הרב אברהם גקי
Member
שני משוגעים שכבו לישון בבית המלון, והשאירו את האור שבחדר דולק... 'האור מפריע לי להירדם', התלונן אחד מהם בפני חברו, 'האם אתה יכול בבקשה לכבות את האור'? קם השני ממיטתו, וכיבה את האור. לאחר מספר דקות שב אותו אחד ושאל: 'תגיד לי ידידי, כיבית בסוף את האור'? ענה לו חברו 'תראה: אני לא זוכר, אבל עכשיו מאד חשוך, אני לא יכול לראות אם יש אור או לא. קום אתה, תדליק את האור, ואז תוכל לבדוק אם כיביתי אותו או לא'...
---
עומק הבדיחה הוא, כי האור האמתי הוא הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב 'ה' אורי וישעי', אולם הוא נסתר ונעלם, ועל כן לפעמים אנו חשים שאנו בחושך גמור, כיון שאנו שוכחים את ה' יתברך, עד כדי כך שאין אנו יודעים שאנו שקועים בחושך, ואף אם אנו לומדים תורה ומקיימים מצוות לעתים אנו שוכחים את ה' יתברך ולא מגיעים על ידי התורה לאמונה ולשכל אמתי, כמו שמבואר בליקוטי מוהר"ן (ח"א תו' ס') 'יש בני אדם שישנים את ימיהם, ואף שנדמה שהם עובדים את השם, ועוסקים בתורה ובתפלה, אף על פי כן כל עבודתם אין להשם יתברך נחת מהם'. כלומר, אפשר להיות בחושך, ולא לדעת מכך, ח"ו...
ועל כן, בכדי לדעת ולהבין שאנו שקועים בחושך, עלינו 'להדליק את האור', ולהתבונן ברוחניות של התורה שהיא שורש כל התורה - האמונה, ורק אז נוכל לדעת ולגלות את האור האמתי של התורה והמצוות, שהוא ה' יתברך בעצמו, ולהאיר את החשכות של העולם באורו של ה', שהוא ה'אמונה'.