בעזרהי"ת
שלום
אומר הרמב"ם: "... וכל אלו הדברים (משיח, גאולה, נבואות) וכיוצא בהן, לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו,... ועל כל פנים אין סדור הוויית דברים אלו ולא דקדוקיהן, עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה, וכן לא יחשב הקצין, אמרו חכמים תיפח רוחם של מחשבי הקצים (שמגלים כביכול מתי יבוא משיח) אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר".(רמב"ם שם יב-ב).
אתה הוראת לדעת שאין זה עיקר, מי המשיח, ומה יהיה ואיך יהיה ואיך הוא ניראה וכו'? כל זה לא מביא אל עיקר תכלית התורה, להביאך לאמונה שלמה בהקב"ה, לאהבת ה' ויראת ה' שזה העונג הכי גדול שיכול לזכות לו האדם בהרגשה בעולם הזה ובעולם הבא, שזה מביא לשמחה ואושר אין סופיים לנפש האדם.
וכל תפקידו של המשיח יהיה להביא אותך באופן פרטי לאושר ושמחה בדבקות האמונה בהקב"ה, ואת זה אינו יכול לעשות ע"י טריק או פעולת בזק, או ע"י שימוש בטריקים של הקבלה מעשית (שזה איסור גמור, כי הוא לוקח כביכול את כלי העבודה של הקב"ה ומכריח את הקב"ה להוציא לפועל את רצונו.)
אלא המשיח יעשה זאת על ידי שילמד דעת את העם. וללמד זה עניין של זמן. זה תלוי ברצון שלך ללמוד ולקיים את עצותיו, ובלי ההשתדלות שלך לעשות ולקיים, גם המשיח לא יעזור לך. כלומר האדם צריך ללמוד איך לבנות מחדש את דעתו וחכמתו שזה נקרא בנין ביהמ"ק (כמאמרז"ל), ועל ידי זה יסלק מליבו את היצר שמייצר רע, היינו שמייצר רע בלבו שאז ההרגשה שבלב היא הרגשה רעה ואין השמחה שורה בלב.
כי רביז"ל אמר: כל הגן עדן וכל הגהינום וכל הש"י עולמות של האושר והשמחה, נמצאים בהרגשת הלב של האדם. כלומר, לא רחוקה היא ממך הגאולה, לא בשמים היא, כי בפיך ובלבבך לעשותו.
רביז"ל אמר, שהתורה שלו היא אתחלתא דגאולה, וכל מה שמשיח אמור ללמד את כל אחד מאיתנו הוא כבר מלמד אותנו בספריו. כלומר מי שכבר זכה ליישם את תורתו של רביז"ל בחייו, המשיח שיבוא בב"א לא יהיה בשבילו חידוש, כמו שאמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיע!
יש ללמד זכות על כל המתעסקים בנושא של המשיח. משיח פירושו אצל כל אדם ואדם, זה מישהו, או משהו, שיוציא אותי מצרותי, יגאל אותי מחסרונותי, ייתן לי טעם בחיים, יגלה לי איזה חידוש שסוף סוף אצליח להעלות בדל חיוך בחיי המרורים וחסרי הטעם. וכמו טובע שנאחז אפילו בקש, כך המציאות הקשה של ימינו מביאה את המצפים לגאולה להתלות אפילו במשיחי שקר, בקוראי קלפים וכף היד, פותחי במזל, בקפה, ובשום (דבר) ובבצל, לא איכפת מי ומה: משיח חילוני, משיח נוצרי, הודי, סיני וכו', העיקר להינצל מהשוחה העמוקה, תהום השאול תחתיות של העצבות, הריקנות, הייאוש והחידלון.
בשאלתך אם יש צאצאים לרביז"ל, כוונתך לחפש את המשיח, כי רביז"ל אמר: פעלתי אצל הי"ת שהגואל צדק יצא מיוצאי חלצי. יש כיום צאצאים לרביז"ל, יש ביניהם צדיקים וחסידים, ויש ביניהם פחות וכו'. לא זו הדרך, אל תחפש את התחפושת של המשיח, היינו את הגוף החיצוני של האדם שאותו תעריץ ועליו תתלה עצמך. חפש את השכל והדעת והחכמה של המשיח, שזה השכל שכתוב בתורתו של רביז"ל. אל תהיו כסוס כפרד, לחפש דמות נערצת (משיח) של רב, מקובל, או להבדיל גורו, או כוכב כדורגל, זמר, שחקן וכו' וכל שאר אלילים שאת הפוסטר שלהם תניח מול עיניך ותקווה ותדמיין שהם יעשו 'אוקוס פוקוס' ויוציאו אותך מסבלותיך. המשיח יכול לעזור למי שיקשיב אליו ויקיים את עצותיו הנפלאות שיהפכו את חייך עוד בעולם הזה לגן עדן, חיים של שמחה, אושר, שלום ואהבה. כי רביז"ל אמר זה לא חכמה להביא את האדם למצב שיהיה לו עולם הבא, החכמה שיהיה לו עולם הזה.
כמה שנים אחר פטירתו של רביז"ל, הזדמן שרבי נתן תלמידו חצה את הנהר עם זקן שתפקידו היה להעביר את הנוסעים עם רפסודה מצד לצד. הזקן שאל את רבי נתן, מהיכן הוא ולאן נוסע וכו', והוא סיפר לו שהוא מברסלב. ואז הזקן התלהב ואמר: אוי, בברסלב היה חי פעם צדיק גדול רבי נחמן, ויש לי מזכרת ממנו את הכיפה שלו. אמר לו רבי נתן: ולי יש את המוח שלו.
תבנה את עצמך, את המוח שלך, את הלב שלך, וזו הגאולה. הגאולה היא לא מלחמות, דם, סבל, שלטון, כבוד, וכו' וכו', גם מלחמת גוג ומגוג אותה ניבאו הנביאים, אומר רביז"ל, זו תהיה מלחמה תרבותית, פילוסופית, מלחמה בין האמונה בהקב"ה לבין הכפירה. עד שתתרבה הדעת ויאמינו כולם בהקב"ה, ואז: וגר זאב עם כבש, שלום כללי בעולם, אהבה ורעות, אושר ושמחה, ואיש תחת גפנו ותאנתו בשלווה.
ושוב אני חוזר: כ
