הרב אברהם גקי
Member
בפרשת השבוע ה' יתברך כתב לנו את סיפור מכירת יוסף. רבי נתן בליקוטי הלכות (השכמת הבוקר ד) מסביר על פי ההקדמות של רבי נחמן, שהמעשה של יוסף הצדיק עם אחיו אינו סיפור שהיה פעם ונגמר, אלא הוא דבר שקיים בכל רגע, והוא נוגע לכל אחד ואחד מישראל. כי 'יוסף' האמיתי אינו בנו של יעקב אבינו, שכבר נפטר מן העולם לפני אלפי שנים, אלא הצדיק שה' שולח בכל דור ודור לקרב את ישראל לה' יתברך, שהוא נקרא 'יוסף', והוא עוסק בלגלות לעם ישראל, בין לגדולים ולצדיקים ובין לפשוטים ביותר, איך להיות צדיקים ולעבוד את השם יתברך.
בפסוק כתוב שיוסף בן שבע עשרה שנה. האם זה ממשיך? האם הוא עדיין בן שבע עשרה שנה? אם נלמד את התורה בצורה גשמית אזי יוסף המשיך לגדול, נהיה מלך במצרים ואחר כך הלך לעולמו, ואין לנו שום קשר לזה, אבל ברוחניות התורה קיימת כל הזמן, ויוסף זה הצדיק [כלומר ה'שכל' שלו, כי מהות הצדיק היא שכלו, התורה שהוא חידש, כמו שכתוב בליקוטי מוהר"ן תו' קצ"ב] שמקרב את כולם לרוחניות של התורה.
ולכן הוא בן שבע עשרה כל הזמן, כי המספר שבע עשרה הוא בגימטריה 'טוב', וזה המהות של 'יוסף', שהוא הצדיק שמבאר את התורה ברוחניות, שהוא טוב אמיתי, טוב לכולם בשווה, כי הוא יכול לקרב את כולם: יש לו מה לומר גם לצדיקים ביותר, שלומדים את הגשמיות של התורה ומקיימים את המצוות הגשמיות, כי הוא מלמד אותם להחיות את התורה וללמוד אותה ברוחניות, ויש לו גם מה ללמד את הפשוטים ביותר, שגם הם יכולים לעבוד את ה' ברמה הגבוהה ביותר, והוריד שפע לעולם מאור אין סוף בכל שניה, על ידי אמונה.
וזהו 'השכל הרוחני' של התורה, שה' יתברך מגלה דרך רבי נחמן מברסלב, שהתורה נצחית וקיימת כל הזמן, בכל מקום, ובכל אדם, כי השורש של התורה הוא למעלה מהצמצומים של 'ציור מקום וזמן' ('עולם שנה נפש'), והתורה בשרשה היא מעולם של אמונה, (כמו שכתוב כל מצוותיך אמונה), והוא העולם הגבוה ביותר שה' ברא, העולם הרוחני הנקרא 'אדם קדמון', שאפשר להשיגו רק על ידי אמונה, כי אין בו השגה של שכל.
האם יוסף עדיין 'נער את בני בלהה ובני זלפה'? האם בני בלהה וזלפה עדיין קיימים? בני בלהה וזלפה הם האנשים שהיצר הרע מבלבל אותם (בלהה מלשון 'בלהות', וזלפה מלשון 'זלעפה', כמבואר בליקוטי הלכות שם), וזה קורה לכל אחד מאיתנו כשהיצר הרע משכיח אותנו מה' יתברך, שאז אנו נקראים בני בלהה וזלפה, אולם יוסף הצדיק, שזה אצלנו השכל הרוחני של התורה שה' גילה דרך הצדיק, מחזק את בני בלהה וזלפה, [לעתים עוד יותר מאשר את הצדיקים הגדולים], ומודיע להם שגם הם יכולים לעבוד את ה' ולקיים את העולם, על ידי חיים של אמונה יחד עם ה' יתברך.
