כרוז "המסגרת"
בחודש יולי 1954 הוטלה על המוסד הישראלי, בשיתוף עם מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, המשימה להקים במרוקו מחתרת יהודית להגנה עצמית. ראשוני השליחים של "המוסד" הגיעו למרוקו בחודש אוקטובר 1955. בחודש נובמבר 1955 הוקמו בקזבלנקה החוליות הראשונות של הארגון להגנה עצמית - "גונן". בחודש ינואר 1956 הוקמה "המסגרת" כשם צופן למחתרת היהודית בצפון אפריקה. לצד השליחים הישראלים פעלו ב"מסגרת" מגויסים מיהודי מרוקו צעירים שגויסו מקרב תנועות הנוער החלוציות ובוגריהן. צעירים אלה, כמו מפקדיהם הישראלים, היו נתונים עקב פעילותם בסכנה מתמדת. עם קבלת העצמאות הופסקה העלייה הרשמית ממרוקו והיהודים יכלו לצאת רק בדרכים בלתי לגאליות. אלפי יהודים יצאו באופן זה, עד טביעתה הטראגית של אוניית המעפילים "אגוז" ב-13 בינואר 1961.
לאחר טביעת "אגוז" הופצו כ- 10,000 כרוזי מחאה במרוקו במבצע "בזק", שנעשה בתכנון "המסגרת" ובהדרכת אנשיה. במבצע זה השתתפו רבים מחברי תנועות הנוער הציוניות במרוקו. בכרוז נכתב:
לאחינו היהודים במרוקו ארבעים וארבעה מאחינו בעלי דחף עז לחיות בארץ הקודש, מלאי תקוות לעתיד טוב יותר נעלמו במצולות ים. רק מעטים זכו להיקבר לפי מנהגינו, כאשר היתר נעלמו במעמקי הים. משפחותיהם, כל העם היהודי מבכים את אובדנם. תיקווה עתיקת יומין מזה 2000 שנים, דוחפת את היהודים לעזוב בכל דרך אפשרית ובכל האמצעים העומדים לרשותם, לכיוון ציון וירושלים.אבדה כל אפשרות למצוא ביטחון במרוקו העצמאית. קיימת אפשרות, שארמון בית המלוכה אינו מעורב בגל האנטי יהודי המתפתח ברגעים אלה. אנחנו יודעים שהאנטישמיות נוגדת את עקרונות האיסלם. אבל, ישנם גורמים שהחליטו בסוד לרדוף אותנו ולהעליב אותנו. על כל אלה לדעת, שסופם יהיה מר מעמלק והמן עד היטלר ואייכמן. הדרך הינה ארוכה, מאלה שהוכו על ידי הגורל. אנחנו לא לבד! כל קהילות ישראל ברחבי העולם, מבכים את המתים ונלחמים למען זכויותינו וחירויותינו. ראו נא! את עוצמת תגובת העיתונות בעולם כולו ובארגונים היהודים והלא יהודים בבתי המחוקקים. מחר יום השלושים לאבל, הבה נתאחדה בשתים עשרה בצהריים, במשך שתי דקות דומייה, לזכרם של החללים. זו הפגנתנו הראשונה! אל תאבדו את אומץ לבכם! הישארו חזקים ונועזים! הקרב למען זכויותינו וחירויותינו ממשיך!
כמה ממפיצי הכרוזים נתפסו בשעת מעשה ונאסרו, ובעקבותיהם נאסרו גם רבים מפעילי "המסגרת", נחקרו ועונו באכזריות על ידי גורמי הביטחון המקומיים. המבצע, חרף תוצאותיו הקשות, העלה מחדש את נושא העלייה לארץ ישראל על סדר היום של יהדות מרוקו, העלה את קרנה של המדינה ורוח אחרת, של כבוד עצמי גאווה וביטחון החלה לנשוב בקרב יהודי מרוקו
