דוד בן-גוריון (16 באוקטובר 1886 - 1 בדצמבר 1973) מדינאי ישראלי, כיהן כראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
ציטוטיו המפורסמים
[עריכה] כללי
"לא מתוך חיפוש ובקשת דרך לסדר חיינו על יסודות הרמוניים של יצירה חברתית־כלכלית משוכללת אנו קובעים את קו פעולתנו. הדאגה הגדולה האחת השלטת במחשבתנו ועבודתנו היא כיבוש הארץ ובניינה בכוח עליה רחבה. כל השאר אינו אלא פרפראות ומליצות. אין אנו חובשי בית המדרש המתפלפלים בהלכות יצירה עצמית – אנו כובשי ארץ שהועמדו בפני קיר ברזל ועליהם לנפצו." ~ נאום בוועידת אחדות העבודה, דצמבר 1922
"לחם אין לי, חזון יש לי." ~ תשובתו למפגינים שצעקו לו "מנהיג תן לחם"
"הנוער בימינו יעצב דמות האדם בישראל – על ידי חיי מופת." ~ מתוך "קריירה או שליחות", 1954, חזון ודרך ה', עמוד 211
"התנ"ך הוא המנדט שלנו. התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא־הוא המנדט שלנו." ~ מתוך עדותו בוועדת פיל, 1937
"רק העזת היהודים הקימה את המדינה ולא החלטת או"ם שמום."
"לא באתי לשדה בוקר "למען היות סמל ומופת לנוער הישראלי" באתי הנה מפני שאהבתי את המקום, אהבתי הבחורים ... ואהבתי עבודת האדמה." ~ מתוך מכתב לנער יורם פורת, 13 בינואר 1954
"האתמול מכין את היום, והמחר כרוך בהיום." ~ מתוך "שלום ומלחמה", 1951, חזון ודרך ג', עמוד 162
"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל." ~ מתוך מגילת העצמאות
"תכנו אותי אנטישמי אבל אני חייב לומר זאת אנו נחנקים מבושה מהמתרחש בגרמניה בפולין ובאמריקה, שיהודים אינם מעיזים להיאבק אין אנו שייכים לעם היהודי הזה, אנו מתמרדים נגד עם יהודי כזה, אין אנו רוצים להיות יהודים כאלה."
"אינני יודע מה העם רוצה, אבל אני יודע מה העם צריך."
"כל המאמין שלא ניתן לשנות את ההיסטוריה, מעולם לא ניסה לכתוב את ספר הזיכרונות שלו."
"היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים."
"מי שרוצה לעשות היסטוריה, צריך לשכוח את ההיסטוריה."
"גורל ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה."
"כל יהודי שאינו מאמין בנסים אינו ריאליסטי."
"הגלויות המתחסלות והמתכנסות בישראל אינם מהוות עדיין עם, אלא ערב רב ואבק אדם, ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים, הפיכת אבק אדם לאומה תרבותית היא מלאכה לא קלה."
"אין איש יחיד קובע גורל מדינה ועם, אין אדם שאי־אפשר בלעדיו."
"מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים."
"בכל איש ואישה גנוזים כוחות אדירים ויש רק לדעת להגיע למקורם, לגלותם ולהפעילם."
"אילו נדרשתי למצות כל מהותה של ההיסטוריה היהודית במילים אחדות, הייתי אומר שלוש מילים: איכות מול כמות."
"כל הזמן שאדם חי הוא יכול להשתנות."
"בן־אדם אינו יכול לשנות את מקום לידתו, אבל הוא לא מוכרח למות באותו מקום."
"החשוב הוא לא מי אמר, אלא מה אמר."
"מולדת אי אפשר לקנות בכסף או לכבוש בחרב. צריך אתה ליצור אותה בזעת אפיך."
"עוד 30 שנה יהיו חרדים רק במוזיאונים."
