אלזם
Administrator
מעשה שהיה בעיר בגדד. הייתה אשה אחת אלמנה ובנים לא היו לה, והיא עשירה מאד, לה אין קרובים והורים כי אם אח יחיד, שהיה גר במרחק של שלושה, ארבעה בתים מביתה, שהיה גר עם אשתו ובניו, ושמו נעים, והאשה מודעתנו הייתה אשה פקחית ואשת חיל ומיושבת בדעתה, אך הייתה גלמודה, כי בודדה בביתה. והנה ערב אחד שכבה לשון, והשעה הייתה בקרוב לחצות הלילה, הרגישה כי מי שהוא שם מפתח במנעול ופותח את הדלת, הדלת נפתחה ואיש בעל מידות נכנס ומגשש באפלה, והיא כולה רועדת, ולא ידעה מה לעשות. והנה נצנץ במחשבתה רעיון, אזרה כוחה ואמרה מי שם; בטח איש רעב מהרחוב, אקום ואתן לו מה לאכול. ושאלה האם אתה רעב? הדמות ענתה רעב מאד, תיכף קמה לבשה חלוקה, הדליקה אור, ותיכף לקחה אותו למטבח הדליקה אש וטיגנה לו ביצים וישב ואכל להנאתו, ונכנסה בשיחה איתו, שאלה אותו האם יש לך אשה? ענה לא. ולמה אינך מתחתן שאלה שוב? אמר לה: כי אין לו עבודה, ואין באפשרותו לפרנס את עצמו. כל שכן גם אשה. אמרה לו: אם כן תשמע לעצתי ויהיה לך חיים נוחים, אני אשה אלמנה וגלמודה וכסף לא חסר לי ברוך השם, ואני מחפשת גבר טוב שיהיה לי לבן זוג, קודם שתענה לי תשובה בוא ואראה לך את עושרי.
לקחה אותו שוב לחדרה, ניגשה לארון ופתחה כמה מגרות והראתה לו את עושרה בין בכסף מזומנים בין בניירות ערך, וגם בתכשיטים יקרי ערך, וגם בתכשיטים בעלי ערך רב. אמרה לו; שהיא מוכנה להתחתן איתו אם הוא מסכים. האיש נשאר המום, לשונו נקשרה ולא יכול לענות כן או לא, כי לא ידע אם הוא רואה את כל זה בהקיץ או בחלום, כי הכל בא לו במפתיע. אחר פתח פיו ואמר: לא רק אישך הנני מוכן להיות כי אם עבדך הנרצע. אמרה לו יפה ענית, אם כן שב ונשוחח קצת. ובינתיים הביאה לו קפה, שאלה אותו אם יוולד לנו ילד מה נקרא לו, אמר לה: השם שתרצי הנני מוכן שנקרא לו. בכל זאת רציתי לשמוע עצתך. אמר: נקרא לו משה. לא, זה שם לא יפה! וכך הזכיר לה כמה שמות וכולם לא מצאו חן בעיניה. אז אמר לה: נשמע מה את מציעה. אמרה לו: לפי דעתי נקרא לו נעים. כי שם נעים הוא יפה כמשמעו. תיכף הסכים האיש.
שוב פתחה ושאלה, ודאי שנאהב אותו הרבה, כן ענה. מה יהיה אם יחלה וימות? אהה זה אסון גדול יהיה לנו, ענה האיש. אם כן איך תבכה ותתאבל עליו? אמר: אשב על הארץ ואיילל ואבכה ואומר: אוי נעים אוי נעים, והוא אמר את זה בפשטות ובקול נמוך. אמרה לו: מזה אני מבינה שלא כל כך אהבת את ילדנו הנחמד שפרח. אמרה לו: אם אחד אוהב מכל לבו את האדם שעזב אותו לעולמים כך מיילל, פתחה את הדלת ועמדה בחוץ והחלה לצעוק בכל כוחותיה, אוי נעים אוי נעים, הדהדה את הסביבה בקולה. והאיש מסתכל עליה כאילו יצאה מדעתה.
לא עברו דקות מספר, והנה איש רץ הולך ומתקרב אליה ונשק בידה. קוראים נכבדים בטח ידוע לכם מי הוא האיש אשר הולך ומתקרב, האח של האשה שהזכרנו ושמו נעים. התנועות ורמזים הבין ממנה על המתרחש. האח רמז לאחותו שתזעיק המשטרה, ונכנס אל האיש וציוה עליו לבל יזוז ממקומו. בלי אומר ודברים כשראה שנישקו מכוון אליו, בעל כורחו נשמע לו. לאחר זמן קצר חזרה בעלת הבית עם חוליה של שוטרים, שתיכף שמו אזיקים על ידיו ורגליו ולקחוהו. אז אמר האסיר לאשה: לא האמנתי כי אשה תרמני באופן כזה, לאחר שהצעת לי להיות בעלך, את מוציאה אותי מביתך באזיקים. היא צחקה במלוא פיה ואמרה: הוי נבל מה יש לך בביתי בשעת חצות לילה זאת, הלא ברור כי לגנוב באת ולא לדבר אחר. למחרת נקראה האשה לבית הממשלה, וביקשו ממנה לחתום על קבלה שלא ידעה מה טיבה של קבלה זו. ביקשה לדעת מה דורשים ממנה.
