רב פורים

[tipid]

רב פורים הוא מנהג פרודי הרווח בישיבות, בישיבות התיכוניות, באולפנות ('רבנית פורים'), ולעתים גם בבתי ספר תיכוניים דתיים, ולפיו תלמידי הישיבה ממנים בתקופת חג הפורים רב מקרב התלמידים, שמחליף כביכול לתקופת החג את ראש הישיבה.

מטרת המנהג לממש את עקרון "ונהפוך הוא" המתבטא במגילת אסתר. הנוהג כולל מינוי של תלמיד, שאינו מכהן כרב, אשר פעילותו צריכה להוביל לאווירה מבודחת. כיום נהוג במוסדות תורניים שונים, ובעיקר בישיבות תיכוניות, שרב הפורים משמש כראש ישיבה בשבת זכור.

המנהג רווח גם בחסידויות ובהן ממונה "אדמו"ר פורים" לימי החג.

 

[tipid]

מקורולפי המסורת המנהג התחיל בישיבת וולוז'ין, על ידי ר' חיים מוולוז'ין; אולם קיימות הקבלות בבחירות ראש הקהל במקומות שונים באירופה.

קיימת השערה [2] שהמנהג הגיע לישיבות ליטא ממקומות בהם היו ממנים רב חלופי לפורים למקרה בו יהיה באותו היום צורך דחוף לפסוק הלכה והרב לא יוכל לעשות זאת כי הוא קיים את מצוות היום והשתכר "עד דלא ידע".

יש המזהים את מקורו במנהג הסביבה הנוצרית, ורואים אותו כפולקלור סביבתי; המעיד לעתים על רפובליקה משותפת של יהודים ונוצרים בנושאי פולקלור ומנהג. אולם גם לגישות אלו, מנהג זה מתאים לתסמינים הכללים של פורים, ומהווה התאמה של פעילות עממית לביטוי אידאולוגי.

התנגדותהמנהג לא היה ידוע אצל היהודים בארצות המוסלמים, כפי שניכר בדברי החיד"א [3] משנת 1778; נקודה זו הובילה להתנגדות פוסקים מאסכולה זו למנהג זה. כך הרב עובדיה יוסף[4] מביע התנגדות למנהג זה, ומציין אגדה הטוענת שר' שמעון סופר מת כתוצאה מזלזול ועלבונות של רב פורים.