"ממעמד – לעם!" ~ סיסמתו במסגרת פעילותו למען הממלכתיות
"לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי." ~ נימוקו על סירובו לקבל את פרס ישראל בשנת 1968
ארץ ישראל
"בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו." ~ מתוך "משמעות הנגב", שדה בוקר, 17 בינואר 1955
"אם המדינה לא תחסל את המדבר - עלול המדבר לחסל את המדינה." ~ מתוך "דרומה", 1955, חזון ודרך ה', עמוד 302
"מדינה יהודית חלקית אינה סוף, אלא התחלה. [...] הקמת מדינה ואפילו חלקית, תשמש מנוף רב כוח במאמצינו ההיסטורים לגאול את הארץ בשלמותה. [...] נכניס למדינה את כל היהודים שאפשר להכניס לתוכה, לפי אמונתנו העמוקה אפשר יהיה להכניס יותר משני מיליונים. נקים משק יהודי רב ענפים, חקלאי חרשתי וימי. נארגן כוח הגנה משוכלל. צבא מובחר. אין לי ספק שהצבא שלנו יהיה מהמובחרים בעולם – ואז אני בטוח שלא ייבצר מאתנו להתיישב בכל שאר חלקי הארץ. אם מתוך הסכמה והבנה עם שכנינו הערבים ואם בדרך אחרת." ~ מתוך מכתב לבנו, עמוס, בו מסביר בן גוריון את תמיכתו בהצעת החלוקה של ועדת פיל
"הארץ הזו שייכת לשניים, לערבים היושבים בה וליהודים בכל העולם." ~ מתוך הראיון האחרון שלו בתוכנית "מוקד"
"אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ ישראל, אני אבחר בדבר השני, כי לפנינו לא רק חשבון הילדים האלה, אלא חשבון היסטורי של עם ישראל." ~ יוחס לבן-גוריון על ידי מרטין גילברט, "ישראל הייתה הכול", הניו יורק טיימס, 21 ביוני 1987 [1]
"אם לארץ נשמה – הרי ירושלים נשמתה של ארץ ישראל."
"ירושלים נקודת המוקד של האהבה, הגעגועים, השאיפות והתקוות של העם העברי."
"הדברים שראיתי, אינם חדשים ואף על פי כן אסכם אותם במשפטים קצרים אחדים:
ראיתי שיש יותר מדי מדבר ופחות מדי התיישבות ופיתוח.
יותר מדי ריכוז בערים ופחות מדי בקצוות ובגבולות.
יותר מדי מתווכים ומשרתים ופחות מדי פריון עבודה, יוזמה חלוצית וחרדה לעתיד." ~ מתוך דבריו לקראת הבחירות לכנסת החמישית
"לארץ ישראל יש צורך בעליה מובחרת, הציונות אינה מפעל פילנטרופי, אנו זקוקים פה לטיפוס המעולה של היהודים שיפתחו את הבית הלאומי." ~ מתוך "אות קין" מאת מ. וזלמן, עמוד 105
"ידעתי שאין בעולם ובארץ זו מקום יקר בעיני עמנו וקרוב ללבו ומעורה בו כירושלים זו, שהפכה בירת ישראל לנצח נצחים..." ~ מתוך נאום בכנסת, 31 ביולי 1967
[ צבאי
הדבר הזה תלוי במפקדים שיהיו לנו. אם המפקדים יעודדו האמון, את האהבה, את הדבקות בחיילים שלהם, שתדע כל אם עבריה שהפקידה גורל חיי בניה לידי המפקדים הראויים לכך." ~ מתוך נאום בכנס סגל פיקוד כללי, הקריה, 2 ביולי 1963
"אין הצבא קובע על דעת עצמו אפילו את מבנהו, סדריו וקווי פעולתו ... ארגון הצבא ועיצוב דמותו, כל אלה הם בסמכותם היחידה של הרשויות האזרחיות: הממשלה, הכנסת, והבוחרים." ~ מתוך "צבא ובטחון", עמודים 141 - 142
"כל חייל חייב לראות עצמו במצבים מסוימים כאילו בו לבדו תלוי גורל המערכה ובמקרה שאין לו הוראה ברורה, או שהמצב משתבש, עליו לראות עצמו כמפקד עליון, כמתכנן וכמבצע, בשכלו, תפיסתו ויוזמתו."
"הצבא שלנו בנוי על יקר האדם."
