פורום ברסלב - רק לשמוח יש

ניסן צירופו של החודש

tipid

New Member
צירופו של החודש




הצירוף השמי של החודש הוא אותיות השם לפי הסדר המקובל י-ה-ו-ה, שבדרך ייחודן י+י'ה+י'ה"ו+י'ה'ו'ה – הם כמספר השם של ע"ב, המשתלש לפי דעת אנשי ח"ן משלושת הפסוקים של בקיעת ים סוף. ויסע, ויבא, ויט (שמות יט,כא), המסמל את חסד ה' שאף הוא מספרו ע"ב (ח+ס+ד) שהתגלה ה' בחסדו לבני ישראל בגאולת מצרים, אף על פי שהיו דומים למצרים ומתנהגים כמותם ולא היו ראויים לגאולה ולבקיעת הים. הצירוף הזה שפסוקו יוצא מן הפסוק "ישמחו השמים ותגל הארץ" רומז בלשון העתיד על השירה העשירית, שירת הגאולה הסופית כמו ה"אז ישיר" של גאולת מצרים, שאף היא רומזת על שירת העתיד של "אז" בגאולה הסופית וגם אותה נספר על מצות ומרורים של מרד הגיטאות וחבלי השואה שעל משאותיה קמה מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו.
האות של החודש היא הה"א, הרומזת על מידת הדין של נקמת ה', שהתגלתה באויבי ישראל, אלילי מצרים, וצבאות מצרים. כפי שנרמז בחמשת ה
 

tipid

New Member
ניסן / שבט החודששבט החודש




בדרך כלל נוטים לחשוב שראובן שהוא הבן הראשון של יעקב הוא שבטו של ניסן שהוא הראשון שבחודשים, אך בהתאם לכלל המקובל בילקוט שמעוני. שבטו של החודש הוא, לפי סדר חניית השבטים במדבר, יהודה המסמל את המלכות של בית דוד, והמשיח, ואת הגאולה העתידה לבוא בסוד זמני התיקון.
מספרים, כשבאו לקבוע את השבט לחודש הראשון, חשבו לקבוע את החודש לבכור שבשבטים ושמו את עיניהם בראובן שהוא הבכור ללאה ולכולם, או ביוסף שהוא הבכור לרחל שאותה אהב יעקב במיוחד וכ"בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו" – מתאים למלך. אולם יעקב שידע את בניו, אופיים ומעלליהם דחה את שניהם. ויבחר ביהודה לשים כתר מלכות עליו. ומניין ידע שיהודה ראוי לכתר יותר מאחרים מפני שהכתר הלמו ולא הלם לאחרים.
כתר היה ליעקב שנמסר לו משם, מלכי צדק, מלך שלם שהיא ירושלים. י"ד שנים למד בבית מדרשו וכשיצא משם היה אף הוא "לשם". שלם ברוחו שלם בנפשו. ושם נתן לו את כתרו לשמירה לדורות הבאים, שירושלים תינתן לידו והוא שמר על הכתר כעל בבת עיניו. והיה בוחן ובודק למי מבניו להעביר את הכתר והיה שם את הכתר על ראשו של כל אחד ואחד ולא הלם, או שהיה קטן מדי או שהיה גדול מדי. וכששמו על ראשו של יהודה מצא אותו הולם, ומיד כששם אותו על ראשו נעשה לו ליהודה חריץ על מצחו והכתר נכנס לחריץ ונדבק לראשו כאילו