טבלה נאצית משנת 1938 ובה סימוני אסירים.
הטורים משמאל לימין: אסיר פוליטי, פושע מקצועי, מהגר, עד יהוה, הומוסקסואל, א-סוציאלי גרמני וא-סוציאלי מלאום אחר.
השורות מלמעלה למטה: אסירים כלליים, עבריינים מועדים, פלוגת עונשין, יהודים, יהודים שהפרו את חוקי הגזע, ארים שהפרו את חוקי הגזע. האות P לפולנים והאות T לצ'כים.אסירים במחנות ריכוז נאציים, באזורי הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה, סומנו בעיקר באמצעות תגים של משולשי בד צבעוניים, שנתפרו על חולצת האסיר ומכנסיו[1].
בין מחנות הריכוז השונים לא שררה אחידות בשיטת סימון האסירים ובשלהי מלחמת העולם השנייה פחת השימוש בסימון האסירים, והסימונים הפכו יותר ויותר אקראיים, ללא קשר הכרחי למאפייניו האישיים של האסיר.
סימון אסירים במחנה הריכוז אושוויץבמחנה הריכוז אושוויץ נוספה על שיטת סימון האסירים באמצעות משולשי בד צבעוניים על הבגד, אף שיטת סימון ייחודית בקעקוע מספר האסיר על גופו [1]. שיטה זו לא יושמה במחנות ריכוז אחרים. לאסירים שנמצאו כשירים לעבודה (להבדיל מאלה שנשלחו מיידית להשמדה), ניתן מספר אסיר אשר נרקם על חולצת האסיר ואף קועקע על גופו. קעקוע מספרי אסיר החל באושוויץ בסתיו 1941. תחילה נעשה שימוש בתבנית שבה סודרו מחטים באורך של כסנטימטר בצורת המספר, לאחר מכן הייתה התבנית מוצמדת במכה לחלק השמאלי העליון בחזה האסיר ומיד לאחר הסרתה היה דיו נמרח אל תוך החורים המדממים. הראשונים להיות מקועקעים היו אלפי שבויי מלחמה סובייטים.
בחודש מרץ 1942 החלו אסירים במחנה אושוויץ II (בירקנאו) להיות מסומנים במספר אסיר מקועקע. הקעקוע בדיו כחול בוצע בידי אסירים מיומנים כחלק מתהליך הקליטה של האסיר. מספר האסיר קועקע על חלקה הפנימי או החיצוני של האמה[2]. משמאל למספר האסיר הייחודי קועקעה אות, או אותיות לטיניות, אשר שימשה לזיהוי סדרות של אסירים. כך האותיות AU (ר"ת ל-Auschwitz} שימשו לזיהוי שבויי מלחמה סובייטים, האות Z לצוענים (גרמנית: Zigeuner). אסירים יהודים סומנו לרוב במשולש משמאל למספר.
החל מאביב 1943 כל האסירים במחנה הריכוז אושוויץ קועקעו, הן אלה שהגיעו לאחר מועד זה ואף אסירים ותיקים שהיו כבר במקום אותה עת. יוצאי הדופן היחידים, אשר לא זכו לקעקוע מספר אסיר, היו אסירים בעלי אזרחות גרמנית לא יהודים ואסירים שהגיעו למקום לצורך "חינוך מחדש", או "חינוך לעבודה" והוחזקו במחנה נפרד.
החל מ-13 במאי 1944 החלו אסירים יהודים גברים מקבלים מספרי אסיר בסדרות A ולאחריה B (במקום המשולש שהיה נהוג עד אותה עת). נשים החלו מקבלות מספרים בסדרות אלה ב-16 במאי 1944. סדרה A לגברים ניתנה בסדר רץ עד למספר 20,000, אולם עקב טעות, נשים קיבלו מספרי אסיר בסדרה זו עד למספר 25,378. עם סיום סדרה A, החלו האסירים מקבלים מספרים בסדרה B. הכוונה המקורית הייתה להמשיך ולסמן אסירים בסדרות רציפות לפי סדר האותיות הלטיני, 20,000 אסירים בכל סדרה, שחרור המחנה ב-27 בינואר 1945 ותבוסת גרמניה שבשו תוכנית זו.
