הרב אברהם גקי
Member
בפרשת השבוע ה' יתברך מספר לנו על יוסף הצדיק שנהיה מלך במצרים, ופרעה המלך אמר לו 'אתה תהיה על ביתי, ועל פיך ישק (פי' רש"י יתפרנס, מלשון 'משק בית') כל עמי, רק הכסא אגדל ממך'. כשאדם קורא את זה הוא יכול לקבל חלישות הדעת: 'הלא גם אני בן של ה' יתברך, ולמה ליוסף הוא נתן תפקיד כה חשוב, להיות מלך מצרים, ואני בקושי מפרנס את הבית... אין זה אלא שה' יתברך אוהב את יוסף יותר ממני, כי הוא היה צדיק, ולכן הוא נתן לו תפקיד מרכזי וגדול כל כך, אבל אני - אדם פשוט, אני לא בתמונה'... בהסתכלות הזו התורה לא מחייה את האדם, אדרבה, היא מייאשת אותו, כי הוא לעולם לא יהיה 'מלך מצרים' כמו יוסף, הוא לא חלק מהסיפור שקרה לפני אלפי שנים, והוא לא מרגיש שהתורה שייכת אליו אישית.
אך ה' יתברך ריחם עלינו והסביר לנו דרך רבי נחמן מברסלב, שההסתכלות הזו אינה נכונה, אלא התורה היא נצחית וקיימת בכל אדם ובכל זמן. ואדרבה, כל העולם לא נברא אלא בשבילנו, וה' כל כך אוהב אותנו, עד שלפני אלפי שנים הוא ברא 'פרעה', וברא 'יוסף', ועשה רעב בעולם, וביים 'סרט' שלם במצרים, וכתב לנו את זה בתורה, בכדי שזה ישמש לנו משל ודוגמא כיצד לחיות.
רבי נחמן מברסלב כותב בליקוטי מוהר"ן (ח"א תו' ק"ב), שעל כל אחד מוטל להוריד שפע לעולם בכדי לקיים את העולם, כי כל אחד חייב לומר 'בשבילי נברא העולם', ועל כן אם העולם נברא בשבילך, אזי מוטל עליך להוריד שפע להחזיקו ולקיימו. השפע שמקיים את העולם, הוא האור הרוחני של ה', שמחיה כל רגע את כל העולם, כי בלעדי החיות של ה' יתברך אפילו לרגע אחד העולם היה מתבטל ונעלם, ובכל רגע ה' יתברך משפיע חיות בכל הבריאה, וכך מתקיים העולם שאנו רואים מול עינינו. אולם, השפע הזה הוא מוסתר, וכבוד מלכותו יתברך לא גלוי בעולם, כי ה'כח המדמה' שהוא היצר הרע שלנו מסתיר את ה' יתברך ולא נותן לנו לראות ולעכל שהוא מחיה את כל העולם כל רגע.
התפקיד שלנו הוא לגלות את כבוד מלכותו יתברך, ולהפוך את האור הזה לדבר גלוי וחי, וזה נעשה על ידי אמונה. כשאדם עושה פעולה כלשהי, למשל כשמזיז את ידו - אזי כלפי חוץ אין כאן שום התגלות אור ה', ולמרות שאלמלא היה ה' מזיז לו את היד היד לא היתה זזה לעולם – אור ה' יתברך הוא בהסתר, ולא רואים זאת. אך כשאדם מזיז את ידו וחושב תוך כדי הפעולה שה' הוא שמזיז לו את היד, אזי יש כאן התגלות אור ה', כי זו פעולה נעשית עם אמונה שה' עושה אותה, ואזי יש כאן התגלות של ה' יתברך בכבודו ובעצמו שמזיז את היד הזו, ובהזזת יד פשוטה אדם יכול עם האמונה שלו לגלות את אור ה' יתברך כאן בעולם, וזה מוריד שפע, שהוא אור ה' יתברך, לעולם, וכן בכל תנועה ונשימה יכול לומר ה' אתה מנשים אותי ומזיז אותי ולהוריד שפע לעולם. ודבר זה הוא שווה לכל נפש, וכל אחד יכול לגלות את אור ה' על ידי אמונה בכל פעולה ובכל נשימה שלו.
