פורום ברסלב - רק לשמוח יש

יום המשפחה!

tipid

New Member
יום המשפחה או יום האם הוא מועד המצוין בישראל ובמדינות נוספות בעולם. בישראל הוא מצוין בל' בשבט, התאריך שבו נפטרה הנרייטה סולד אשר הקימה את ההסתדרות הציונית הדסה, ארגון הנשים הציוניות, וכונתה "אם הילדים
היסטוריית יום האם והמשפחה
יום האם נחגג לראשונה ביוון העתיקה, והיה החג של ריאה, אם כל האלים. עם התפשטות הנצרות חגגו את "יום אם הכנסייה", ובמהלך השנים החג התמזג עם "יום האם". ב-1600 ציינו לכבוד אמהות בריטניה את "יום ראשון של האמהות". ביום ראשון זה קיבלו העבדים חופשה על מנת שיגיעו לבתיהם לחגוג את המועד. בחג נאכלה עוגה מיוחדת שנקראה "עוגת האם".

בארצות הברית התפתח מושג "יום האם" במחצית השנייה של המאה ה-19. במשמעותו המוכרת כיום, בתור תאריך המציין את פועלן של נשים ושל אמהות, נחוג יום האם לראשונה בשנת 1908 במדינת מערב וירג'יניה; הוגת הרעיון הייתה אנה ג'ארביס. ב-1914 הכריז הנשיא וודרו ווילסון על יום האם כעל חג לאומי, והוא נקבע ליום ראשון השני של חודש מאי. פרח הציפורן הלבן, המסמל את הטוהר וכוח הסבל של האם, נקבע כסמלו של היום.
יום האם - יום המשפחה במדינת ישראל
העיר הראשונה בארץ בה נחוג "יום האם" הייתה חיפה - יום זה הובא לארץ על ידי חנה חושי שהייתה ראש ארגון אמהות עובדות בחיפה ושמעה כי הוא נחוג בארצות אחרות. התאריך נקבע על ידי אבא חושי לכ"ו בכסלו, היום השני של חנוכה[1].

מאוחר יותר אומץ הרעיון על ידי ערים אחרות בישראל. בשנות ה-80 ובשנות ה-90 של המאה ה-20 נחוג יום האם בערים שונות בט"ו בשבט. כיום מצוין יום האם בל' בשבט, היום שבו נפטרה הנרייטה סולד. אף על פי שלא היו לה ילדים, היא היוותה דמות אם לרבים מהילדים שעלו לארץ במסגרות השונות.

תחילה, נקבע היום כ"יום האם", בדומה לשמו במדינות אחרות. במסגרת הנטייה לשוויון בין המינים החלו מדינות רבות לציין גם את "יום האב". בישראל הוחלט לשנות את שמו של "יום האם" ל"יום המשפחה". יום זה בא להדגיש את הקשר בין בני המשפחה.


מנהגי יום האם
בארצות הברית יש החוגגים את יום האם בארוחת בוהריים משפחתית. בין המתנות המקובלות הניתנות לאימהות ביום זה: כרטיסי ברכה, פרחים, ממתקים.

בישראל, כל עוד כונה היום "יום האם", נהגו להכין בגני הילדים ובבתי הספר מתנות מעשה ידי הילדים לאמותיהםhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94
 

tipid

New Member
נחשו מי בא לארוחת ערב
אכילה בצוותא כמשפחה, אפילו רק פעם אחת בשבוע, יכולה לחולל נפלאות
מאת אמונה ברוורמן
"יום המשפחה" - יום של ארוחת ערב משותפת עם ילדיכם, הוא אבן פינה בתוכנית לגמילה מסמים הממומנת על-ידי המרכז הלאומי להתמכרות לסמים ואלכוהול באוניברסיטת קולומביה.

במחקרים וסקרים שבוצעו ברחבי העולם התקבלו תוצאות דומות: בין אם מדובר בערים גדולות ובין אם בערים קטנות, ככל שבני משפחה אוכלים ביחד לעתים תכופות יותר, כך ישנו סיכוי קטן יותר שהילדים, בני המשפחה, יצאו לתרבות קלוקלת.

ארוחה משפחתית משותפת היא בריאה ומזינה יותר - מבחינה גופנית, פסיכולוגית ורגשית.