"אנו יכולים לבנות צה"ל במתוכנן וביישוב דעת האחריות שבדבר היא קולוסלית. לא אעשה הדבר לבדי. זה למעלה מיכולתי. לא אעשה זאת גם אך ורק בעזרת בעלי מקצוע, אם כי עזרה זאת היא חיונית וברוכה. למלאכה זו דרושים קודם כוחות מוסריים. מנגנון מוכשר, נאמן, חרוץ ונקי כפיים לא מספיק. דרוש גם חסד עליון. עד שיוקם הצבא ויתבסס משטר אחראי ויעיל. כי הסכנה להפיכת הצבא לזירת התגוששות של פוליטיקנים או קרייריסטים או גם שניהם היא עצומה."[1]
פוליטי
"עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים אלא במה יעשו היהודים." ~ מתוך נאום במסדר צה"ל, יום העצמאות תשט"ו, 27 באפריל 1955
"עלינו לעזור לצבא [הבריטי] כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו להילחם בספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה." ~ בישיבת מרכז מפא"י בתל אביב, 12 בספטמבר 1939
"ארץ לא מקבלים אלא כובשים." ~ מתוך "לקראת העתיד", תרע"ה, אנחנו ושכנינו, עמוד י"ב
"מדינאי, שהשלטון בשבילו אינו מטרה אלא אמצעי לשרת עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון את הנסיבות, התנאים והצרכים של זמנו ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד ליד ההגה, או שיסתלק זמנית או לחלוטין."
"יש להוריד את קרנן של המפלגות. קיומן הנבדל הוא אצלן עדיף על כל דבר אחר. שאיפתן להישרד גוברת על שאיפתן להיטיב."
"חבר הכנסת שיושב לימינו של חבר הכנסת בדר." ~ כשהתכוון למנחם בגין
"המוקיון עבר אתמול ביום 1 בנובמבר, בקדילק פתוח, כשלפניו רצים 20 רוכבי אופנוע ועיתון 'חירות' בישר הבוקר באותיות ענק על 'מסע הניצחון של בגין'. קיום המפלגה בישראל הוא כתם שחור על הדמוקרטיה הישראלית. התנוונות זו ניזונה מהנחשלות של כמה עדות בישראל ויגאל אלון מסייע לבגין בתעמולתו." ~ מתוך יומנו, על מסע הבחירות של בגין לקראת הבחירות לכנסת הרביעית
"לכל אחד מן המשברים הממשלתיים היו נימוקים מיוחדים. אולם הנימוקים האלה נבעו כולם ממקור אחד: ממשבר הממלכתיות המלווה את הקמת המדינה מן הרגע הראשון ועד היום. משבר זה טבוע בהתפצלות המנופחת והחולנית שירשנו מן העבר האומלל שלנו, מחיי תלות וחוסר חיים ממלכתיים ועצמאיים במשך אלפי שנים." ~ מנימוקי התפטרותו והתפטרות ממשלת ישראל השלישית
"מעשי טרור של כמה תימנים." ~ בראיון לעיתון צרפתי על האצ"ל והלח"י
"לא הרבנים יקבעו." ~ בשאלת מיהו יהודי
"בלי חרות ובלי מק"י." ~ העקרון שלפיו נהג בהקמת ממשלותיו
"הערבים יצרו את הפסיכולוגיה הנחוצה בתוכנו, הרוח הגורמת לאנשים להניח את ההבדלים ביניהם לטובת אינטרס משותף. הם גרמו לנו לבנות את צבאנו ולדרוש שירות צבאי מכל אדם צעיר, והצבא הוא כוח נפלא בשביל חינוך, משמעת וסינתיזה. היהודים מתימן, היהודים המרוקאים, העיראקים, הכורדים, כל האנשים הצעירים האלה, חלקם אולי כמעט פראים, באים אל הצבא ולומדים עברית, הם לומדים את ההיסטוריה שלנו, ואיך נוצרה המדינה, ובשביל מה היא קיימת בעצם, והם יוצאים ישראלים!” ~ מתוך ראיון למגזין "לייף", 1957
"העלייה שבאה אחרי תקומת המדינה, רובה מארצות האסלאם, באסיה ובאפריקה, היה בה ללא ספק משהו מהחזון המשיחי, אבל הייתה נעדרת רכוש רוחני וחומרי הדרוש לבניין משק בריא וחברה חדשה... אני רואה משמעותו ההיסטורית האיומה של הטבח הנאצי לא באותה כמות מחרידה של היהודים שנטבחו, אלא בהשמדת דווקא אותו מבחר העם שרק הוא, מתוך כל חלקי היהדות, היה מסוגל ומצויד בכל הכוחות הדרושים, לשם בניין מדינה... ששת המיליונים שנשמדו, הם וכמעט רק הם, היו המדינה העברית בכוח." ~ מתוך מכתב לישראל גלילי, 1960
"לא הייתי שותף לתפיסת מר לנדאו וחבריו ביחס לגרמניה, לא הייתי שותף אליהם בשעה שפארו ושבחו ונישאו את שמו של היטלר והעמידו אותו לדוגמה ולמופת." ~ מתוך נאום בכנסת. משפט זה גרם למחאות מאת חברי חירות, והמהומה הביאה להפסקת ישיבת הכנסת.
