צריך להיות עקשן בעבודת השם!

[shirel]

צריך להיות עקשן גדול!
יש דיבור מר` אברהם בר"נ: "כשמתעקשים בתפילות אצל רבנו הקדוש רואים תוצאות!"

"כשמתעקשים" ?!
רבנו הרי אומר (בתורה כ` ח"א): "אסור להתעקש"?! מצד שני, יש דיבור מרבנו (בתורה מ"ח ח"ב): "צריך להיות עקשן גדול בעבודת השי"ת".שני הדיבורים הללו כתובים בליקוטי מוהר"ן - איך מסדרים אותם יחד?!

ההסבר בדבר הוא כך: יש עקשנות ויש עקשנות!
עומד לו אדם ומבקש מהקב"ה, שיזכהו להיות יהודי כשר, שיזכה לסגל לעצמו מידה טובה מסוימת ומידה טובה נוספת. בו ברגע מדריך אותו רבנו הקדוש: כל עוד שבתפילותיך יש בך הרצון החזק והתקיף להיות יהודי כשר - טוב אתה עושה בעקשנותך, מותר לך להיות עקשן בזה, כי צריך אתה אכן להיות תקיף בדעתך, שכל ימי חייך לא תעזוב את רצונך הטוב. אבל אם בתפילתך זו עולות לך, חלילה, מחשבות אחרות, מחשבות שאומרות לך: `כבר עכשיו, תיכף ומיד, אני חייב כבר, מיידית, לזכות להיות היהודי הכשר` - זה כבר לא טוב, ועל עקשנות כזאת צריך לוותר. סוג כזה של עקשנות פסול הוא בעבודת השי"ת.
"עקשן גדול" פירושו: רוצה אני בכל מאודי ונפשי לזכות לדבר שבקדושה, אני כל כך משתוקק אליו שהנני מוכן ומזומן לא להפסיק לרצות, עד שאזכה בסופו של דבר להגיע לדבר הטוב הזה - זה נקרא "עקשן גדול" שרבנו כל כך הזהיר, שצריך לסגל לעצמו כל מי שנכנס לעבודת השי"ת.

אבל אם, חלילה, עולות בך מחשבות נוספות: אני חייב להוושע כבר עכשיו, תיכף ומיד, בלי שום שהיות, מיידית אני חייב לזכות לדברים הטובים, שעליהם אני מתפלל - זה כבר אסור! אומרים לו: המתן!
צריך האדם להפנים בתוך דעתו את הרצון האמיתי והתקיף לזכות להיות יהודי כשר, ושכל ימי חייו ימשיך לרצות ולרצות. גם אם, חלילה, לא יראה תוצאות - שלא ירפה את רצונו, אלא ימשיך לרצות ולרצות.
כדי לזכות לכל זה צריך אכן להיות `עקשן גדול בעבודת השי"ת`, אבל לא לחשוב בשום פנים ואופן: אני רוצה מיידית, בלי שום שהיות!
כי אם מן השמים אומרים `המתן`! - צריך להמתין!

מה עושים בשעת ההמתנה?!
מה יעשה האדם בזמן ההמתנה?! הוא הרי רוצה להיות יהודי כשר, אבל מן השמים אומרים לו `המתן`! - מה איפוא יעשה בזמן המתנתו?!
בזמן ההמתנה עליך לעשות כל מאמץ לא להפסיק את רצונותיך.
יש דיבור מרבנו: "האם רוצה אתה לרצות?"
לפעמים רק נדמה לו לאדם שהוא רוצה -האם אמת הדבר, שאתה אכן חפץ לרצות?! איך תוכל לברר את האמת של רצונך? איך תוכל לוודא, שאתה אכן רוצה בכל לבך את `שמן האפרסמון`, את המוח הזך והנקי? בכך שלא תפסיק את רצונותיך גם בשעת ההמתנה! בזאת תדע נכונה, שאתה אכן רוצה באמת להגיע לדבר הקדוש, שאתה מתפלל עליו.