הטורים משמאל לימין: אסיר פוליטי, פושע מקצועי, מהגר, עד יהוה, הומוסקסואל, א-סוציאלי גרמני וא-סוציאלי מלאום אחר.
השורות מלמעלה למטה: אסירים כלליים, עבריינים מועדים, פלוגת עונשין, יהודים, יהודים שהפרו את חוקי הגזע, ארים שהפרו את חוקי הגזע. האות P לפולנים והאות T לצ'כים.אסירים במחנות ריכוז נאציים, באזורי הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה, סומנו בעיקר באמצעות תגים של משולשי בד צבעוניים, שנתפרו על חולצת האסיר ומכנסיו[1].
בין מחנות הריכוז השונים לא שררה אחידות בשיטת סימון האסירים ובשלהי מלחמת העולם השנייה פחת השימוש בסימון האסירים, והסימונים הפכו יותר ויותר אקראיים, ללא קשר הכרחי למאפייניו האישיים של האסיר.
סימון אסירים במחנה הריכוז אושוויץבמחנה הריכוז אושוויץ נוספה על שיטת סימון האסירים באמצעות משולשי בד צבעוניים על הבגד, אף שיטת סימון ייחודית בקעקוע מספר האסיר על גופו [1]. שיטה זו לא יושמה במחנות ריכוז אחרים. לאסירים שנמצאו כשירים לעבודה (להבדיל מאלה שנשלחו מיידית להשמדה), ניתן מספר אסיר אשר נרקם על חולצת האסיר ואף קועקע על גופו. קעקוע מספרי אסיר החל באושוויץ בסתיו 1941. תחילה נעשה שימוש בתבנית שבה סודרו מחטים באורך של כסנטימטר בצורת המספר, לאחר מכן הייתה התבנית מוצמדת במכה לחלק השמאלי העליון בחזה האסיר ומיד לאחר הסרתה היה דיו נמרח אל תוך החורים המדממים. הראשונים להיות מקועקעים היו אלפי שבויי מלחמה סובייטים.
בחודש מרץ 1942 החלו אסירים במחנה אושוויץ II (בירקנאו) להיות מסומנים במספר אסיר מקועקע. הקעקוע בדיו כחול בוצע בידי אסירים מיומנים כחלק מתהליך הקליטה של האסיר. מספר האסיר קועקע על חלקה הפנימי או החיצוני של האמה[2]. משמאל למספר האסיר הייחודי קועקעה אות, או אותיות לטיניות, אשר שימשה לזיהוי סדרות של אסירים. כך האותיות AU (ר"ת ל-Auschwitz} שימשו לזיהוי שבויי מלחמה סובייטים, האות Z לצוענים (גרמנית: Zigeuner). אסירים יהודים סומנו לרוב במשולש משמאל למספר.
החל מאביב 1943 כל האסירים במחנה הריכוז אושוויץ קועקעו, הן אלה שהגיעו לאחר מועד זה ואף אסירים ותיקים שהיו כבר במקום אותה עת. יוצאי הדופן היחידים, אשר לא זכו לקעקוע מספר אסיר, היו אסירים בעלי אזרחות גרמנית לא יהודים ואסירים שהגיעו למקום לצורך "חינוך מחדש", או "חינוך לעבודה" והוחזקו במחנה נפרד.
החל מ-13 במאי 1944 החלו אסירים יהודים גברים מקבלים מספרי אסיר בסדרות A ולאחריה B (במקום המשולש שהיה נהוג עד אותה עת). נשים החלו מקבלות מספרים בסדרות אלה ב-16 במאי 1944. סדרה A לגברים ניתנה בסדר רץ עד למספר 20,000, אולם עקב טעות, נשים קיבלו מספרי אסיר בסדרה זו עד למספר 25,378. עם סיום סדרה A, החלו האסירים מקבלים מספרים בסדרה B. הכוונה המקורית הייתה להמשיך ולסמן אסירים בסדרות רציפות לפי סדר האותיות הלטיני, 20,000 אסירים בכל סדרה, שחרור המחנה ב-27 בינואר 1945 ותבוסת גרמניה שבשו תוכנית זו.