אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
פרשת מקץ!
- Thread starter tipid
- תאריך התחלה
מקץ (בראשית מא:א-מד:יז)
על "האור בקצה המנהרה"
חכמינו מונים ארבע הזדמנויות שונות, בהן נאלץ עם ישראל לגלות מארצו, מאז הגיע לראשונה לארץ ישראל לפני כ- 3000 שנה. כל אחת מן הגלויות הללו הייתה שונה מאד במהותה ובאיכותה. כל אחת מהן נכפתה על ידי אויב שונה, כשלכל אויב מטרת הרס שונה, מתוך אורח החיים היהודי.
להלן ארבעת סוגי הגלות:
גלות נפשית - נבוכדנאצר מלך בבל, ביקש לשעבד את העם היהודי לעצמו ולעבודת האלילים שלו, ברמה הנפשית. היהודים סרבו להיכנע לו וכתגובה לכך, החריב את בית המקדש הראשון וגירש את עם ישראל לבבל.
גלות גופנית - בתקופה שחיו היהודים תחת השלטון הפרסי, הם עברו גלות שאיימה לכלות ולהשמיד אותם מעל פני האדמה. מדובר במזימה המפורסמת של המן הרשע, מתוך הסיפור של מגילת אסתר.
גלות פילוסופית - כשחיו תחת שלטון היוונים, היהודים הותקפו ?לא ברמה הפיזית, אלא ברמה הרוחנית. הם נדרשו לנתק את הקשר המיוחד עם הקב"ה ועם התורה. עלייתה של תרבות הפילוסופיה היוונית, מתוך הסיפור המפורסם של חנוכה, איימה להעלים מן העולם את השקפת העולם היהודית.
גלות הכול, המכילה בתוכה את מאפייני כל הגלויות - הגלות הנוכחית החלה לפני כ- 2000 שנה, כשהרומאים החריבו את בית המקדש השני ופיזרו את העם היהודי על פני הגלובוס. בתקופה הזו, עם ישראל סבל וממשיך לסבול, קושי עצום מכל הסוגים: אלימות מתמשכת ואכזרית במיוחד, רדיפות על רקע דתי, גירוש, ביזה, השפלה חוזרת ונשנית, רצח המוני, אנטישמיות, פיגועים ועוד ועוד.
--------------------------------------------------------------------------------
כהרף עין
במובן מסוים, המידע הזה עלול מאד לדכא. למרות זאת, פרשת השבוע - שקוראים בה, בבית הכנסת בחנוכה בכל שנה - מכילה מסר מחזק ומעודד.
הפרשה בתחילתה, מספרת לנו על יוסף, שישב בבית האסורים במצרים. רעב, מלוכלך, מוזנח ורועד מקור. בינתיים, בארמון, פרעה חולם חלומות המטרידים את מנוחתו ואין מי שיצליח לפותרם. בשלב זה מציע אחד המשרתים, שאולי ליוסף, המושלך בבית האסורים, יהיה פתרון לחלומותיו של המלך. התורה (בראשית מ"א:46-14) מתארת לנו את השתלשלות האירועים כך:
"וישלח פרעה ויקרא את יוסף, ויריצוהו מן הבור, ויגלח, ויחלף שמלותיו, ויבוא אל פרעה. ויאמר פרעה אל יוסף: 'חלום חלמתי ופותר אין אותו. ואני שמעתי עליך לאמר: תשמע חלום לפתור אותו..." [בהמשך מתארת התורה כיצד יוסף פותר את חלומותיו של המלך בצורה הגיונית ובהירה. פרעה מתרשם מאד מפירושיו של יוסף...] "וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו... ויאמר פרעה אל יוסף: 'ראה, נתתי אותך על כל ארץ מצרים'. ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו, ויתן אותה על יד יוסף, וילבש אותו בגדי שש, וישם רביד [שרשרת] זהב על צווארו, וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו".
אנו עדים למהפך דרמטי בשרשרת ההתרחשויות. מתוך עומקו של בית הסוהר המצרי, יוסף עובר להתגורר בארמון המלוכה - תוך שתי דקות בלבד!
אנו עדים למהפך דרמטי בשרשרת ההתרחשויות. מתוך עומקו של בית הסוהר המצרי, יוסף עובר להתגורר בארמון המלוכה - תוך שתי דקות בלבד!
ואפילו יותר מזה. האירוע עם יוסף, הוא רק הקדמה לעתיד לבוא. כפי שאומר המדרש: "מעשה אבות - סימן לבנים" (מעשי האבות, מרמזים על מה שיקרה לדורות הבאים).
ואכן, כעבור כמה מאות שנים, בני ישראל אכלו מצות בדרכם החוצה מארץ מצרים. מדוע? משום שהם יצאו משם בכזאת בהילות, שלא היה לבצק מספיק זמן לתפוח ולהפוך ללחם רגיל. הגאולה התרחשה תוך דקות ספורות. היה זה מהפך של 180 מעלות, מחיים של עבדות משפילה אל חופש מוחלט.
"החפץ חיים" מסביר, שכך גם תתרחש הגאולה לעתיד לבוא, כמו שאומרים "ישועת ה' כהרף עין". הגמרא אף מחזקת זאת בהתייחסותה לנדרים והיא פוסקת, שאם אדם נודר נדר, לדוגמא, "לא לשתות יין ביום שהמשיח יגיע", אזי, לאותו אדם יהיה אסור לשתות יין לעולם! וכל כך למה? משום שהמשיח עשוי להגיע בכל יום ויום! וכמאמר הרמב"ם בשלושה-עשר עיקרי האמונה שלו: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".
--------------------------------------------------------------------------------
היפוך הגורל
אם כן, מהו המפתח שיוביל אותנו לסיום הגלות ולתחילת הגאולה?