יש אדם, שבתחילת הדרך מגלה את רצונותיו, והוא מתחיל להתפלל לפני הקב"ה: "אני רוצה! אני רוצה!" אבל בו ברגע שנתקל בקשיים, עוזב הוא וחוזר אחורנית: `לא רוצים לתת אז - לא!` - זה לא נקרא רצון, זה לא מראה שאכן רצית באמת! כשאומרים לו לאדם: המתן! רוצים לברר בשמים, אם הוא אכן רוצה באמת! כי אם אכן רצונותיו כנים ואמיתיים, הוא לא יפסיק לרצות גם כשלא ימלאו מיידית את רצונותיו.צריך לכך אמונה חזקה ואיתנה, שבשעה שאומרים לי: המתן! שלא אהרהר ח"ו אחר מידותיו של הקב"ה!

דע והבן, זה שלא נותנים לך מן השמים את בקשותיך - כי עדיין אי אפשר לתת לך, רוצים לתת לך, אבל עדיין זה בלתי אפשרי!
אם אתה תתעקש, ברצונות וכיסופים, אתה מכין את עצמך בכך להיות כלי ראוי לקבל את מבוקשך, ובסופו של דבר תתקבלנה תפילותיך, ותיוושע בכל מה שאתה אכן תצטרך! כי רק מלמעלה יודעים את האמת האמיתית: מתי יהיה אפשרי לתת, וכמה יהיה אפשרי לתת.
העניין שלנו הוא רק לבקש - ולהאמין שהקב"ה ודאי שומע גם את תפילותיי. כי אתה שומע תפילת כל פה!

יש בקיאות גדולה מאד בדברים הללו, מחשבותיו של כל אדם תמיד צריכות להיות סביב הרצון להיות יהודי כשר, להיות דבוק בהקב"ה, ועל דבר זה צריך תמיד להיות עקשן! לא להפסיק לרצות!

בשיחות הר"ן כתוב: לפעמים יש מישהו, שאין מראים לו את ישועתו כל ימי חייו! כל ימי חייו אין מראים לו אם הוא פעל! - רק לאחר הסתלקותו, רק אז רואה הוא איך שכל תפילותיו ובקשותיו התקיימו והתמלאו.

כי את כל אחד מנסים מלמעלה לפי הכוחות שלו ולפי הנסיונות, שהוא חייב להתנסות בהם. וזו בקיאות גדולה ונוראה, שהאדם צריך להחזיק מעמד חזק באמונה בהשי"ת: לא להרהר אחר מידות שמים, חלילה, גם אם אין נותנים לו מיידית את בקשותיו.למעלה בשמים יודעים את האמת, ולכן ברגע הנכון והמתאים יתנו לך ודאי את כל בקשותיך. כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים!



מתוך שיעוריו של הרה"ח רבי לוי יצחק בנדר ז"ל, שנמסרו תמידם כסדרם בין מנחה לערבית בבית הכנסת ברסלב במאה שערים בשפת היידיש.
עיבוד ועריכה: הרב ברוך מרדכי פראנק הי"ו

באדיבות אתר שער ברסלב

 

[alia1]

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'><span style='colorurple'>כי לא כלו רחמיו</span></span>

מאת: הרב שלום ארוש

הרחמים של ה' לא כלים אף פעם, כמו
שאנו אומרים בתפילה: "הטוב כי לא כלו
רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך"...וכאשר
האדם מאמין כך הוא לא נחלש מהתפילה.



חוק חקק הקדוש-ברוך-הוא
צריך האדם לדעת שעל כורחו חייב הוא להתפלל על כל דבר בחייו. זהו יסוד בבריאה - אין נותנים לאדם שום דבר ללא תפילה, כמו שכותב רבינו ירוחם ממיר: חוק חקק הקדוש-ברוך-הוא: אי אפשר לקבל כלום בלי תפילה. האבות הקדושים לא השיגו שום דבר בלי תפילה, וכל הצדיקים אחריהם לא השיגו שום דבר בלי תפילה, ואף אנו - על כל צעד ושעל אנו צריכים להרבות בתפילה.

סגולה מיוחדת במינה לפעול כל ישועה היא לעשות שש שעות התבודדות רצופות. בעינינו ראינו את הישועות של השש שעות הללו, דברים שלולא האמונה הפשוטה בכוחה של התפילה - שהתפילה חייבת לפעול - אזי לא היה מובן כיצד יכול להיות להם פתרון בדרך הטבע. לדוגמא, תלמידים בישיבתנו רצו לקנות דירה ולא היה להם פרוטה לפורטה, הם עשו שש שעות ולא עבר זמן רב והם קנו דירות בירושלים.

