דוד קורןמתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד קורן
תאריך לידה 8 ביוני 1917
תאריך פטירה 14 בינואר 2011
כנסות 7 - 8
סיעות המערך
דוד קורן (8 ביוני 1917 - 14 בינואר 2011) היה חבר הכנסת מטעם המערך בכנסת השביעית והשמינית.
קורן נולד בשנת בירושלים, בשם דוד קורונל, לשתי משפחות מכובדות: אלישר וקורונל, אח לרפאל ויוסף. רפאל נפטר בגיל 17, כשקורן היה נער צעיר. קורן סיים את הגימנסיה העברית "רחביה" בשנת 1934. בתום לימודיו יצא להכשרה בנענה (לימים קיבוץ נען).
קורן, שהצטרף למחנות העולים, היה בשנים 1936-1938 בקומונה של התנועה בתל אביב. בתקופה זו שימש, בין היתר, כמרכז השכבה הצעירה של התנועה בעיר. ב-1938 הצטרף ל"קבוצת החוגים" ברעננה, ולאחר מספר חודשים יצא להכשרה בסדום, שם עבד במפעלי האשלג. במקום זה פגש את אשתו לעתיד, חנה פנט.
בשנת 1939 נמנה עם מייסדי בית הערבה. לאחר שנישא, הקים בקיבוץ את משפחתו והתגורר בו עד 1948. בשנים אלה יצר קשרים בין הקיבוץ לערבים בסביבה ובעבר הירדן. הקיבוץ ננטש במלחמת העצמאות ומשפחות החברים פונו לקיבוץ שפיים למשך תקופת המלחמה. בשנת 1949, לאחר שחל פיצול בקבוצת מפוני בית הערבה, עברו קורן וחבריו לגליל המערבי, ויחד עם גרעין של תנועת "הבונים", הקימו את קיבוץ גשר הזיו. מאוחר יותר התמנה קורן למזכיר הקיבוץ.
עם הקמת חיל האוויר ב-1948, מונה קורן, על-פי בקשתו של דוד בן-גוריון, לשמש כראש מחלקת כוח האדם בחיל. בשנים 1952-1951, שימש כקצין החינוך של הנח"ל. לאחר תפקיד זה החליט לפרוש, לפחות לזמן מה, מן הצבא ולחזור לפעול לביסוס הקיבוץ שעם מקימיו נמנה.
בשנים 1957-1953 לימד תנ"ך ומתמטיקה (מקצועות בהם הצטיין כנער) בבית הספר היסודי בקיבוץ גשר הזיו, ושימש גם כמנהל בית הספר. בשנתיים שלאחר מכן הקים את בית הספר התיכון "סולם צור", לימד בו וניהל אותו.
בשנים 1959-1961 כיהן כראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון, והיה ממקימי להקת הנח"ל. לאחר מכן כיהן במשך כשלוש שנים כמזכיר קיבוץ גשר הזיו. בתפקיד זה הקים וניהל את בית ההארחה שבמקום.
בהיותו חבר מפלגת רפ"י, שהתאחדה עם המערך, כיהן בשנים 1977-1969 כחבר הכנסת מטעם המערך. הוא נחשב למקורב בין השאר לדוד בן-גוריון, לגולדה מאיר, למשה דיין ולשמעון פרס.
בשנים 1968-1969 ו-1979-1981, כיהן כראש המועצה האזורית סולם צור ועסק בפיתוח התיירות באזור. בשנת 1982 הוקמה המועצה האזורית מטה אשר כאיחוד של המועצות האזוריות סולם צור, געתון ונעמן. מאז, במשך שש שנים, שימש כסגן ראש המועצה האזורית.
בשנים 1978-1980 עמד בראש "האגודה לפיתוח הגליל המערבי". בתפקיד זה תרם רבות להקמת יישובים בחבל תפן ובמשגב.
הקים את המכללה האקדמית גליל מערבי, וכיהן כנשיא המכללה, בהתנדבות, בשנים 1985-2003. בשנת 2008, הוענק לו אות יקיר המכללה.
קורן נפטר בגיל 94. היה אב לארבעה ילדים
כתביו
קורן אוחז בספרו האוטוביוגרפי "דוד קורן – תבנית נוף מולדתו" באירוע השקת הספר, במכללה האקדמית גליל מערבי, ינואר 2009בסימן קריעה - ימיה האחרונים של בית-הערבה, תש"ח - פרקי יומן (1983)
אני הייתי שם, אני ראיתי שם הכל ואני הולך לשם - ספור עלייתו של חיים בצלאל פנט ובני ביתו מטרנסילבניה והשתקעותם בארץ-ישראל: 22 בנובמבר 1922 (1983, יחד עם אורי כץ)
הגליל המערבי במלחמת העצמאות (1988)
הטבח בבתי הזיקוק והביטחון במקומות עבודה מעורבים בחיפה תש"ח (1988)
ילד טוב ירושלים (1988)
ההגנה על סדום 1934-1948 (1989)
מול הים הכבד : חברת האשלג וה"הגנה" (1991)
הגדנ"ע מה"הגנה" לצה"ל (1995)
הנח"ל : צבא עם ערך מוסף (1997)
דוד קורן - תבנית נוף מולדת (2009, אוטוביוגרפיה)
דוד קורן
תאריך לידה 8 ביוני 1917
תאריך פטירה 14 בינואר 2011
כנסות 7 - 8
סיעות המערך
דוד קורן (8 ביוני 1917 - 14 בינואר 2011) היה חבר הכנסת מטעם המערך בכנסת השביעית והשמינית.