נוצר יחד איתו. מאז ידע יעקב שהכתר שייך ליהודה, ומסר לו ולבניו אחריו את כתר המלכות, וציווה על כל הבנים לכבד אותו ולשמוע בקולו, וכמלך השבטים מסר לו את החודש הראשון להיות מלך החודשים. וסימן מסר לו "דוד מלך ישראל חי וקיים" ומסר לידו את כל חוקת החודשים, סימני הלבנה והתקופות. איך לקדש, ואיך לעבר חודשים ומתי לקדש, ומתי לעבר, ואף אמרו לו, וציוו עליו לעשות הכל, ולקבוע הכל בבית מדרשו בירושלים, בעצמו, או על ידי שליח מטעמו, מפני שבירושלים ניתן לו הכתר והוא כתר ירושלים. וברוח האחווה שבין הלבנה וישראל ניכרת ירושלים בקבלת קנין בסולמו של העולם שניצב ארצה וראשו מגיע השמימה. ואז קבעו שרק חכמי ירושלים של הנשיא מבית דוד זכאים הם או שליחיהם שנסמכו על ידם לקבוע את חדשי השנה וזמניהם.
יהודה הוא סמלו של הקב"ה והאותיות של שם ההויה חקוקות בשמו שתוספת האות דלת שהיא מעין שירת הודיה לה' ולדוד משיח ה', שהתקשר לה' והעלה את שירתו בעולם כפי שאומר הזוהר (ח"א פט) על הפסוק ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דויד מלכם (הושע ג,ה) והוא גם מסמל את העם היהודי בכלל, וכולם נקראים על שמו יהודי (ב"ר צח, ו) יהודה נולד בט"ו בניסן ביום שיצאו ממצרים שהוא נחשב "כיום הגאולה" בעבר ובעתיד (יל"ש שמות קס"ב) הרגשת הגאולה שהתעוררה בעם בגאולת מצרים בעת בקיעת ים סוף, כפי שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו היא מעשה יהודה שנשיאו נחשון בן עמינדב התעטר בגבורה ומסירות נפש וקפץ בראשונה לים לקדש שם שמים. כפי שאנו מדגישים בהלל "בצאת ישראל ממצרים" היתה יהודה לקדשו, ומאז, הוא הראשון בסדר המסעות והחניות המוביל והמביא בדרך המסע ובסופו באחרית הימים כמשיח ה'. מבחינה זאת הוא מסמל את כל בני ישראל שנקראים על שמו – יהודים שסמל היעד שלהם הוא לתקן את העולם במלכות שדי. אברהם היה מתוקן לפי חז"ל להדריך כל העולם לתשובה (ב"ר לה) לפי המסורת היה אברהם ראוי להיברא ראשון בעולם, קודם לאדם, כפי שזה מודגש בפסוק "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" (בראשית ב,א) שאותיותיה הן אותיות אברהם אלא אמר הקב"ה, שמא יקלקל האדם הראשון ויסטה מן הדרך הנכונה ולא יהיה מי שיבוא ויתקן, הרי אני בורא את אדם תחילה שאם יקלקל יבוא אברהם ויתקן את העולם. והוא וזרעו ה"יהודים" י"ב שבטי ישראל קיבלו עליהם את עבודת התיקון דרך תורתו של ה' שבאספקלריתה נברא העולם ועל ידיה ייגאל העולם מכוחות הרשע (בר"ר יד, ו).
 