ציטוטיו המפורסמים
[עריכה] כללי
"לא מתוך חיפוש ובקשת דרך לסדר חיינו על יסודות הרמוניים של יצירה חברתית־כלכלית משוכללת אנו קובעים את קו פעולתנו. הדאגה הגדולה האחת השלטת במחשבתנו ועבודתנו היא כיבוש הארץ ובניינה בכוח עליה רחבה. כל השאר אינו אלא פרפראות ומליצות. אין אנו חובשי בית המדרש המתפלפלים בהלכות יצירה עצמית – אנו כובשי ארץ שהועמדו בפני קיר ברזל ועליהם לנפצו." ~ נאום בוועידת אחדות העבודה, דצמבר 1922
"לחם אין לי, חזון יש לי." ~ תשובתו למפגינים שצעקו לו "מנהיג תן לחם"
"הנוער בימינו יעצב דמות האדם בישראל – על ידי חיי מופת." ~ מתוך "קריירה או שליחות", 1954, חזון ודרך ה', עמוד 211
"התנ"ך הוא המנדט שלנו. התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא־הוא המנדט שלנו." ~ מתוך עדותו בוועדת פיל, 1937
"רק העזת היהודים הקימה את המדינה ולא החלטת או"ם שמום."
"לא באתי לשדה בוקר "למען היות סמל ומופת לנוער הישראלי" באתי הנה מפני שאהבתי את המקום, אהבתי הבחורים ... ואהבתי עבודת האדמה." ~ מתוך מכתב לנער יורם פורת, 13 בינואר 1954
"האתמול מכין את היום, והמחר כרוך בהיום." ~ מתוך "שלום ומלחמה", 1951, חזון ודרך ג', עמוד 162
"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל." ~ מתוך מגילת העצמאות
"תכנו אותי אנטישמי אבל אני חייב לומר זאת אנו נחנקים מבושה מהמתרחש בגרמניה בפולין ובאמריקה, שיהודים אינם מעיזים להיאבק אין אנו שייכים לעם היהודי הזה, אנו מתמרדים נגד עם יהודי כזה, אין אנו רוצים להיות יהודים כאלה."
"אינני יודע מה העם רוצה, אבל אני יודע מה העם צריך."
"כל המאמין שלא ניתן לשנות את ההיסטוריה, מעולם לא ניסה לכתוב את ספר הזיכרונות שלו."
"היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים."
"מי שרוצה לעשות היסטוריה, צריך לשכוח את ההיסטוריה."
"גורל ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה."
"כל יהודי שאינו מאמין בנסים אינו ריאליסטי."
"הגלויות המתחסלות והמתכנסות בישראל אינם מהוות עדיין עם, אלא ערב רב ואבק אדם, ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים, הפיכת אבק אדם לאומה תרבותית היא מלאכה לא קלה."
"אין איש יחיד קובע גורל מדינה ועם, אין אדם שאי־אפשר בלעדיו."
"מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים."
"בכל איש ואישה גנוזים כוחות אדירים ויש רק לדעת להגיע למקורם, לגלותם ולהפעילם."
"אילו נדרשתי למצות כל מהותה של ההיסטוריה היהודית במילים אחדות, הייתי אומר שלוש מילים: איכות מול כמות."
"כל הזמן שאדם חי הוא יכול להשתנות."
"בן־אדם אינו יכול לשנות את מקום לידתו, אבל הוא לא מוכרח למות באותו מקום."
"החשוב הוא לא מי אמר, אלא מה אמר."
"מולדת אי אפשר לקנות בכסף או לכבוש בחרב. צריך אתה ליצור אותה בזעת אפיך."
"עוד 30 שנה יהיו חרדים רק במוזיאונים."
