יהוסף שוורץ
הרב יהוסף שוורץ (כתב שמו גם כיהוסף שווארץ; בגרמנית: Rabbi Joseph Schwarz; 1804–1865) היה שד"ר, מראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה.
שוורץ נולד בעיירה פלוס בין בוהמיה לבאווריה למשפחה בת 12 ילדים. בהיותו כבן 17 עבר ללמוד בבית המדרש הגבוה בווירצבורג ובו זמנית למד באוניברסיטה בעיר, ורכש השכלה בגאוגרפיה, אסטרונומיה, ושפות. בשנת 1829 שירטט את מפת ארץ ישראל בעברית וגרמנית. במפה זו השתמשו ההיסטוריונים והגאוגרפים של תקופתו. במפה זו ציין גם את גבולותיה ההלכתיים לנושאים כמו מצוות התלויות בארץ. גבולות המקובלים ברובם גם כיום מבחינה הלכתית.
במשפחת שוורץ היו מסורות כי הם משבט יוסף, וכי השם שוורץ (בגרמנית שחור) קשור לצבע אבן השוהם של שבט יוסף בחושן של הכהן הגדול שצבעה היה
שחור. מסורות אלו היוו את הדחף של ר' יהוסף לעלות לארץ על אף הסכנות הגדולות שבדרך.
בגיל 26 החל במסע קשה ומסוכן בן שנתיים לעליה לארץ ישראל דרך הונגריה ואיטליה. בשנת 1833 הגיע לנמל יפו והתיישב בירושלים, ברובע המוסלמי באזור רחוב הגיא, סמוך מאוד להר הבית, כאשר הוא נטמע בסביבה ומשנה את לבושו כמנהג ספרדי ירושלים. נישא לחיה רבקה לבית לוריא מכולל הפרושים (קרובתו של ר' שמריהו לוריא ממוהילב, חותנו של ר' יחיאל מיכל פינס). נולדו לו ארבעה בנים וארבע בנות, שנפטרו בגיל צעיר, חוץ משתי בנות שהקימו משפחה משל עצמן. הוא עסק בלימוד תורה ובמחקרי ארץ ישראל במיוחד באזור ירושלים. נמנה עם מייסדי בית כנסת "מנחם ציון" בחצר החורבה ברובע היהודי. בשנת ה'תר"ט, 1849 יצא לשליחות אל יהודי אמריקה. בשנת 1856 תמך בייסוד בית הספר למל בירושלים, שבו לימדו בגרמנית לימודים כלליים, ואף לימד בבית הספר, אך אולץ להתפטר עקב התנגדות מרבית הרבנים האשכנזים. שוורץ גם היה דובר של הקהילה היהודית בירושלים אצל השלטון הטורקי. כמו כן תמך בהקמת בית הספר דורש ציון על ידי יוסף בלומנטל בשנת 1866.
חיבר שמונה ספרים. החשוב שביניהם "תבואות הארץ" מתאר את הגאוגרפיה של ארץ ישראל, יישוביה, הצומח, החי ותושביה. הספר תורגם לאנגלית וגרמנית, וחלקים ממנו שימשו כחומר לימוד בבתי ספר יהודיים בגרמניה. הספר זכה לעיטור כבוד של קיסר אוסטריה.
בספריו יש תיעוד רב של ההווי באותה תקופה בירושלים, ויש בהם לשפוך אור על היחסים בין היהודים לבין המוסלמים ועל מצבם של יהודי ירושלים תחת השלטון הטורקי. כך למשל הוא מציין כי המוסלמים מקפידים לאכול בשר משחיטה של שוחט ספרדי ולא אשכנזי, מכיוון שהם סוברים שהאשכנזי איננו מצאצאיו של אברהם אבינו. עוד הוא מציין כי מצבם של יהודי הארץ בעלי אזרחות אירופית, שכונו בארץ "פרנקו", הוטב מאוד לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי איברהים פאשה המצרי, מכיוון שהשלטונות התייחסו אליהם בכבוד גדול.
שוורץ נפטר בט' בשבט תרכ"ה בגיל 61 משושנת יריחו שהפילה חללים רבים בירושלים, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. על מצבתו נכתב בין היתר "יוסף איננו כי לקח אותו אלקים / מעשיו הבריקו כשוהם / וצבע מפה שלו שחור".
מספריותבואות הארץ - גאוגרפיה של ארץ ישראל,
תבואות שמש - חישובי שקיעה וזריחה, 1841
לוח לשנת תר"ג - קביעת הזמנים בארץ ישראל, 1843
שושנת העמק - ענייני חכמה השווים לכל נפש, 1862
לקוטי הפרדס - חידושי תורה בתורה שבכתב ובעל פה
תשובות מירושלים - שו"ת הלכתי
הרב יהוסף שוורץ (כתב שמו גם כיהוסף שווארץ; בגרמנית: Rabbi Joseph Schwarz; 1804–1865) היה שד"ר, מראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה.