כפי שצוין קודם, ארבעת סוגי הגלות באים לידי ביטוי במונחים: "נפשי", "גופני", "פילוסופי" ו"הכל". האות הראשונה בכל אחת מן המילים הללו - נו"ן, גימ"ל, פ"א וה"א - הן אותן האותיות המופיעות על הסביבון בחנוכה. (בסביבון, המשמעות שלהן היא "נס גדול היה פה"). גם המכבים השתמשו במונחים אלו, על מנת להפוך את היוצרות ולשבש את כוונת היוונים.
באופן מפתיע, כאשר היוונים תקפו את ירושלים, הם לא ניסו להחריב את בית המקדש או להעלותו בלהבות. במקום זאת, הם בחרו לחלל את הקדושה שבו. הם הקריבו בו חזירים טמאים כקורבנות והציבו במרכזו פסל ענק של האל היווני זאוס. היה נראה כי הם מצליחים בתוכניתם, כי באותה תקופה האור הגדול חדל לבקוע מתוך בית המקדש ודברו של הקב"ה נדם לחלוטין בעולם כולו.
היוונים לא ביקשו להרוס את היהדות לחלוטין. הם בסך הכל ניסו לחלל אותה - להפוך אותה לחלולה וריקה מתוכן.
היוונים לא ביקשו להרוס את היהדות לחלוטין. הם בסך הכל ניסו לחלל אותה - להפוך אותה לחלולה וריקה מתוכן. הם ביקשו לטמא את כלי הקודש, לעקור מהיהדות את העיקר והמשמעות האמיתית ולהופכה לעולם של סמלים חיצוניים. הם שאפו לסחוט מתוכה כל יסוד רוחני ולהפוך אותה לעקרה ותפלה.
ניתן להבין מכך, מדוע סרקו היוונים באופן יסודי ביותר את בית המקדש, בחיפוש אחר כדי שמן. הם ידעו, שאם ירוקנו את כדי השמן, יצליחו לכבות את האש שדלקה במנורת הזהב. האור שבהק מן המנורה, ייצג את אור התורה, המאיר את החיים היהודיים במשמעות ותוכן. היוונים ידעו שזוהי הדרך היעילה ביותר 'לכבוש' את העם היהודי.
כיוון שכך, היפוכה של מתקפה שכזו, היא להכניס בחזרה את המשמעות האמיתית אל תוך עולם היהדות.
יעקב אבינו, הכיר אף הוא את השיטה הזו. בבראשית מ"ו:28, לפני שהביא את משפחתו אל ארץ מצרים, הוא שולח את יהודה בנו לפני כולם, על מנת שיערוך הכנות בארץ גושן, לקראת בואה של המשפחה. הגמרא שואלת: אילו הכנות היה צריך יהודה לערוך שם? והתשובה היא, שהוא בנה שם ישיבה! משום שרק על ידי לימוד התורה וחשיפת הסוגיות העמוקות שבה, ניתן להאיר את העולם ולגרש את החשיכה.
--------------------------------------------------------------------------------
אור וחושך
חנוכה הוא הזמן הראוי ביותר, על מנת להשרות אור גדול בעולם. ההלכה היהודית מורה, להעמיד את החנוכייה מחוץ לפתח הבית, בצידה השמאלי של הכניסה. מלבד פרסום הנס הגדול ברבים, יש למעשה זה משמעות עמוקה יותר. היות והמזוזה שלנו קבועה מחוץ לפתח הבית, על צדו הימני של הפתח, כאשר אנו מוסיפים את החנוכייה בשמאלה של הכניסה, אנו למעשה "מקיפים" את ביתנו במצוות. האם קיימת הכרזה גדולה מזו, על גאוותנו בהיותנו יהודים?
חנוכה חל בעונת החורף, תקופה בה האור מועט ביותר במשך היום. באופן דומה, האירועים של חנוכה מספרים לנו, על יהודים שהתחברו מחדש אל הקב"ה, בתקופה בה רבים וטובים חשו אבודים בחשכת הגלות. מדי ערב, כאשר אנחנו מגדילים בהדרגה, את מספר הנרות בחנוכייה, באופן סמלי אנו גם מגבירים גם את המחויבות שלנו, להביא אל תוך חיינו אור רוחני נוסף.
אנו מתוודעים להיפוך המושלם בין הגורל לגלות, שמתרחש בעזרת לימוד התורה ופרסום אורה בעולם.
מפליא לראות, כיצד ארבע האותיות המופיעות על הסביבונים ה'גלותיים' (נס גדול היה שם, נו"ן, גימ"ל, ה"א וש"ין) - מרכיבות יחד את המילה "גשנה", כלומר- "גושן". והלא "גושן" היא מקום הישיבה שיהודה הקים במצרים! אנו מתוודעים אפוא להיפוך המושלם בין הגורל לגלות, שמתרחש בעזרת לימוד התורה ופרסום אורה בעולם.
הדבר המרתק במיוחד מתגלה לנו, כאשר אנו מביטים על האותיות של הסביבון המוכר לנו ?(נס גדול היה פה, נו"ן, גימ"ל, ה"א ופ"א). במקום שארבע האותיות ייצרו את המילה "גשנה" (כלומר, ישיבה הממוקמת בגלות), נוצרת כעת מילה חדשה: "גפנה" - פרי הגפן שיוצר את היין. מדהים להיווכח, שיעקב אבינו, בברכו את בניו לפני מותו, מברך את יהודה - שמזרעו עתיד להיוולד המשיח - בברכת ה"גפן" (בראשית מ"ט:10). הגמרא (במסכת ברכות דף נ"ז ע"א) מציינת, שכאשר אדם רואה יין בחלומו, יש בכך נבואה על ביאת המשיח!
לא מזמן התקשר אלי הרב אחי-מאיר קלה, רבו של מושב ספיר. הוא העלה עוד דבר מדהים: על פי תיאורים מסוימים בספר החשמונאים, היו תלמידי חכמים שסברו שהמכבים התחבאו במקום שנקרא "הרי גפנה".