אין הכוונה לאכילה מול הטלוויזיה, ל"טעימת" תבשילים בעמידה ליד התנור, לכרסום הארוחה שחוממה במיקרו בזמן שיחה בטלפון או ל"ביס אחרון" שאתם דוחפים לפה, כשאתם ממהרים לצאת מהבית.


ילדים שאוכלים עם הוריהם יפנו אליהם לעתים תכופות יותר, בשעת צרה או מצוקה.

הכוונה לאכילה משותפת, המתבצעת תוך ישיבה אל שולחן האוכל, כזו שעשויה גם להיות מלווה בשיחה.

אלן גלינסקי גילתה מספר דברים מעניינים כששוחחה עם ילדים על החיים שלהם. בספרה, "שאלו את הילדים", היא חושפת את מחשבותיהם ומסתבר כי לילדים שאוכלים עם הוריהם יש סיכויים טובים יותר להרגיש שהמשפחה נמצאת במקום הראשון בסדר העדיפויות. הם מרגישים נאהבים ומובנים יותר. ילדים אלה יפנו להוריהם לעתים תכופות יותר, בשעת צרה או מצוקה. שכן, הם יודעים כי הוריהם מבינים אותם ואת חייהם.

זמן הארוחה הוא הזמן הטוב ביותר להשלים את החסר ולהתעדכן לגבי ההתרחשויות בחיי הילדים באותו היום - למשל, האינטראקציות שלהם עם המורים והחברים, ההישגים שלהם בבית הספר או בגן, שאיפות ומטרות חדשות שהציבו לעצמם.

מדובר בתוצאות משמעותיות ביותר, בהשוואה להשקעה ולמאמץ הקטנים יחסית, הדרושים להשגתן.

חשוב לציין, כי איש מהנשאלים לא התייחס לאיכות המזון. במילים אחרות, זו ממש לא חייבת להיות סעודת מלכים. מדי ערב אני מתאמצת כדי להכין ארוחות יצירתיות, רק כדי לשמוע את ילדיי מריעים בשמחה כשאני מכריזה שהערב נאכל אטריות, רוטב (קנוי, מצנצנת) וגבינה צהובה מגוררת. פעם אחת בתי התלהבה מתותים וקצפת שאכלה אצל חברה. "אימא, את מוכנה בבקשה להכין את זה?", היא ביקשה. "אני חושבת שקוראים לזה "מקצפת תו
 

tipid

New Member
תחזירו לי את היום שלי
בשם הקדמה הפך יום האם המסורתי ליום המשפחה. אז תקראו לזה יום האם או האישה או הנקבה, אבל בבקשה תחזירו לי את היום שלי.
מאת ריקי רט
שלושה ימים לפני חנוכה צלצל אצלי הנייד, כשעל הקו הייתה תחקירנית באחת מתוכניות הבוקר בערוץ 2 המזמינה אותי להתראיין אצלם בנושא הקשור לחג. מכיוון שמדובר בשעת בוקר מוקדמת שבה בדרך כלל אין לי פגישות, לא בדקתי ביומני והסכמתי להופיע. "מצוין, אז את מופיעה ב8:40" סיכמה התחקירנית.

מאוחר יותר כשהתפניתי לרשום ביומן את מיקום האולפן והשעה, גילתי כי באותו הזמן והשעה יש לי בכל אופן אירוע - מסיבת חנוכה בגן של ביתי בת ה-3.

האינסטינקט הראשון שלי היה להתקשר ולבטל את הראיון בתוכנית, אבל רגע לפני, החלטתי בכל אופן להיוועץ בכמה מחברותי הטובות, "תשלחי את הסבתא במקומך למסיבה" ו"מה את עושה מזה בכלל כזה עניין?" הייתה התשובה הרווחת אצל כולן.

אני, מודעת לחשיבות המסיבה אצל הקטנה המשכתי להתלבט ולהתחבט.


***

הדילמה הזאת בצורות שונות מופיעה לא אחת בחייה של כל אמא עובדת שלפעמים מנסה מעבר להיותה אמא גם לפתח קריירה.

