הירהורים
המחשבה היא גבוהה מאד מאד, למעלה מכל הדברים הגבוהים וחשובים אצל האדם כגון ראיה ושמיעה וכו`, והמחשבה גבוהה מכולם ויכולה להשיג ולהגיע למעלה למעלה, על כן צריכין לשמרה מאד.
על ידי ענוה ינצל מהרהורי עבודה זרה...
על ידי מעשר נתבטלים הרהורי זנות.
על ידי שכרות בא הרהורי עבודה זרה.
על ידי שבועות וקללות באים מחשבות רעות.
על ידי בטחון לא יבואו לך מחשבות רעות.
חריקת השיניים היא סגולה לבטל מחשבות רעות.
מחלוקת, יהיה בית עבודה זרה.
מי שיש לו הרהורי עבודה זרה, אל ישא אצלו שום זהב.
על ידי המחלוקת באים הרהורי עבודה זרה.
הסתכלות למזרח מבטל הרהורי זנות.
כשבאים לאדם מחשבות זרות, יגביה קולו, כאלו הוא בוכה, ובזה יסורו ממנו המחשבות הזרות.
מסכת ידים היא סגלה לבטל מחשבות רעות הציצית הם גדר לערווה.
מי שיושב בין אנשי נאוף או במקום שהיה בו נאוף, על ידי זה בא להרהורים רעים.
מי שנשמר מהרהורי עבודה זרה, זוכה בכל פעם לבטחון, עד שאינו דואג מה יאכל למחר, והוא במדרגת "ברוך ה` יום יום", ועל ידי זה הקדוש ברוך הוא לא הביט און ולא ראה עמל בו, וכל הנוגע בו, כאלו נוגע בבבת עינו.
לפעמים עולה במחשבתו של אדם, וחושב באיזהו חולאת, וזה סיבה מאת השם יתברך, כדי שיזכר את עצמו לתקן המחשבה רעה, שהחולאת באה על ידו.
העיקר! לישמור מחו שלא יחמץ, שלא יהרהר בהרהורים רעים ובתאוות, שהם סטרא דמותא. וצריך לגעור באלו המחשבות, שהם סטרין אחרנין, ולגרשם מדעתו ומחשבתו שלא יתקרבו אליו, כי הם מטמטמין מחו, ועל ידי זה אינו יכול להתפלל ואי אפשר לו לשמח. על כן צריכין לזהר בהם במשהו, כי הם עקר החמץ והשאור שבעסה, שצריכים לבערם בבל יראה ובבל ימצא ולטהר ולפנות את המח מהם (לקוטי עצות מחשבות א`).
המחשבה היא גבוהה מאד מאד, למעלה מכל הדברים הגבוהים וחשובים אצל האדם כגון ראיה ושמיעה וכו`, והמחשבה גבוהה מכולם ויכולה להשיג ולהגיע למעלה למעלה, על כן צריכין לשמרה מאד.
כשבאים על מחשבתו הרהורי זנות, והוא משבר תאותו ומסיח דעתו מהם, זהו עקר תשובתו ותקונו על פגם הברית שפגם מקדם, כל אחד כפי ענינו, כי זהו בחינת תשובת המשקל ממש. על כן אל יפל בדעתו כשרואה שמתגברים עליו הרהורים רעים ומגנים מאד, כי אדרבא זהו דיקא תקונו ותשובתו, כי דיקא על ידי זה שבאים עליו עתה אלו ההרהורים והוא מתגבר עליהם, על ידי זה דיקא הוא עקר תקונו ותשובתו כנ"ל, ובזה הוא מוציא ניצוצי הקדשה שנפלו על ידי פגם הברית, ואז זוכה לתקון הברית, ועל ידי זה זוכה להזדכך החכמה והקול וכו` , וזוכה לשלום, שעל ידי זה יכולין למשך כל העולם לעבודתו יתברך.
הכלל, שאי אפשר בשום אפן שיהיו שני מחשבות ביחד בפעם אחד. על כן בקל יכולין לגרש המחשבות רעות רק בשב ואל תעשה, דהינו שלא לחשב אותה המחשבה, רק לחשב איזה מחשבה אחרת בתורה ועבודה, או אפילו משא ומתן וכיוצא בזה, שימשך מחשבתו לאיזה מחשבה אחרת, ועל ידי זה יפטר ממילא מהרהורים והמחשבה רעה שבאין עליו, כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד בשום אפן. וכבר מבאר, שאין צריכין לנענע ראשו הנה והנה כדי לגרשה מחשבות רעות, כי אין זה מועיל כלל, רק יחשב מחשבה אחרת כנ"ל, ואל יסתכל לאחריו כלל, וכנזכר לעיל המחשבה גבוה מאד. ומי שרוצה לחשב מחשבות קדושות, לעלות לעולם המחשבה, אזי הוא צריך לשתק לגמרי, כי אפילו אם ידבר אז דבור הגון, הוא מפסיד המחשבה.
אך אפילו אם ישתק לגמרי, עדין יש בלבולים הרבה שמבלבלין המחשבה, ועל זה צריכין טהרת המחשבה, וזה זוכין על ידי ספורי מעשיות מצדיקים אמתיים המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה, כמבאר לעיל, שאי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד כלל. ואפילו אם לפעמים הולכת מחשבתו ופורחת ומשוטטת בדברים אחרים וזרים - הוא ביד האדם לחזר ולהטותה בעל כרחה אל הדרך הישר לחשב מה שראוי. והוא ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחרת, שתופסין אותו ברסנו ומחזירין אותו בעל כרחו אל הדרך הישר; כמו כן במחשבה ממש, שתכף כשרואה שהוא תועה מן הדרך, צריך לתפסה בעל כורחה להשיבה אל הדרך הראוי.