--------------------------------------------------------------------------------
להתגבר על הגלות
העולם עשוי להיות מקום מאד מדכא לחיות בו. בלבול, כעס, קנאה וצרות עין - כל אלה מככבים תדיר בחדשות ולעיתים קרובות אף משתלטים על חיינו. שכבת האוזון, שחיתות בשלטון, מתירנות מוגזמת. הכל נראה כל כך שחור ופסימי.
אנו זקוקים נואשות לתקווה שהגאולה אכן מתקרבת.
בשנת 1943 במחנה הריכוז "ברגן בלזן", התכנסו יהודים דתיים בסתר, בכדי להדליק יחד את נרות החנוכה. לאחר שאמרו את הברכה: "שעשה נסים לאבותינו, בימים ההם, בזמן הזה", פרץ הרבי מבלוז'ב בבכי, משום שכבר איבד את אשתו, את עשרת ילדיו ואת כל הנכדים שהיו לו.
הרבי אמר לתלמידיו: "יתכן שכאשר אנו עומדים כאן בכלא הנאצי, אנו תוהים היכן מצויים כל הנסים ומדוע הם אינם מופיעים בחיינו, אך בדבר אחד אני בטוח: כשם שהקב"ה הוציא את המכבים מתוך החושך הנורא, וכשם ששמר על קיומו של העם היהודי במשך שנות דור, כך אני בטוח, שגם הפעם העם היהודי ישרוד את התקופה הקשה הזו".
בכל יום ויום, היה אביו מעודד אותו ואומר: "אל תתייאש בני, משום שהגאולה עשויה להגיע בכל רגע ורגע!"
הרב עזריאל טאובר, איש עסקים ותלמיד חכם מניו-יורק אמר, שהוא הצליח לשרוד את השואה, משום שבכל יום ויום, היה אביו מעודד אותו ואומר: "אל תתייאש בני, משום שהגאולה עשויה להגיע בכל רגע ורגע!"
המסר הזה צריך להיות ברור וידוע לכל: התמקדו בתורה, משום שהיא כמעט הדבר הבטוח היחידי, בתוך העולם הארעי שבו אנו חיים. ובזכות הדלקת נרות החנוכה שלנו, אולי נצליח לקרב את הגאולה ולו במעט.
המתינו בשבוע הבא לחלק ג' - "מגלות לגאולה!".
שבת שלום,
הרב שרגא סימונסhttp://www.aish.com/htorahportion/shragasweekly/Shraga_Miketz_5769.asp
על "האור בקצה המנהרה"
חכמינו מונים ארבע הזדמנויות שונות, בהן נאלץ עם ישראל לגלות מארצו, מאז הגיע לראשונה לארץ ישראל לפני כ- 3000 שנה. כל אחת מן הגלויות הללו הייתה שונה מאד במהותה ובאיכותה. כל אחת מהן נכפתה על ידי אויב שונה, כשלכל אויב מטרת הרס שונה, מתוך אורח החיים היהודי.
להלן ארבעת סוגי הגלות:
גלות נפשית - נבוכדנאצר מלך בבל, ביקש לשעבד את העם היהודי לעצמו ולעבודת האלילים שלו, ברמה הנפשית. היהודים סרבו להיכנע לו וכתגובה לכך, החריב את בית המקדש הראשון וגירש את עם ישראל לבבל.
גלות גופנית - בתקופה שחיו היהודים תחת השלטון הפרסי, הם עברו גלות שאיימה לכלות ולהשמיד אותם מעל פני האדמה. מדובר במזימה המפורסמת של המן הרשע, מתוך הסיפור של מגילת אסתר.
גלות פילוסופית - כשחיו תחת שלטון היוונים, היהודים הותקפו ?לא ברמה הפיזית, אלא ברמה הרוחנית. הם נדרשו לנתק את הקשר המיוחד עם הקב"ה ועם התורה. עלייתה של תרבות הפילוסופיה היוונית, מתוך הסיפור המפורסם של חנוכה, איימה להעלים מן העולם את השקפת העולם היהודית.
גלות הכול, המכילה בתוכה את מאפייני כל הגלויות - הגלות הנוכחית החלה לפני כ- 2000 שנה, כשהרומאים החריבו את בית המקדש השני ופיזרו את העם היהודי על פני הגלובוס. בתקופה הזו, עם ישראל סבל וממשיך לסבול, קושי עצום מכל הסוגים: אלימות מתמשכת ואכזרית במיוחד, רדיפות על רקע דתי, גירוש, ביזה, השפלה חוזרת ונשנית, רצח המוני, אנטישמיות, פיגועים ועוד ועוד.
--------------------------------------------------------------------------------
כהרף עין
במובן מסוים, המידע הזה עלול מאד לדכא. למרות זאת, פרשת השבוע - שקוראים בה, בבית הכנסת בחנוכה בכל שנה - מכילה מסר מחזק ומעודד.
הפרשה בתחילתה, מספרת לנו על יוסף, שישב בבית האסורים במצרים. רעב, מלוכלך, מוזנח ורועד מקור. בינתיים, בארמון, פרעה חולם חלומות המטרידים את מנוחתו ואין מי שיצליח לפותרם. בשלב זה מציע אחד המשרתים, שאולי ליוסף, המושלך בבית האסורים, יהיה פתרון לחלומותיו של המלך. התורה (בראשית מ"א:46-14) מתארת לנו את השתלשלות האירועים כך:
"וישלח פרעה ויקרא את יוסף, ויריצוהו מן הבור, ויגלח, ויחלף שמלותיו, ויבוא אל פרעה. ויאמר פרעה אל יוסף: 'חלום חלמתי ופותר אין אותו. ואני שמעתי עליך לאמר: תשמע חלום לפתור אותו..." [בהמשך מתארת התורה כיצד יוסף פותר את חלומותיו של המלך בצורה הגיונית ובהירה. פרעה מתרשם מאד מפירושיו של יוסף...] "וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו... ויאמר פרעה אל יוסף: 'ראה, נתתי אותך על כל ארץ מצרים'. ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו, ויתן אותה על יד יוסף, וילבש אותו בגדי שש, וישם רביד [שרשרת] זהב על צווארו, וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו".