tipid

New Member
ניסן / שבט החודששבט החודש




בדרך כלל נוטים לחשוב שראובן שהוא הבן הראשון של יעקב הוא שבטו של ניסן שהוא הראשון שבחודשים, אך בהתאם לכלל המקובל בילקוט שמעוני. שבטו של החודש הוא, לפי סדר חניית השבטים במדבר, יהודה המסמל את המלכות של בית דוד, והמשיח, ואת הגאולה העתידה לבוא בסוד זמני התיקון.
מספרים, כשבאו לקבוע את השבט לחודש הראשון, חשבו לקבוע את החודש לבכור שבשבטים ושמו את עיניהם בראובן שהוא הבכור ללאה ולכולם, או ביוסף שהוא הבכור לרחל שאותה אהב יעקב במיוחד וכ"בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו" – מתאים למלך. אולם יעקב שידע את בניו, אופיים ומעלליהם דחה את שניהם. ויבחר ביהודה לשים כתר מלכות עליו. ומניין ידע שיהודה ראוי לכתר יותר מאחרים מפני שהכתר הלמו ולא הלם לאחרים.
כתר היה ליעקב שנמסר לו משם, מלכי צדק, מלך שלם שהיא ירושלים. י"ד שנים למד בבית מדרשו וכשיצא משם היה אף הוא "לשם". שלם ברוחו שלם בנפשו. ושם נתן לו את כתרו לשמירה לדורות הבאים, שירושלים תינתן לידו והוא שמר על הכתר כעל בבת עיניו. והיה בוחן ובודק למי מבניו להעביר את הכתר והיה שם את הכתר על ראשו של כל אחד ואחד ולא הלם, או שהיה קטן מדי או שהיה גדול מדי. וכששמו על ראשו של יהודה מצא אותו הולם, ומיד כששם אותו על ראשו נעשה לו ליהודה חריץ על מצחו והכתר נכנס לחריץ ונדבק לראשו כאילו נוצר יחד איתו. מאז ידע יעקב שהכתר שייך ליהודה, ומסר לו ולבניו אחריו את כתר המלכות, וציווה על כל הבנים לכבד אותו ולשמוע בקולו, וכמלך השבטים מסר לו את החודש הראשון להיות מלך החודשים. וסימן מסר לו "דוד מלך ישראל חי וקיים" ומסר לידו את כל חוקת החודשים, סימני הלבנה והתקופות. איך לקדש, ואיך לעבר חודשים ומתי לקדש, ומתי לעבר, ואף אמרו לו, וציוו עליו לעשות הכל, ולקבוע הכל בבית מדרשו בירושלים, בעצמו, או על ידי שליח מטעמו, מפני שבירושלים ניתן לו הכתר והוא כתר ירושלים. וברוח האחווה שבין הלבנה וישראל ניכרת ירושלים בקבלת קנין בסולמו של העולם שניצב ארצה וראשו מגיע השמימה. ואז קבעו שרק חכמי ירושלים של הנשיא מבית דוד זכאים הם או שליחיהם שנסמכו על ידם לקבוע את חדשי השנה וזמניהם.
יהודה הוא סמלו של הקב"ה והאותיות של שם ההויה חקוקות בשמו שתוספת האות דלת שהיא מעין שירת הודיה לה' ולדוד משיח ה', שהתקשר לה' והעלה את שירתו בעולם כפי שאומר הזוהר (ח"א פט) על הפסוק ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דויד מלכם (הושע ג,ה) והוא גם מסמל את העם היהודי בכלל, וכולם נקראים על שמו יהודי (ב"ר צח, ו) יהודה נולד בט"ו בניסן ביום שיצאו ממצרים שהוא נחשב "כיום הגאולה" בעבר ובעתיד (יל"ש שמות קס"ב) הרגשת הגאולה שהתעוררה בעם בגאולת מצרים בעת בקיעת ים סוף, כפי שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו היא מעשה יהודה שנשיאו נחשון בן עמינדב התעטר בגבורה ומסירות נפש וקפץ בראשונה לים לקדש שם שמים. כפי שאנו מדגישים בהלל "בצאת ישראל ממצרים" היתה יהודה לקדשו, ומאז, הוא הראשון בסדר המסעות והחניות המוביל והמביא בדרך המסע ובסופו באחרית הימים כמשיח ה'. מבחינה זאת הוא מסמל את כל בני ישראל שנקראים על שמו – יהודים שסמל היעד שלהם הוא לתקן את העולם במלכות שדי. אברהם היה מתוקן לפי חז"ל להדריך כל העולם לתשובה (ב"ר לה) לפי המסורת היה אברהם ראוי להיברא ראשון בעולם, קודם לאדם, כפי שזה מודגש בפסוק "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" (בראשית ב,א) שאותיותיה הן אותיות אברהם אלא אמר הקב"ה, שמא יקלקל האדם הראשון ויסטה מן הדרך הנכונה ולא יהיה מי שיבוא ויתקן, הרי אני בורא את אדם תחילה שאם יקלקל יבוא אברהם ויתקן את העולם. והוא וזרעו ה"יהודים" י"ב שבטי ישראל קיבלו עליהם את עבודת התיקון דרך תורתו של ה' שבאספקלריתה נברא העולם ועל ידיה ייגאל העולם מכוחות הרשע (בר"ר יד, ו).
 

