שמעון רפאל
New Member
בס"ד
כבוד הרב שלום,
כמו שהינך רואה שבתי אל הפורום, לאחר היעדרות די ארוכה ולכן אני תיקווה שהינך זוכר אותי ואודותיי.
זה לא שהחלמתי, אני עדיין מי שאני. אך הבנתי שעלי לקבל את עצמי כפי שאני. כלשון העם: "ברוך השם, שלא יהיה יותר גרוע"... המשפט העממי הזה משקף היטב את אשר על לבי. באמת ובכנות. בהתכתבותנו דאז היה זה הלהט שדיבר מגרוני, להט שנולד אמנם מתוך כוונות טובות, אך היה מלא טירוף רגעי. טירוף שפגע בי.
צימצתי את עצמי מאז ואין לי שאיפות "להפוך את העולם" בין רגע. הבנתי שלדעת לזרום בכיוון הזרימה, זו גדלות נפש, כי הרי הכל מכוון מלמעלה. היום אני מסתכל על הדברים אחרת ולא רץ על רגל אחת אלא הולך לאט, אך בטוח.
זה לא אומר שהתרחקתי מהאמונה. אני פותח את היום עם "מודה אני", נוטל ידיים, קורא את ברכות השחר. מניח תפילין (קרית שמע+18), קורא תפילה לשמירה והצלחה מאת הרמב"ן זצ"ל, קורא את פרקי התהילים של אותו היום ומסיים בתיקון הכללי. וברוך השם זה הולך לי בינתיים די טוב.
בקרוב, בעזרת השם ובלי נדר, אני מתכנן להכשיר את המטבח כהלכה, לפקוד את בית הכנסת בליל שבת ונראה מה יהיה הלאה.
שבת אני לא שומר, אם כי בכוונתי לציין את הקדושה שביום הזה בדרכים שלי. הבעיה הגדולה זה העישון. בגלל ההפרעות הנפשיות הסיגריה בשבילי היא יותר תרופה מאשר הנאה. אולי זה נשמע כמו תירוץ זול, אך האמן לי, אני כנה איתך לחלוטין. מה שאני מתכנן לעשות בנדון, בעזרת השם ובלי נדר, זה להדליק נר נשמה קודם כניסת השבת ולהדליק את הסיגריה ממנה, כדי לא להצית אש בעזרת מצית או גפרור. אני יודע שגם זה אסור על פי ההלכה בשבת, אך שוב, מבחינתי זה חשוב לי. כך אני מראה לאלוקים שאף על פי המגבלויות שלי, אני מציין כך את ההבדל שבין יום חול לשבת.
אני מצטער על "המגילה" הזו, פשוט רציתי לחלוק עם מישהו. אודה לך אם תשיב לי/תייעץ וכו'.
בברכה,
שמעון
כבוד הרב שלום,
כמו שהינך רואה שבתי אל הפורום, לאחר היעדרות די ארוכה ולכן אני תיקווה שהינך זוכר אותי ואודותיי.
זה לא שהחלמתי, אני עדיין מי שאני. אך הבנתי שעלי לקבל את עצמי כפי שאני. כלשון העם: "ברוך השם, שלא יהיה יותר גרוע"... המשפט העממי הזה משקף היטב את אשר על לבי. באמת ובכנות. בהתכתבותנו דאז היה זה הלהט שדיבר מגרוני, להט שנולד אמנם מתוך כוונות טובות, אך היה מלא טירוף רגעי. טירוף שפגע בי.
צימצתי את עצמי מאז ואין לי שאיפות "להפוך את העולם" בין רגע. הבנתי שלדעת לזרום בכיוון הזרימה, זו גדלות נפש, כי הרי הכל מכוון מלמעלה. היום אני מסתכל על הדברים אחרת ולא רץ על רגל אחת אלא הולך לאט, אך בטוח.
זה לא אומר שהתרחקתי מהאמונה. אני פותח את היום עם "מודה אני", נוטל ידיים, קורא את ברכות השחר. מניח תפילין (קרית שמע+18), קורא תפילה לשמירה והצלחה מאת הרמב"ן זצ"ל, קורא את פרקי התהילים של אותו היום ומסיים בתיקון הכללי. וברוך השם זה הולך לי בינתיים די טוב.
בקרוב, בעזרת השם ובלי נדר, אני מתכנן להכשיר את המטבח כהלכה, לפקוד את בית הכנסת בליל שבת ונראה מה יהיה הלאה.
שבת אני לא שומר, אם כי בכוונתי לציין את הקדושה שביום הזה בדרכים שלי. הבעיה הגדולה זה העישון. בגלל ההפרעות הנפשיות הסיגריה בשבילי היא יותר תרופה מאשר הנאה. אולי זה נשמע כמו תירוץ זול, אך האמן לי, אני כנה איתך לחלוטין. מה שאני מתכנן לעשות בנדון, בעזרת השם ובלי נדר, זה להדליק נר נשמה קודם כניסת השבת ולהדליק את הסיגריה ממנה, כדי לא להצית אש בעזרת מצית או גפרור. אני יודע שגם זה אסור על פי ההלכה בשבת, אך שוב, מבחינתי זה חשוב לי. כך אני מראה לאלוקים שאף על פי המגבלויות שלי, אני מציין כך את ההבדל שבין יום חול לשבת.
אני מצטער על "המגילה" הזו, פשוט רציתי לחלוק עם מישהו. אודה לך אם תשיב לי/תייעץ וכו'.
בברכה,
שמעון