אנו עדים למהפך דרמטי בשרשרת ההתרחשויות. מתוך עומקו של בית הסוהר המצרי, יוסף עובר להתגורר בארמון המלוכה - תוך שתי דקות בלבד!
אנו עדים למהפך דרמטי בשרשרת ההתרחשויות. מתוך עומקו של בית הסוהר המצרי, יוסף עובר להתגורר בארמון המלוכה - תוך שתי דקות בלבד!
ואפילו יותר מזה. האירוע עם יוסף, הוא רק הקדמה לעתיד לבוא. כפי שאומר המדרש: "מעשה אבות - סימן לבנים" (מעשי האבות, מרמזים על מה שיקרה לדורות הבאים).
ואכן, כעבור כמה מאות שנים, בני ישראל אכלו מצות בדרכם החוצה מארץ מצרים. מדוע? משום שהם יצאו משם בכזאת בהילות, שלא היה לבצק מספיק זמן לתפוח ולהפוך ללחם רגיל. הגאולה התרחשה תוך דקות ספורות. היה זה מהפך של 180 מעלות, מחיים של עבדות משפילה אל חופש מוחלט.
"החפץ חיים" מסביר, שכך גם תתרחש הגאולה לעתיד לבוא, כמו שאומרים "ישועת ה' כהרף עין". הגמרא אף מחזקת זאת בהתייחסותה לנדרים והיא פוסקת, שאם אדם נודר נדר, לדוגמא, "לא לשתות יין ביום שהמשיח יגיע", אזי, לאותו אדם יהיה אסור לשתות יין לעולם! וכל כך למה? משום שהמשיח עשוי להגיע בכל יום ויום! וכמאמר הרמב"ם בשלושה-עשר עיקרי האמונה שלו: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".
--------------------------------------------------------------------------------
היפוך הגורל
אם כן, מהו המפתח שיוביל אותנו לסיום הגלות ולתחילת הגאולה?
כפי שצוין קודם, ארבעת סוגי הגלות באים לידי ביטוי במונחים: "נפשי", "גופני", "פילוסופי" ו"הכל". האות הראשונה בכל אחת מן המילים הללו - נו"ן, גימ"ל, פ"א וה"א - הן אותן האותיות המופיעות על הסביבון בחנוכה. (בסביבון, המשמעות שלהן היא "נס גדול היה פה"). גם המכבים השתמשו במונחים אלו, על מנת להפוך את היוצרות ולשבש את כוונת היוונים.
באופן מפתיע, כאשר היוונים תקפו את ירושלים, הם לא ניסו להחריב את בית המקדש או להעלותו בלהבות. במקום זאת, הם בחרו לחלל את הקדושה שבו. הם הקריבו בו חזירים טמאים כקורבנות והציבו במרכזו פסל ענק של האל היווני זאוס. היה נראה כי הם מצליחים בתוכניתם, כי באותה תקופה האור הגדול חדל לבקוע מתוך בית המקדש ודברו של הקב"ה נדם לחלוטין בעולם כולו.
היוונים לא ביקשו להרוס את היהדות לחלוטין. הם בסך הכל ניסו לחלל אותה - להפוך אותה לחלולה וריקה מתוכן.
היוונים לא ביקשו להרוס את היהדות לחלוטין. הם בסך הכל ניסו לחלל אותה - להפוך אותה לחלולה וריקה מתוכן. הם ביקשו לטמא את כלי הקודש, לעקור מהיהדות את העיקר והמשמעות האמיתית ולהופכה לעולם של סמלים חיצוניים. הם שאפו לסחוט מתוכה כל יסוד רוחני ולהפוך אותה לעקרה ותפלה.
ניתן להבין מכך, מדוע סרקו היוונים באופן יסודי ביותר את בית המקדש, בחיפוש אחר כדי שמן. הם ידעו, שאם ירוקנו את כדי השמן, יצליחו לכבות את האש שדלקה במנורת הזהב. האור שבהק מן המנורה, ייצג את אור התורה, המאיר את החיים היהודיים במשמעות ותוכן. היוונים ידעו שזוהי הדרך היעילה ביותר 'לכבוש' את העם היהודי.
כיוון שכך, היפוכה של מתקפה שכזו, היא להכניס בחזרה את המשמעות האמיתית אל תוך עולם היהדות.
יעקב אבינו, הכיר אף הוא את השיטה הזו. בבראשית מ"ו:28, לפני שהביא את משפחתו אל ארץ מצרים, הוא שולח את יהודה בנו לפני כולם, על מנת שיערוך הכנות בארץ גושן, לקראת בואה של המשפחה. הגמרא שואלת: אילו הכנות היה צריך יהודה לערוך שם? והתשובה היא, שהוא בנה שם ישיבה! משום שרק על ידי לימוד התורה וחשיפת הסוגיות העמוקות שבה, ניתן להאיר את העולם ולגרש את החשיכה.
--------------------------------------------------------------------------------
אור וחושך
חנוכה הוא הזמן הראוי ביותר, על מנת להשרות אור גדול בעולם. ההלכה היהודית מורה, להעמיד את החנוכייה מחוץ לפתח הבית, בצידה השמאלי של הכניסה. מלבד פרסום הנס הגדול ברבים, יש למעשה זה משמעות עמוקה יותר. היות והמזוזה שלנו קבועה מחוץ לפתח הבית, על צדו הימני של הפתח, כאשר אנו מוסיפים את החנוכייה בשמאלה של הכניסה, אנו למעשה "מקיפים" את ביתנו במצוות. האם קיימת הכרזה גדולה מזו, על גאוותנו בהיותנו יהודים?