tipid

New Member
ניסן / מזל החודש
מזל החודש




מזלו של החודש הוא טלה, חכמי הגויים רואים אותו כאיל נוגח הצועד לפני גדודי הצבא, אולם חכמי ישראל החליפו האיל הנוגח בטלה, בשה חלש, "שה פזורה ישראל" שכל אחד לקח לקרבן הפסח להזכיר את השפטים שעשה ה' באלהיהם (שמות יב, יב) שהוא הטלה האיל הנוגח החזק והאיתן, שאליו היו המצרים מקטרגים ומעלים קורבנות, ולפניו היו מרקדים וחוגגים והרבה מצוות ומנהגים של קרבן הפסח באים להבליט את אפסותם של אילי מצרים ובראשם הטלה. האיל המנגח שהוא נשפט ונשחט על ידי הטלה - השה החלש "שה פזורה ישראל" כמו גלית על ידי דוד. הטלה - ישראל מול האיל הנוגח של גויי העולם.
ישראל כסמל לטלה בולט בחזון הגאולה העתידה של אחרית הימים שבו יקבץ ה' את ה"טלאים" וזאב וטלה ירעו כאחד (ישעיה סב,כח) ובנוהג לפקוד את העם בטלאים (ש"א, א,ד).
הרמב"ן מדגיש את ההסבר הזה בלשונו ועל דעת רבותינו, שהיו המצרים עובדים אותו. והודיע במצווה זו שהשפיל את אלוהיהם. וכן אמרו קחו לכם צאן ושחטו אלוהיהם של מצרים לזבח את תועבת מצרים. והוא מוסיף הסבר נוסף: בעבור כי מזל טלה בחודש ניסן בכוחו הגדול כי הוא מזל הצומח, העולה וצומח ולא שוקע, לכן ציווה לקחת טלה לשחוט, ולאכול אותו. להודיע שלא בכוח מזל טלה יצאנו ממצרים, אלא בכוחו של אלוקים, ראה רמב"ן (שמות יב, ג').
ואנשי סוד אומרים שהטלה שני סוגים הם, סוג של שה וסוג של גדי, ובמערכות השמים לקח הקב"ה שנקרא בשם איש כפי שנאמר ה' איש מלחמה, את הטלה של השה "שה פזורה ישראל" לשפוט את אילי מצרים במערכות הארץ – ולקח את הטלה של הגדי, גדי העיזים, ישראל הרובץ בין נמרי העולם לרעות את גדיותיו על משכנות הרועים, ועליו שר הפייטן של ליל הפסח את השיר על חד גדיא דזבין אבא, יש קורים את הטלה לשירת צאן ישראל וטל השמים (ראה ספרי על אגדות התגים, עמ' 69)
אנשי ח"ן מספרים שמזלו של החודש היה צריך להיות בהתאם לכינויו – גור אריה יהודה – האריה שהוא גם מזלה של ירושלים גופא ועמדו והכריזו עליו לבוא לירושלים עיר המלוכה ולהתיישב ליד כסא המלוכה והוא נהם בקול אדיר ובא בדהרה לירושלים, כשרעמתו שוטפת בקרני השמש. אולם ברגע שרצה להתקרב לכסא המלוכה בא לקראתו טלה קטן ותפס את המקום.
נעשה רעש גדול ורצו לדחוף את הטלה. התחיל הטלה לפעות ולבכות מ
 

tipid

New Member
ניס ודש הזה...ראש חודשים
החודש הראשון לחודשי השנה כזכר ליציאת מצרים שמו בבלי - ניסן מזלו טלה. שבטו יהודה בהתאם לסדר חנייתם במדבר. ר"ח ניסן חל רק בימים א',ג',ה',ז'. ט"ו – כ"ב ניסן ימי חג הפסח ושירת הים. כ"ז ניסן – יום השואה והמרד. צירופו י.ה.ו.ה. כשם המפורש שיוצא מר"ת הפסוק "ישמחו השמים ותגל הארץ" (תהילים צו, יא). האות שלו היא "הא".



החודש ניסן נזכר בתורה כחודש ראשון. גם במגילת אסתר נזכר חודש ניסן כחודש ראשון, "בחדש הראשון הוא חדש ניסן…" (אסתר ג,ז).
חודש ניסן נחשב בלוח היהודי כחודש הראשון, בהתאם למה שאמר הקב"ה למשה ולאהרון עוד בהיותם בארץ מצרים "החודש הזה לכם ראש חודשים" שפירושו ראשון לחודשים או מלך החודשים בלשונם של אנשי ח"ן לכם - אותיות מלך.
הרבה אירועים חשובים בחודש ניסן:
הוקם בו המשכן,
אהרון הדליק את המנורה,
מתו שני בני אהרון נדב ואביהו,
הנשיאים חגגו את חנוכת המזבח והקריבו את הקורבנות המיוחדים כפי שמסופר בפרשת נשא, בני ישראל הקיפו את יריחו,
מתה מרים ונסתלק הבאר,
נפלה מצדה.
לדעת ר' יהושע העולם נברא בניסן
בניסן נולדו האבות (ר"ה יא).
אולם ערכו של החודש כ
 

