שָׁבוּעוֹת
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבועות
הגייה* shavuot
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ב־ע
דרך תצורה
נטיות
טנא
חג יהודי המהווה אחד משלושת הרגלים והנחגג בו' בסיוון, עם סיום ספירת העומר. לפי המסורת ניתנה התורה בחג זה. בחג נהוג לאכול מאכלי חלב ולהביא ביכורים. מנהג נוסף, שהותקן על־ידי חכמים במאה השלוש־עשרה, הוא תיקון ליל שבועות. כמו כן, בחג מוקראת בבתי־הכנסת מגילת רות.
בחג השבועות מקבלים התלמידים את חופשתם האחרונה לפני החופש הגדול.
"וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים טז, י)
"רב אשי אמר: מאי ואכלנו ולדה שלמים בחג דקתני - חג השבועות" (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ו', עמוד ב')
[עריכה] גיזרון
שמו של החג מופיע לראשונה בתורה: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה" (שמות לד, כב). השם נובע מכך שהחג חל ביום שבו חולפים שבעה שבועות מהיום הראשון של חג הפסח.
[עריכה] מובאות נוספות
"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם" (דברים טז, טז)
[עריכה] שמות נרדפים
חג הביכורים
חג הקציר
חג מלכות בית דוד
חג מתן תורה
עצרת
צירופים
תיקון ליל שבועות
מידע נוסף
התאריך העברי המדוייק שבו חל החג אינו נזכר במקרא. בזמן שנהגו לקבוע את לוח השנה על ידי קידוש החודש על פי הראייה, נקבע החג חמישים יום לאחר יום ראשון של פסח, שעשוי היה לחול בה' בסיוון, בו' או בז' בו, בהתאם להיות החודשים ניסן ואייר מלאים או חסרים.
מידע נוסף
התאריך העברי המדוייק שבו חל החג אינו נזכר במקרא. בזמן שנהגו לקבוע את לוח השנה על ידי קידוש החודש על פי הראייה, נקבע החג חמישים יום לאחר יום ראשון של פסח, שעשוי היה לחול בה' בסיוון, בו' או בז' בו, בהתאם להיות החודשים ניסן ואייר מלאים או חסרים.
תרגום
אנגלית: Shavuot
ראו גם
ביכורים
גבינה
גפן
זית
חג הביכורים
חג הקציר
חג מתן תורה
חיטה
חלב
חק"ת שב"ע
טנא
מגילת רות
ספירת העומר
עצרת
קציר
רימון
שבוע
שבעת המינים
שלוש רגלים
שעורה
תאנה
תמר
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שבועות
הגייה* shavuot
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ב־ע
דרך תצורה
נטיות
טנא
חג יהודי המהווה אחד משלושת הרגלים והנחגג בו' בסיוון, עם סיום ספירת העומר. לפי המסורת ניתנה התורה בחג זה. בחג נהוג לאכול מאכלי חלב ולהביא ביכורים. מנהג נוסף, שהותקן על־ידי חכמים במאה השלוש־עשרה, הוא תיקון ליל שבועות. כמו כן, בחג מוקראת בבתי־הכנסת מגילת רות.
בחג השבועות מקבלים התלמידים את חופשתם האחרונה לפני החופש הגדול.
"וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים טז, י)
"רב אשי אמר: מאי ואכלנו ולדה שלמים בחג דקתני - חג השבועות" (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ו', עמוד ב')
[עריכה] גיזרון
שמו של החג מופיע לראשונה בתורה: "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה" (שמות לד, כב). השם נובע מכך שהחג חל ביום שבו חולפים שבעה שבועות מהיום הראשון של חג הפסח.
[עריכה] מובאות נוספות
"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם" (דברים טז, טז)
[עריכה] שמות נרדפים
חג הביכורים
חג הקציר
חג מלכות בית דוד
חג מתן תורה
עצרת
צירופים
תיקון ליל שבועות
מידע נוסף
התאריך העברי המדוייק שבו חל החג אינו נזכר במקרא. בזמן שנהגו לקבוע את לוח השנה על ידי קידוש החודש על פי הראייה, נקבע החג חמישים יום לאחר יום ראשון של פסח, שעשוי היה לחול בה' בסיוון, בו' או בז' בו, בהתאם להיות החודשים ניסן ואייר מלאים או חסרים.
מידע נוסף
התאריך העברי המדוייק שבו חל החג אינו נזכר במקרא. בזמן שנהגו לקבוע את לוח השנה על ידי קידוש החודש על פי הראייה, נקבע החג חמישים יום לאחר יום ראשון של פסח, שעשוי היה לחול בה' בסיוון, בו' או בז' בו, בהתאם להיות החודשים ניסן ואייר מלאים או חסרים.
תרגום
אנגלית: Shavuot
ראו גם
ביכורים
גבינה
גפן
זית
חג הביכורים
חג הקציר
חג מתן תורה
חיטה
חלב
חק"ת שב"ע
טנא
מגילת רות
ספירת העומר
עצרת
קציר
רימון
שבוע
שבעת המינים
שלוש רגלים
שעורה
תאנה
תמר