חנוכה חל בעונת החורף, תקופה בה האור מועט ביותר במשך היום. באופן דומה, האירועים של חנוכה מספרים לנו, על יהודים שהתחברו מחדש אל הקב"ה, בתקופה בה רבים וטובים חשו אבודים בחשכת הגלות. מדי ערב, כאשר אנחנו מגדילים בהדרגה, את מספר הנרות בחנוכייה, באופן סמלי אנו גם מגבירים גם את המחויבות שלנו, להביא אל תוך חיינו אור רוחני נוסף.
אנו מתוודעים להיפוך המושלם בין הגורל לגלות, שמתרחש בעזרת לימוד התורה ופרסום אורה בעולם.
מפליא לראות, כיצד ארבע האותיות המופיעות על הסביבונים ה'גלותיים' (נס גדול היה שם, נו"ן, גימ"ל, ה"א וש"ין) - מרכיבות יחד את המילה "גשנה", כלומר- "גושן". והלא "גושן" היא מקום הישיבה שיהודה הקים במצרים! אנו מתוודעים אפוא להיפוך המושלם בין הגורל לגלות, שמתרחש בעזרת לימוד התורה ופרסום אורה בעולם.
הדבר המרתק במיוחד מתגלה לנו, כאשר אנו מביטים על האותיות של הסביבון המוכר לנו ?(נס גדול היה פה, נו"ן, גימ"ל, ה"א ופ"א). במקום שארבע האותיות ייצרו את המילה "גשנה" (כלומר, ישיבה הממוקמת בגלות), נוצרת כעת מילה חדשה: "גפנה" - פרי הגפן שיוצר את היין. מדהים להיווכח, שיעקב אבינו, בברכו את בניו לפני מותו, מברך את יהודה - שמזרעו עתיד להיוולד המשיח - בברכת ה"גפן" (בראשית מ"ט:10). הגמרא (במסכת ברכות דף נ"ז ע"א) מציינת, שכאשר אדם רואה יין בחלומו, יש בכך נבואה על ביאת המשיח!
לא מזמן התקשר אלי הרב אחי-מאיר קלה, רבו של מושב ספיר. הוא העלה עוד דבר מדהים: על פי תיאורים מסוימים בספר החשמונאים, היו תלמידי חכמים שסברו שהמכבים התחבאו במקום שנקרא "הרי גפנה".
--------------------------------------------------------------------------------
להתגבר על הגלות
העולם עשוי להיות מקום מאד מדכא לחיות בו. בלבול, כעס, קנאה וצרות עין - כל אלה מככבים תדיר בחדשות ולעיתים קרובות אף משתלטים על חיינו. שכבת האוזון, שחיתות בשלטון, מתירנות מוגזמת. הכל נראה כל כך שחור ופסימי.
אנו זקוקים נואשות לתקווה שהגאולה אכן מתקרבת.
בשנת 1943 במחנה הריכוז "ברגן בלזן", התכנסו יהודים דתיים בסתר, בכדי להדליק יחד את נרות החנוכה. לאחר שאמרו את הברכה: "שעשה נסים לאבותינו, בימים ההם, בזמן הזה", פרץ הרבי מבלוז'ב בבכי, משום שכבר איבד את אשתו, את עשרת ילדיו ואת כל הנכדים שהיו לו.
הרבי אמר לתלמידיו: "יתכן שכאשר אנו עומדים כאן בכלא הנאצי, אנו תוהים היכן מצויים כל הנסים ומדוע הם אינם מופיעים בחיינו, אך בדבר אחד אני בטוח: כשם שהקב"ה הוציא את המכבים מתוך החושך הנורא, וכשם ששמר על קיומו של העם היהודי במשך שנות דור, כך אני בטוח, שגם הפעם העם היהודי ישרוד את התקופה הקשה הזו".
בכל יום ויום, היה אביו מעודד אותו ואומר: "אל תתייאש בני, משום שהגאולה עשויה להגיע בכל רגע ורגע!"
הרב עזריאל טאובר, איש עסקים ותלמיד חכם מניו-יורק אמר, שהוא הצליח לשרוד את השואה, משום שבכל יום ויום, היה אביו מעודד אותו ואומר: "אל תתייאש בני, משום שהגאולה עשויה להגיע בכל רגע ורגע!"
המסר הזה צריך להיות ברור וידוע לכל: התמקדו בתורה, משום שהיא כמעט הדבר הבטוח היחידי, בתוך העולם הארעי שבו אנו חיים. ובזכות הדלקת נרות החנוכה שלנו, אולי נצליח לקרב את הגאולה ולו במעט.
המתינו בשבוע הבא לחלק ג' - "מגלות לגאולה!".
שבת שלום,
הרב שרגא סימונסhttp://www.aish.com/htorahportion/shragasweekly/Shraga_Miketz_5769.asp
פרשת מקץ, זאת חנוכה, תש"ס
גם כי אשב בחושך ה' אור לי
הרב דוד דב לבנון
נערך על ידי הרב
מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
קץ שם לחושך
"ויהי מקץ שנתיים ימים"- איתא במדרש "קץ שם לחושך - זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפילה בבית האסורים, כיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום".
לפי מדרש זה הגזרה שנגזרה על יוסף להיות בבית האסורים הייתה מלכתחילה עד סוף אותם שנתיים ימים, לעומת זאת, ידועים לנו מרש"י דברי המדרש (שם, ב), שאותן שנתיים ימים נוספו לו כעונש על "שאמר לשר המשקים: זכרתני והזכרתני נתווסף לו שתי שנים, שנאמר: ויהי מקץ...". (ובודאי עונש זה היה לפי מדרגתו של יוסף הצדיק שעליו אמר הכתוב: "אשרי הגבר אשר יבטח בה' -זה יוסף", ודקדק עמו הקב"ה כחוט השערה והוסיף לו שנתיים אלו, לעשר השנים שכבר היה בבית הסוהר).
