הרב אברהם גקי
Member
ה' יתברך דרך רבי נחמן מסביר לנו, שבכל דבר בעולם יש נגלה ונסתר, גשמי ורוחני. גם בתורה עצמה יש רובד גשמי ורובד רוחני, הרובד הגשמי נקרא 'נעשה' והרובד הרוחני נקרא 'נשמע', כמו שכתוב בליקוטי מוהר"ן (ח"א תו' כב) 'בכל מצוה יש דברים שסביבות המצוה, כי מלבד הצווי הנאמר בתורה לקיים המצוה, יש עוד לזה דברים בתורה, כגון וידבר ה' אל משה, ושאר דבורי התורה שסביבות המצוה, ועבודה שיש בדבורי התורה הללו שסביבות המצוה הם בחינת 'נשמע', בחינת נסתר, כי המצוה בעצמה אנו יכולים לקיים, אך העבודה שיש באלו הדבורים אין אנו יודעים, וזה בחינת 'נשמע' בחינת נסתר'. בהמשך מבאר רבי נחמן כי התורה הרוחנית נקראת 'תפילה', שהיא הדבקות בהשם והאמונה, והיא למעלה מהתורה הגשמית, כי היא שורש התורה כולה.
כשאדם יבוא לאחר מאה ועשרים לפני בית דין של מעלה, וישאלו אותו האם הוא קיים את התורה, ודאי יוכל לענות שקיים את המצוות, הניח תפילין ושמר שבת, לבש ציצית וישב בסוכה, ומקומו יהיה שמור בגן עדן עם כל הצדיקים, ושכרו עצום וגדול עד שאין כל בריה יכולה לשער את העונג והשמחה שיהיו לו שם.
אולם כל זה עדיין נקרא 'חצי מאמר', 'עדן תתאה', שהוא גן עדן התחתון, והוא גן העדן שמקבלים על ה'נעשה' של התורה, שהוא נגלות התורה והמצוות הגשמיות. אולם יש גם 'מאמר שלם', 'עדן עילאה', שהוא גן עדן העליון. ובגן עדן זה יכול לבוא רק מי שקיים את ה'נשמע' של התורה, 'נסתרות התורה', שהוא ה'שכל הרוחני' של התורה, והיא מגלה לנו שהתורה קיימת גם היום על כל אחד ואחד מישראל.
למשל, כשירצה אדם לעלות לגן עדן העליון, יביאו לפניו ספר תורה וישאלו אותו 'האם קיימת 'עם לבן גרתי''? בגן עדן התחתון אין לפסוק זה משמעות מיוחדת, כי ללא השכל הרוחני אדם לא שייך לסיפור ההוא שהיה לפני אלפי שנים, ובוודאי שהוא לא יכול 'לקיים' תורה נסתרת זו. [אפילו המקובל, שיודע ש'יעקב' הוא כינוי לעולם האצילות שנמצא בתוך 'לבן' שהוא כינוי לעולם אדם קדמון, אינו מקיים ומפעיל זאת, אלא רק יודע שהתורה היא מציאות קיימת ונצחית, אך אין לו בזה שום עבודה וקיום], וכן גם בשאר התורה והמצוות הגשמיות שמזכים אותו ל'כרטיס כניסה' לגן עדן התחתון - בגן עדן העליון אין להם משמעות, כי 'עדן עילאה' הוא מקביל ל'נשמע', לתורה הרוחנית והנסתרת, שמירת שבת גשמית היא ה'נעשה' של השבת, אך 'בחינת' שבת, השבת הרוחנית [שפירושה שאתה בעצמך השבת, ואתה שובת מכל מעשיך בכך שאתה יודע שה' מזיז אותך ועושה מתוכך את כל הפעולות] היא ה'נשמע' של השבת, החלק הרוחני והנסתר, ובלעדיה אי אפשר לעלות לגן עדן העליון.
על פי השכל הרוחני שמגלה ה' דרך רבי נחמן, אנו מגלים שהתורה היא נצחית, וקיימת על כל אחד בכל זמן. התורה כולה היא שמותיו של הקדוש ברוך הוא, וגם 'לבן' הוא אחד משמותיו, והוא כל החלל הפנוי, ה'שקוף' שנמצא מסביבנו שלא רואים בו כלום, כי ה' צמצם את עצמו שלא יראו אותו, ולכן הוא נקרא לבן ('שקוף' נקרא 'לבן', שהוא ללא צבע וממשות), ואנו גרים בתוכו ונמצאים בו כל הזמן, אך 'לבן' מרמה אותנו, כי למרות שאנו גרים בתוכו - לא רואים אותו, ואנו מתבלבלים מהגשמיות שהוא מחופש אליה ומרמה אותנו דרכה. התפקיד שלנו הוא להפעיל את השכל הרוחני ו'לחיות' בתוך לבן, להתאמן בשעת ההתבודדות ולקנות את ההרגשה שה' נמצא בכל מקום ושאנו גרים בתוכו, ולשנן זאת בפה: 'אני בתוכך ה' יתברך', זה ה'קיום' וה'נסתר' של עם לבן גרתי, וכל אחד יכול לקיים את זה בכל מקום ובכל זמן.