שוורץ נולד בעיירה פלוס בין בוהמיה לבאווריה למשפחה בת 12 ילדים. בהיותו כבן 17 עבר ללמוד בבית המדרש הגבוה בווירצבורג ובו זמנית למד באוניברסיטה בעיר, ורכש השכלה בגאוגרפיה, אסטרונומיה, ושפות. בשנת 1829 שירטט את מפת ארץ ישראל בעברית וגרמנית. במפה זו השתמשו ההיסטוריונים והגאוגרפים של תקופתו. במפה זו ציין גם את גבולותיה ההלכתיים לנושאים כמו מצוות התלויות בארץ. גבולות המקובלים ברובם גם כיום מבחינה הלכתית.
במשפחת שוורץ היו מסורות כי הם משבט יוסף, וכי השם שוורץ (בגרמנית שחור) קשור לצבע אבן השוהם של שבט יוסף בחושן של הכהן הגדול שצבעה היה
שחור. מסורות אלו היוו את הדחף של ר' יהוסף לעלות לארץ על אף הסכנות הגדולות שבדרך.
בגיל 26 החל במסע קשה ומסוכן בן שנתיים לעליה לארץ ישראל דרך הונגריה ואיטליה. בשנת 1833 הגיע לנמל יפו והתיישב בירושלים, ברובע המוסלמי באזור רחוב הגיא, סמוך מאוד להר הבית, כאשר הוא נטמע בסביבה ומשנה את לבושו כמנהג ספרדי ירושלים. נישא לחיה רבקה לבית לוריא מכולל הפרושים (קרובתו של ר' שמריהו לוריא ממוהילב, חותנו של ר' יחיאל מיכל פינס). נולדו לו ארבעה בנים וארבע בנות, שנפטרו בגיל צעיר, חוץ משתי בנות שהקימו משפחה משל עצמן. הוא עסק בלימוד תורה ובמחקרי ארץ ישראל במיוחד באזור ירושלים. נמנה עם מייסדי בית כנסת "מנחם ציון" בחצר החורבה ברובע היהודי. בשנת ה'תר"ט, 1849 יצא לשליחות אל יהודי אמריקה. בשנת 1856 תמך בייסוד בית הספר למל בירושלים, שבו לימדו בגרמנית לימודים כלליים, ואף לימד בבית הספר, אך אולץ להתפטר עקב התנגדות מרבית הרבנים האשכנזים. שוורץ גם היה דובר של הקהילה היהודית בירושלים אצל השלטון הטורקי. כמו כן תמך בהקמת בית הספר דורש ציון על ידי יוסף בלומנטל בשנת 1866.
חיבר שמונה ספרים. החשוב שביניהם "תבואות הארץ" מתאר את הגאוגרפיה של ארץ ישראל, יישוביה, הצומח, החי ותושביה. הספר תורגם לאנגלית וגרמנית, וחלקים ממנו שימשו כחומר לימוד בבתי ספר יהודיים בגרמניה. הספר זכה לעיטור כבוד של קיסר אוסטריה.
בספריו יש תיעוד רב של ההווי באותה תקופה בירושלים, ויש בהם לשפוך אור על היחסים בין היהודים לבין המוסלמים ועל מצבם של יהודי ירושלים תחת השלטון הטורקי. כך למשל הוא מציין כי המוסלמים מקפידים לאכול בשר משחיטה של שוחט ספרדי ולא אשכנזי, מכיוון שהם סוברים שהאשכנזי איננו מצאצאיו של אברהם אבינו. עוד הוא מציין כי מצבם של יהודי הארץ בעלי אזרחות אירופית, שכונו בארץ "פרנקו", הוטב מאוד לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי איברהים פאשה המצרי, מכיוון שהשלטונות התייחסו אליהם בכבוד גדול.
שוורץ נפטר בט' בשבט תרכ"ה בגיל 61 משושנת יריחו שהפילה חללים רבים בירושלים, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. על מצבתו נכתב בין היתר "יוסף איננו כי לקח אותו אלקים / מעשיו הבריקו כשוהם / וצבע מפה שלו שחור".
מספריותבואות הארץ - גאוגרפיה של ארץ ישראל,
תבואות שמש - חישובי שקיעה וזריחה, 1841
לוח לשנת תר"ג - קביעת הזמנים בארץ ישראל, 1843
שושנת העמק - ענייני חכמה השווים לכל נפש, 1862
לקוטי הפרדס - חידושי תורה בתורה שבכתב ובעל פה
תשובות מירושלים - שו"ת הלכתי