ונראה לישב את שני המדרשים הללו כאחד, מתוך ההתבוננות בשאלה מדוע אותן שנתיים ימים היו ימי חושך בשביל יוסף יותר מקודמיהם, ונראה לומר שיוסף גרם זאת לעצמו בזה שלא בטח בה' וחשב שנשכח שם בבית הסוהר עד שצריך לבקש משר המשקים "כי אם זכרתני והזכרתני", והמצב של אדם שאבד את אמונתו היא עבורו חושך ואפלה.
וכך אמרו בפרוש במדרש שם: "קץ שם לחושך - זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה, ומאי טעמא? קץ שם לחושך, שכל זמן שיצר הרע בעולם, אופל וצלמות בעולם, דכתיב: אבן אופל וצלמות, נעקר יצר הרע מן העולם אין אופל וצלמות בעולם".
היינו, שיצר הרע גורם למצב של חושך בעולם, שלא יראה ולא ירגיש את הקב"ה המשגיח עליו, והדבר תלוי בו אם יתגבר על יצרו, יוכל להרגיש את דברי דוד המלך ע"ה "גם כי אשב בחושך ה' אור לי".
וכך פירש השפת אמת את שני הפירושים ברש"י תחילת פרשת ויחי, שעמד על השאלה למה פרשה זו סתומה? וכתב שני פרושים: א. לפי שנפטר יעקב נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השעבוד. ב. שבקש לגלות את הקץ ונסתם ממנו.
וכתב השפת אמת שיש קשר בין הפירושים, מפני שכל זמן שלא נסתם מהם הקץ לא נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השעבוד, אבל כיון שניסתם הקץ ואבדה כל תקוה לגאולה, נסתם כל חזון וקצרה רוחם מעבודה קשה.
ולפי זה אפשר לומר, שתכלית "החושך" והסתר הפנים, היא כדי ליצור אתגר לאדם שיגביר את אמונתו ויגלה את הקב"ה בתוך החשיכה הזאת, וכך אמרו במדרש שם: "בכל עצב יהיה מותר- כל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו היה לו יתרון ממנה, למה? שנטל את בתה", ואפשר להוסיף, שכל הגדולה שזכה לה במצרים היתה בזכות היותו בבית הסהר, שם הוא נפגש עם שר המשקים, וע"י שפתר לו את חלומו נתגלה כצפנת פענח, ויודע חלום לפתור אותו, והגיעו הדברים לאזני פרעה עד שנתגלגלו הדברים ונעשה משנה למלך מצרים, נמצא, שבזכות ההתמודדות של יוסף עם ניסיונות האמונה ועמידתו בכולם, זכה לאור הגאולה. ולהיפך כאשר לא בטח חשך עליו עולמו, כהמשך המדרש שם: "ודבר שפתים אך למחסור - ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני נתווסף לו שתי שנים".
אור הגנוז בנרות
בני יששכר מביא בשם ספר הרוקח שיש להתבונן בנרות חנוכה ולראות בהם את האור הגנוז. ורמז לדבר ל"ו נרות חנוכה הם כנגד ל"ו שעות ששמש אור הקדמון לאדם הראשון לפני גניזתו, לאמר - שבנרות חנוכה גנוז אותו אור.
מה משמעות הדבר, לפי הבנתנו למעוט השגתנו?
נראה לומר שהאור הראשון היה אור רוחני של גלוי שכינה בעולם. חכמינו אמרו:
"אר"י ב"ר סימון: אותה האורה שנברא בה בעולם, אדם הראשון עמד והביט בה מסוף העולם ועד סופו, כיון שראה הקב"ה שמעשה דור אנוש ודור הפלגה שהן מקולקלין, עמד וגנזו מהם, שנאמר: וימנע מרשעים אורה, ולמה גנזו? לצדיקים לעתיד לבא".
אור זה שאפשר להביט בו מסוף העולם ועד סופו, אינו יכול להיות אור גשמי רגיל, אלא הכרה במציאות ה' בעולם, ולכן החטא גרם להחשכת אותו האור. אבל הצדיקים בבחירתם הטובה יכולים לגלות את האור הגנוז. ואמרו במדרש ש"גנזו בתורה", היינו ע"י למוד התורה מתגלים אופקים חדשים של אמונה והכרת הבורא, ואז ההתבוננות בטבע מגלה כי "השמים מספרים כבוד א-ל...".
והנה גלות יון המכונה "חושך" ("והארץ היתה תוהו- זה בבל, ובוהו- פרס ומדי, וחושך - זה יון, על פני תהום - זה גלות אדום), שהחשיכו לבם של ישראל ע"י כפירתם באלוקים חיים. נס חנוכה החזיר לעם ישראל את אמונתם, ולכן ההתבוננות בנרות חנוכה שמסמלים את הנס שהיה, וחכמת התורה שפרחה בדורת שאחריה, מסוגלת להחזיר את האמונה לישראל, וזהו אור הגנוז בנרות, שהולך ומתגלה לעיני המתבונן בהן.
בריאת האור על ידי האדם
מובא בגמרא (פסחים נד):
"מפני מה מברכין על האור במוצאי שבת? מפני שהוא תחילת ברייתו".
מתוך עיון במקורות הנ"ל, נראה שאין הכוונה לאור שברא הקב"ה ביום הראשון, אלא לאור שיצר אדם הראשון, שעלה במחשבה לבראתו בערב שבת בין השמשות ולא נברא עד מוצאי שבת
"דתניא: ר' יוסי אומר שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת, ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה, והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור, והביא שתי בהמות והרכיב זו בזו ויצא מהן פרד".
היצירה האנושית הראשונה הייתה יצירת האש שהיא כעין "דוגמא של מעלה" בהיותה יצירה כעין יש מאין, ואעפ"כ בודאי שהיא מכח האנרגיה הגנוזה בטבע, ותפקיד האדם רק לגלות את האור הגנוז בה, ודעה זו נתנה בו ביום שברא הקב"ה את האור, שאם יזכה יבין את מקור חידושו זה, ולכן מברכים על האור במוצ"ש "בורא מאורי האש" להודות על כך שהקב"ה הוא מקור חדוש אנושי זה.