ובשעה שאדם מקיים 'עם לבן גרתי', אזי באמונה שלו הוא דבוק בה', וה' רואה אותו (ציצית) ומזיז אותו (שבת) ושומע אותו (תפילין), והוא מאמין שה' חל פה (חלה) ולא זז מפה (מזוזה), וכך באמונה הזו הוא מקיים את כל התורה. עם לבן גרתי – ותרי"ג מצוות שמרתי. לכל אחד!
כשאדם יבוא לאחר מאה ועשרים לפני בית דין של מעלה, וישאלו אותו האם הוא קיים את התורה, ודאי יוכל לענות שקיים את המצוות, הניח תפילין ושמר שבת, לבש ציצית וישב בסוכה, ומקומו יהיה שמור בגן עדן עם כל הצדיקים, ושכרו עצום וגדול עד שאין כל בריה יכולה לשער את העונג והשמחה שיהיו לו שם.
אולם כל זה עדיין נקרא 'חצי מאמר', 'עדן תתאה', שהוא גן עדן התחתון, והוא גן העדן שמקבלים על ה'נעשה' של התורה, שהוא נגלות התורה והמצוות הגשמיות. אולם יש גם 'מאמר שלם', 'עדן עילאה', שהוא גן עדן העליון. ובגן עדן זה יכול לבוא רק מי שקיים את ה'נשמע' של התורה, 'נסתרות התורה', שהוא ה'שכל הרוחני' של התורה, והיא מגלה לנו שהתורה קיימת גם היום על כל אחד ואחד מישראל.
למשל, כשירצה אדם לעלות לגן עדן העליון, יביאו לפניו ספר תורה וישאלו אותו 'האם קיימת 'עם לבן גרתי''? בגן עדן התחתון אין לפסוק זה משמעות מיוחדת, כי ללא השכל הרוחני אדם לא שייך לסיפור ההוא שהיה לפני אלפי שנים, ובוודאי שהוא לא יכול 'לקיים' תורה נסתרת זו. [אפילו המקובל, שיודע ש'יעקב' הוא כינוי לעולם האצילות שנמצא בתוך 'לבן' שהוא כינוי לעולם אדם קדמון, אינו מקיים ומפעיל זאת, אלא רק יודע שהתורה היא מציאות קיימת ונצחית, אך אין לו בזה שום עבודה וקיום], וכן גם בשאר התורה והמצוות הגשמיות שמזכים אותו ל'כרטיס כניסה' לגן עדן התחתון - בגן עדן העליון אין להם משמעות, כי 'עדן עילאה' הוא מקביל ל'נשמע', לתורה הרוחנית והנסתרת, שמירת שבת גשמית היא ה'נעשה' של השבת, אך 'בחינת' שבת, השבת הרוחנית [שפירושה שאתה בעצמך השבת, ואתה שובת מכל מעשיך בכך שאתה יודע שה' מזיז אותך ועושה מתוכך את כל הפעולות] היא ה'נשמע' של השבת, החלק הרוחני והנסתר, ובלעדיה אי אפשר לעלות לגן עדן העליון.
על פי השכל הרוחני שמגלה ה' דרך רבי נחמן, אנו מגלים שהתורה היא נצחית, וקיימת על כל אחד בכל זמן. התורה כולה היא שמותיו של הקדוש ברוך הוא, וגם 'לבן' הוא אחד משמותיו, והוא כל החלל הפנוי, ה'שקוף' שנמצא מסביבנו שלא רואים בו כלום, כי ה' צמצם את עצמו שלא יראו אותו, ולכן הוא נקרא לבן ('שקוף' נקרא 'לבן', שהוא ללא צבע וממשות), ואנו גרים בתוכו ונמצאים בו כל הזמן, אך 'לבן' מרמה אותנו, כי למרות שאנו גרים בתוכו - לא רואים אותו, ואנו מתבלבלים מהגשמיות שהוא מחופש אליה ומרמה אותנו דרכה. התפקיד שלנו הוא להפעיל את השכל הרוחני ו'לחיות' בתוך לבן, להתאמן בשעת ההתבודדות ולקנות את ההרגשה שה' נמצא בכל מקום ושאנו גרים בתוכו, ולשנן זאת בפה: 'אני בתוכך ה' יתברך', זה ה'קיום' וה'נסתר' של עם לבן גרתי, וכל אחד יכול לקיים את זה בכל מקום ובכל זמן.
ובשעה שאדם מקיים 'עם לבן גרתי', אזי באמונה שלו הוא דבוק בה', וה' רואה אותו (ציצית) ומזיז אותו (שבת) ושומע אותו (תפילין), והוא מאמין שה' חל פה (חלה) ולא זז מפה (מזוזה), וכך באמונה הזו הוא מקיים את כל התורה. עם לבן גרתי – ותרי"ג מצוות שמרתי. לכל אחד!