קורן נולד בשנת בירושלים, בשם דוד קורונל, לשתי משפחות מכובדות: אלישר וקורונל, אח לרפאל ויוסף. רפאל נפטר בגיל 17, כשקורן היה נער צעיר. קורן סיים את הגימנסיה העברית "רחביה" בשנת 1934. בתום לימודיו יצא להכשרה בנענה (לימים קיבוץ נען).
קורן, שהצטרף למחנות העולים, היה בשנים 1936-1938 בקומונה של התנועה בתל אביב. בתקופה זו שימש, בין היתר, כמרכז השכבה הצעירה של התנועה בעיר. ב-1938 הצטרף ל"קבוצת החוגים" ברעננה, ולאחר מספר חודשים יצא להכשרה בסדום, שם עבד במפעלי האשלג. במקום זה פגש את אשתו לעתיד, חנה פנט.
בשנת 1939 נמנה עם מייסדי בית הערבה. לאחר שנישא, הקים בקיבוץ את משפחתו והתגורר בו עד 1948. בשנים אלה יצר קשרים בין הקיבוץ לערבים בסביבה ובעבר הירדן. הקיבוץ ננטש במלחמת העצמאות ומשפחות החברים פונו לקיבוץ שפיים למשך תקופת המלחמה. בשנת 1949, לאחר שחל פיצול בקבוצת מפוני בית הערבה, עברו קורן וחבריו לגליל המערבי, ויחד עם גרעין של תנועת "הבונים", הקימו את קיבוץ גשר הזיו. מאוחר יותר התמנה קורן למזכיר הקיבוץ.
עם הקמת חיל האוויר ב-1948, מונה קורן, על-פי בקשתו של דוד בן-גוריון, לשמש כראש מחלקת כוח האדם בחיל. בשנים 1952-1951, שימש כקצין החינוך של הנח"ל. לאחר תפקיד זה החליט לפרוש, לפחות לזמן מה, מן הצבא ולחזור לפעול לביסוס הקיבוץ שעם מקימיו נמנה.
בשנים 1957-1953 לימד תנ"ך ומתמטיקה (מקצועות בהם הצטיין כנער) בבית הספר היסודי בקיבוץ גשר הזיו, ושימש גם כמנהל בית הספר. בשנתיים שלאחר מכן הקים את בית הספר התיכון "סולם צור", לימד בו וניהל אותו.
בשנים 1959-1961 כיהן כראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון, והיה ממקימי להקת הנח"ל. לאחר מכן כיהן במשך כשלוש שנים כמזכיר קיבוץ גשר הזיו. בתפקיד זה הקים וניהל את בית ההארחה שבמקום.
בהיותו חבר מפלגת רפ"י, שהתאחדה עם המערך, כיהן בשנים 1977-1969 כחבר הכנסת מטעם המערך. הוא נחשב למקורב בין השאר לדוד בן-גוריון, לגולדה מאיר, למשה דיין ולשמעון פרס.
בשנים 1968-1969 ו-1979-1981, כיהן כראש המועצה האזורית סולם צור ועסק בפיתוח התיירות באזור. בשנת 1982 הוקמה המועצה האזורית מטה אשר כאיחוד של המועצות האזוריות סולם צור, געתון ונעמן. מאז, במשך שש שנים, שימש כסגן ראש המועצה האזורית.
בשנים 1978-1980 עמד בראש "האגודה לפיתוח הגליל המערבי". בתפקיד זה תרם רבות להקמת יישובים בחבל תפן ובמשגב.
הקים את המכללה האקדמית גליל מערבי, וכיהן כנשיא המכללה, בהתנדבות, בשנים 1985-2003. בשנת 2008, הוענק לו אות יקיר המכללה.
קורן נפטר בגיל 94. היה אב לארבעה ילדים
כתביו
קורן אוחז בספרו האוטוביוגרפי "דוד קורן – תבנית נוף מולדתו" באירוע השקת הספר, במכללה האקדמית גליל מערבי, ינואר 2009בסימן קריעה - ימיה האחרונים של בית-הערבה, תש"ח - פרקי יומן (1983)
אני הייתי שם, אני ראיתי שם הכל ואני הולך לשם - ספור עלייתו של חיים בצלאל פנט ובני ביתו מטרנסילבניה והשתקעותם בארץ-ישראל: 22 בנובמבר 1922 (1983, יחד עם אורי כץ)
הגליל המערבי במלחמת העצמאות (1988)
הטבח בבתי הזיקוק והביטחון במקומות עבודה מעורבים בחיפה תש"ח (1988)
ילד טוב ירושלים (1988)
ההגנה על סדום 1934-1948 (1989)
מול הים הכבד : חברת האשלג וה"הגנה" (1991)
הגדנ"ע מה"הגנה" לצה"ל (1995)
הנח"ל : צבא עם ערך מוסף (1997)
דוד קורן - תבנית נוף מולדת (2009, אוטוביוגרפיה)