ואם כך הוא בעניינים גשמיים, כל שכן הוא בעניינים רוחניים, ששם צריכים לרכז את עיקר התפילה, ואם יעמוד האדם שש שעות רצופות לבקש על איזה חסרון ברוחניות שיש לו, בודאי יפעל. שהרי זו הנחת-רוח של הבורא, שרואה אדם ששואף כל כך להיות כרצונו עד שמשקיע בזה תפילות רבות ועומד שש שעות רצופות לפניו.

וזו לשון רבינו בליקוטי מוהר"ן (תניינא צ"ו):

"ו

 

[alia1]

להתפלל על ה'
כאשר האדם פונה כך אל ה', יוצא מזה דבר נפלא – שבעצם הוא כבר לא מתפלל על עצמו כלל, אלא הוא מתפלל על ה'! כמובא בנביא על חנה אם שמואל (שמואל א, א): "ותתפלל על ה'...". וכמו שחנה לא התפללה להפקד בבן בשביל עצמה אלא בשביל ה', שיהיה לו יתברך נחת רוח, כך תפילתו נשענת על כך שזהו רצון ה' להיטיב אתו, נמצא שהאדם בסך הכל מבקש את מה שה' רוצה – כי ה' הוא זה שרוצה שיזכה לחזור בתשובה, ושיצא מכל מידה רעה, ושיהיה לו כל טוב שבעולם וכו'.

גם יוכל להתפלל בלי סוף, כי מאחר והוא מבין שגם את התפילה צריך שהבורא ייתן לו, כי הלא הוא כבר הזכיר לעצמו ברשימה שהוא אינו יודע להתפלל, וגם הוא מבין שזהו רצון ה' לתת לו תפילה בפיו, כי זה התענוג שלו יתברך כשמתפללים לפניו, נמצא שאין שום מחלוקת בינו לבין ה' חלילה, ומה שה' רוצה - הוא רוצה, ומה שהוא רוצה - ה' רוצה...

כי מהי התפילה? לריב עם ה'? וכי יש איזה 'אני'? שאני רוצה כך והבורא רוצה אחרת? אין דבר כזה! כל הישועות הללו שאני צריך, בפרט ברוחניות - זה רצון הבורא שיהיו לי את הישועות הללו, וכאשר אני מתפלל לזכות, למשל, לשמירת העיניים, אז אני מתפלל על ה', כי זה רצונו שאזכה להגיע לשמור את עיניי ממראות אסורים וכו', ממילא נמצא שאינני מתפלל על עצמי כלל אלא על ה', שיתקיים רצונו שיהיה לי כל טוב ברוחניות וממילא גם בגשמיות.

ובאמת מי שמתפלל על הרוחניות לא אכפת לו כבר מהגשמיות, כי מאחר וזוכה לתקן ברוחניות הוא כבר זוכה להכל, ומה אכפת לו עכשיו מהגשמיות? נמצא שבאופן הזה יכול האדם להאריך מאוד בתפילה ולהתפלל בחשק רב ולזכות לכל המעלות, כי תמיד הוא מתפלל על ה' ומבקש ממנו שייתן לו את מה שהוא יתברך בעצם רוצה יותר מכל לתת לו.

ודע שבהכרח כך הוא, שהבורא רוצה שיהיה לכל בריותיו את כל הטוב שבעולם. ושאל את עצמך - האם הבורא ברא את בריותיו כדי שתהינה חסרות? וכי יש אדם שיוצר איזה דבר ורוצה שיהיה אותו דבר פגום וחסר? בודאי כל מי שיוצר איזה דבר רצונו שיהיה מושלם. כל שכן שהבורא בודאי כל רצונו בבריאת העולם בכלל, ובבריאת יציר כפיו ובחיר הבריאה – האדם, שיהיו לו כל המעלות האפשריות ברוחניות ובגשמיות.

נמצא, שכאשר אדם מתפלל באופן הזה תמיד יהיו לו טענות יפות ונעימות נפלאה בתפילה, מכיוון שיודע שסוף כל סוף הוא רק מתפלל על ה' שיעשה רצונו בעולמו ואין הוא במחלוקת עמו כלל ואין הוא נחלק ממנו כלל.

מבטן שאול שוועתי

אדם שנמצא באיזו צרה או מועקה ומתעקש בפשיטות להתפלל, אזי ודאי ובודאי שיזכה להיוושע. ככתוב בתורה (יונה ב): "מ