tipid

New Member
ניסן / ארועים בחודש ניסן 0
נפילת מצדה וכ''ז בניסן

בין הימים המיוחדים של חודש ניסן בולטים שני ימים טראגיים, יום נפילת מצדה שהושמט מהמקורות שלנו בפיקוח ובגזירות השלטון שהחריב את מצדה, ויום כ"ז ניסן שנתקבל על ידי העם – כיום זיכרון לששת מיליון הקדושים שנספו בשואה. ברור לכל שיש קשר פנימי מהותי בין חג הפסח, יום כ"ז ניסן שהוא יום השואה, ובין יום העצמאות שחל ביום ה' אייר שבוע אחרי כן. השואה והתקומה קשורות ביחד בבחינת "יענך ה' ביום צרה", וכפי שאמרו חז"ל אם ראית צרות באות ומתרבות כנהר, חכה לו על חופי הנהרות שהם נהרות השלום והאור.
ובהזדמנות זו ברצוני להזכיר מה ששח לי ר' יצחק הזקן ממקובלי ירושלים שהשתתף איתי ביום כ' ניסן בשנת תשכ"ח בעלייתי לכפר חרס שם נמצא , לפי המסורת, קברו של יהושע בן נון כובש הארץ שהנחיל את הארץ לבני ישראל אנשי מחקר מזהים "תמנת סרח" עם תל החרבות הנקרא בערבית "תבנה" ליד שכם.
יהושע מת ביום כ"ו ניסן והוא לא הוספד כראוי מפני שכולם היו עסוקים בנכסיהם, בשדות ובכרמים וכמעט ששכחו אותו. הוא נקבר ליד הר גועש שלא נמצא במפת הארץ לרמוז שכל הארץ נהפכה אז להר גועש, שגעש ורעש על ששכחו את יהושע הכובש והמנחיל. יום קבורתו היה בכ"ז בניסן שהוא היום שכל העולם רעש וגעש על בני ישראל בכל תפוצות הגולה על ששכחו את יהושע, והתעסקו בשקט בנכסיהם בגולה מבלי להבין שהם עתידים להיחרב, כ"ז ניסן הוא תוצאה של השכחה, והגאולה – אומר הבעש"ט – תוצאה של זכירה.




תאריכים בחודש ניסן

א' ניסן – היום בו הוקם המשכן בימי משה והתעטר בעשר עטרות.
ב' ניסן – יום סידור הפרה האדומה להיטהר לקורבן פסח.
ג' ניסן – יום חתימת הסכם שביתת הנשק עם ירדן בשנת תש"ט.
ד' ניסן – יום ברכת החמה פעם לכ"ח שנה.
י' ניסן – יום פטירת מרים והתפשטות הבאר על פני כל העולם.
יום מעבר הירדן בימי יהושע.
י"ג ניסן – נפטר ר' יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך" בשנת של"ה.
אור לי"ד ניסן – בודקים את החמץ.
י"ד ניסן – נולד ר' משה בן מימון (הרמב"ם) בשנת תתצ"ה.
תענית בכורים כזכר למכת בכורות.
נפילת מצדה בשנת 73 לספירה.
ט"ז ניסן – התחלת ספירת העומר וימי הספירה עד חג השבועות.
יום הנף העומר לאכילת תבואה חדשה.
י"ח ניסן – נוסד הפועל המזרחי העולמי בשנת תרפ"ב.
י"ט ניסן – נפטר הרב מאיר בר אילן (ברלין) נשיא תנועת המזרחי העולמי, בשנת תש"ט.
כ"ב ניסן – יום הקפת חומות יריחו בימי יהושע.
כ"ו ניסן – יום פטירת יהושע בן נון כובש הארץ.
כ"ו ניסן – נשבה ארון האלוקים על ידי פלישתים בימי עלי הכהן הגדול.
כ"ז ניסן - יום השואה והגבורה לפי החלטת הכנסת בשנת תשי"א.

<a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x=190&kod_subject=1600&kod_subjectm=1631&pg=' target='_blank'>http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... m=1631&pg=</a>
 
חלק עליון