הפקיד חייך ואמר: גברת נכבדת חתמי פה ואבשר אותך בשורה טובה, היא חתמה. הפקיד מסר לידה שקית עם חמש מאות דינרי זהב ואמר לה: הגנב שנתפס בביתך, הוא גנב בעל עבר גדול. והממשלה קרוב לשנתיים מחפשת אחריו, והודיעה על פרס של חמש מאות דינרים לתופס אותו, או המביא לידי תפיסתו, ואת היית האשה הנבונה שבחוכמתך באה תפיסתו של הפושע, לכן זכית גם בפרס. לא היה קץ לשמחתה של האשה.
למדנו מהמעשה הזה כמה תועלת גדולה צומחת מישוב הדעת והפקחות של האדם, כשבאים עליו צרות או אסונות והוא נחלץ מהם בחוכמתו. השם הטוב יצילנו מכל פגעים ואסונות הבאים על האדם בעולמינו הגשמי הזה, ותמיד נהיה מיושבים בדעתנו, ויאמר די לצרותינו ויגאלנו במהרה אמן!
{אוצר המעשיות}
לקחה אותו שוב לחדרה, ניגשה לארון ופתחה כמה מגרות והראתה לו את עושרה בין בכסף מזומנים בין בניירות ערך, וגם בתכשיטים יקרי ערך, וגם בתכשיטים בעלי ערך רב. אמרה לו; שהיא מוכנה להתחתן איתו אם הוא מסכים. האיש נשאר המום, לשונו נקשרה ולא יכול לענות כן או לא, כי לא ידע אם הוא רואה את כל זה בהקיץ או בחלום, כי הכל בא לו במפתיע. אחר פתח פיו ואמר: לא רק אישך הנני מוכן להיות כי אם עבדך הנרצע. אמרה לו יפה ענית, אם כן שב ונשוחח קצת. ובינתיים הביאה לו קפה, שאלה אותו אם יוולד לנו ילד מה נקרא לו, אמר לה: השם שתרצי הנני מוכן שנקרא לו. בכל זאת רציתי לשמוע עצתך. אמר: נקרא לו משה. לא, זה שם לא יפה! וכך הזכיר לה כמה שמות וכולם לא מצאו חן בעיניה. אז אמר לה: נשמע מה את מציעה. אמרה לו: לפי דעתי נקרא לו נעים. כי שם נעים הוא יפה כמשמעו. תיכף הסכים האיש.
שוב פתחה ושאלה, ודאי שנאהב אותו הרבה, כן ענה. מה יהיה אם יחלה וימות? אהה זה אסון גדול יהיה לנו, ענה האיש. אם כן איך תבכה ותתאבל עליו? אמר: אשב על הארץ ואיילל ואבכה ואומר: אוי נעים אוי נעים, והוא אמר את זה בפשטות ובקול נמוך. אמרה לו: מזה אני מבינה שלא כל כך אהבת את ילדנו הנחמד שפרח. אמרה לו: אם אחד אוהב מכל לבו את האדם שעזב אותו לעולמים כך מיילל, פתחה את הדלת ועמדה בחוץ והחלה לצעוק בכל כוחותיה, אוי נעים אוי נעים, הדהדה את הסביבה בקולה. והאיש מסתכל עליה כאילו יצאה מדעתה.
לא עברו דקות מספר, והנה איש רץ הולך ומתקרב אליה ונשק בידה. קוראים נכבדים בטח ידוע לכם מי הוא האיש אשר הולך ומתקרב, האח של האשה שהזכרנו ושמו נעים. התנועות ורמזים הבין ממנה על המתרחש. האח רמז לאחותו שתזעיק המשטרה, ונכנס אל האיש וציוה עליו לבל יזוז ממקומו. בלי אומר ודברים כשראה שנישקו מכוון אליו, בעל כורחו נשמע לו. לאחר זמן קצר חזרה בעלת הבית עם חוליה של שוטרים, שתיכף שמו אזיקים על ידיו ורגליו ולקחוהו. אז אמר האסיר לאשה: לא האמנתי כי אשה תרמני באופן כזה, לאחר שהצעת לי להיות בעלך, את מוציאה אותי מביתך באזיקים. היא צחקה במלוא פיה ואמרה: הוי נבל מה יש לך בביתי בשעת חצות לילה זאת, הלא ברור כי לגנוב באת ולא לדבר אחר. למחרת נקראה האשה לבית הממשלה, וביקשו ממנה לחתום על קבלה שלא ידעה מה טיבה של קבלה זו. ביקשה לדעת מה דורשים ממנה.
הפקיד חייך ואמר: גברת נכבדת חתמי פה ואבשר אותך בשורה טובה, היא חתמה. הפקיד מסר לידה שקית עם חמש מאות דינרי זהב ואמר לה: הגנב שנתפס בביתך, הוא גנב בעל עבר גדול. והממשלה קרוב לשנתיים מחפשת אחריו, והודיעה על פרס של חמש מאות דינרים לתופס אותו, או המביא לידי תפיסתו, ואת היית האשה הנבונה שבחוכמתך באה תפיסתו של הפושע, לכן זכית גם בפרס. לא היה קץ לשמחתה של האשה.
למדנו מהמעשה הזה כמה תועלת גדולה צומחת מישוב הדעת והפקחות של האדם, כשבאים עליו צרות או אסונות והוא נחלץ מהם בחוכמתו. השם הטוב יצילנו מכל פגעים ואסונות הבאים על האדם בעולמינו הגשמי הזה, ותמיד נהיה מיושבים בדעתנו, ויאמר די לצרותינו ויגאלנו במהרה אמן!
{אוצר המעשיות}