"ממעמד – לעם!" ~ סיסמתו במסגרת פעילותו למען הממלכתיות
"לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי." ~ נימוקו על סירובו לקבל את פרס ישראל בשנת 1968
ארץ ישראל
"בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו." ~ מתוך "משמעות הנגב", שדה בוקר, 17 בינואר 1955
"אם המדינה לא תחסל את המדבר - עלול המדבר לחסל את המדינה." ~ מתוך "דרומה", 1955, חזון ודרך ה', עמוד 302
"מדינה יהודית חלקית אינה סוף, אלא התחלה. [...] הקמת מדינה ואפילו חלקית, תשמש מנוף רב כוח במאמצינו ההיסטורים לגאול את הארץ בשלמותה. [...] נכניס למדינה את כל היהודים שאפשר להכניס לתוכה, לפי אמונתנו העמוקה אפשר יהיה להכניס יותר משני מיליונים. נקים משק יהודי רב ענפים, חקלאי חרשתי וימי. נארגן כוח הגנה משוכלל. צבא מובחר. אין לי ספק שהצבא שלנו יהיה מהמובחרים בעולם – ואז אני בטוח שלא ייבצר מאתנו להתיישב בכל שאר חלקי הארץ. אם מתוך הסכמה והבנה עם שכנינו הערבים ואם בדרך אחרת." ~ מתוך מכתב לבנו, עמוס, בו מסביר בן גוריון את תמיכתו בהצעת החלוקה של ועדת פיל
"הארץ הזו שייכת לשניים, לערבים היושבים בה וליהודים בכל העולם." ~ מתוך הראיון האחרון שלו בתוכנית "מוקד"
"אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ ישראל, אני אבחר בדבר השני, כי לפנינו לא רק חשבון הילדים האלה, אלא חשבון היסטורי של עם ישראל." ~ יוחס לבן-גוריון על ידי מרטין גילברט, "ישראל הייתה הכול", הניו יורק טיימס, 21 ביוני 1987 [1]
"אם לארץ נשמה – הרי ירושלים נשמתה של ארץ ישראל."
"ירושלים נקודת המוקד של האהבה, הגעגועים, השאיפות והתקוות של העם העברי."
"הדברים שראיתי, אינם חדשים ואף על פי כן אסכם אותם במשפטים קצרים אחדים:
ראיתי שיש יותר מדי מדבר ופחות מדי התיישבות ופיתוח.
יותר מדי ריכוז בערים ופחות מדי בקצוות ובגבולות.
יותר מדי מתווכים ומשרתים ופחות מדי פריון עבודה, יוזמה חלוצית וחרדה לעתיד." ~ מתוך דבריו לקראת הבחירות לכנסת החמישית
"לארץ ישראל יש צורך בעליה מובחרת, הציונות אינה מפעל פילנטרופי, אנו זקוקים פה לטיפוס המעולה של היהודים שיפתחו את הבית הלאומי." ~ מתוך "אות קין" מאת מ. וזלמן, עמוד 105
"ידעתי שאין בעולם ובארץ זו מקום יקר בעיני עמנו וקרוב ללבו ומעורה בו כירושלים זו, שהפכה בירת ישראל לנצח נצחים..." ~ מתוך נאום בכנסת, 31 ביולי 1967
[ צבאי
הדבר הזה תלוי במפקדים שיהיו לנו. אם המפקדים יעודדו האמון, את האהבה, את הדבקות בחיילים שלהם, שתדע כל אם עבריה שהפקידה גורל חיי בניה לידי המפקדים הראויים לכך." ~ מתוך נאום בכנס סגל פיקוד כללי, הקריה, 2 ביולי 1963
"אין הצבא קובע על דעת עצמו אפילו את מבנהו, סדריו וקווי פעולתו ... ארגון הצבא ועיצוב דמותו, כל אלה הם בסמכותם היחידה של הרשויות האזרחיות: הממשלה, הכנסת, והבוחרים." ~ מתוך "צבא ובטחון", עמודים 141 - 142
"כל חייל חייב לראות עצמו במצבים מסוימים כאילו בו לבדו תלוי גורל המערכה ובמקרה שאין לו הוראה ברורה, או שהמצב משתבש, עליו לראות עצמו כמפקד עליון, כמתכנן וכמבצע, בשכלו, תפיסתו ויוזמתו."
"הצבא שלנו בנוי על יקר האדם."
"אנו יכולים לבנות צה"ל במתוכנן וביישוב דעת האחריות שבדבר היא קולוסלית. לא אעשה הדבר לבדי. זה למעלה מיכולתי. לא אעשה זאת גם אך ורק בעזרת בעלי מקצוע, אם כי עזרה זאת היא חיונית וברוכה. למלאכה זו דרושים קודם כוחות מוסריים. מנגנון מוכשר, נאמן, חרוץ ונקי כפיים לא מספיק. דרוש גם חסד עליון. עד שיוקם הצבא ויתבסס משטר אחראי ויעיל. כי הסכנה להפיכת הצבא לזירת התגוששות של פוליטיקנים או קרייריסטים או גם שניהם היא עצומה."[1]
פוליטי
"עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים אלא במה יעשו היהודים." ~ מתוך נאום במסדר צה"ל, יום העצמאות תשט"ו, 27 באפריל 1955
"עלינו לעזור לצבא [הבריטי] כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו להילחם בספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה." ~ בישיבת מרכז מפא"י בתל אביב, 12 בספטמבר 1939
"ארץ לא מקבלים אלא כובשים." ~ מתוך "לקראת העתיד", תרע"ה, אנחנו ושכנינו, עמוד י"ב
"מדינאי, שהשלטון בשבילו אינו מטרה אלא אמצעי לשרת עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון את הנסיבות, התנאים והצרכים של זמנו ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד ליד ההגה, או שיסתלק זמנית או לחלוטין."