ועלה במחשבה לבראתו בערב שבת. מדוע נתעורר הצורך לבראתו אז? נראה לומר שהצורך בחידוש האנושי לגלות את האור הגנוז בא בזמן שהיה ראוי לו שיגנז, היינו בערב שבת לאחר שאדם הראשון חטא ונתברר שיצאו ממנו רשעים כדור המבול ודור הפלגה, ועלה במחשבה לתת באדם דעה להדליק אש, לגלות את האור הגנוז, (על כל משמעויותיו), והקב"ה רחם עליו, הואיל וחזר בתשובה, ומפני קדושת השבת שקרבה, לא גנז אור ראשון זה. על דרך מה שאמרו חז"ל "בקש הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין, וראה שאינו מתקיים ושתף עמו מידת הרחמים", ובוודאי מה שעלה במחשבה לא היה לבטלה, אלא שהעולם בתחילת דרכו יהיה נדון במידת הרחמים עד שיהיה ראוי להיות נדון במידת הדין, וכך גם ביחס לאור הקדמון, ששמש את אדם הראשון ולא נגנז למרות חטאו ל"ו שעות, אולם במוצאי שבת היה ראוי לגלות את האור הגנוז בבריאה.
ואפשר שאנו היום מדליקים נרות שבת זכר לאותו אור ששימש את האדם הראשון בליל שבת, ונמסרה מצוה זו לנשים כמו שאמרו חז"ל כתקון לחטא חוה שהכשילה את האדם בחטא הקדמון, והיא כבתה נרו של עולם, תדליק לפיכך היא תשמור הדלקת הנר" (מדרש תנחומא נח).
וזה לעומת זה עשה אלקים, ונתן לאדם החכמה להרכיב שתי בהמות ולהוליד את הפרד. והרי הרכבה זו אסורה אף על בני נח לשנות לשנות מסדר הבריאה שברא הקב"ה, אולם האדם בחכמתו יכול לעשות את זה ולחדש בריאה שתחיך את העולם, ותטשטש את מעשה בראשית על ידי הקב"ה שברא כל מין למינהו. ואם יזכה יחדש בבריאה חדושים שיגלו את האור הגנוז בה מבורא עולם.
<a href='http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1112' target='_blank'>http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1112</a>
גם כי אשב בחושך ה' אור לי
הרב דוד דב לבנון
נערך על ידי הרב
מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
קץ שם לחושך
"ויהי מקץ שנתיים ימים"- איתא במדרש "קץ שם לחושך - זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפילה בבית האסורים, כיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום".
לפי מדרש זה הגזרה שנגזרה על יוסף להיות בבית האסורים הייתה מלכתחילה עד סוף אותם שנתיים ימים, לעומת זאת, ידועים לנו מרש"י דברי המדרש (שם, ב), שאותן שנתיים ימים נוספו לו כעונש על "שאמר לשר המשקים: זכרתני והזכרתני נתווסף לו שתי שנים, שנאמר: ויהי מקץ...". (ובודאי עונש זה היה לפי מדרגתו של יוסף הצדיק שעליו אמר הכתוב: "אשרי הגבר אשר יבטח בה' -זה יוסף", ודקדק עמו הקב"ה כחוט השערה והוסיף לו שנתיים אלו, לעשר השנים שכבר היה בבית הסוהר).
ונראה לישב את שני המדרשים הללו כאחד, מתוך ההתבוננות בשאלה מדוע אותן שנתיים ימים היו ימי חושך בשביל יוסף יותר מקודמיהם, ונראה לומר שיוסף גרם זאת לעצמו בזה שלא בטח בה' וחשב שנשכח שם בבית הסוהר עד שצריך לבקש משר המשקים "כי אם זכרתני והזכרתני", והמצב של אדם שאבד את אמונתו היא עבורו חושך ואפלה.
וכך אמרו בפרוש במדרש שם: "קץ שם לחושך - זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה, ומאי טעמא? קץ שם לחושך, שכל זמן שיצר הרע בעולם, אופל וצלמות בעולם, דכתיב: אבן אופל וצלמות, נעקר יצר הרע מן העולם אין אופל וצלמות בעולם".
היינו, שיצר הרע גורם למצב של חושך בעולם, שלא יראה ולא ירגיש את הקב"ה המשגיח עליו, והדבר תלוי בו אם יתגבר על יצרו, יוכל להרגיש את דברי דוד המלך ע"ה "גם כי אשב בחושך ה' אור לי".
וכך פירש השפת אמת את שני הפירושים ברש"י תחילת פרשת ויחי, שעמד על השאלה למה פרשה זו סתומה? וכתב שני פרושים: א. לפי שנפטר יעקב נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השעבוד. ב. שבקש לגלות את הקץ ונסתם ממנו.
וכתב השפת אמת שיש קשר בין הפירושים, מפני שכל זמן שלא נסתם מהם הקץ לא נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השעבוד, אבל כיון שניסתם הקץ ואבדה כל תקוה לגאולה, נסתם כל חזון וקצרה רוחם מעבודה קשה.
ולפי זה אפשר לומר, שתכלית "החושך" והסתר הפנים, היא כדי ליצור אתגר לאדם שיגביר את אמונתו ויגלה את הקב"ה בתוך החשיכה הזאת, וכך אמרו במדרש שם: "בכל עצב יהיה מותר- כל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו היה לו יתרון ממנה, למה? שנטל את בתה", ואפשר להוסיף, שכל הגדולה שזכה לה במצרים היתה בזכות היותו בבית הסהר, שם הוא נפגש עם שר המשקים, וע"י שפתר לו את חלומו נתגלה כצפנת פענח, ויודע חלום לפתור אותו, והגיעו הדברים לאזני פרעה עד שנתגלגלו הדברים ונעשה משנה למלך מצרים, נמצא, שבזכות ההתמודדות של יוסף עם ניסיונות האמונה ועמידתו בכולם, זכה לאור הגאולה. ולהיפך כאשר לא בטח חשך עליו עולמו, כהמשך המדרש שם: "ודבר שפתים אך למחסור - ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני נתווסף לו שתי שנים".
