
כיתה שניה שבאים לשמוע תורה.
כיתה שלישית שאפויים בליבי. רצוני שתהיו מכת השלישית"
מוהרנ"ת ז"ל אמר, ש'לחטוף שיריים' פירושו 'לחטוף' התיקונים של הצדיק,
כמו ראש השנה אצל רבינו, עליו אמר רבינו 'אין דבר גדול מזה' ,
או הבא במסירות נפש לומר תיקון הכללי אצל ציונו הקדוש וכדו'
והיא כיתה חשובה, אבל עדיין היא הכיתה הראשונה ושתי כיתות יש
שחשובות ונעלות ממנה מאד.
הכת השניה שבאים לשמוע תורה. אין הכוונה לאדם שבא לשמוע דיבורים
עמוקים, פלפולים ושיחות נעימות, אלא שחפץ בתיקון העולמות ובשפע עצום
הנמשך על ידי התורה.
בעת שנסע רבינו ז"ל ללמברג, נסעו מוהרנ"ת ורבי נפתלי ללוותו.
והגיע לאיזה כפר והשכם בבוקר יצא לדרכו. מוהרנ"ת ורבי נפתלי היו עדיין
קודם התפילה ויצאו אחריו, על אף שכבר נפרדו קודם, כדי ללוותו עוד.
כאשר הגיעו לרבינו, אמר להם רבינו "מה אתם רוצים, שאתן לכם ברכה או שאומר לכם תורה?"
ענה מוהרנ"ת: "ברכה תתנו לנו כשתחזרו בריאים ושלמים. עכשיו אנחנו רוצים לשמוע תורה".
רבנו אמר שם את הסיום של תורה רפ"ב (מענין התינוקות וכו').
רבינו, כביכול, לא חידש כאן דברי מוסר וכדו', אלא שמוהרנ"ת ידע מהי תורה של רבינו הק'.
תורה של רבינו הק' היא המשכה של אור רוחני לתוך צמצומים וזה תיקון העולם!
אמנם, ברכה פרטית של רבינו הק' אינה דבר של מה בכך, היא ישועה וודאית.
אבל כאשר מול אותה ישועה פרטית עומד המשכה שלתורה חדשה תיקון העולם בכלליות
הרי שאין שום השוואה ביניהם. וזה פירוש "שבאים לשמוע תורה".
שבאים להמשיך תיקון העולם בכלליות ועדיין זו הכיתה השנייה.
אבל, יש כת שלישית, עליה אמר רבינו "שאפוים בליבי" "ונפשיה חביבה ליה כנפשיה".
המשך הסיפור הוא, שלאחר שרבינו גילה להם את התורה הנ"ל,
נפרדו ממנו מוהרנ"ת ורבי נפתלי. רבינו הק' המשיך לדרכו בעגלה והם החלו לרוץ אחרי העגלה,
עד שנעלמה מעיניהם ואחר כך חזרו להתפלל.
לכאורה, מה ענין יש בזה לרוץ אחר העגלה עד שלא תראה עוד?
משל נאה בדבר. כאשר הורים יוצאים ללוות את בנם היוצא למרחוק,
הם ממשיכים לעמוד, גם כאשר בנם מתרחק, עד שהוא נעלם מעיניהם לגמרי.
זוהי אהבה שבלב! ללא הסבר, ללא הגיון. אהבה שבלב.
כאשר אמר רבינו הק' שרצונו שנהיה מאותה כיתה שלישית,
כוונתו היתה לאותה אהבה שבלב, אהבה עזה,
"חביבה ליה כנפשיה" 'כנפשיה' ממש.
ללא הסבר, ללא הגיון. אהבה שבלב.
