שביעי של פסח
התורה ציוותה על יום טוב (שביתה מעשיית מלאכה) גם ביום השביעי של פסח (כ"א בניסן), אך לא ציינה את הסיבה. ניתן היה להבין כי יש לכך קשר לתכונת המספר 7, אשר ממלא תפקיד מרכזי במועדים ובכלל (החגים המרכזיים הם בני שבעה ימים, ונמצאים בחודש הראשון ובחודש השביעי, ועוד). עם זאת, לפי חז"ל, זהו היום שבו התרחשה קריעת ים סוף ונאמרה שירת הים. לפיכך, קוראים בתורה את שירת הים בשביעי של פסח.
יש הנוהגים להיות ניעורים בליל שביעי של פסח. הסיבה נעוצה בכך שבעת קריעת ים סוף בני ישראל השיגו רמה גבוהה מאוד של אמונה בראותם את הניסים והנפלאות. כיום דרגה גבוהה באמונה כזו אפשרית רק על ידי לימוד התורה בשופי, ולכן נוהגים להיות ערים וללמוד. קיים סדר לימוד מיוחד שהוזכר בספר חמדת ימים והוא מקובל בקהילות ספרדיות רבות.
בחוץ לארץ חוגגים גם יום שמיני והוא הנקרא "אחרון של פסח". על יום זה נאמר בשם הבעל שם טוב כי ביום זה מאיר גילוי אורו של משיח, ולכן ייסד את המנהג הנפוץ כיום בהרבה קהילות לערוך בסיום החג סעודה שלישית והיא הנקראת "סעודת משיח", שבהם אוכלים מצות ושותים ארבע כוסות יין (מנהג ד' הכוסות התייסד על ידי האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש) ועוסקים בענייני המשיח. בארץ ישראל חוגגים את "סעודת משיח" ביום שביעי של פסח.
ישנם קהילות החוגגות ג"כ סעודה זו אך קוראים לה בשם "סעודת הבעש"ט", ואומרים שנתייסדה על ידי הבעש"ט (לא בתור סעודת משיח כי אם בתור) סעודת הודאה על הצלתו של הבעש"ט בעת נסיעתו לארץ ישראל. הגאון מווילנא נהג לחגוג סעודה מעין זו, באומרו שהיא "סעודת פרידה" מהמצה. כיום, רוב אלו הסועדים סעודה שלישית היום אחרון של פסח הם החוגגים אותה בתור "סעודת משיח".
התורה ציוותה על יום טוב (שביתה מעשיית מלאכה) גם ביום השביעי של פסח (כ"א בניסן), אך לא ציינה את הסיבה. ניתן היה להבין כי יש לכך קשר לתכונת המספר 7, אשר ממלא תפקיד מרכזי במועדים ובכלל (החגים המרכזיים הם בני שבעה ימים, ונמצאים בחודש הראשון ובחודש השביעי, ועוד). עם זאת, לפי חז"ל, זהו היום שבו התרחשה קריעת ים סוף ונאמרה שירת הים. לפיכך, קוראים בתורה את שירת הים בשביעי של פסח.
יש הנוהגים להיות ניעורים בליל שביעי של פסח. הסיבה נעוצה בכך שבעת קריעת ים סוף בני ישראל השיגו רמה גבוהה מאוד של אמונה בראותם את הניסים והנפלאות. כיום דרגה גבוהה באמונה כזו אפשרית רק על ידי לימוד התורה בשופי, ולכן נוהגים להיות ערים וללמוד. קיים סדר לימוד מיוחד שהוזכר בספר חמדת ימים והוא מקובל בקהילות ספרדיות רבות.
בחוץ לארץ חוגגים גם יום שמיני והוא הנקרא "אחרון של פסח". על יום זה נאמר בשם הבעל שם טוב כי ביום זה מאיר גילוי אורו של משיח, ולכן ייסד את המנהג הנפוץ כיום בהרבה קהילות לערוך בסיום החג סעודה שלישית והיא הנקראת "סעודת משיח", שבהם אוכלים מצות ושותים ארבע כוסות יין (מנהג ד' הכוסות התייסד על ידי האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש) ועוסקים בענייני המשיח. בארץ ישראל חוגגים את "סעודת משיח" ביום שביעי של פסח.
ישנם קהילות החוגגות ג"כ סעודה זו אך קוראים לה בשם "סעודת הבעש"ט", ואומרים שנתייסדה על ידי הבעש"ט (לא בתור סעודת משיח כי אם בתור) סעודת הודאה על הצלתו של הבעש"ט בעת נסיעתו לארץ ישראל. הגאון מווילנא נהג לחגוג סעודה מעין זו, באומרו שהיא "סעודת פרידה" מהמצה. כיום, רוב אלו הסועדים סעודה שלישית היום אחרון של פסח הם החוגגים אותה בתור "סעודת משיח".