אור הגנוז בנרות
בני יששכר מביא בשם ספר הרוקח שיש להתבונן בנרות חנוכה ולראות בהם את האור הגנוז. ורמז לדבר ל"ו נרות חנוכה הם כנגד ל"ו שעות ששמש אור הקדמון לאדם הראשון לפני גניזתו, לאמר - שבנרות חנוכה גנוז אותו אור.
מה משמעות הדבר, לפי הבנתנו למעוט השגתנו?
נראה לומר שהאור הראשון היה אור רוחני של גלוי שכינה בעולם. חכמינו אמרו:
"אר"י ב"ר סימון: אותה האורה שנברא בה בעולם, אדם הראשון עמד והביט בה מסוף העולם ועד סופו, כיון שראה הקב"ה שמעשה דור אנוש ודור הפלגה שהן מקולקלין, עמד וגנזו מהם, שנאמר: וימנע מרשעים אורה, ולמה גנזו? לצדיקים לעתיד לבא".
אור זה שאפשר להביט בו מסוף העולם ועד סופו, אינו יכול להיות אור גשמי רגיל, אלא הכרה במציאות ה' בעולם, ולכן החטא גרם להחשכת אותו האור. אבל הצדיקים בבחירתם הטובה יכולים לגלות את האור הגנוז. ואמרו במדרש ש"גנזו בתורה", היינו ע"י למוד התורה מתגלים אופקים חדשים של אמונה והכרת הבורא, ואז ההתבוננות בטבע מגלה כי "השמים מספרים כבוד א-ל...".
והנה גלות יון המכונה "חושך" ("והארץ היתה תוהו- זה בבל, ובוהו- פרס ומדי, וחושך - זה יון, על פני תהום - זה גלות אדום), שהחשיכו לבם של ישראל ע"י כפירתם באלוקים חיים. נס חנוכה החזיר לעם ישראל את אמונתם, ולכן ההתבוננות בנרות חנוכה שמסמלים את הנס שהיה, וחכמת התורה שפרחה בדורת שאחריה, מסוגלת להחזיר את האמונה לישראל, וזהו אור הגנוז בנרות, שהולך ומתגלה לעיני המתבונן בהן.
בריאת האור על ידי האדם
מובא בגמרא (פסחים נד):
"מפני מה מברכין על האור במוצאי שבת? מפני שהוא תחילת ברייתו".
מתוך עיון במקורות הנ"ל, נראה שאין הכוונה לאור שברא הקב"ה ביום הראשון, אלא לאור שיצר אדם הראשון, שעלה במחשבה לבראתו בערב שבת בין השמשות ולא נברא עד מוצאי שבת
"דתניא: ר' יוסי אומר שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת, ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה, והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור, והביא שתי בהמות והרכיב זו בזו ויצא מהן פרד".
היצירה האנושית הראשונה הייתה יצירת האש שהיא כעין "דוגמא של מעלה" בהיותה יצירה כעין יש מאין, ואעפ"כ בודאי שהיא מכח האנרגיה הגנוזה בטבע, ותפקיד האדם רק לגלות את האור הגנוז בה, ודעה זו נתנה בו ביום שברא הקב"ה את האור, שאם יזכה יבין את מקור חידושו זה, ולכן מברכים על האור במוצ"ש "בורא מאורי האש" להודות על כך שהקב"ה הוא מקור חדוש אנושי זה.
ועלה במחשבה לבראתו בערב שבת. מדוע נתעורר הצורך לבראתו אז? נראה לומר שהצורך בחידוש האנושי לגלות את האור הגנוז בא בזמן שהיה ראוי לו שיגנז, היינו בערב שבת לאחר שאדם הראשון חטא ונתברר שיצאו ממנו רשעים כדור המבול ודור הפלגה, ועלה במחשבה לתת באדם דעה להדליק אש, לגלות את האור הגנוז, (על כל משמעויותיו), והקב"ה רחם עליו, הואיל וחזר בתשובה, ומפני קדושת השבת שקרבה, לא גנז אור ראשון זה. על דרך מה שאמרו חז"ל "בקש הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין, וראה שאינו מתקיים ושתף עמו מידת הרחמים", ובוודאי מה שעלה במחשבה לא היה לבטלה, אלא שהעולם בתחילת דרכו יהיה נדון במידת הרחמים עד שיהיה ראוי להיות נדון במידת הדין, וכך גם ביחס לאור הקדמון, ששמש את אדם הראשון ולא נגנז למרות חטאו ל"ו שעות, אולם במוצאי שבת היה ראוי לגלות את האור הגנוז בבריאה.
ואפשר שאנו היום מדליקים נרות שבת זכר לאותו אור ששימש את האדם הראשון בליל שבת, ונמסרה מצוה זו לנשים כמו שאמרו חז"ל כתקון לחטא חוה שהכשילה את האדם בחטא הקדמון, והיא כבתה נרו של עולם, תדליק לפיכך היא תשמור הדלקת הנר" (מדרש תנחומא נח).
וזה לעומת זה עשה אלקים, ונתן לאדם החכמה להרכיב שתי בהמות ולהוליד את הפרד. והרי הרכבה זו אסורה אף על בני נח לשנות לשנות מסדר הבריאה שברא הקב"ה, אולם האדם בחכמתו יכול לעשות את זה ולחדש בריאה שתחיך את העולם, ותטשטש את מעשה בראשית על ידי הקב"ה שברא כל מין למינהו. ואם יזכה יחדש בבריאה חדושים שיגלו את האור הגנוז בה מבורא עולם.
<a href='http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1112' target='_blank'>http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1112</a>