להיות יהודי זה יחודי
New Member
בס"ד
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'><span style='color
urple'>הויתור מאת: הרב מנחם אזולאי.</span></span>
(ברסלב ישראל)
אל פסגת ההתקדשות לוקחת אותנו רחל אמנו, ומלמדת אותנו על כוחו העצום והרב של הויתור.
מספר המדרש (מדרש רבה על איכה) כי הקב"ה לא היה מוכן לסלוח על המעשה הנורא של ישראל, שהכניסו פסל לתוך ההיכל,
לתוך קודש הקודשים. באו האבות והנביאים, והזכירו את מסירות נפשם, אולם הקב"ה לא התרצה להם. כל הזכויות שהיו לאבות
לא יכלו לשכך את הכעס והזעם של הקב"ה על עם ישראל. אך מי כן הצליח?
"רחל אמנו, שהזכירה את הויתור הגדול שלה, שהכניסה את לאה לתוך האוהל ונתנה לה את הסימנים וכך זכתה לאה להתייחד
עם יעקב לפניה. יעקב שולח לרחל מתנות במשך שנים ולבן הארמי (אותיות רמאי) נותנן ללאה. רחל ידעה ושתקה. לא אמרה מילה.
השתיקה היא ויתור. זה דבר עצום ונורא. כנגד זה לא יכול הקב"ה לעשות שום דבר. דבר כזה לא עשה אף אחד לפניה.
"קדושה זה ויתור. אני מוותר לכבודך יתברך כדי להוסיף קדושה לחיי. או אז מתחברת הנשמה ישר עם האור האלוקי. בכל מקום
שיש מסירות נפש לה' יתברך, שם יש ויתור. האדם נמצא רוב הזמן בענייני חומר, ואז הכל סתום. האור האלוקי מסובב את האדם
עשרים וארבע שעות ומחכה לרגע שיווצר איזה פתח קטן. כשנוצר הפתח, הוא מיד נכנס. זו המטרה של הקב"ה. שהרי כל מטרת
הבריאה היא שהעולמות העליונים יכנסו בעולמות התחתונים ויעלו אותם למעלה.
"כשאדם שקוע בגשמיות שלו, לא טוב לו. כשהוא מסיים את התענוג (כגון אכילה) הוא רוצה עוד תענוג. וכשהוא מוותר,
נפתח פתח גדול לאור האלוקי. רחל בויתור שלה נעלמה כולה, ויתרה על הכל והפכה לאיננה ואז קיבלה את כל האור. במקום
שאדם מוותר, שם מגיעה הקדושה. אדם עושה חסד וגם זה ויתור. הוא מוותר על הזמן שלו, על כסף, אך הוא לא מפסיד ומיד
מקבל דברים אחרים, נפלאים ועצומים, כפי שרחל אמנו קיבלה את יוסף הצדיק, שהיה בדרגת האבות, ואילו בניו מנשה ואפרים
היו בדרגת השבטים" (בעל "אור פני מלך חיים").
מעשה אבות סימן לבנים! יהי רצון שנלמד מאבותינו הקדושים והאמהות הקדושות את האמונה בכוח התפילה ואת הרצון להמשיך
קדושה על כל ענייני החול, וכך נזכה שחיינו יהפכו למסכת נפלאה של קידוש שם שמים.
(להחשת גאולת עם ישראל בנחת וברחמים, ולישועת ורפואת כל חולי עם ישראל מהרה)
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'><span style='color
(ברסלב ישראל)
אל פסגת ההתקדשות לוקחת אותנו רחל אמנו, ומלמדת אותנו על כוחו העצום והרב של הויתור.
מספר המדרש (מדרש רבה על איכה) כי הקב"ה לא היה מוכן לסלוח על המעשה הנורא של ישראל, שהכניסו פסל לתוך ההיכל,
לתוך קודש הקודשים. באו האבות והנביאים, והזכירו את מסירות נפשם, אולם הקב"ה לא התרצה להם. כל הזכויות שהיו לאבות
לא יכלו לשכך את הכעס והזעם של הקב"ה על עם ישראל. אך מי כן הצליח?
"רחל אמנו, שהזכירה את הויתור הגדול שלה, שהכניסה את לאה לתוך האוהל ונתנה לה את הסימנים וכך זכתה לאה להתייחד
עם יעקב לפניה. יעקב שולח לרחל מתנות במשך שנים ולבן הארמי (אותיות רמאי) נותנן ללאה. רחל ידעה ושתקה. לא אמרה מילה.
השתיקה היא ויתור. זה דבר עצום ונורא. כנגד זה לא יכול הקב"ה לעשות שום דבר. דבר כזה לא עשה אף אחד לפניה.
"קדושה זה ויתור. אני מוותר לכבודך יתברך כדי להוסיף קדושה לחיי. או אז מתחברת הנשמה ישר עם האור האלוקי. בכל מקום
שיש מסירות נפש לה' יתברך, שם יש ויתור. האדם נמצא רוב הזמן בענייני חומר, ואז הכל סתום. האור האלוקי מסובב את האדם
עשרים וארבע שעות ומחכה לרגע שיווצר איזה פתח קטן. כשנוצר הפתח, הוא מיד נכנס. זו המטרה של הקב"ה. שהרי כל מטרת
הבריאה היא שהעולמות העליונים יכנסו בעולמות התחתונים ויעלו אותם למעלה.
"כשאדם שקוע בגשמיות שלו, לא טוב לו. כשהוא מסיים את התענוג (כגון אכילה) הוא רוצה עוד תענוג. וכשהוא מוותר,
נפתח פתח גדול לאור האלוקי. רחל בויתור שלה נעלמה כולה, ויתרה על הכל והפכה לאיננה ואז קיבלה את כל האור. במקום
שאדם מוותר, שם מגיעה הקדושה. אדם עושה חסד וגם זה ויתור. הוא מוותר על הזמן שלו, על כסף, אך הוא לא מפסיד ומיד
מקבל דברים אחרים, נפלאים ועצומים, כפי שרחל אמנו קיבלה את יוסף הצדיק, שהיה בדרגת האבות, ואילו בניו מנשה ואפרים
היו בדרגת השבטים" (בעל "אור פני מלך חיים").
מעשה אבות סימן לבנים! יהי רצון שנלמד מאבותינו הקדושים והאמהות הקדושות את האמונה בכוח התפילה ואת הרצון להמשיך
קדושה על כל ענייני החול, וכך נזכה שחיינו יהפכו למסכת נפלאה של קידוש שם שמים.
(להחשת גאולת עם ישראל בנחת וברחמים, ולישועת ורפואת כל חולי עם ישראל מהרה)