מסיבה בגן או פגישת עבודה? השלמת שעות עבודה בערב או שהייה בבית כדי להשכיב את הילדים? נסיעה לחו"ל מטעם העבודה או החמצת הזדמנות עסקית לטובת הילדים, עוד זמן עם המשפחה או משמרות ערב בכדי להגדיל את ההכנסה המשפחתית? החיים המודרניים מעמידים כל אמא בפני החלטות קשות, במידה והיא בוחרת בקריירה היא בדרך-כלל נאלצת להקים מערך לוגיסטיקה שלא היה מבייש יחידה צה"לית. הבעל יאסוף מהלימודים הסבתא תכין ארוחת צהריים העוזרת תנקה השכנה תסיע לחוגים והבייביסיטר תמלא "חורים" במהלך היום, על הכל בשלט רחוק ובעזרת הטלפון תנצח הקרייריסטית.

אם היא בוחרת במשפחה היא נתקלת בדרך כלל בחוסר הערכה ולעיתים בתחושה של חוסר מיצוי אישי. תהיה בחירתה אשר תהיה היא תמיד תלווה בטונות של רגשות אשמה ותהיות האם היא באמת עושה את הדבר הנכון לה ולמשפחתה.

השבוע, ל' בשבט יצוין בישראל "יום המשפחה". בעבר נקרא יום זה "יום האם". התאריך נקבע על פי יום הולדתה של הנרייטה סאלד. למרות שמעולם לא ילדה ילדים משלה, הייתה סאלד אם לרבים מהילדים שעלו לארץ במסגרת עליית הנוער. ב-1912 היא ייסדה את ארגון הנשים הציוניות "הדסה" והייתה גם האישה הראשונה שנבחרה לוועד הפועל הציוני.

"יום האם", שבראשיתו הודגשו תפקידי האם כמטפלת בילדים ובמשק הבית, שינה עם הזמן את הגדרתו ל"יום האישה", ולאחר מכן ל"יום המשפחה", כביטוי לשינויים הסוציולוגיים שעברה כביכול המשפחה הישראלית - יותר ויותר אבות המשתתפים היום בגידול הילדים ובעבודות משק-הבית, ואף מגדלים בעצמם ילדים.

אבל לצערי, עם כל הכבוד לקדמה, לשוויון ולחולקת העבודה במשק הבית ובעיקר עם כל הכבוד לפמיניסטיות (בדרך כלל אני בצד שלכן) עדיין לא נולד הגבר שסבל תשעה חודשים של בחילות צרבות והקאות וסיים בשעות של צירים כדי ללדת ילדים, כשהילד חולה המטפלת תזעיק ב-95% מהמקרים את האם ולא את האב, בתור לרופא או בהסעות מבית הספר ולחוגים אני רואה בעיקר אימהות ודילמות כגון האם ללכת למסיבה בגן או לפגישה עסקית מעסיקות לרוב רק נשים.

כך שהשורה התחתונה היא שנשים, לצד עבודתן בחוץ עדיין משמשות ברוב התפקידים המסורתיים, נקרעות במאמץ למלא את כל מעשיהן על הצד הטוב ביותר, ובסוף עוד מכריזים כאן על שוויון.

אז תקראו לזה יום האם או האישה או הנקבה, אבל בבקשה תחזירו לי את היום שלי.

ואיך נפתרה דילמת המסיבה-ראיון?

בעודי אוחזת בשפופרת הטלפון כדי לבטל את הראיון, קיבלתי טלפון בנייד שבישר כי הוא הוקדם. למסיבה הגעתי בדיוק ב-9:00, ולמראה עיניה הנרגשות של בתי, גם אני- פמינסטית-קרייריסטית- סופר-וומן שכמותי נמסתי.

נ.ב

השבוע אמר בני בן התשעה חודשים את מילתו הראשונה. למי שתוהה היא הייתה כמובן - אבא.
<a href='http://www.aish.com/hcolumns/aishetChayil/...Back_My_Day.asp' target='_blank'>http://www.aish.com/hcolumns/aishetChay ... My_Day.asp</a>
 
א

אורחים

Guest
אני מאוד רוצה לעשות פעילות משותפת לקראת יום המשפחה,אך מהססת,לא מרגישה בטוח אני אשמח למערך קליל שאותו אוכל לישם עם ההוריםץ
בגני 15 ילדים בגילאי 3 עד 6 האם לחלק את הקבוצה לשתיים?
תודה למגיבים
 

אש שלי

New Member
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>יש לך עוד 7 חודשים ד ליום האם הבא...
ועד כמה שאני יודעת כל גננת מקבלת הנחיות מהמפקחת שלה לגבי אותו יום ...</span>
 
חלק עליון