אכן, בהצגה שה' עשה, פרעה המלך אמר ליוסף 'אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי', אך זה רק בהצגה שה' עשה בשבילנו, ורבי נחמן מלמד אותנו את ה'נמשל' של ההצגה הזו, שכל אחד מאיתנו יש בו 'בחינת' יוסף, וה' יתברך, שהוא המלך, אומר לכל אחד מאיתנו, ל'בחינת יוסף' שיש בנו 'אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי', כי כל פעולה שנעשית עם אמונה מורידה שפע, מקיימת ומפרנסת את כל העולמות כולם, כי יוסף ופרעה הם דוגמא בשבילנו, משל לחיים שלנו מול ה' יתברך. ואנו יכולים 'להפעיל' זאת בכל רגע על ידי אמונה שה' מנשים אותנו, מזיז אותנו ומחיה אותנו.
אך ה' יתברך ריחם עלינו והסביר לנו דרך רבי נחמן מברסלב, שההסתכלות הזו אינה נכונה, אלא התורה היא נצחית וקיימת בכל אדם ובכל זמן. ואדרבה, כל העולם לא נברא אלא בשבילנו, וה' כל כך אוהב אותנו, עד שלפני אלפי שנים הוא ברא 'פרעה', וברא 'יוסף', ועשה רעב בעולם, וביים 'סרט' שלם במצרים, וכתב לנו את זה בתורה, בכדי שזה ישמש לנו משל ודוגמא כיצד לחיות.
רבי נחמן מברסלב כותב בליקוטי מוהר"ן (ח"א תו' ק"ב), שעל כל אחד מוטל להוריד שפע לעולם בכדי לקיים את העולם, כי כל אחד חייב לומר 'בשבילי נברא העולם', ועל כן אם העולם נברא בשבילך, אזי מוטל עליך להוריד שפע להחזיקו ולקיימו. השפע שמקיים את העולם, הוא האור הרוחני של ה', שמחיה כל רגע את כל העולם, כי בלעדי החיות של ה' יתברך אפילו לרגע אחד העולם היה מתבטל ונעלם, ובכל רגע ה' יתברך משפיע חיות בכל הבריאה, וכך מתקיים העולם שאנו רואים מול עינינו. אולם, השפע הזה הוא מוסתר, וכבוד מלכותו יתברך לא גלוי בעולם, כי ה'כח המדמה' שהוא היצר הרע שלנו מסתיר את ה' יתברך ולא נותן לנו לראות ולעכל שהוא מחיה את כל העולם כל רגע.
התפקיד שלנו הוא לגלות את כבוד מלכותו יתברך, ולהפוך את האור הזה לדבר גלוי וחי, וזה נעשה על ידי אמונה. כשאדם עושה פעולה כלשהי, למשל כשמזיז את ידו - אזי כלפי חוץ אין כאן שום התגלות אור ה', ולמרות שאלמלא היה ה' מזיז לו את היד היד לא היתה זזה לעולם – אור ה' יתברך הוא בהסתר, ולא רואים זאת. אך כשאדם מזיז את ידו וחושב תוך כדי הפעולה שה' הוא שמזיז לו את היד, אזי יש כאן התגלות אור ה', כי זו פעולה נעשית עם אמונה שה' עושה אותה, ואזי יש כאן התגלות של ה' יתברך בכבודו ובעצמו שמזיז את היד הזו, ובהזזת יד פשוטה אדם יכול עם האמונה שלו לגלות את אור ה' יתברך כאן בעולם, וזה מוריד שפע, שהוא אור ה' יתברך, לעולם, וכן בכל תנועה ונשימה יכול לומר ה' אתה מנשים אותי ומזיז אותי ולהוריד שפע לעולם. ודבר זה הוא שווה לכל נפש, וכל אחד יכול לגלות את אור ה' על ידי אמונה בכל פעולה ובכל נשימה שלו.
אכן, בהצגה שה' עשה, פרעה המלך אמר ליוסף 'אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי', אך זה רק בהצגה שה' עשה בשבילנו, ורבי נחמן מלמד אותנו את ה'נמשל' של ההצגה הזו, שכל אחד מאיתנו יש בו 'בחינת' יוסף, וה' יתברך, שהוא המלך, אומר לכל אחד מאיתנו, ל'בחינת יוסף' שיש בנו 'אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי', כי כל פעולה שנעשית עם אמונה מורידה שפע, מקיימת ומפרנסת את כל העולמות כולם, כי יוסף ופרעה הם דוגמא בשבילנו, משל לחיים שלנו מול ה' יתברך. ואנו יכולים 'להפעיל' זאת בכל רגע על ידי אמונה שה' מנשים אותנו, מזיז אותנו ומחיה אותנו.