התפקיד שלנו בכל רגע הוא לחיות עם השכל הרוחני ולהדבק בה' כל רגע, וחלילה 'לא למכור את יוסף', כי מכירת יוסף זה ההתעלמות מהשכל הרוחני שנקרא יוסף, וה' כתב בתורה את מעשה מכירת יוסף כדי לתת לנו דוגמא איך לחיות. הסיפור הגשמי שבתורה הוא רק 'הוראות ההפעלה' למשחק האמיתי, את התפקיד עצמו – משחק כל אחד מאיתנו, בכל רגע!
בפסוק כתוב שיוסף בן שבע עשרה שנה. האם זה ממשיך? האם הוא עדיין בן שבע עשרה שנה? אם נלמד את התורה בצורה גשמית אזי יוסף המשיך לגדול, נהיה מלך במצרים ואחר כך הלך לעולמו, ואין לנו שום קשר לזה, אבל ברוחניות התורה קיימת כל הזמן, ויוסף זה הצדיק [כלומר ה'שכל' שלו, כי מהות הצדיק היא שכלו, התורה שהוא חידש, כמו שכתוב בליקוטי מוהר"ן תו' קצ"ב] שמקרב את כולם לרוחניות של התורה.
ולכן הוא בן שבע עשרה כל הזמן, כי המספר שבע עשרה הוא בגימטריה 'טוב', וזה המהות של 'יוסף', שהוא הצדיק שמבאר את התורה ברוחניות, שהוא טוב אמיתי, טוב לכולם בשווה, כי הוא יכול לקרב את כולם: יש לו מה לומר גם לצדיקים ביותר, שלומדים את הגשמיות של התורה ומקיימים את המצוות הגשמיות, כי הוא מלמד אותם להחיות את התורה וללמוד אותה ברוחניות, ויש לו גם מה ללמד את הפשוטים ביותר, שגם הם יכולים לעבוד את ה' ברמה הגבוהה ביותר, והוריד שפע לעולם מאור אין סוף בכל שניה, על ידי אמונה.
וזהו 'השכל הרוחני' של התורה, שה' יתברך מגלה דרך רבי נחמן מברסלב, שהתורה נצחית וקיימת כל הזמן, בכל מקום, ובכל אדם, כי השורש של התורה הוא למעלה מהצמצומים של 'ציור מקום וזמן' ('עולם שנה נפש'), והתורה בשרשה היא מעולם של אמונה, (כמו שכתוב כל מצוותיך אמונה), והוא העולם הגבוה ביותר שה' ברא, העולם הרוחני הנקרא 'אדם קדמון', שאפשר להשיגו רק על ידי אמונה, כי אין בו השגה של שכל.
האם יוסף עדיין 'נער את בני בלהה ובני זלפה'? האם בני בלהה וזלפה עדיין קיימים? בני בלהה וזלפה הם האנשים שהיצר הרע מבלבל אותם (בלהה מלשון 'בלהות', וזלפה מלשון 'זלעפה', כמבואר בליקוטי הלכות שם), וזה קורה לכל אחד מאיתנו כשהיצר הרע משכיח אותנו מה' יתברך, שאז אנו נקראים בני בלהה וזלפה, אולם יוסף הצדיק, שזה אצלנו השכל הרוחני של התורה שה' גילה דרך הצדיק, מחזק את בני בלהה וזלפה, [לעתים עוד יותר מאשר את הצדיקים הגדולים], ומודיע להם שגם הם יכולים לעבוד את ה' ולקיים את העולם, על ידי חיים של אמונה יחד עם ה' יתברך.
התפקיד שלנו בכל רגע הוא לחיות עם השכל הרוחני ולהדבק בה' כל רגע, וחלילה 'לא למכור את יוסף', כי מכירת יוסף זה ההתעלמות מהשכל הרוחני שנקרא יוסף, וה' כתב בתורה את מעשה מכירת יוסף כדי לתת לנו דוגמא איך לחיות. הסיפור הגשמי שבתורה הוא רק 'הוראות ההפעלה' למשחק האמיתי, את התפקיד עצמו – משחק כל אחד מאיתנו, בכל רגע!