"יש להוריד את קרנן של המפלגות. קיומן הנבדל הוא אצלן עדיף על כל דבר אחר. שאיפתן להישרד גוברת על שאיפתן להיטיב."
"חבר הכנסת שיושב לימינו של חבר הכנסת בדר." ~ כשהתכוון למנחם בגין
"המוקיון עבר אתמול ביום 1 בנובמבר, בקדילק פתוח, כשלפניו רצים 20 רוכבי אופנוע ועיתון 'חירות' בישר הבוקר באותיות ענק על 'מסע הניצחון של בגין'. קיום המפלגה בישראל הוא כתם שחור על הדמוקרטיה הישראלית. התנוונות זו ניזונה מהנחשלות של כמה עדות בישראל ויגאל אלון מסייע לבגין בתעמולתו." ~ מתוך יומנו, על מסע הבחירות של בגין לקראת הבחירות לכנסת הרביעית
"לכל אחד מן המשברים הממשלתיים היו נימוקים מיוחדים. אולם הנימוקים האלה נבעו כולם ממקור אחד: ממשבר הממלכתיות המלווה את הקמת המדינה מן הרגע הראשון ועד היום. משבר זה טבוע בהתפצלות המנופחת והחולנית שירשנו מן העבר האומלל שלנו, מחיי תלות וחוסר חיים ממלכתיים ועצמאיים במשך אלפי שנים." ~ מנימוקי התפטרותו והתפטרות ממשלת ישראל השלישית
"מעשי טרור של כמה תימנים." ~ בראיון לעיתון צרפתי על האצ"ל והלח"י
"לא הרבנים יקבעו." ~ בשאלת מיהו יהודי
"בלי חרות ובלי מק"י." ~ העקרון שלפיו נהג בהקמת ממשלותיו
"הערבים יצרו את הפסיכולוגיה הנחוצה בתוכנו, הרוח הגורמת לאנשים להניח את ההבדלים ביניהם לטובת אינטרס משותף. הם גרמו לנו לבנות את צבאנו ולדרוש שירות צבאי מכל אדם צעיר, והצבא הוא כוח נפלא בשביל חינוך, משמעת וסינתיזה. היהודים מתימן, היהודים המרוקאים, העיראקים, הכורדים, כל האנשים הצעירים האלה, חלקם אולי כמעט פראים, באים אל הצבא ולומדים עברית, הם לומדים את ההיסטוריה שלנו, ואיך נוצרה המדינה, ובשביל מה היא קיימת בעצם, והם יוצאים ישראלים!” ~ מתוך ראיון למגזין "לייף", 1957
"העלייה שבאה אחרי תקומת המדינה, רובה מארצות האסלאם, באסיה ובאפריקה, היה בה ללא ספק משהו מהחזון המשיחי, אבל הייתה נעדרת רכוש רוחני וחומרי הדרוש לבניין משק בריא וחברה חדשה... אני רואה משמעותו ההיסטורית האיומה של הטבח הנאצי לא באותה כמות מחרידה של היהודים שנטבחו, אלא בהשמדת דווקא אותו מבחר העם שרק הוא, מתוך כל חלקי היהדות, היה מסוגל ומצויד בכל הכוחות הדרושים, לשם בניין מדינה... ששת המיליונים שנשמדו, הם וכמעט רק הם, היו המדינה העברית בכוח." ~ מתוך מכתב לישראל גלילי, 1960
"לא הייתי שותף לתפיסת מר לנדאו וחבריו ביחס לגרמניה, לא הייתי שותף אליהם בשעה שפארו ושבחו ונישאו את שמו של היטלר והעמידו אותו לדוגמה ולמופת." ~ מתוך נאום בכנסת. משפט זה גרם למחאות מאת חברי חירות, והמהומה הביאה להפסקת ישיבת הכנסת.