מדרש אבא גוריון הוא קובץ מדרשי על מגילת אסתר.
הקובץ נקרא 'אבא גוריון' על-שם פתיחתו 'אבא גוריון איש ציידן אמר חמשה דברים...'. במהדורות הנדפסות (עליהן להלן) מחולק המדרש ל-7 'פרשות'. למעשה, חלוקה (מאוחרת) זו מתאימה לחלוקת הפרקים המקראית המקובלת, כאשר על פרקים ח-י של המגילה אין מדרש.
הקובץ תחילתו בשתי 'פתיחתאות' לפסוק הראשון של המגילה, הדורשות את מילות הפתיחה 'ויהי בימי אחשורוש' כ'ווי (=לשון בכי) היה בימי אחשורוש'.
בהמשך נדרשים פסוקי המגילה. הקובץ אינו עשוי מ'עור אחד': מקצת הפסוקים נדרשים בקיצור, בעוד שחלקים אחרים מהווים הרחבות אגדיות למגילה (כך סיפור הולכת מרדכי על הסוס, המורחב בסוף המדרש), או אף הרחבות אגדיות לדרשות גרעיניות קדומות (כמו הרחבת הדרשה הגרעינית המזהה את כיסא אחשוורוש עם כיסאו של המלך שלמה).
המדרש היה נפוץ מאוד בימי הביניים, אך לא ראה אור בדפוס עד המאה ה-19. נדפס לראשונה על ידי אהרון (אדולף) ילינק בלייפציג תרי"ג (1853) בראש הקובץ "בית המדרש", על פי כתב יד שהיה (ועודנו) בספרייה בהמבורג. כתב יד זה לקוי מאד, וגם ההעתקה שעמדה בפני ילינק לא הייתה מושלמת. מהדורה משוכללת יותר יצאה לאור על ידי שלמה בובר, וילנה תרמ"ז (1887), בראש הקובץ 'ספרי דאגדתא על מגילת אסתר'. במהדורה זו נדפס המדרש על פי כתב יד השוכן בספריית הקזנטנזה ברומא ובציון שינויים מעוד 5 כתבי יד.
גם מהדורה זו אינה מושלמת ובשנים אלו עובדים חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן, בריכוזו של פרופ' יוסף תבורי, על ההדרת מדרשי המגילה בכלל, ובכללם מדרש אבא גוריון. מדרש אבא גוריון עתיד להופיע במהדורה ביקרתית על פי 12 כתבי יד ועוד קטעים, מובאות הנמצאות בילקוט שמעוני ומקורות נוספים. בראשית 2006 מתכננים החוקרים הנ"ל להעלות לרשת מהדורה סינופטית של כל כתבי היד של המדרש.
נכון להיום ברור שהמדרש זכה לכמה עיבודים, החשוב שבהם הוא העיבוד המתועד בכתבי היד המסומנים א ו-פ, שבובר מציין למקצת גרסאותיהם בהערות למהדורתו, ובכתב יד נוסף שלא נעשה בו שימוש במהדורת בובר. מהדורה זו היא עיבוד אשכנזי, כנראה מן המאה ה-11 או ה-12. עיבוד זה הוסיף למדרש כמה דרשות אך עיקר חשיבותו היא בתיקונים מסברה שנוספו בו. דיון מלא בתיקונים אלו, כמו בעוד היבטים הנוגעים למסורת הנוסח של המדרש, נמצאים בעבודת תזה של בנימין אלבוים שהוגשה לאוניברסיטת בר-אילן בסוף 2005. שאלות מחקריות חשובות הנוגעות לשאלת היחס (המורכב) של מדרש זה לשאר המדרשים למגילה, ובפרט לקובץ הגדול והנפוץ "מדרש אסתר רבה", נידונו בעבודת דוקטורט שהגיש בסוף 2005 ארנון עצמון מאוניברסיטת בר-אילן.
הקובץ נקרא 'אבא גוריון' על-שם פתיחתו 'אבא גוריון איש ציידן אמר חמשה דברים...'. במהדורות הנדפסות (עליהן להלן) מחולק המדרש ל-7 'פרשות'. למעשה, חלוקה (מאוחרת) זו מתאימה לחלוקת הפרקים המקראית המקובלת, כאשר על פרקים ח-י של המגילה אין מדרש.
הקובץ תחילתו בשתי 'פתיחתאות' לפסוק הראשון של המגילה, הדורשות את מילות הפתיחה 'ויהי בימי אחשורוש' כ'ווי (=לשון בכי) היה בימי אחשורוש'.
בהמשך נדרשים פסוקי המגילה. הקובץ אינו עשוי מ'עור אחד': מקצת הפסוקים נדרשים בקיצור, בעוד שחלקים אחרים מהווים הרחבות אגדיות למגילה (כך סיפור הולכת מרדכי על הסוס, המורחב בסוף המדרש), או אף הרחבות אגדיות לדרשות גרעיניות קדומות (כמו הרחבת הדרשה הגרעינית המזהה את כיסא אחשוורוש עם כיסאו של המלך שלמה).
המדרש היה נפוץ מאוד בימי הביניים, אך לא ראה אור בדפוס עד המאה ה-19. נדפס לראשונה על ידי אהרון (אדולף) ילינק בלייפציג תרי"ג (1853) בראש הקובץ "בית המדרש", על פי כתב יד שהיה (ועודנו) בספרייה בהמבורג. כתב יד זה לקוי מאד, וגם ההעתקה שעמדה בפני ילינק לא הייתה מושלמת. מהדורה משוכללת יותר יצאה לאור על ידי שלמה בובר, וילנה תרמ"ז (1887), בראש הקובץ 'ספרי דאגדתא על מגילת אסתר'. במהדורה זו נדפס המדרש על פי כתב יד השוכן בספריית הקזנטנזה ברומא ובציון שינויים מעוד 5 כתבי יד.
גם מהדורה זו אינה מושלמת ובשנים אלו עובדים חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן, בריכוזו של פרופ' יוסף תבורי, על ההדרת מדרשי המגילה בכלל, ובכללם מדרש אבא גוריון. מדרש אבא גוריון עתיד להופיע במהדורה ביקרתית על פי 12 כתבי יד ועוד קטעים, מובאות הנמצאות בילקוט שמעוני ומקורות נוספים. בראשית 2006 מתכננים החוקרים הנ"ל להעלות לרשת מהדורה סינופטית של כל כתבי היד של המדרש.
נכון להיום ברור שהמדרש זכה לכמה עיבודים, החשוב שבהם הוא העיבוד המתועד בכתבי היד המסומנים א ו-פ, שבובר מציין למקצת גרסאותיהם בהערות למהדורתו, ובכתב יד נוסף שלא נעשה בו שימוש במהדורת בובר. מהדורה זו היא עיבוד אשכנזי, כנראה מן המאה ה-11 או ה-12. עיבוד זה הוסיף למדרש כמה דרשות אך עיקר חשיבותו היא בתיקונים מסברה שנוספו בו. דיון מלא בתיקונים אלו, כמו בעוד היבטים הנוגעים למסורת הנוסח של המדרש, נמצאים בעבודת תזה של בנימין אלבוים שהוגשה לאוניברסיטת בר-אילן בסוף 2005. שאלות מחקריות חשובות הנוגעות לשאלת היחס (המורכב) של מדרש זה לשאר המדרשים למגילה, ובפרט לקובץ הגדול והנפוץ "מדרש אסתר רבה", נידונו בעבודת דוקטורט שהגיש בסוף 2005 ארנון עצמון מאוניברסיטת בר-אילן.